כִּי יִמָּצֵא חָלָל בָּאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ נֹפֵל בַּשָּׂדֶה לֹא נוֹדַע מִי הִכָּהוּ: וְיָצְאוּ זְקֵנֶיךָ וְשֹׁפְטֶיךָ וּמָדְדוּ אֶל הֶעָרִים אֲשֶׁר סְבִיבֹת הֶחָלָל: וְהָיָה הָעִיר הַקְּרֹבָה אֶל הֶחָלָל וְלָקְחוּ זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא עֶגְלַת בָּקָר אֲשֶׁר לֹא עֻבַּד בָּהּ אֲשֶׁר לֹא מָשְׁכָה בְּעֹל: … וְעָנוּ וְאָמְרוּ יָדֵינוּ לֹא שָׁפְכוּ אֶת הַדָּם הַזֶּה וְעֵינֵינוּ לֹא רָאוּ: כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר פָּדִיתָ ה' וְאַל תִּתֵּן דָּם נָקִי בְּקֶרֶב עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְנִכַּפֵּר לָהֶם הַדָּם: וְאַתָּה תְּבַעֵר הַדָּם הַנָּקִי מִקִּרְבֶּךָ כִּי תַעֲשֶׂה הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה' : (דברים כא א-ט).1
אבן עזרא דברים פרק כא פסוק א – קשר לעניין הקודם למלחמה
כי ימצא חלל – כאשר הזכיר המלחמה על האויב, אמר ואם אדם ילחם עם אחד, ונמצא חלל בארץ ישראל.2
משנה סוטה פרק ט, הפרק האחרון – הדין במשנה
משנה א-ג: עגלה ערופה בלשון הקודש.3 שנאמר: "כי ימצא חלל באדמה … ויצאו זקניך ושופטיך" (דברים כא א-ב) – שלושה מבית דין הגדול שבירושלם היו יוצאין. רבי יהודה אומר: חמישה … נמצא ראשו במקום אחד וגופו במקום אחר מוליכין הראש אצל הגוף דברי רבי אליעזר. רבי עקיבא אומר: הגוף אצל הראש.4
משנה ה-ו: נפטרו זקני ירושלם והלכו להן.5 זקני אותה העיר מביאין "עגלת בקר אשר לא עובד בה אשר לא משכה בעול" (דברים כא ג) ואין המום פוסל בה.6 ומורידין אותה לנחל איתן ואיתן כמשמעו קשה … ועורפין אותה בקופיץ מאחוריה. ומקומה אסור מלזרוע ומלעבוד ומותר לסרוק שם פשתן ולנקר שם אבנים.7
זקני אותה העיר רוחצין את ידיהן במים במקום עריפה של עגלה8 ואומרים: "ידינו לא שפכו את הדם הזה ועינינו לא ראו". וכי על דעתינו עלתה שזקני בית דין שופכי דמים הן? אלא שלא בא לידינו ופטרנוהו בלא מזון ולא ראינוהו והנחנוהו בלא לוייה.9
והכהנים אומרים (שם) כפר לעמך ישראל אשר פדית ואל תתן דם נקי בקרב עמך ישראל. לא היו צריכים לומר ונכפר להם הדם אלא רוח הקודש מבשרתן אימתי שתעשו ככה הדם מתכפר להם.10
גמרא סוטה מו ע"ב – המצווה ללוות בדרך
תניא, היה רבי מאיר אומר: כופין ללויה, ששכר הלויה אין לה שיעור … ואמר ר' יהושע בן לוי: בשביל ארבעה פסיעות שלוה פרעה לאברהם, שנאמר: ויצו עליו פרעה אנשים וגו' – נשתעבד בבניו ארבע מאות שנה11 … רב כהנא אלויה לרב שימי בר אשי מפום נהרא עד בי ציניתא דבבל … רב מרדכי אלויה לרב אשי מהגרוניא ועד בי כיפי … אמר רבי יוחנן משום רבי מאיר: כל שאינו מלוה ומתלוה – כאילו שופך דמים, שאילמלי ליווהו אנשי יריחו לאלישע לא גירה דובים לתינוקות.12
משנה ט: משרבו הרוצחנין בטלה עגלה ערופה … 13
מסכת סוטה דף מו עמוד א – לא הניחו לו לעשות פירות
א"ר יוחנן בן שאול: מפני מה אמרה תורה הביא עגלה בנחל? אמר הקב"ה: יבוא דבר שלא עשה פירות וייערף במקום שאין עושה פירות, ויכפר על מי שלא הניחו לעשות פירות.14
ספרי במדבר פיסקא קסא (מובא גם בגמרא יומא כג ע"א) – הקפדה על הלכות טומאה
"ולא תטמא את הארץ אשר אתם יושבים בה" (במדבר לה לד) – מגיד הכתוב ששפיכת דמים מטמא הארץ ומסלקת את השכינה ומפני שפיכות דמים חרב בית המקדש. מעשה בשני כהנים שהיו שוין ורצין ועולין בכבש וקדם אחד מהם לחבירו בתוך ארבע אמות, נטל סכין ותקעה לו בלבו. בא רבי צדוק ועמד על מעלות האולם ואמר: שמעוני אחינו בית ישראל, הרי הוא אומר: כי ימצא חלל באדמה וגו' (דברים כא א), בואו ונמדוד על מי ראוי להביא את העגלה, על ההיכל או על העזרות? געו כל ישראל בבכייה.15 ואח"כ בא אביו של תינוק ומצאו מפרפר. אמר להם: אחינו הריני כפרתכם, עדיין בני מפרפר וסכין לא נטמאת. ללמדך שטומאת סכינים חביבה להם יותר משפיכות דמים.16
ספר מורה הנבוכים חלק שלישי פרק מ – מדוע הטקס הפומבי17
ואמנם עגלה ערופה תועלתה מבוארת, כי המביא אותה היא העיר הקרובה אל החלל ועל הרוב ההורג הוא ממנה. וזקני העיר ההיא מעידים עליהם השם, שהם לא התרשלו בתיקון הדרכים ובשמירתם ולתייר כל שואל דרך,18 כמו שבא הפירוש בדברי רז"ל. ולא נהרג זה מפני ששכחנו התיקונים הכוללים, ואנחנו לא נדע מי הרגו.19
ואי אפשר על הרוב, עם החקירה ויציאת הזקנים העומדים ולקיחת העגלה, שלא ירבו דברי בני אדם, ואולי בפרסום הענין יוודע ההורג.20 ויאמר מי שידעוֹ, או שמע עניינו, או הורוהו על זה אמתלאות: פלוני הוא ההורג. כי אחר שיעמוד אדם ויאמר, אפילו אשה: פלוני הרגו, לא תיערף העגלה.21 וכבר נודע שמי שידע ההורג וישתוק ממנו והם העידו השם על עצמם שלא ידעוהו, יהיה בזה עזות גדולה ואשם גדול.22 אם כן, אפילו אשה אם תדעהו תאמר.23 ואחר שיודע הגיעה התועלת, שאם לא יהרגוהו בית דין, המלך יהרגהו, שיש לו להרוג באמתלאות ובדדמי (בספק). ואם לא יהרגהו המלך, גואל הדם יהרגהו ויערים עד שיתנכל עליו להרגו.24
הנה כבר התבאר שתועלת עגלה ערופה היא לפרסם ההורג, וחִזֵק זה הענין, בהיות המקום אשר תיערף בו העגלה לא יעבד בו ולא יזרע לעולם. שבעל הארץ יעשה כל תחבולה ויחקור עד שיודע ההורג כדי שלא תיערף העגלה ולא תאסר ארצו עליו לעולם.25
מסכת סוטה דף מז עמוד ב – עגלה ערופה איננה כפרה לרוצח ולדם שנשפך
תנו רבנן (שנו רבותינו): מנין שאם נערפה העגלה ואח"כ נמצא ההורג, שאין פוטרת אותו? תלמוד לומר: "ולארץ לא יכופר לדם אשר שפך בה כי אם בדם שופכו" (במדבר לה לג).26
מדרש תנאים לדברים פרק כא פסוק א – עגלה ערופה כן מכפרת על הדם שנשפך?!
"כי ימצא חלל" למה נאמר? לפי שהוא אומר: "ולארץ לא יכופר לדם אשר שפך בה כי אם בדם שופכו" (במדבר לה לג), אבל אם לא נמצא ההורג לא שמענו! תלמוד לומר: "כי ימצא חלל באדמה" – בא הכתוב ללמד על עגלה ערופה שתהא מכפרת על שופכי דמים. לכך נאמרה הפרשה.27
מדרש תנאים לדברים פרק כא פסוק ט – אבל אם נמצא ההורג …
"ואתה תבער הדם הנקי", שאם נמצא ההורג אחר שנערפה העגלה הרי זה נהרג: ר' ישמעאל אומר: מנין אתה אומר שאם נמצא ההורג ולא הרגוהו, מעלה אני עליהם כאילו לא נערפה העגלה? תלמוד לומר: "ואתה תבער הדם הנקי".28
אבן עזרא דברים פרק כא – מניעה לכתחילה של שפיכות דמים
ואתה תבער הדם הנקי – פירושו עונש הדם הנקי, או יהיה הדם – דם הנקי. ויש אומרים, אתה חייב לבער שפיכות דמים. והנכון בעיני, הוא אשר הזכרתי, כי לא ישפך דם נקי בארצך אם תעשה הישר בעיני ה', כסוד שכר עבירה עבירה ושכר מצוה מצוה.29
ספרי דברים פיסקא רי – הקשר ליציאת מצרים
הכהנים אומרים "כפר לעמך ישראל". כשהוא אומר "אשר פדית ה' ", מלמד שכפרה זו מכפרת על יוצאי מצרים.30 כפר לעמך – אלו החיים, אשר פדית – אלו המתים, מגיד שהמתים צריכים כפרה. נמצינו למדים ששופך דמים חוטא עד יוצאי מצרים. אשר פדית – על מנת כן פדיתנו שלא יהיו בינינו שופכי דמים.31
שבת שלום
מחלקי המים
מים אחרונים חידתיים: מה הקשר של המדרש הבא לעניינינו?
בראשית רבה פרשה צה סימן ג
"ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורות" … כיון שבאו אחי יוסף ואמרו: "עוד יוסף חי ויפג לבו כי לא האמין" (בראשית מה כו), נזכר יעקב באיזה פרק פרש יוסף. אמר יעקב בלבו: יודע אני שבפרק עגלה ערופה פירש ממני יוסף. אמר להם: אם אתם יודעים באיזה פרק פרש ממני, אני מאמין לכם. אף יוסף נזכר באיזה פרק פרש ממנו. מה עשה יוסף? נתן להם עגלות שנאמר: "ויתן להם יוסף עגלות" (בראשית מה כא).32