פרשות השבוע

עֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ: (בראשית ח כב).¹

אבן עזרא קהלת פרק א פסוק ג – הכל תלוי בשמש

וענין "תחת השמש" הוא הזמן המתהפך.² כי השמש לבדו יוליד הזמן, כי היום תלוי בשמש מעת זרחו ועד בואו. והלילה הוא מעת בוא השמש עד זרחו, יראו הכוכבים או הלבנה או לא יראו.³ וכן "זרע וקציר וקור וחום וקיץ וחורף" על פי נטות השמש לפאת צפון או דרום.⁴

רמב"ן בראשית פרק ח פסוק ה – תשרי ראש השנה, ניסן ראש לחודשים

ודע, כי אחרי שהסכימו שבתשרי נברא העולם, כאשר תקנו "זה היום תחילת מעשיך זיכרון ליום ראשון" (גמרא ראש השנה כז ע"ב), וכן הוא סדר הזמנים, זרע וקציר וקור וחום, יהיה ראש השנים מתשרי. וכן החדשים ממנו הם נמנים, עד שהגענו ליציאת מצרים. ואז ציוה הקב"ה למנות בחדשים מנין אחר, שנאמר: "החודש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחודשי השנה" (שמות יב ב).⁵ ומשם ואילך בכל הכתוב ימנה תשרי החדש השביעי. ועדיין נשאר בשנים החשבון ממנו, דכתיב: "וחג האסיף תקופת השנה" (שמות לד כב).⁶

רד"ק תהלים פרק פט פסוק טו – עונות השנה הן צדק ומשפט חסד ואמת

"צדק ומשפט מכון כסאך, חסד ואמת יקדמו פניך" – … כי הצדק והחסד הוא שעושה עם הברואים בהעמידו העולם על מכונו, והוא משפט ואמת מאתו לקיים דברו שאמר: "עוד כל ימי הארץ זרע וקציר וקור וחום וקיץ וחורף ויום ולילה לא ישבותו" (בראשית ח, כב). ואמר: "ולא אוסיף לקלל עוד את האדמה" (שם פסוק כא), ואמר: "ולא אוסיף עוד להכות את כל חי", ואמר: "זאת אות הברית אשר אני נותן ביני וביניכם ובין כל נפש חיה לדורות עולם" (שם ט יב).⁷

רש"י איוב פרק כד פסוק יט – רעת האדם שינתה את עונות השנה

ציה גם חום יגזלו – מפני רעתם גרמו להם שנה אחת להשתנות עולם מששה סדריו זרע וקציר וקור וחום וקיץ וחורף.⁸

בראשית רבה פרשה לד סימן יא – החיים הפלאיים שלפני המבול

"עוד כל ימי הארץ זרע וקציר וקור וחום וגו' " – רבי יודן מִשֵּׁם ר' שמואל: מה סבורים בני נח, שבריתם כרותה ועומדת לעד? אלא כל זמן שהשמים והארץ קיימים, בריתם קיימת; לכשיבוא אותו יום שכתוב בו: "כִּי שָׁמַיִם כֶּעָשָׁן נִמְלָחוּ וְהָאָרֶץ כַּבֶּגֶד תִּבְלֶה" (ישעיה נא ו),⁹ באותה שעה "ותופר ביום ההוא וגו' " (זכריה יא יא).¹⁰

א"ר אחא: מי גרם להם שימרדו בי? לא ע"י שהיו זורעין ולא קוצרין,¹¹ יולדין ולא קוברין, מיכן ואילך: "זרע וקציר" –  יולדין וקוברין, "קור וחום" –  חמה ואבבית,¹² "קיץ וחורף" – מקייץ אני עליהם את העוף,¹³ כמו שאתה אומר: "וְקָץ עָלָיו הָעַיִט וְכָל בֶּהֱמַת הָאָרֶץ עָלָיו תֶּחֱרָף" (ישעיהו יח ו).¹⁴

מעשה היה באחד מגדולי הדור שהיה חושש את ראשו, ויש אומרים:  ר' שמואל בר נחמן היה, אמר: ראו מה עשה לנו דור המבול!¹⁵

דבר אחר: "עוד כל ימי הארץ" – רב הונא בשם רבי אחא: מה סבורים בני נח, שבריתם כרותה ועומדת לעד? כך אמרתי להם: "עוד כל ימי הארץ" – אלא כל זמן שהיום והלילה קיימים, בריתם קיימת. וכשיבוא אותו היום שכתוב בו: "והיה יום אחד, הוא יודע לה', לא יום ולא לילה" (זכריה יד ז),¹⁶  באותה שעה: "ותופר ביום ההוא" (שם יא יא). א"ר יצחק: מי גרם להם שימרדו בי, לא על שהן זורעין ולא קוצרין? דאמר ר' יצחק: אחת למ' שנה היו זורעים ומהלכין מסוף העולם ועד סופו לשעה קלה ומתלישין ארזי לבנון בהליכתן והיו אריות ונמרים חשובים בעיניהם ככינה בבשרם.¹⁷ הא כיצד? היה להם אויר יפה כמן הפסח ועד העצרת.¹⁸

ר' שמעון בן גמליאל אומר משום ר' מאיר וכן היה רבי דוסא אומר כדבריו: חצי תשרי ומרחשון וחצי כסליו – זרע, חצי כסליו וטבת וחצי שבט – חורף, חצי שבט ואדר וחצי ניסן – קור, חצי ניסן ואייר וחצי סיון – קציר, חצי סיון ותמוז וחצי אב – קיץ, חצי אב ואלול וחצי תשרי – חום.¹⁹ ר' יהודה מונה ממרחשון, ר' שמעון מתחיל מתשרי.²⁰

א"ר יוחנן לא שמשו מזלות כל י"ב חדש. א"ל רבי יונתן: שמשו, אלא שלא היה רישומם ניכר. ר' אליעזר ור' יהושע. ר' אליעזר אומר: לא ישבותו – לא שבתו לעולם. רבי יהושע אומר: לא ישבותו – מכלל ששבתו.²¹

רש"י בראשית ח כב – פירוט שש עונות השנה

עוד כל ימי הארץ וגו' לא ישבתו – שש עתים הללו שני חדשים לכל אחד ואחד, כמו ששנינו: "חצי תשרי ומרחשון וחצי כסליו זרע, חצי כסליו וטבת וחצי שבט קור וכו' ".²² קור – קשה מחורף: חורף – עת זרע שעורים וקטניות החריפין להתבשל מהר. הוא חצי שבט ואדר וחצי ניסן: קציר – חצי ניסן ואייר וחצי סיון: קיץ – חצי סיון תמוז וחצי אב, הוא זמן לקיטת תאנים וזמן שמייבשים אותן בשדות … חום – הוא סוף ימות החמה חצי אב ואלול וחצי תשרי, שהעולם חם ביותר, כמו ששנינו במסכת יומא (כט א) שלהי קייטא קשי מקייטא.²³

מדרש תנאים לדברים פרשה לא סימן ח

שמא תאמרו: אבותינו חטאו ומחלת להם, אנו כיוצא בהן!²⁴ אמרתְּ: לא מחלתי להם, אלא שלא יתחלל שמי בעולם שנאמר: "ואמרו אל יושב הארץ הזאת וגו' והמתה את העם הזה וגו' מבלתי יכולת ה' וגו' ועתה יגדל נא וגו' ה' ארך אפים וגו' סלח נא לעון העם הזה וגו' ויאמר ה' סלחתי כדברך וגו' " (במדבר יד יד – כ). שמא תאמרו: מפני מה גויים עובדי עבודה זרה עובדים לאלילים ומשתחוים לעצבים חיים? בזכותו של נח שנאמר: "עוד כל ימי הארץ זרע וקציר וקור וחום וקיץ וחורף ויום ולילה לא ישבותו" (בראשית ח כב). אימתי תהא הברית הזאת בטלה? משישבות יום ולילה שנאמר: "והיה יום אחד, הוא יודע לה', לא יום ולא לילה" (זכריה יד ז).²⁵

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: חלוקת העונות הדו-חודשית:

1. אמצע תשרי עד אמצע כסלו – זרע
2. אמצע כסלו עד אמצע שבט – חורף
3. אמצע שבט עד אמצע ניסן – קור
4. אמצע ניסן עד אמצע סיון – קציר
5. אמצע סיון עד אמצע אב – קיץ
6. אמצע אב עד אמצע תשרי – חום

אבל הסדר בפסוק הוא בסימטריה של עונות הופכיות, בהפרשים של חצי שנה:

זרע – 1 וקציר – 4, וקור – 3 וחום – 6, וקיץ – 5 וחורף – 2.