וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק: (בראשית כה יט, תחילת הפרשה)1
וַיִּקְרָא יִצְחָק אֶל יַעֲקֹב וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ וַיְצַוֵּהוּ … וְיִתֶּן לְךָ אֶת בִּרְכַּת אַבְרָהָם לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ (בראשית כח א-ד, בסוף הפרשה).2
מדרש תנחומא פרשת וירא סימן א – מקור לשמנה עשרה הברכות
ילמדנו רבינו: כמה ברכות מתפלל אדם בכל יום? כך שנו רבותינו: בכל יום מתפלל אדם שמונה עשרה. ולמה שמונה עשרה? א"ר שמואל בר נחמן: כנגד י"ח פעמים שהאבות כתובין בתורה. הראשון שבהם: "ואלהים פקוד יפקוד אתכם והעלה אתכם מן הארץ הזאת אל הארץ אשר נשבע לאברהם ליצחק וליעקב" (בראשית נ כד), והאחרון: "ויאמר ה' אלי זאת הארץ אשר נשבעתי לאבותיכם לאברהם ליצחק וליעקב" (דברים לד ד).3
מסכת בבא מציעא פרק ז משנה א – כולם בני אברהם יצחק ויעקב
השוכר את הפועלים ואמר להם להשכים ולהעריב; מקום שנהגו שלא להשכים ושלא להעריב – אינו רשאי לכופן. מקום שנהגו לזון – יזון; לספק במתיקה – יספק; הכל כמנהג המדינה. מעשה ברבי יוחנן בן מתיא שאמר לבנו: צא שכור לנו פועלים. הלך ופסק להם מזונות; וכשבא אצל אביו, אמר לו: בני, אפילו אם אתה עושה להם כסעודת שלמה בשעתו לא יצאת ידי חובתך עמהן, שהן בני אברהם יצחק ויעקב.4
ויקרא רבה פרשה לו סימן ה – כדאי הוא כל אחד
ולמה נאמרו אבות אחורנית?5 לומר, אם אין מעשה יעקב – כדאי מעשה יצחק. ואם אין מעשה יצחק – כדאי מעשה אברהם. כדאי הוא מעשה כל אחד ואחד שיתלה כל העולם בגינו.6
מסכת סוכה דף מט עמוד ב – אברהם תחילה לגרים
"נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם" (תהלים מז י). אלהי אברהם ולא אלהי יצחק ויעקב?7 אלא: אלהי אברהם שהיה תחילה לגרים.8
מסכת ברכות דף סד עמוד א – יעקב הוא בעל הקורה
אמר רבי אבין הלוי: מאי דכתיב "יענך ה' ביום צרה ישגבך שם אלהי יעקב" (תהלים כ ב) – אלהי יעקב ולא אלהי אברהם ויצחק? מכאן לבעל הקורה שיכנס בעביה של קורה.9
מדרש תהלים (בובר) מזמור כ – מי נענה בעת צרה?
"יענך ה' ביום צרה ישגבך שם אלהי יעקב" – אברהם ויצחק אין כתיב כאן, אלא יעקב. ולמה? אמר ר' שמעון בן לקיש: משל לאשה עוברה שהיא מקשה לילד ואומרים לה לית אנן יודעין מה נאמר לך, אלא מאן דעני לאמך בעידן קושייתה, הוא יעני יתך (אותך) בעידן קשיותך.10 כך כתיב ביעקב: "לאל העונה אותי ביום צרתי" (בראשית לה ג).11
בראשית רבה סג ב – יעקב פדה את אברהם
"עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם" (משלי יז ו) – האבות עטרה לבנים, והבנים עטרת לאבות … רבי שמואל בר רב יצחק אמר: אברהם לא ניצל מכבשן האש אלא בזכותו של יעקב. משל לאחד שהיה לו דין לפני השלטון ויצא דינו מלפני השלטון לישרף. וצפה אותו השלטון באסטרולוגיה שלו שהוא עתיד להוליד בת והיא נשאת למלך. אמר: כדאי הוא להינצל בזכות בתו שהוא עתיד להוליד, והיא נשאת למלך. כך אברהם, יצא דינו מלפני נמרוד לישרף וצפה הקב"ה שיעקב עתיד לעמוד ממנו. אמר: כדאי הוא אברהם להינצל בזכותו של יעקב. זהו שכתוב: "לכן כה אמר ה' אל בית יעקב אשר פדה את אברהם" (ישעיה כט כב) – יעקב פדה את אברהם. דבר אחר: "עטרת זקנים בני בנים" – ואלה תולדות יצחק בן אברהם.12
מסכת סנהדרין דף קז עמוד א – דוד מבקש להימנות עם האבות
אמר רב יהודה אמר רב: לעולם אל יביא אדם עצמו לידי ניסיון, שהרי דוד מלך ישראל הביא עצמו לידי ניסיון ונכשל. אמר לפניו: ריבונו של עולם, מפני מה אומרים אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב ואין אומרים אלהי דוד? – אמר: אינהו מינסו לי, ואת לא מינסית לי. אמר לפניו: ריבונו של עולם, בחנני ונסני, שנאמר: "בחנני ה' ונסני" (תהלים כו ב ). אמר: מינסנא לך, ועבידנא מילתא בהדך, דלדידהו לא הודעתינהו ואילו אנא קא מודענא לך, דמנסינא לך בדבר ערוה.13
מסכת ברכות דף לב עמוד א – משה נשען על האבות
"ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול" – אמר רבי אבהו: אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו; מלמד, שתפסו משה לקב"ה כאדם שהוא תופס את חבירו בבגדו, ואמר לפניו: ריבונו של עולם, אין אני מניחך עד שתמחול ותסלח להם.14
אמר רבי אלעזר: אמר משה לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, ומה כסא של שלש רגלים אינו יכול לעמוד לפניך בשעת כעסך, כסא של רגל אחד על אחת כמה וכמה! ולא עוד אלא שיש בי בושת פנים מאבותי.15
זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בָּךְ וַתְּדַבֵּר אֲלֵהֶם אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲכֶם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמָיִם וְכָל הָאָרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֶתֵּן לְזַרְעֲכֶם וְנָחֲלוּ לְעֹלָם: (שמות לב יג).16
מסכת מנחות דף נג עמוד א
אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא: ריבונו של עולם, החזק לי טובה שהודעתיך בעולם, אמר לה: טובתי בל עליך, איני מחזיק טובה אלא לאברהם יצחק ויעקב שהודיעוני תחילה בעולם, שנאמר: "לקדושים אשר בארץ המה ואדירי כל חפצי בם" (תהלים טז ג).17
שבת שלום
מחלקי המים