פרשות השבוע

וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל־בָּנָיו וַיֹּאמֶר הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם אֵת אֲשֶׁר־יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים: (בראשית מט א).¹

וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כֹּל הָאָרֶץ אָמֵן וְאָמֵן: (תהלים פרק עב פסוק יט).²

ספרי דברים פרשת ואתחנן פיסקא לא – ברכת יעקב

וכן אתה מוצא כשהיה יעקב אבינו נפטר מן העולם קרא להם לבניו והוכיחם כל אחד ואחד בפני עצמו³ … מאחר שהוכיחם כל אחד ואחד בפני עצמו, חזר וקראם כולם כאחד. אמר להם: שמא יש בלבבכם מחלוקת על מי שאמר והיה העולם? אמרו לו: שמע ישראל אבינו, כשם שאין בלבך מחלוקת, כך אין בלבנו מחלוקת על מי שאמר והיה העולם, אלא, "ה' אלהינו ה' אחד". ועל כן הוא אומר: "וישתחו ישראל על ראש המטה" (בראשית מז לא) … דבר אחר, שאמר: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.⁴ אמר לו הקב"ה: יעקב, הרי שהיית מתאווה כל ימיך שיהיו בנים משכימים ומעריבים וקורים קריית שמע.⁵

מסכת פסחים דף נו עמוד א – כריכת שמע ישראל

תנו רבנן: כיצד היו כורכין את שמע? אומרים שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד ולא היו מפסיקין, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: מפסיקין היו, אלא שלא היו אומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.⁶ ואנן מאי טעמא אמרינן ליה?⁷ כדדריש רבי שמעון בן לקיש, דאמר רבי שמעון בן לקיש: "ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם" – ביקש יעקב לגלות לבניו קץ הימין, ונסתלקה ממנו שכינה.⁸ אמר: שמא חס ושלום יש במטתי פסול, כאברהם שיצא ממנו ישמעאל, ואבי יצחק שיצא ממנו עשו. אמרו לו בניו: שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד. אמרו: כשם שאין בלבך אלא אחד – כך אין בלבנו אלא אחד. באותה שעה פתח יעקב אבינו ואמר: "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד". אמרי רבנן: היכי נעביד? נאמרוהו – לא אמרו משה רבינו, לא נאמרוהו – אמרו יעקב. התקינו שיהו אומרים אותו בחשאי.⁹

אמר רבי יצחק, אמרי דבי רבי אמי: משל לבת מלך שהריחה ציקי קדירה, אם תאמר – יש לה גנאי, לא תאמר – יש לה צער. התחילו עבדיה להביא בחשאי. אמר רבי אבהו: התקינו שיהו אומרים אותו בקול רם מפני תרעומת המינין. ובנהרדעא דליכא מינין – עד השתא אמרי לה בחשאי.¹⁰

דברים רבה (ליברמן) פרשת ואתחנן – הסוד של המלאכים

ולמה ישראל אומרים אותו בלחישה? אלא כשעלה משה למרום גנב אותו מן המלאכים ולימדה לישראל. א"ר שמואל בר נחמן: למה הדבר דומה? לבן בתו של מלך שהיתה לו בת בתולה, והיתה רואה בגדים נאים ואומרים לו: קח את הבגדים הללו, והיה לוקח לה. פעם אחת נכנס לפלטין של מלך וראה קוזמירין¹¹ של מטרונה וגנב אותה ובא ונתנה לבתו, התחיל (מצוה) [מצווה] (ואומרת) [ואומר] לה, כל הבגדים שלקחתי ליך לבוש אותן בפרהסיא, אבל קוזמירין זה גנוב הוא, אל תלבשי אותו אלא מן הדלת ולפנים. כך אמר משה לישראל: כל המצוות שנתתי לכם ממה שקבלתי מן התורה. אבל השם הזה, ממה ששמעתי ממלאכי השרת שבו הם משבחים להקב"ה ונטלתי אותו מהם. לכך תהיו אומרים אותו בלחישה: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. למה הן אומרים אותו ביום הכפורים בפרהסיא?¹² אלא שהם כמלאכים, לובשים לבנים ולא אוכלים ולא שותין ואין בהם לא חטא ולא עון שהקב"ה סולח להם כל עונותיהם.¹³

במדבר רבה פרשת בלק פרשה כ סימן כ – ברכתו של בלעם

"כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל" – ראתה עינו את ישראל יושבין לפני הקב"ה כתלמיד לפני רבו … ושואלים ממנו כל פרשה ופרשה למה נכתבה… ומלאכי השרת רואים אותם ושואלים אותם: מה הורה לכם הקב"ה? לפי שאינן יכולין ליכנס במחיצתם¹⁴ … אין אומה בעולם כיוצא בהם. הרי הן ישנים מן התורה ומן המצות, ועומדים משנתם כאריות וחוטפים קריאת שמע וממליכים להקב"ה, ונעשים כאריות ומפליגים לדרך ארץ, למשא ומתן. אם נתקל אחד מהם בכלום, או אם מחבלים באים ליגע באחד מהם, ממליך להקב"ה וניצול. "לא ישכב עד יאכל טרף" כשהוא אומר "ה' אחד" נאכלין המחבלים מפניו ומלחשים אחריו: "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" ובורחים. והוא נסמך בקריאת שמע משומרי היום לשומרי הלילה.¹⁵

דברים רבה ב לא פרשת ואתחנן – במתן תורה

אמר רבי פנחס בר חמא: ממתן תורה זכו ישראל לקרית "שמע". כיצד? אתה מוצא, לא פתח הקב"ה בסיני תחלה אלא בדבר זה, אמר להם: 'שמע ישראל אנכי ה' אלהיך'. נענו כולם ואמרו: "ה' אלהינו ה' אחד". ומשה אמר: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. אמר הקב"ה לישראל: בני, כל מה שבראתי בראתי זוגות: שמים וארץ, חמה ולבנה, אדם וחוה, העולם הזה והעולם הבא. אבל כבודי אחד ומיוחד בעולם. מנין? ממה שקרינו בענין: "שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד".¹⁶

מסכת יומא פרק ו משנה ב – בעבודת יום הכיפורים בבית המקדש

בא לו אצל שעיר המשתלח וסומך שתי ידיו עליו ומתוודה. וכך היה אומר: אנא השם עוו פשעו חטאו לפניך עמך בית ישראל. אנא בשם, כפר נא לעונות ולפשעים ולחטאים שעוו ושפשעו ושחטאו לפניך עמך בית ישראל … והכהנים והעם העומדים בעזרה כשהיו שומעים שם המפורש שהוא יוצא מפי כהן גדול היו כורעים ומשתחוים ונופלים על פניהם ואומרים: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.¹⁷

תלמוד ירושלמי מסכת ברכות פרק ט הלכה ה – על כל ברכה במקדש

תני:¹⁸ לא היו עונין אמן בבית המקדש. מהו היו אומרים? ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. מניין שלא היו עונין אמן במקדש? תלמוד לומר: "קומו וברכו את ה' אלוהיכם וגו' " (נחמיה ט ה). מניין על כל ברכה וברכה? תלמוד לומר: "ומרומם על כל ברכה ותהילה" (נחמיה שם).¹⁹

מסכת תענית טז ע"ב – בתענית ציבור

ובחותמה הוא אומר: מי שענה את אברהם בהר המוריה הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה ברוך גואל ישראל. והן עונין אחריו אמן, וחזן הכנסת אומר להם: תקעו בני אהרן, תקעו! … וכן בכל ברכה וברכה²⁰ … במה דברים אמורים – בגבולין, אבל במקדש אינו כן, לפי שאין עונין אמן במקדש. ומנין שאין עונין אמן במקדש – שנאמר: "קומו ברכו את ה' אלהיכם מן העולם עד העולם ויברכו שם כבודך ומרומם על כל ברכה ותהילה" (נחמיה ט ה). … ואלא במקדש מהו אומר? ברוך ה' אלהים אלהי ישראל מן העולם ועד העולם ברוך גואל ישראל, והן עונין אחריו: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד … וחוזר ואומר: מי שענה את אברהם בהר המוריה הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה ברוך ה' אלהי ישראל זוכר הנשכחות, והם עונים אחריו: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד … וכן בכל ברכה וברכה … עד שגומר את כולן. וכך הנהיג רבי חלפתא בציפורי ורבי חנניה בן תרדיון בסיכני. וכשבא דבר לפני חכמים אמרו: לא היו נוהגין כן אלא בשערי מזרח, ובהר הבית.²¹

ספרי דברים פרשת האזינו פיסקא שו – גם בברכות אחרות

"כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלוהינו" … ומנין שעונים אמן אחר המברך, שנאמר: "הבו גדל לאלהינו". ומנין שאומרים "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד"? שנאמר: "כי שם ה' אקרא". ומנין לאומרים "יהא שמו הגדול מבורך" שעונים אחריהם "לעולם ולעולמי עולמים"? שנאמר: "הבו גדל לאלהינו".²²

תלמוד ירושלמי מסכת ברכות פרק ו הלכה א – שלא להזכיר שם שמים לבטלה

תני ר' חייא: אין מברכין על הפת אלא בשעה שהוא פורס.²³ א"ר חייא בר ווא: הדא אמרה אהן דנסב פוגלא ומברך עילוי והוא לא אתי לידיה צריך למברכה עילוי זמן תניינות.²⁴ אמר רבי תנחום בר יודן: צריך לומר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, שלא להזכיר שם שמים לבטלה.²⁵

שבת שלום

חזק חזק ונתחזק

מחלקי המים

מים אחרונים: היום אנו אומרים "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" רק בקריאת שמע ובכל שאר הברכות אומרים אמן, משום שאין בית מקדש. בעקבות תפילת קבלת שבת שתקנו המקובלים נוסף "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד". גם בחתימת הפיוט "אנא בכח". כנראה משום שיש בפיוט זה צירופים של מ"ב אותיות השם המפורש. ויש סידורים שתפילת אנא בכח נמצאת גם בסדר הקרבנות בתפילת שחרית ונראה שזה 'זכר למקדש' שהיו אומרים בו "ברוך שם כבוד מלכותו" כפי שראינו לעיל. וכל היודע עוד בעניין זה, אנא יודיענו.