וְלֹא נָתַן ה' לָכֶם לֵב לָדַעַת וְעֵינַיִם לִרְאוֹת וְאָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ עַד הַיּוֹם הַזֶּה: (דברים כט ג, פרשת כי תבוא).1
מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לָהֶם לְיִרְאָה אֹתִי וְלִשְׁמֹר אֶת כָּל מִצְוֹתַי כָּל הַיָּמִים לְמַעַן יִיטַב לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם לְעֹלָם: (דברים ה כה, פרשת ואתחנן).2
דברים רבה ז י, פרשת כי תבוא – החמצה במעמד הר סיני
"ולא נתן ה' לכם לב לדעת …." (דברים כט ג). מהו "ולא נתן ה' לכם לב לדעת"? אמר רבי יצחק: בשעה שעמדו ישראל על הר סיני ואמרו: "כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע" (שמות כד ז), אמר הקב"ה: "מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אותי … כל הימים" (דברים ה כה).3 שמעו ישראל ושתקו. אמר רבי יהודה בן לוי: למה הדבר דומה? לחַבָּר4 אחד קשה שראה עכנא [נחש] אחת קשה. אמר: מי יוכל לחבּוֹר את זו? אמרו לו: ולא אתה החַבָּר? הכל ממך! כך, כיון שאמר הקב"ה: "מי יתן והיה לבבם זה להם … כל הימים", היה להם [לבני ישראל] לומר: ריבונו של עולם, אתה תן! לפיכך אמר משה: "ולא נתן ה' לכם לב לדעת".5
פסיקתא רבתי (איש שלום) סוף פרשה מא (תקעו) – עקירת יצר הרע
… בשעה שעמדו ישראל בסיני ואמר להם משה: מבקש הקב"ה ליתן לכם התורה. אמרו לו: רבינו משה, כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע. מיהו [ברם], מבקשים אנו לשמוע מפיו.6 אמר רב חנן בשם רבי אחא: ערבה לפני הקב"ה התשובה שהשיבו למשה ומיד נעקר כל יצר הרע שהיה בהם. הוא שהקב"ה אומר: "מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אותי" … "לבם" אינו אומר אלא "לבבם" – יצר הטוב ויצר הרע שהיה בהם, נעשו שניהם לב אחד של יצר טוב.7 אמר רבי יוחנן: הקב"ה עומד ואומר: "מי יתן והיה לבבם זה להם". ולא לומר: הן של מי, לא שלך לעקור יצר הרע מבינותינו?8 שאילו שאלו אותה שעה … שיעקר יצר הרע, היה נעקר מהם. אלא: "ולא נתן ה' לכם לב לדעת" – אתמה!9
מסכת עבודה זרה דף ה עמוד א – החמצה של חיי נצח
אמר ריש לקיש: בואו ונחזיק טובה לאבותינו, שאלמלא הן לא חטאו – אנו לא באנו לעולם, שנאמר: "אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם" (תהלים פב ו) – חבלתם מעשיכם: "אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן וּכְאַחַד הַשָּׂרִים תִּפֹּלוּ" (שם).10 למימרא, דאי לא חטאו לא הוו מולדו? …11 לא תימא אנו לא באנו לעולם, אלא כמי שלא באנו לעולם. למימרא, דאי לא חטאו לא הוו מייתי …12 מיתיבי: "מי יתן והיה לבבם זה להם" – לבטל מהם מלאך המות אי אפשר שכבר נגזרה גזרה,13 הא לא קיבלו ישראל את התורה אלא כדי שלא תהא אומה ולשון שולטת בהן, שנאמר: "למען ייטב להם ולבניהם עד עולם"!14 הוא דאמר כי האי תנא; דתניא, רבי יוסי אומר: לא קיבלו ישראל את התורה אלא כדי שלא יהא מלאך המות שולט בהן, שנאמר: "אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כולכם", חבלתם מעשיכם, "אכן כאדם תמותון!".15
מכילתא דרבי ישמעאל בשלח – מסכתא דשירה פרשה י – החמצה על ים סוף
"ה' ימלוך לעולם ועד" – ר' יוסי הגלילי אומר: אילו אמרו ישראל על הים: ה' מלך לעולם ועד, לא היתה אומה ולשון שולטת בהן לעולם. אלא אמרו: ה' ימלוך לעולם ועד – לעתיד לבוא.16 על עמך צאן מרעיתיך זרע אברהם אוהבך בני יחידך יצחק עדת יעקב בנך בכורך גפן שהסעתה ממצרים וכנה אשר נטעה ימינך – ה' ימלוך לעולם ועד.17
שמות רבה ג א – החמצה של משה בסנה
לא יפה עשה משה כשהסתיר פניו, שאילולי לא הסתיר פניו, גילה לו הקב"ה למשה מה למעלה ומה למטה ומה שהיה ומה שעתיד להיות. ובסוף בקש לראות, שנאמר: "הראני נא את כבודך" (שמות לג). אמר הקב"ה למשה: אני באתי להראות לך והסתרת פניך. עכשיו אני אומר לך: "כי לא יראני האדם וחי". כשבקשתי לא בקשת.18
דברים רבה ז י – מי גנב את מי בסיני
דבר אחר: "מי יתן" – אמר ר' מאיר: מי גדול הגנב או הנגנב? הוי אומר: הנגנב גדול, שהוא יודע שהוא נגנב ושותק. כך, כתיב: "ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו ולא נאמנו בבריתו" (תהלים עח לו-לז), והוא אומר [כביכול]: "מי יתן והיה לבבם זה להם … כל הימים".19
מסכת עבודה זרה דף ד עמוד ב – הבסיס לתשובה
ואמר ר' יהושע בן לוי: לא עשו ישראל את העגל אלא ליתן פתחון פה לבעלי תשובה, שנאמר: "מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אותי כל הימים". והיינו דא"ר יוחנן משום ר' שמעון בן יוחאי: לא דוד ראוי לאותו מעשה, ולא ישראל ראויין לאותו מעשה.20
ספרי דברים פרשת האזינו פיסקא שו – בני אדם אינם מלאכים
וכן היה ר' סימיי אומר: כל בריות שנבראו מן השמים נפשם וגופם מן השמים. וכל בריות שנבראו מן הארץ נפשם וגופם מן הארץ. חוץ מאדם זה שנפשו מן השמים וגופו מן הארץ. לפיכך, אם עשה אדם תורה ועשה רצון אביו שבשמים הרי הוא כבריות של מעלה שנאמר: "אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כולכם" (תהלים פב ו). לא עשה תורה ולא עשה רצון אביו שבשמים, הרי הוא כבריות של מטה שנאמר: "אכן כאדם תמותון" (שם פסוק ז).21
רש"י דברים פרק כט פסוק ג – עד היום הזה בו נהיית לעם
"ולא נתן ה' לכם לב לדעת" – להכיר את חסדי הקב"ה ולידבק בו: "עד היום הזה" – שמעתי שאותו היום שנתן משה ספר התורה לבני לוי, כמו שכתוב (לקמן לא, ט) ויתנה אל הכהנים בני לוי. באו כל ישראל לפני משה ואמרו לו: משה רבינו, אף אנו עמדנו בסיני וקבלנו את התורה ונתנה לנו, ומה אתה משליט את בני שבטך עליה, ויאמרו לנו יום מחר: לא לכם נתנה, לנו ניתנה! ושמח משה על הדבר, ועל זאת אמר להם: "היום הזה נהיית לעם וגו' " (לעיל כז ט) – היום הזה הבנתי שאתם דבקים וחפצים במקום.22
רמב"ן דברים פרק ה פסוק כה – כוח הבחירה
"מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אותי" – בעבור היות רשות האדם בידו להצדיק ולהרשיע, והכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, יאמר הכתוב כן. והוא כלשון בני אדם. ועל דרך האמת הוא כמו: "ויאמר לאדם הן יראת ה' היא חכמה וסור מרע בינה" (איוב כח כח).23
ספורנו דברים כט ג – כוח המרי
ולא נתן ה' לכם לב לדעת. אף על פי שהוא יתעלה השתדל בתורותיו ומופתיו לתת לכם לב לדעת כאמרו: "למען תספר וידעתם כי אני ה' " (שמות י, ב). לא הושג זה המכוון מרוב מריכם.24
ירמיהו פרק כד פסוק ז – נתינה ושיבה בגאולה
וְנָתַתִּי לָהֶם לֵב לָדַעַת אֹתִי כִּי אֲנִי ה' וְהָיוּ לִי לְעָם וְאָנֹכִי אֶהְיֶה לָהֶם לֵאלֹהִים כִּי יָשֻׁבוּ אֵלַי בְּכָל לִבָּם:25
שיר השירים פרק ה פסוקים ב-ו – הרעיה והדוד
קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי … קַמְתִּי אֲנִי לִפְתֹּחַ לְדוֹדִי וְיָדַי נָטְפוּ מוֹר וְאֶצְבְּעֹתַי מוֹר עֹבֵר עַל כַּפּוֹת הַמַּנְעוּל: פָּתַחְתִּי אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי חָמַק עָבָר נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ בִּקַּשְׁתִּיהוּ וְלֹא מְצָאתִיהוּ קְרָאתִיו וְלֹא עָנָנִי:26
דברים ה כ-כז, פרשת ואתחנן – הטיבו כל אשר דברו27
וַתֹּאמְרוּ הֵן הֶרְאָנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ אֶת כְּבֹדוֹ וְאֶת גָּדְלוֹ וְאֶת קֹלוֹ שָׁמַעְנוּ מִתּוֹךְ הָאֵשׁ … אִם יֹסְפִים אֲנַחְנוּ לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹל ה’ אֱלֹהֵינוּ עוֹד וָמָתְנוּ … קְרַב אַתָּה וּשֲׁמָע אֵת כָּל אֲשֶׁר יֹאמַר ה' אֱלֹהֵינוּ וְאַתְּ תְּדַבֵּר אֵלֵינוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר יְדַבֵּר ה' אֱלֹהֵינוּ אֵלֶיךָ וְשָׁמַעְנוּ וְעָשִׂינוּ: וַיִּשְׁמַע ה' אֶת קוֹל דִּבְרֵיכֶם בְּדַבֶּרְכֶם אֵלָי וַיֹּאמֶר ה' … הֵיטִיבוּ כָּל אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ: מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לָהֶם לְיִרְאָה אֹתִי וְלִשְׁמֹר אֶת כָּל מִצְוֹתַי כָּל הַיָּמִים … לֵךְ אֱמֹר לָהֶם שׁוּבוּ לָכֶם לְאָהֳלֵיכֶם: וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי וַאֲדַבְּרָה אֵלֶיךָ אֵת כָּל הַמִּצְוָה וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תְּלַמְּדֵם:28
דברים יח יד-יח, פרשת שופטים – בקשה לנביא ומורה דרך
כִּי הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אַתָּה יוֹרֵשׁ אוֹתָם אֶל מְעֹנְנִים וְאֶל קֹסְמִים יִשְׁמָעוּ וְאַתָּה לֹא כֵן נָתַן לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ: נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי יָקִים לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן: כְּכֹל אֲשֶׁר שָׁאַלְתָּ מֵעִם ה' אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב בְּיוֹם הַקָּהָל לֵאמֹר לֹא אֹסֵף לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹל ה' אֱלֹהָי וְאֶת הָאֵשׁ הַגְּדֹלָה הַזֹּאת לֹא אֶרְאֶה עוֹד וְלֹא אָמוּת: וַיֹּאמֶר ה' אֵלָי הֵיטִיבוּ אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ: נָבִיא אָקִים לָהֶם מִקֶּרֶב אֲחֵיהֶם כָּמוֹךָ וְנָתַתִּי דְבָרַי בְּפִיו וְדִבֶּר אֲלֵיהֶם אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּנּוּ:29
מכילתא דרבי ישמעאל יתרו מסכתא דבחדש פרשה ט – אשרי מי שהמקום מודה לו
"ויאמרו אל משה דבר אתה עמנו ונשמעה". מגיד שלא היה בהם כח לקבל יותר מעשרת הדברות, שנאמר: "אם יוספים אנחנו לשמוע את קול ה' אלהינו עוד ומתנו" (דברים ה כב). אלא: "קרב אתה ושמע" (דברים ה כד).מאותה שעה זכו ישראל להעמיד מהם המקום נביאים, שנאמר: "נביא אקים להם" (דברים יח יח) – נביא עתיד אני להעמיד מהם. אלא שקדמו הם בזכות, שנאמר: "ויאמר ה' אלי הטיבו אשר דברו" (דברים יח יז) – אשרי בני אדם שהמקום הודה לדבריהם.30
שבת שלום
מחלקי המים
מים אחרונים: ראו תרגום יונתן בן עוזיאל ו"פירוש יונתן" על הפסוק: "ולא נתן ה' לכם לב לדעת". המאיר עינינו בדברים אלה, ובקשר האפשרי לדברינו, יבורך.