מסכת אבות פרק ה משנה יט – תלמידיו של אברהם ותלמידיו של בלעם
כל מי שיש בידו שלושה דברים הללו – מתלמידיו של אברהם אבינו; ושלושה דברים אחרים – מתלמידיו של בלעם הרשע: עין טובה ורוח נמוכה ונפש שפלה – מתלמידיו של אברהם אבינו. עין רעה ורוח גבוה ונפש רחבה – מתלמידיו של בלעם הרשע.1 מה בין תלמידיו של אברהם אבינו לתלמידיו של בלעם הרשע? תלמידיו של אברהם אבינו אוכלין בעולם הזה ונוחלין בעולם הבא, שנאמר: "להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא" (משלי ח כא). אבל תלמידיו של בלעם הרשע, יורשין גיהנם ויורדין לבאר שחת, שנאמר: "ואתה אלהים תורידם לבאר שחת אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם ואני אבטח בך" (תהלים נה כד).2
בראשית רבה פרשה נה סימן ח – בין אהבה לשנאה ובין חבישה לחבישה
"וישכם אברהם בבוקר ויחבוש את חמורו" (בראשית כב יג)3 – אמר ר' שמעון בן יוחאי: אהבה מקלקלת את השורה ושנאה מקלקלת את השורה. אהבה מקלקלת את השורה, דכתיב: "וישכם אברהם בבוקר ויחבוש את חמורו" – ולא היה לו כמה עבדים? אלא, אהבה מקלקלת את השורה. ושנאה מקלקלת את השורה, שנאמר: "ויקם בלעם בבוקר ויחבוש את אתונו" (במדבר כב כא) – ולא היה לו כמה עבדים? אלא שנאה מקלקלת את השורה. אהבה מקלקלת את השורה, שנאמר: "ויאסור יוסף מרכבתו ויעל לקראת ישראל אביו" (בראשית מו כט) – וכי לא היה ליוסף כמה עבדים? אלא אהבה מקלקלת את השורה. שנאה מקלקלת את השורה, דכתיב: "ויאסור את רכבו" (שמות יד ו) – ולא היה לו כמה עבדים? אלא שנאה מקלקלת השורה.4
אמר ר' שמעון בן יוחאי: תבוא חֲבָשָה ותעמוד על חֲבָשָה.5 תבוא חבשה שחבש אברהם אבינו לילך ולעשות רצונו של מקום, של מי שאמר והיה העולם, ותעמוד על חבשה שחבש בלעם לילך ולקלל את ישראל.6
במדבר רבה פרשה כ סימן טו – בין מלאך למלאך
"ועתה אם רע בעיניך אשובה לי" – אמר לו: אני לא הלכתי עד שאמר לי הקב"ה: "קוּם לֵך אִתָּם". ואתה אומר שאחזור? כך אומנותו!7 לא כך אמר לאברהם להקריב את בנו, ואח"כ: "ויקרא מלאך ה' ויאמר אל תשלח ידך" (בראשית כב יא-יב)? לָמוּד הוא לומר דבר ומלאך מחזירו. עכשיו הוא אומר לי: "לך אתם". ועכשיו "אם רע בעיניך אשובה לי".8
"ויאמר מלאך ה' אל בלעם לך עם האנשים" – שחלקך עמהם וסופך ליאבד מן העולם. "וילך בלעם עם שרי בלק" – מלמד שכשם שהם שמחים לקלל כך הוא שמח.9
מדרש תהלים (בובר) מזמור פא
"למנצח על הגתית לאסף הרנינו לאלהים עוזנו הריעו לאלהי יעקב". זהו שאמר הכתוב: "לא הביט און ביעקב" (במדבר כג כא) – מה ראה בלעם להזכיר ליעקב ולא לאברהם ולא ליצחק אלא ליעקב בלבד? אלא צפה שיצא מאברהם פסולת, ישמעאל וכל בני קטורה. וכן צפה שיצא מיצחק עשו ואלופיו. אבל יעקב כולה קדושה, שנאמר: "כל אלה שבטי ישראל שנים עשר" (בראשית מט כח). הדא הוא דכתיב: "כולך יפה רעיתי ומום אין בך" (שיר השירים ד ז). לפיכך לא הזכיר האבות אלא ליעקב בלבד, הוי: "לא הביט און ביעקב". אמר אסף: הואיל וכל האבות יש בהם פסולת, ויעקב אין בו פסולת, איני מזכיר אלא לו, הוי: "הריעו לאלהי יעקב".10
שבת שלום
מחלקי המים
מים אחרונים 1: באמצע הדף התעכבנו בחתף על ההשוואה בין אברהם לבלעם דווקא והצענו שאולי יסודה ב"הררי קדם" משם שניהם באו. ראו מדרש תנחומא פרשת בלק סימן יב שבלעם פונה אל בלק בתחילת נאומו הראשון, שם נזכר הביטוי "מן ארם ינחני בלק … מהררי קדם" ומציין את שותפות הגורל שלהם והקשר המשותף עם אברהם וצאצאיו: "השוינו שנינו להיות כפוי טובה שאילולי אברהם אביהם לא היה בלק … ואילולי אברהם לא פלט לוט מסדום ואתה מבני בניו של לוט, ואילולי יעקב אביהם לא עמדתי אני בעולם … אילולי אברהם ויעקב אני ואתה לא עמדנו בעולם". ובאמת, ראוי הנושא "הררי קדם שפותח את ברכת בלעם הראשונה וחוזר בפרשת וזאת הברכה בברכת משה ליוסף: "וּמֵרֹאשׁ הַרְרֵי קֶדֶם וּמִמֶּגֶד גִּבְעוֹת עוֹלָם" (דברים לג טו) – ראוי הוא לגיליון בפני עצמו.
מים אחרונים 2: עוד בהשוואה בין אברהם לבלעם, ראו פירוש ריקאנטי שמות פרק כ פסוק ב: "וכן אמרו רבותינו ז"ל במדרש רות [זוהר חדש ע"ח ע"ג] אלהים אחרים דא חמור ואתון, כוונו לחמורו של אברהם ואתונו של בלעם". ענין אתונו של בלעם זה ברור, כפי שאומר מדרש תנחומא פרשת בלק סימן ט: "כיון שְׁדִבְּרָה מתה, שלא יהיו הבריות אומרים זו האתון שדברה ועושין אותה יראה". אבל מה עושה כאן חמורו של אברהם? האם גם בו היה חשש שיעשו ממנו עבודה זרה?