וַיְהִי כָל־הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים: … וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה־לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה־לָּנוּ שֵׁם פֶּן־נָפוּץ עַל־פְּנֵי כָל־הָאָרֶץ: (בראשית יא א, ד).1
בראשית רבה פרשה לח סימן ו
"ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים". ר' אלעזר ור' יוחנן. ר' אלעזר אומר: דברים אֲחוּדִים2 – מעשה דור המבול נתפרשׁ, מעשה דור הַפְּלַגָּה לא נתפרשׁ.3
"ודברים אחדים"4 – שאמרו דברים על שני אחדים: על "ה' אלהינו ה' אחד" (דברים ו ב) ועל "אחד היה אברהם" (יחזקאל לג כד). …5
על "ה' אלהינו ה' אחד" אמרו:6 לא כל הימנו לבור לו את העליונים וליתן לנו את התחתונים. אלא בואו ונעשה לנו מגדל ונעשה עבודת כוכבים בראשו וניתן חרב בידה ותהא נראית כאילו עושה עמו מלחמה … אמר ר' אלעזר: אי זו קשה? זה שאומר למלך: או אני או אתה בפלטין, או זה שאומר: אני בפלטין ולא אתה! בודאי זו קשה, שאומר למלך אני בפלטין ולא אתה.7 כך, דור המבול אמרו: "מה שדי כי נעבדנו ומה נועיל כי נפגע בו" (איוב כא טו). דור הפלגה אמרו: לא כל הימנו שיבור לו את העליונים וליתן לנו את התחתונים! אלא בואו ונעשה לנו מגדל ונעשה עבודת כוכבים בראשו ונתן חרב בידה ותהי נראית כאילו עושה עמו מלחמה.8 אותן של דור המבול לא נשתיירה מהן פליטה ואלו של דור הפלגה נשתיירה מהם פליטה! אלא דור המבול על ידי שהיו שטופים בגזל … לפיכך לא נשתייר מהן פליטה.9 אבל אלו על ידי שהיו אוהבים זה את זה, שנאמר: "ויהי כל הארץ שפה אחת" – לפיכך נשתיירה מהן פליטה. רבי אומר: גדול השלום שאפילו ישראל עובדים עבודת כוכבים ושלום ביניהם אמר המקום: כביכול איני יכול לשלוט בהן כיון ששלום ביניהם, שנאמר: "חבור עצבים אפרים הנח לו". אבל משנחלקו מה הוא אומר? "חלק לבם עתה יאשמו".10 הא למדת: גדול השלום ושנואה המחלוקת.11
מדרש תנחומא (בובר) פרשת נח סימן כז
עד היכן חטאו דור המבול? "ויאמרו לאל סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו" (איוב כא יד),12 אמרו: דעתה של תורה אין אנו מבקשים – "מה שדי כי נעבדנו" (הפסוק הסמוך שם), על מה13 אנחנו מתפללים לפניו? לְמָה היו דומין אנשי המבול ואנשי דור הפלגה? למלך שהיה לו שני בנים. אחד אומר לו: איני יכול לעמוד בך ולא בטרחותך, והשני אומר לו: או אני או אתה. כך אנשי דור המבול אמרו לאל סור ממנו וכו', דור הפלגה אמרו: או אנו או הוא, שנאמר: "הבה נבנה לנו עיר". אמרו: לא כל הימנו לבור לו את העליונים וליתן לנו את התחתונים, בואו ונחליף וניטול את העליונים, והוא יטול את התחתונים.14
רמב"ן בראשית פרק יא פסוק ב – שם הווי"ה בדור הפלג
והסתכל15 כי בכל ענין המבול הזכיר "אלהים", ובכל ענין הפלגה הזכיר השם המיוחד.16 כי המבול בעבור השחתת הארץ, והפלגה בעבור שקצצו בנטיעות,17 והינם ענושים בשמו הגדול, וזה טעם הירידה, וכן במידת סדום. והמשכיל יבין.18
בראשית רבה לג ג פרשת נח – שינוי שמות הווי"ה ואלוהות
"ויזכור אלהים את נח" (בראשית ח א).אמר ר' שמואל בר נחמני: אוי להם לרשעים שהם הופכים מדת רחמים למדת הדין. בכל מקום שנאמר "ה' " – מדת רחמים: "ה' ה' אל רחום וחנון" (שמות לד ו) וכתיב: "וַיַּרְא ה' כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ … וַיִּנָּחֶם ה' כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם בָּאָרֶץ … וַיֹּאמֶר ה' אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר בָּרָאתִי וכו' " (בראשית לד ה-ז).19
אשריהם הצדיקים שהן הופכים מדת הדין למדת רחמים. בכל מקום שנאמר "אלהים" הוא מדת הדין: "אלהים לא תקלל" (שמות כב כז), "עד האלהים יבא דבר שניהם" (שם ח). וכתיב: "וישמע אלהים את נאקתם ויזכור אלהים את בריתו" (שמות ב כד), "ויזכור אלהים את רחל" (בראשית ל כב), "ויזכור אלהים את נח". מה זכירה נזכר לו? שזן ופירנס אותם כל י"ב חודש בתיבה.20
מסכת בבא מציעא דף מד עמוד א
משנה: הזהב קונה את הכסף, והכסף אינו קונה את הזהב. … כל המטלטלים קונין זה את זה.21 כיצד? משך הימנו פירות ולא נתן לו מעות – אינו יכול לחזור בו, נתן לו מעות ולא משך הימנו פירות – יכול לחזור בו.22 אבל אמרו: מי שפרע מאנשי דור המבול ומדור הפלגה הוא עתיד להיפרע ממי שאינו עומד בדבורו.23
בראשית רבה יב ו פרשת בראשית – דור אנוש דור המבול ודור הפלגה
אר"י בר סימון: אותה האורה שנברא בה העולם, אדם הראשון עמד והביט בה מסוף העולם ועד סופו. כיון שראה הקדוש ברוך הוא מעשה דור אנוש ומעשה דור המבול ומעשה דור הפלגה שהן מקולקלים, עמד וגנזו מהם שנאמר (איוב לח) וימנע מרשעים אורם.24
מדרש אגדה (בובר) בראשית פרשת נח פרק י סימן יא
"מן הארץ ההוא יצא אשור ויבן את נינוה" (בראשית י יא). לפי שראה אשור שבניו מורדין בהקב"ה ובנו עיר ומגדל בארץ שנער במלכות נמרוד – ולמה נקרא שמו נמרוד, שמרד בהקב"ה – יצא מעצתם והלך לו לארץ אחרת. ולפיכך נתן בו הקב"ה רוח ובינה ובנה: נינוה ורחובות עיר וכלה ורסן. ולפי שברח מהם ולא רצה להיות בעצתם למרוד בהקב"ה, לכך כשחטאו בני נינוה אמר הקב"ה ליונה בן אמתי שילך לשם וינבא עליהם. אמר לו הקב"ה: אביהם יצא מארצו לכבודי, לכך לך בשליחות אל בני עירו. מה שלא מצינו בשאר הנביאים שהלכו לעיירות של אומות העולם, אף על פי שהיו מתנבאים עליהם.25
שבת שלום
מחלקי המים