פרשות השבוע

מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי וְזָבַחְתָּ עָלָיו אֶת עֹלֹתֶיךָ וְאֶת שְׁלָמֶיךָ אֶת צֹאנְךָ וְאֶת בְּקָרֶךָ בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ: (שמות פרק כ פסוק כ).¹

רמב"ן שמות פרק כ פסוק כ – אם אמצעי אז רק לה'

"מזבח אדמה תעשה לי" – פירש רבי אברהם כי אמר לא תעשון אתי אלוהי כסף ואלוהי זהב לקבל כח עליונים בצורתם להיות אמצעיים ביני וביניכם, כי בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך אני בכבודי וברכתיך, אין לך צורך לאמצעי כלל.² ועל דעת רבותינו (במכילתא כאן) במזבחות, שהם הנעשים במשכן ובמקדש, הזכיר מצות המזבחות באדמה ובאבנים לאמר שיעשו גם כן המזבחות לשם לבדו, ושם יזבחו העולות והשלמים, ולא לשדים על פני השדה, ובכל המקום אשר יזכירו את שמו יבא בכבודו עליהן לשכן שכינתו בתוכם ולברך אותם.³

אבן עזרא שמות פרק כ פסוק כ – באתי אליך שידעתי שתבוא

וטעם "בכל המקום אשר אזכיר את שמי", פירוש: בכל מקום אשר אשים זכר לשמי שכבודי שוכן שם, כמו שילה ונוב שעמד שם הארון.⁴ אם תבוא אל המקום הנזכר לשמי לבקר אותי, גם אני "אבוא אליך וברכתיך". וטעם "אבוא" – כדרך בן אדם.⁵ והטעם תמצאני שם במקום שאזכיר את שמי עליו. והוא מקום הכבוד, כאילו באתי אליך שידעתי שתבוא, ובעבורך באתי. ובעבור שבאת לכבודי אבוא אליך וברכתיך, ולא תהיה צריך לאחר, כי תמצאני כל עת ששם כבודי.⁶

פסיקתא רבתי פיסקא ה ויהי ביום כלות משה – "אבוא וברכתיך" בהשלמת המשכן

דבר אחר: "ויהי ביום כלות משה" – אמר רבי יהושע בן לוי: ברמז אמר הקדוש ברוך הוא לישראל, כשיעשו את המשכן שהוא נותן להם את הברכות. מניין הוא? שכתב: "מזבח אדמה תעשה לי וגו' בכל מקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך" (שמות כ כ). לפיכך כשעשו המשכן נתן להם הקדוש ברוך הוא את הברכות: "יברכך ה' וישמרך" אימתי? "ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן".⁷

מסכת אבות פרק ג משנה ו – מהרבים אל היחיד

רבי חלפתא איש כפר חנניה אומר: עשרה שיושבין ועוסקין בתורה שכינה שרויה ביניהם, שנאמר: "אלהים נצב בעדת אל" (תהלים פב א). ומנין אפילו חמישה? שנאמר: "ואגודתו על ארץ יסדה" (עמוס ט ו).⁸ ומנין אפילו שלושה? שנאמר: "בקרב אלהים ישפוט" (תהלים שם).⁹ ומנין אפילו שנים? שנאמר: "אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע" (מלאכי ג טז). ומנין אפילו אחד? שנאמר: "בכל המקום אשר אזכיר את שמי, אבוא אליך וברכתיך" (שמות כ').¹⁰

מסכת ברכות דף ו עמוד א – מהיחיד אל הרבים

אמר רב אשי: …. ומנין שאפילו אחד שיושב ועוסק בתורה ששכינה עמו – שנאמר: (שמות כ) בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך. וכי מאחר דאפילו חד – תרי מבעיא? – תרי מכתבן מלייהו בספר הזכרונות, חד לא מכתבן מליה בספר הזכרונות. וכי מאחר דאפילו תרי – תלתא מבעיא? מהו דתימא: דינא שלמא בעלמא הוא, ולא אתיא שכינה – קמשמע לן דדינא נמי היינו תורה. וכי מאחר דאפילו תלתא – עשרה מבעיא? – עשרה קדמה שכינה ואתיא, תלתא – עד דיתבי.¹¹

ירושלמי ברכות פרק ד הלכה ד – מקום מיוחד

רבי אבא רבי חייא בשם רבי יוחנן: צריך אדם להתפלל במקום שהוא מיוחד לתפילה. ומה טעם? "בכל המקום אשר אזכיר את שמי" – אשר תזכיר את שמי אין כתיב כאן, אלא: בכל מקום אשר אזכיר.¹²

מסכת סוטה דף לח עמוד א – בבית הבחירה ובמקדשי מעט

ותניא אידך: כה תברכו את בני ישראל – בשם המפורש, אתה אומר: בשם המפורש, או אינו אלא בכינוי? תלמוד לומר: "ושמו את שמי" (במדבר ו), שמי המיוחד לי. יכול אף בגבולין כן? נאמר כאן: ושמו את שמי ונאמר להלן (דברים יב) "לשום את שמו שם", מה להלן בית הבחירה, אף כאן בבית הבחירה.¹³ רבי יאשיה אומר: אינו צריך, הרי הוא אומר: "בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך" (שמות כ), בכל מקום סלקא דעתך? אלא מקרא זה מסורס הוא: בכל מקום אשר אבוא אליך וברכתיך שם אזכיר את שמי,¹⁴ והיכן אבוא אליך וברכתיך? בבית הבחירה, שם אזכיר את שמי בבית הבחירה.¹⁵

תוספתא סוכה פרק ד הלכה ג – בין "ביתי" ל-"ביתך"

הלל הזקן אומר: למקום שלִבִּי אוהב, לשם רגליי מוליכות אותי. אם אתה תבוא לביתי – אני אבא לביתך.¹⁶ אם אתה לא תבוא לביתי – אני לא אבוא לביתך, שנאמר: "בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך".¹⁷

דברים רבה פרשה ח סימן ב – ברכת התורה

"כי המצוה הזאת" – אמר הקב"ה: אם נזקקת לברכתה של תורה, אף אני מברך אותך, שנאמר: "בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך" (שמות כ כ). רבנן אמרי: אמר הקב"ה: אם ברכת את התורה, לעצמך אתה מברך. מנין? שנאמר: "כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים" (משלי ט).¹⁸

מדרש תהלים (בובר) מזמור צ – מקום שהצדיקים עומדים

ר' אמי: למה נקרא שמו של הקב"ה מקום? שהוא מקומו של עולם, שנאמר: "הנה מקום אתי" (שמות לג). אברהם קרא לו מקום, שנאמר: "ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה" (בראשית כב יד). יעקב קרא לו מקום, שנאמר: "ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה" (בראשית כח יז). משה קרא לו מקום, שנאמר: "הנה מקום אתי" (שמות לג כא). דבר אחר: למה נקרא שמו מקום? שבכל מקום שצדיקים עומדים, שם הוא נמצא עמהם. שנאמר: "בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך" (שמות כ כד).¹⁹

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות כ כא מזבח אדמה – סיכום

"בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך" – מיכן שאפילו יחיד משרה שכינה בזכותו.²⁰ "בכל המקום" – יכול בכל מקום? ת"ל: "אשר אזכיר את שמי" – זו בית הבחירה, שנאמר: "והיה עיני ולבי שם כל הימים" (מלכים א ט ג). ואומר: "והיה המקום אשר יבחר ה' אלהיכם בו לשכן שמו שם"' (דברים יב יא). אם כן מה תלמוד לומר: בכל מקום? לרבות נוב ושילה וגבעון. מלמד ששם המפורש אסור להיאמר בגבולין ….

ר' אליעזר בן יעקב אומר: בכל המקום אשר אזכיר את שמי – מקום שאני אוהב אותן, כגון בתי כנסיות ובתי מדרשות, שם אבוא אליך וברכתיך.²¹

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: בהקשר לכינוי הקב"ה כ"מקום" והמאמר מבראשית רבה סח ט המובא בהערה 19: "הקב"ה מקומו של עולם ואין עולמו מקומו". ראו המאמר בגמרא תענית כא ע"ב: "לא מקומו של אדם מכבדו, אלא אדם מכבד את מקומו" והסמך ממעמד הר סיני וממקום המשכן במדבר. הדברים נאמרים שם אגב שיח בין רב נחמן בר רב חסדא לרב נחמן בר יצחק אגב הזמנתו של הראשון לשני שיבוא לגור בעירו וסירובו של רב נחמן בר יצחק להצעה. אך ההשוואה עם הר סיני והמשכן בהם שרתה השכינה, אומר דרשני. האם זה משלים את המאמר לעיל: "בכל מקום שצדיקים עומדים, שם הוא נמצא עמהם"?