הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם־ה' וְנִגַּשׁ חוֹרֵשׁ בַּקֹּצֵר וְדֹרֵךְ עֲנָבִים בְּמֹשֵׁךְ הַזָּרַע וְהִטִּיפוּ הֶהָרִים עָסִיס וְכָל־הַגְּבָעוֹת תִּתְמוֹגַגְנָה: (עמוס ט יג).1
כִּי־זֶה שְׁנָתַיִם הָרָעָב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ וְעוֹד חָמֵשׁ שָׁנִים אֲשֶׁר אֵין־חָרִישׁ וְקָצִיר: (בראשית מה ו).2
שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת: (שמות לד כא).3
ספרי דברים שמב פרשת וזאת הברכה – מדברים קשים לדברי ניחומים
"וזאת הברכה אשר ברך משה", לפי שאמר משה לישראל דברים קשים תחילה …4 חזר ואמר להם דברי ניחומים: "וזאת הברכה אשר ברך משה". וממנו למדו כל הנביאים שהיו אומרים לישראל דברים קשים תחילה וחוזרים ואומרים להם דברי ניחומים …5 וכן עמוס אמר להם: "שמעו הדבר הזה פרות הבשן אשר בהר שומרון העושקות דלים הרוצצות אביונים האומרות לאדוניהם הביאה ונשתה" (עמוס ד א), וחזר ואמר להם דברי ניחומים: "הנה ימים באים ונגש חורש בקוצר ודורך ענבים במושך הזרע" (עמוס ט יג) …6
רש"י עמוס פרק ט יג – כברכה בפרשת בחוקותי
וניגש חורש בקוצר – "והשיג דיש את בציר ובציר ישיג את זרע" (ויקרא כו) – לא יספיקו לחרוש עד שיבוא הקציר ולא יספיקו לבצור עד שיבוא עת הזרע.7
פירוש מצודת דוד עמוס ט יג – חורש העונה הבאה נפגש עם קוצר התבואה משנה שעברה
"ונגש חורש בקוצר" – רוצה לומר: הרבה תבואה תצמח ויהיו עוסקים בקצירה עד זמן החרישה והחורש והקוצר יגשו ויפגשו זה בזה.8
פסיקתא דרב כהנא פיסקא ז ויהי בחצי הלילה – איוב לפני הניסיון
ר' הונא ור' יהושע בר אבין חתניה דר' לוי בשם ר' לוי: אין בעל הרחמים נוגע בנפשות תחילה. ממי את למד? מן איוב: "ומלאך בא אל איוב ויאמר הבקר היו חורשות והאתונות רועות על ידיהם" (איוב א יד). מאי ואתונות רועות על ידיהם? אמר ר' חמא: נעשה לו דוגמא מעין העולם הבא, כמה דאת אמרת: "ונגש חורש בקוצר ודורך ענבים במשך הזרע" (עמוס ט יג).9
מדרש תנחומא פרשת משפטים סימן יב – חורש רשע קוצר עוול10
"אם כסף תלוה את עמי" – "טוב איש חונן ומלוה יכלכל דבריו במשפט כי לעולם לא ימוט" (תהלים קיב) – כל בריותיו של הקב"ה לוין זה מזה … הקב"ה פתח אוצרו לעשירים והכל שלו … התחיל העשיר להלוות בריבית, מונה את האלמנות … מבזה בו את האביונים ומפשיט בו את הערומים המבקשין ממנו צדקה … והקב"ה אומר לו: "הוֹי שׁוֹדֵד וְאַתָּה לֹא שָׁדוּד וּבוֹגֵד וְלֹא־בָגְדוּ בוֹ כַּהֲתִמְךָ שׁוֹדֵד תּוּשַּׁד כַּנְּלֹתְךָ לִבְגֹּד יִבְגְּדוּ־בָךְ" (ישעיה לג א). נתן לו הקב"ה ממון מן אוצרו שהוא של אמת והוא עושה ממנו אוצר של שקר, שנאמר: "חֲרַשְׁתֶּם־רֶשַׁע עַוְלָתָה קְצַרְתֶּם אֲכַלְתֶּם פְּרִי־כָחַשׁ כִּי־בָטַחְתָּ בְדַרְכְּךָ בְּרֹב גִּבּוֹרֶיךָ" (הושע י יג). לפיכך: "כַּעֲבוֹר סוּפָה וְאֵין רָשָׁע וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם" (משלי י כה).11
בראשית רבה צג ה פרשת ויגש – מעמוס ליוסף ויהודה
"ויגש אליו יהודה" (בראשית מד יח). זהו שכתוב: "הנה ימים באים נאום ה' ונגש חורש בקוצר ודורך ענבים במושך הזרע והטיפו ההרים עסיס וגו' ". "חורש" – זה יהודה, "בקוצר" – זה יוסף, שנאמר: "והנה אנחנו מאלמים אלומים בשדה" (בראשית לז ז); "ודורך ענבים" – זה יהודה, שנאמר: "כי דרכתי לי יהודה קשת" (זכריה ט יג), "במושך הזרע" – זה יוסף, שמשך זרעו של אביו והורידו למצרים, כדכתיב: "בחבלי אדם אמשכם בעבותות אהבה" (הושע יא ד).12 "והטיפו ההרים עסיס וכל הגבעות תמוגגנה" – אלו השבטים, אמרו: מלכים מדיינים אלו עם אלו. אנו מה איכפת לנו?13
בעל הטורים שמות פרק כד פסוק ב – הכהן הגדול ביום הכיפורים
ונגש – שלושה:14 הכא: "ונגש משה לבדו אל ה' ". ואידך: "ונגש הכהן ודבר אל העם" (דברים כ ב). "ונגש חורש בקוצר" (עמוס ט יג). כמו שנגש משה לבדו, כך הכהן נכנס לבדו לפני ולפנים להתפלל שם על השנה שתהא כתיקונה (יומא נג ב), כדכתיב: "ונגש חורש בקוצר".15
מסכת שמחות דרבי חייה פרק ב הלכה ג – החורש בחורף יקצור בקיץ
העולם הזה דומה לחורף, והעולם הבא לקיץ. אם אדם חורש וזורע בחורף, יש לו מה לקצור בקיץ. ואם אין אדם חורש וזורע בחורף, אין לו מה לקצור בקיץ, שנאמר: "מֵחֹרֶף עָצֵל לֹא־יַחֲרֹשׁ", לפיכך: "וְשָׁאַל בַּקָּצִיר וָאָיִן" (משלי כ ד).16
שבת שלום
מחלקי המים
מים אחרונים: בשנים מעוברות כמו השנה בה נכתב לראשונה דף זה, תשע"ו (ושופר הדף בשנת תשע"ט גם היא שנה מעוברת), חלה פרשת קדושים, בימים הנוראים של סוף ניסן ותחילת אייר, בין זיכרון לזיכרון, בין גאולת ניסן וגאולת אייר, בין קדושים וטהורים של הגולה ובין קדושים וטהורים של ארץ ישראל – אלה גם אלה כזוהר הרקיע מאירים ומזהירים. יהיו דברי תורה אלה לזיכרון כל מי שלא זכו לראות בהתגשמות נבואת עמוס וברכת פרשת בחוקותי, הם שחרשו ולא קצרו, הם שחרשו ובזכותם אנו קוצרים. זוכים, קוצרים וזוכרים.