וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ עִבְרִי מֵאֶחָיו: (שמות ב יא).1
אברבנאל שמות ב יא
השאלה הג': אם מרע"ה2 גדלו בת מלך בבית המלכות והיה לה לבן, איך נאמר: "ויגדל משה ויצא אל אחיו וירא בסבלותם"? כי מאין היה יודע משה שהיהודים האומללים היו אחיו? ואיך יצא מבית המלך להתחבר עם העבריים העסוקים בעבודת פרך, שכל אחד מהם אם יוכל יתרחק מחברתם לבל יראה ברעתם? כל שכן האיש משה שלא היה מהם ולא מהמונם!3
אבן עזרא שמות ב יא
"ויצא אל אחיו" – המצרים, כי בארמון המלך היה. וטעם "מאחיו", אחר הזכיר עברי ממשפחתו, כמו אנשים אחים (בראשית יג, ח).4
רש"י בראשית פרק יג
אנשים אחים – קרובים. ומדרש אגדה דומין בקלסתר פנים.5
רמב"ן שמות ב יא
"ויגדל משה ויצא אל אחיו" – שגדל והיה לאיש. כי מתחילה אמר ויגדל הילד (לעיל פסוק י), שגדל עד שלא היה צריך לגמלה אותו, ואז הביאתהו לבת פרעה ויהי לה לבן כי לפני מלכים יתיצב. ואחרי כן גדל ויהי לאיש דעת. וטעם ויצא אל אחיו – כי הגידו לו אשר הוא יהודי,6 והיה חפץ לראותם בעבור שהם אחיו. והנה נסתכל בסבלותם ועמלם ולא יכול לסבול ולכן הרג המצרי המכה הנלחץ.7
אברבנאל שמות ב יא
ואמר "ויצא אל אחיו וירא בסבלותם", לפי שמשה תמיד דבקה נפשו ביוכבד אשר גידלתו ובבניה. ואחרי שנתגדל, ידע מהם אמיתת עניינו ושהוא מילדי העברים עם היות שבת פרעה גדלתו כבן. ולכן היה יוצא אל אחיו העברים שהיו חוץ לעיר בבניני המלך. ומשה יצא מארמון המלכות וילך אל אחיו העברים, או אל אחיו הלויים, או היו אחיו ממש מקרובי עמרם ויוכבד. כי העברים בכלל נקראים אחים, שנאמר: "ולאחיך לא תשיך", "לא יגוש את רעהו ואת אחיו". והנה משה כשנתקיים בשכלו וידע על נכון את אביו ואת אמו והכיר את אחיו, חם לבו בקרבו לראות ענינם. ולכן יצא מבית המלכות וילך אל מעמדם וירא בסבלותם. והותרה בזה השאלה השלישית.8
ילקוט שמעוני תורה פרשת שמות רמז קסו
ויהי בהיות הילד בבית המלך בבגדי ארגמן לבושו ויגדל בקרב בני המלך, ויהי מקצה שנים חמש עשרה לבוא בית המלך היא שנת שמונה עשרה ליום היוולדו ויתאוו הילד אל אביו ואל אמו וילך אליהם ויצא אל אחיו וירא בסיבלותם וירא איש מצרי מכה איש עברי מאחיו.9
שמות רבה א כז10
"ויהי בימים ההם ויגדל משה" – בן עשרים שנה היה משה באותה שעה, ויש אומרים בן ארבעים.11 "ויגדל משה" – וכי אין הכל גדלים: האדם, הבהמה והחיה והעוף? אלא לומר לך שהיה גדל שלא כדרך כל העולם.12 "ויצא אל אחיו" – שתי יציאות יצא אותו צדיק וכתבן הקב"ה זו אחר זו. "ויצא ביום השני" – הרי שתים.
"וירא בסבלותם" – מהו "וירא"? שהיה רואה בסבלותם ובוכה ואומר: חבל לי עליכם! מי יתן מותי עליכם! שאין לך מלאכה קשה ממלאכת הטיט. והיה נותן כתפיו ומסייע לכל אחד ואחד מהם. ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אומר: ראה משוי גדול על קטן ומשוי קטן על גדול, ומשוי איש על אשה ומשוי אשה על איש, ומשוי זקן על בחור, ומשוי בחור על זקן.13 והיה מניח דרגון שלו והולך ומיישב להם סבלותיהם ועושה כאילו מסייע לפרעה.14
אמר הקב"ה: אתה הנחת עסקיך והלכת לראות בצערן של ישראל ונהגת בהן מנהג אחים, אני מניח את העליונים ואת התחתונים ואדבר עמך. זהו שכתוב "וירא ה' כי סר לראות" – ראה הקב"ה במשה שסר מעסקיו לראות בסבלותם, לפיכך: "ויקרא אליו אלהים מתוך הסנה".15
שמות רבה א כח
"וירא בסבלותם" – ראה שאין להם מנוחה, הלך ואמר לפרעה: מי שיש לו עבד, אם אינו נח יום אחד בשבוע הוא מת! ואלו הם עבדיך, אם אין אתה מניח להם יום אחד בשבוע, הם מתים. אמר לו: לך ועשה להן כמו שתאמר. הלך משה ותקן להם את יום השבת לנוח.16
בראשית רבה עט ו17
"ויחן את פני העיר" (בראשית לג יח) – נכנס בערב שבת עם דמדומי חמה וקבע תחומים מבעוד יום. זאת אומרת ששמר יעקב את השבת קודם שתינתן.18
המשך שמות רבה א כח הנ"ל
"וירא איש מצרי מכה איש עברי מאחיו" – מה ראה? … אמרו רבותינו: נוגשים היו מן המצריים ושוטרים מישראל. נוגש ממונה על עשרה שוטרים, שוטר ממונה על עשרה מישראל. והיו הנוגשים הולכים לבתי השוטרים בהשכמה להוציאם למלאכתם לקריאת הגבר. פעם אחת הלך נוגש מצרי אצל שוטר ישראל ונתן עיניו באשתו שהיתה יפת תואר בלי מום. עמד לשעת קריאת הגבר והוציאו מביתו וחזר המצרי ובא על אשתו והיתה סבורה שהוא בעלה ונתעברה ממנו. חזר בעלה ומצא המצרי יוצא מביתו, שאל אותה: שמא נגע בך? אמרה לו: הן, וסבורה אני שאתה הוא. כיון שידע הנוגש שהרגיש בו, החזירו לעבודת הפרך והיה מכה אותו ומבקש להורגו. והיה משה רואה אותו ומביט בו וראה ברוח הקודש מה שעשה בבית וראה מה שעתיד לעשות לו בשדה, אמר: ודאי זה חייב מיתה, כמו שכתוב: "ומכה אדם יומת" (ויקרא כד כא), ולא עוד אלא שבא על אשתו של דתן, על כך חייב הריגה, שנאמר: "מות יומת הנואף והנואפת" (שם כ י), והיינו דכתיב: "ויפן כה וכה" – ראה מה עשה לו בבית ומה עשה לו בשדה.19
שבת שלום
מחלקי המים
מים אחרונים: פרופ' אביגדור שנאן הפנה את תשומת לבנו לספר היובלים מז ט, שהוא אולי המקור הקדום מכולם, אשר מתאר איך מלאך הפנים מספר למשה את תולדות העולם עד ימיו: "ותצפנך אמך שלושה חדשים … ויהי כאשר גדלת ויעלוך אל בית פרעה ותהי לו לבן וילמדך עמרם אביך ספר וככלותך שלושה שבועות הביאך אל חצר המלכות". "שלושה שבועות" הוא כנראה גיל 21 בו הושלמו שלושה מחזורים של שבע שנים (שמיטות), היינו שמשה נכנס לבית פרעה בגיל מבוגר. אולי גם כאן יש ניסיון לפתור את הקושי שהצבנו בראש דברינו. ראה גם מאמרה של דר' תמר קדרי עיצובו של מנהיג באתר מכון שכטר. ובסרט נסיך מצרים, מרים היא שמגלה למשה את מוצאו, תחילה למורת רוחו הרבה.