מים ראשונים: מטיבי לכת יכולים לעצור כאן ולנסות כוחם בתשובה מה לגבעונים ולפרשתנו. בינתיים רק נעיר לכותרת הדף, שלמרות שברוב השנים שאינן מעוברות, קוראים את פרשות נצבים-וילך מחוברות, אנו כותבים עפ"י סדר הפרשות שבחומשים, בו נצבים היא פרשה לעצמה ו-וילך היא פרשה לעצמה. כשהן מחוברות, שתיהן חותמות את השנה וכשהן נפרדות, זו נצבת וחותמת את השנה וזו מתהלכת עם השנה החדשה. הנושא שלנו הוא בפרשת נצבים.
אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם … וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ: (דברים כט ט-י).1
רש"י על הפסוק – כבר בימי משה
מחוטב עציך – מלמד שבאו כנענים להתגייר בימי משה, כדרך שבאו גבעונים בימי יהושע. וזהו האמור בגבעונים: "ויעשו גם המה בערמה" (יהושע ט ד), ונתנם משה חוטבי עצים ושואבי מים.2
פירוש רמב"ן על הפסוק – לא רימו ולא התגיירו
ורבותינו אמרו (יבמות עט א) שבאו קצת כנענים בימי משה כדרך שבאו בימי יהושע ונתנם חוטבי עצים ושואבי מים לעדה ולמשכן ה'. ואין הכונה לומר שרימו אותו, אבל באו אליו להשלים עמו, כי כן המשפט כאשר ביארנו (לעיל כ י יא). וכך מצאתי במדרש תנחומא (נצבים ב), ללמדך שבאו אצל משה ולא קבלם. כלומר שלא יכלו לרמותו לכרות להם ברית, אבל עשאם מיד חוטבי עצים ושואבי מים.3
וְיֹשְׁבֵי גִבְעוֹן שָׁמְעוּ אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ לִירִיחוֹ וְלָעָי: וַיַּעֲשׂוּ גַם הֵמָּה בְּעָרְמָה … וַיֵּלְכוּ אֶל יְהוֹשֻׁעַ … וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו וְאֶל אִישׁ יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה בָּאנוּ וְעַתָּה כִּרְתוּ לָנוּ בְרִית … וַיַּעַשׂ לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ שָׁלוֹם וַיִּכְרֹת לָהֶם בְּרִית לְחַיּוֹתָם וַיִּשָּׁבְעוּ לָהֶם נְשִׂיאֵי הָעֵדָה … וַיִּקְרָא לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם לֵאמֹר לָמָּה רִמִּיתֶם אֹתָנוּ לֵאמֹר רְחוֹקִים אֲנַחְנוּ מִכֶּם מְאֹד וְאַתֶּם בְּקִרְבֵּנוּ יֹשְׁבִים: וְעַתָּה אֲרוּרִים אַתֶּם וְלֹא יִכָּרֵת מִכֶּם עֶבֶד וְחֹטְבֵי עֵצִים וְשֹׁאֲבֵי מַיִם לְבֵית אֱלֹהָי: (יהושע פרק ט).4
ויקרא רבה יז ו פרשת מצורע –
וכי מי בא ואמר לכנענים שישראל נכנסין לארץ? אמר רבי ישמעאל ב"ר נחמן: ג' פְּרוֹזְדַגְמָאוֹת5 שלח יהושע אצלם: הרוצה לְפַנוֹת יְפַנֶּה, להשלים ישלים, לעשות מלחמה יעשה. גרגשי עמד (ופנה) מאליו, לפיכך נתנה לו ארץ יפה כארצו … זו אפריקי. גבעונים השלימו, שנאמר: "וכי השלימו יושבי גבעון את ישראל" (יהושע י א). שלושים ואחד מלכים עשו מלחמה ונפלו.6
מסכת גיטין דף מו עמוד א – למה לא חזרו בני ישראל משבועה שניתנה ברמיה
רבי יהודה אומר: כל נדר שידעו בו רבים – לא יחזיר, ושלא ידעו בו רבים – יחזיר. אמר רבי יהושע בן לוי: מאי טעמא דר' יהודה? דכתיב: "ולא הכום בני ישראל כי נשבעו להם נשיאי העדה" (יהושע ט יח). ורבנן? התם מי חלה שבועה עילוייהו כלל? כיון דאמרו להו מארץ רחוקה באנו ולא באו, לא חיילה שבועה עילוייהו כלל. והאי דלא קטלינהו? משום קדושת השם.7
ספרי במדבר פיסקא עח פרשת בהעלותך – קרבו את עצמם וקרבם המקום
… וכן אתה מוצא בגבעונים, מהו אומר? "ויוקים ואנשי כוזיבא" (דברי הימים א ד כב). ויוקים – שקיים להם יהושע ברית. כוזיבא – שכיזבו ליהושע ואמרו מארץ רחוקה מאד באו עבדיך, ולא באו אלא מארץ ישראל. והרי הדברים קל וחומר: ומה אלו שהיו מעם שחייב כלייה, על שקירבו עצמם קירבם המקום, ישראל שעושים את התורה על אחת כמה וכמה.8
וַיְהִי רָעָב בִּימֵי דָוִד שָׁלֹשׁ שָׁנִים שָׁנָה אַחֲרֵי שָׁנָה וַיְבַקֵּשׁ דָּוִד אֶת פְּנֵי ה' ס וַיֹּאמֶר ה' אֶל שָׁאוּל וְאֶל בֵּית הַדָּמִים עַל אֲשֶׁר הֵמִית אֶת הַגִּבְעֹנִים: (שמואל ב פרק כא).9
ירושלמי מסכת קידושין פרק ד הלכה א – סיפור דוד והגבעונים בירושלמי10
תני רבי אימי בשם רבי יהושע בן לוי: … תליין יהושע בדופן. אמר: אני לא מקרבן ולא מרחקן אלא במי שהוא עתיד לבנות את בית הבחירה ואת שדעתו ליקרב יקרב לרחק ירחק. בא דוד וריחקן, שנאמר: "והגבעונים לא מבני ישראל המה" [שמואל ב כא ב]. ולמה ריחקן? על שם "ויהי רעב בימי דוד שלש שנים שנה אחר שנה". אמר דוד בעוון ד' דברים הגשמים נעצרים: בעוון עובדי ע"ז וגילוי עריות ושפיכות דמים ופוסקין צדקה ברבים ואינן נותנין11 … בדק דוד בכל דורו ולא מצא אחד מהן. התחיל שואל באורים ותומים … "ויאמר ה': אל שאול ואל בית הדמים" – על שאול שלא עשיתם עמו חסד. ועל בית הדמים על אשר המית את הגבעונים.12 שלח דוד וקרא להם: מה לכם ולבית שאול?13 אמרין ליה: על אשר המית ממנו ז' אנשים שני חוטבי עצים ושני שואבי מים וחזן וסופר ושמש.14 אמר לון מה אתון בעו כדון? אמרו ליה: יותן לנו שבעה אנשים מבניו והוקענום לי"י בגבעת שאול בחיר י"י. אמר לון: ומה הנייה לכון ואינון מתקטלין? סבו לכון כסף ודהב. והוון אמרין: אין לנו כסף עם שאול ועם ביתו …15 באותה השעה אמר דוד: ג' מתנות טובות נתן הקב"ה לישראל: רחמנין ובויישנין וגומלי חסדים … וכל שאין לו בושת פנים, דבר בריא16 שלא עמדו אבותיו על הר סיני … ואילו אין בהן אחד מהן. מיד עמד וריחקן, שנאמר: "והגבעונים לא מבני ישראל המה". אף עזרא ריחקן שנאמר: "והנתינים יושבים בעופל" [נחמיה יא כא]. אף לעתיד לבוא הקב"ה מרחקן דכתיב: "וְהָעֹבֵד הָעִיר יַעַבְדוּהוּ מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל" [יחזקאל מח יט].17 …. 18
"והמה הומתו בימי קציר בראשונים" כתיב "קציר שעורים". "ותקח רצפה בת איה את השק ותטהו לה על הצור". מהו על הצור? אמר ר' הושעיה: שהיתה אומרת: הצור תמים פעלו. ר' אבא בר זימנא בשם ר' הושעיה: גדול הוא קידוש השם מחילול השם. בחילול השם כתיב: "לא תלין נבלתו על העץ" [דברים כא כג]. ובקידוש השם כתיב: "מתחילת הקציר עד ניתך מים עליהם" [שמואל ב כא י]. מלמד שהיו תלויין מששה עשר בניסן עד שבעה עשר במרחשון19 והיו העוברים והשבים אומרים: מה חטאו אלו שנשתנית עליהן מידת הדין? והיו אומרים על שפשטו ידיהן בגרים גרורים.20 אמרו: מה אם אילו שלא נתגיירו לשם שמים ראו היאך תבע הקב"ה את דמן, המתגייר לשם שמים על אחת כמה וכמה. הרבה גירים נתגיירו באותה שעה.21 הדא הוא דכתיב: "ויספור שלמה את כל האנשים הגרים … ויעש מהם שבעים אלף נושא סבל ושמונים אלף חוצב בהר" [דברי הימים ב ב טז יז].22
שמות רבה יט ד פרשת בא – מהגבעונים גרים גרורים שבאו ברמיה לגירי צדק שבאים באהבה
"ואל יאמר בן הנכר … הבדל יבדילני ה' מעל עמו" (ישעיהו נו ג) – אמר להם הקב"ה לגרים: למה אתם מתייראים? לפי שפסלתי אתכם ואמרתי בפסח "כל בן נכר לא יאכל בו"? למה לא תשאלו לגבעונים מה טובה עשיתי להם? בני אדם שעשו בערמה ועשו מיראה ובאו להן אצל בני ונשבעו להם. מה עשיתי לשאול ולביתו על שביקש להרגם? שהרגו הם שבעה מבניו, שנאמר: "ויקח המלך את שני בני רצפה … ואת חמשת בני מיכל … ויתנם ביד הגבעונים ויוקיעום בהר לפני ה' " (שמואל ב כא ח-ט). אמר הקב"ה: ומה אם לגבעונים שהיו אמוריים ובאו מיראה ועשו מרמה עם ישראל, קבלתי אותם ועשיתי להם טובה ועשיתי דֵיקִי שלהם בבני; הגרים שהם באים מאהבה ומשרתים לשמי איני מקבלן ומגדלן? לפיכך: "וְאַל יֹאמַר בֶּן הַנֵּכָר הַנִּלְוָה אֶל ה' לֵאמֹר הַבְדֵּל יַבְדִּילַנִי ה' מֵעַל עַמּוֹ" ואומר: "וּבְנֵי הַנֵּכָר הַנִּלְוִים עַל ה' לְשָׁרְתוֹ וּלְאַהֲבָה אֶת שֵׁם ה' לִהְיוֹת לוֹ לַעֲבָדִים".23
מסכת סנהדרין דף צה עמוד א – החשבון עם דוד
"וְיִשְׁבִּי בְנֹב אֲשֶׁר בִּילִידֵי הָרָפָה וּמִשְׁקַל קֵינוֹ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת מִשְׁקַל נְחֹשֶׁת וְהוּא חָגוּר חֲדָשָׁה וַיֹּאמֶר לְהַכּוֹת אֶת דָּוִד" (שמואל ב כא טז). מאי "וישבי בנוב"? אמר רב יהודה אמר רב: איש שבא על עסקי נוב. אמר ליה הקב"ה לדוד: עד מתי יהיה עון זה טמון בידך? על ידך נהרגה נוב עיר הכהנים, ועל ידך נטרד דואג האדומי, ועל ידך נהרגו שאול ושלושת בניו.24 רצונך – יכלו זרעך או תמסר ביד אויב? אמר לפניו: ריבונו של עולם! מוטב אמסר ביד אויב, ולא יכלה זרעי.25
שבת שלום ואתם נצבים
מחלקי המים
מים אחרונים: גם אנו נצבים ערב ראש השנה והימים הנוראים עם הנתינים והגבעונים של דורנו, אשר חוטבים עצנו, שואבים מימינו, מעבדים שדותינו, אוספים יבולנו, בונים בתינו ומטפלים בהורינו. האם גם הם עומדים איתנו בברית?