פרשות השבוע

מים ראשונים: לפרקים, אנחנו מפנים מבט מהפרשה אל ההפטרה, או לאירוע אחר שקשור בה או במועדה בלוח השנה. כך גם הפעם, בפרשות 'בין המצרים' – 'שלושת השבועות'. שתי הפטרות הראשונות הן בירמיהו פרקים א ו-ב ברצף; זו הראשונה נמשכת אל תוך פרק ב על מנת לסיים בדבר טוב, ובו גם הפסוק שעליו נבקש לדרוש להלן.¹ לא בכדי נבחר פסוק זה גם לתפילת זכרונות של ראש השנה, לא בכדי חוברו לו נעימות מרגשות לב ומרטיטות נפש.² ברוב שנים, שאינן מעוברות, אנו קוראים את הפטרת הפורענות הראשונה, כולל פסוק זה, בפרשת פנחס, ובשנים מעוברות, בפרשת מטות. בשל רצף זה, נטלנו רשות למקם דף זה בפרשת מטות, למרות שהשנה, תשע"ה, קראנו את הפטרת הפורענות הראשונה בשבת שעברה, פרשת פנחס.³

הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלִַם לֵאמֹר כֹּה אָמַר ה' זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה: (ירמיהו ב ב).⁴

מכילתא דרבי ישמעאל בשלח פרשה ג – האמונה במשה

דבר גדול עשו ישראל, כְּדַי היא האמונה שהאמינו בי שאקרע להם את הים. שלא אמרו למשה: היאך אנו יוצאים למדבר ואין בידינו מחיה לדרך? אלא האמינו והלכו אחרי משה.⁵ עליהם מפורש בקבלה: "הלוך וקראת באזני ירושלים לאמר: זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה".⁶

מדרש תהלים (בובר) מזמור לו – נר המדבר יאיר בחושך החורבן

"מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ וְצִדְקָתְךָ לְיִשְׁרֵי־לֵב" – אמר ר' ינאי: אם מדליק אדם נר לחבירו ביום, בשעת האורה, מה הנאה יש לו? ואימתי הוא נהנה בנר, בשעה שהוא מדליק לו בלילה, בשעת האפילה. והחסד שעשו ישראל במדבר, היה להם מתוקן מאותה שעה, מימי משה. ואימתי נפרע להן? בשעת חשיכה, בימי ירמיהו, שנאמר: "כה אמר ה' זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה" (ירמיה ב ב), הוי: "משוך חסדך ליודעיך".⁷

סנהדרין דף קי עמוד ב – מחסד הנעורים לעולם הבא

תנו רבנן: דור המדבר אין להם חלק לעולם הבא, שנאמר: "במדבר הזה יתמו ושם ימותו" (במדבר יד לה). יתמו – בעולם הזה, ושם ימותו – בעולם הבא. ואומר: "אשר נשבעתי באפי אם יבאון אל מנוחתי" (תהלים צה יא) – דברי רבי עקיבא. רבי אליעזר אומר: באין הן לעולם הבא, שנאמר: "אספו לי חסידי כורתי בריתי עלי זבח"  (תהלים נ ה). אמר רבה בר בר חנה⁸ אמר רבי יוחנן: שבקה רבי עקיבא לחסידותיה, שנאמר: "הלוך וקראת באזני ירושלים לאמר… זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה" (ירמיהו ב ב).⁹ ומה אחרים באים בזכותם – הם עצמן לא כל שכן?¹⁰

במדבר רבה ב טו פרשת במדבר – קריאת ירמיהו האחרונה

"וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא־יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר וְהָיָה בִּמְקוֹם אֲשֶׁר־יֵאָמֵר לָהֶם לֹא־ עַמִּי אַתֶּם יֵאָמֵר לָהֶם בְּנֵי אֵל־חָי" (הושע ב א).¹¹ …¹² אמר להם הושע לאומות העולם: מה אתם סבורים, בשביל שאמר להם הדברים הללו: "כי אתם לא עמי", שהוא כועס עליהם? ראו היאך הוא אומר להם! מה כתיב אחריו: "וְהָיָה בִּמְקוֹם אֲשֶׁר־יֵאָמֵר לָהֶם לֹא־ עַמִּי אַתֶּם יֵאָמֵר לָהֶם בְּנֵי אֵל־חָי".  וכן ישעיה אומר: "שמעו שמים והאזיני ארץ וגו' הוי גוי חוטא עם כבד עוון" (ישעיה א ב-ד).¹³ ומה כתיב אחריו: "לְכוּ־נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר ה' אִם־יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ" (שם שם יח) …¹⁴ וכן ירמיה. הקב"ה אמר לו: "מה אתה רואה ירמיה? "ואומר: מקל שקד אני רואה … סיר נפוח … מצפון תפתח הרעה" (ירמיה א יא-יד), וכל הענין.¹⁵ ומה כתיב אחריו: "הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלִַם לֵאמֹר כֹּה אָמַר ה' זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה: קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה' רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה כָּל־אֹכְלָיו יֶאְשָׁמוּ רָעָה תָּבֹא אֲלֵיהֶם נְאֻם־ה' ". משל למלך שנטל אשה. היה אומר: אין נאה הימנה, אין משובחת הימנה, אין מיושבת הימנה. נכנס שושבינה לבית, ראה אותה מנוּוֶלֶת,¹⁶ הבית אינה מכוון, המיטות אינם מוצעות. אמר לה שושבינה: הלואי את שומעת מה שהיה בעלך משבחך לתוך השוק. אין אותו השבח מעשים הללו! אמר השושבין: אם כשהיא מנוולת, כך הוא משבחה, אילו היית מתוקנת – על אחת כמה וכמה.¹⁷ כך דורו של ירמיה חוטאים, והוא אומר להם: "זכרתי לך חסד נעוריך וגו' ". אמר להם ירמיה: הלואי אתם שומעין מה הוא אומר עליכם: "הלוך וקראת באזני ירושלים וגו' זכרתי לך חסד נעוריך וגו' קודש ישראל וגו' ". אמר: אם בשעה שהם חוטאים כך הוא מחבבם, כשהם עושין רצונו – על אחת כמה וכמה. אף כאן: "כי אתם לא עמי" ומה כתוב אחריו: "והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם, יאמר להם בני אל חי".¹⁸

פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא כו ויהי בעת שסרחה – קרע אישי של ירמיהו

ביציאתו של ירמיה לעולם, זעק זעקה גדולה כבחור ואמר: "מעי מעי אוחילה", חושש אני "קירות לבי".¹⁹ איברי זעו עלי, "שבר על שבר" – אני ששברתי כל הארץ …

פתח פיו והוכיח לאמו, אמר לה: אמי, אמי! לא עִבָּרְתָנִי כדרך הנשים ולא יְלָדְתָנִי כדרך היולדות. שמא היו דרכיך כדרכי כל הסוטות, ונתת עיניך באחר, שהסוטה אחר בעלה, למה אינך שותה מן המים המרים, העזת פנייך! … כיון ששמעה אמו דברים הללו, אמרה: מה ראה זה לומר בי כך שלא בעונתו? פתח פיו אמר לה: לא עלייך אמי אני אומר כך, לא עליך אמי אני מתנבא, אלא לציון ולירושלים אני אומר, שהיא מקשטת את בנותיה ומלבשתן זהורית ומעטרת אותן בזהב, יבואו השודדים וישדדו אותם "ואת שדוד מה תעשי כי תלבשי שני כי תעדי עדי זהב וגו' " (ירמיהו ד ל).²⁰

אמר לו הקב"ה: "בטרם אצרך בבטן ידעתיך ובטרם תצא מחרם הקדשתיך" (ירמיהו א ה) – עד שלא יצרתיך במעי אמך, מיניתך להיות מתנבא על עמי.²¹ ענה ירמיה ואמר לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, איני יכול להתנבאות עליהם. איזה נביא יצא להם ולא בקשו להורגו? עמדו להם משה ואהרן, לא בקשו לרגום אותם באבנים? שנאמר: "ויאמרו כל העדה לרגום אותם באבנים" (במדבר יד י). העמדת להם אליהו בעל קווצות, והיו מלעיגים ומשחקים עליו: הרי מסלסל קווצותיו ²² … העמדת להם אלישע והיו אומרים לו: "עלה קרח עלה קרח" (מלכים ב ב כג) – איני יכול לצאת על ידי ישראל: "הנה לא ידעתי דבר כי נער אנכי" (ירמיה א ו).²³ אמר לו הקב"ה: הלוא לנער אני אוהב, שנאמר: "כי נער ישראל ואוהבהו" (הושע יא א) – שלא טעם טעם חטא. וכשגאלתי את ישראל ממצרים קראתי אותן נער דכתיב: "כי נער ישראל וממצרים קראתי לבני" (שם), ובאהבת נער אני נזכר לכנסת ישראל, דכתיב: "זכרתי לך חסד נעוריך" (ירמיה ב ב), ואף אתה אל תאמר: "כי נער אנכי", "כי על כל אשר אשלחך תלך" (ירמיהו א ז).²⁴

טול הכוס הזה של חימה והשקה את הגוים. נטל ירמיה את הכוס ואמר: למי אשקה תחילה? איזה מדינה תשתה?²⁵ אמר לו: את ירושלים ואת ערי יהודה השקה תחילה, שהם ראש לכל המלכיות. כיון ששמע ירמיה כך התחיל פותח פיו וארר את יומו, דכתיב: "ארור יום אשר יולדתי בו" (ירמיהו כ יד).²⁶

אֱלִי כִּבְתוּלָה חֲגֻרַת־שַׂק עַל־בַּעַל נְעוּרֶיהָ: (יואל א ח).²⁷

כִּי־כְאִשָּׁה עֲזוּבָה וַעֲצוּבַת רוּחַ קְרָאָךְ ה' וְאֵשֶׁת נְעוּרִים כִּי תִמָּאֵס אָמַר אֱלֹהָיִךְ: (ישעיהו נד ו).²⁸

הֲלוֹא מֵעַתָּה קָרָאת לִי אָבִי אַלּוּף נְעֻרַי אָתָּה: (ירמיהו ג ד).²⁹

וְזָכַרְתִּי אֲנִי אֶת־בְּרִיתִי אוֹתָךְ בִּימֵי נְעוּרָיִךְ וַהֲקִמוֹתִי לָךְ בְּרִית עוֹלָם: (יחזקאל טז ס).³⁰

מדרש תהלים (בובר) מזמור קיח – יאמר ישראל כי לעולם חסדו³¹

"יאמר נא ישראל כי לעולם חסדו". אין נאה מן האדם לומר על עצמו שהוא טוב, אלא אם יהיו אחרים מעידים בו. ומי מעיד בהקב"ה? ישראל. לכך: "יאמר נא ישראל כי לעולם חסדו".³²

דבר אחר: "יאמר נא ישראל" – אמרו להקב"ה: מי יודה לך? אמר להם הקדוש ברוך הוא: יאמר נא ישראל החסד שעשיתי עמו: לא ליום ולא לשנה אלא לעולם, שנאמר: "קטנתי מכל החסדים" (בראשית לב יא).³³ אמרו לו:³⁴ וכמה חסדים עשה עמך? אמר להם אין להם קצבה, אלא "האלהים הרועה אותי מעודי עד היום הזה" (בראשית מח טו).³⁵

דבר אחר: "יאמר נא ישראל" – מה עשיתי להם במצרים ומה שילמתי להם במדבר, בשביל שהאמינו בי במצרים, שנאמר: "ויאמן העם" (שמות ד לא). ומה שילמתי להם במדבר: "וה' הולך לפניהם" (שמות יג כא). ומה עשו לי בסיני: "כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע" (שמות כד ז). באותה שעה אמר: "זכרתי לך חסד נעוריך" (ירמיה ב ב), הוי: "יאמר נא ישראל כי לעולם חסדו".³⁶

שבת שלום

מחלקי המים