אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלהיכם … (דברים כט ט).
מדרש תנחומא פרשת נצבים סימן א – יש לכם עמידה
אמר חזקיה בנו של רבי חייא: למה נסמכה פרשה זו לפרשת קללות? לפי ששמעו ישראל מאה קללות חסר אחת או שתים שנאמר בפרשה זו חוץ מארבעים ותשע שנאמרו בתורת כהנים, מיד הוריקו פניהם ואמרו: מי יכול לעמוד באלו? מיד קרא אותן משה והיה מפייסן … וכך אמר להם משה לישראל: אע"פ שהיסורין הללו באין עליכם, יש לכם עמידה. לכך נאמר: "אתם נצבים היום כולכם".1
איכה רבה ג א – גברני לעמוד בכולם
"אני הגבר ראה עוני שבט עברתו" … אמר ר' ברכיה: גְבָרָנִי לעמוד בכולן. את מוצא אחר מאה חסר שתים תוכחות שיש במשנה תורה מה כתיב? "אתם נצבים היום כולכם".2
מדרש תנחומא (בובר) פרשת נצבים סימן ו – הברית השלישית
"לעברך בברית ה' אלהיך ובאלתו". שלש בריתות כרת הקב"ה להם לישראל: אחת כשיצאו ממצרים, ואחת כשעמדו לפני הר סיני ואחת כאן.3 ולמה כרת עמהן כאן? מפני שאותה שכרת עמהם ביטלוה ואמרו: "אלה אלהיך ישראל". לפיכך חזר וכרת עמהם [כאן] וקבע עליה קללה למי שחוזר בדבריו. ואין לשון "עברך", אלא כאדם שאומר לחבירו תעבור בי קללה זו, אם חוזר בדבר זה.4
ספרי דברים פיסקא מח – קהילת יעקב המחדשת ומתחדשת בכל הדורות
שמא תאמר יישנו בני הזקנים, יישנו בני הגדולים, יישנו בני הנביאים, תלמוד לומר: "כי אם שמור תשמרון" – מגיד שהכל שווים בתורה . וכן הוא אומר: "תורה ציוה לנו משה מורשה קהילת יעקב" – קהל כהנים ולוים וישראל אין כתיב כאן, אלא קהילת יעקב.5 וכן הוא אומר: "אתם נצבים היום כולכם" – מה אילו זה שעמד וקיים תורה בישראל, לא היתה תורה משתכחת.6 מה אילו לא עמד שפן בשעתו, עזרא בשעתו, רבי עקיבה בשעתו, לא היתה תורה משתכחת ואומר: "ודבר בעתו מה טוב" (משלי טו כג) – דבר שאמר זה7 – שקול כנגד הכל.8
רמב"ן שמות פרק כ פסוק ב – בין לשון יחיד ללשון רבים
ונאמרו כל הדברות כולן בלשון יחיד: "ה' אלהיך", "אשר הוצאתיך", ולא כאשר התחיל להם "אתם ראיתם", "אם שמע תשמעו" וגו'. להזהיר כי כל יחיד מהם ייענש על המצות, כי עם כל אחד ידבר, ולכל אחד יצוה. שלא יחשבו כי אחר הרוב ילך והיחיד ינצל עמהם. ויבאר להם משה זאת הכוונה בסוף התורה בפרשת אתם נצבים.9
מסכת סופרים פרק יח הלכה ח – דרשת רבי אלעזר בן עזריה
ביום שהושיבו את ר' אלעזר בן עזריה בישיבה, פתח ואמר: "אתם נצבים היום כולכם … טפכם נשיכם".10 אנשים באים לשמוע, נשים כדי לקבל שכר פסיעות, טף למה בא? כדי ליתן שכר למביאיהן. מיכן11 נהגו בנות ישראל קטנות לבא לבתי כנסיות, כדי ליתן שכר למביאיהן, והן לקבל שכר.12
קהלת רבה א יב – "אתם נצבים" בתחילת ספר דברים
"אני קהלת הייתי מלך על ישראל בירושלים" – אמר ר' שמואל בר רב יצחק: זה היה ראוי להיכתב ולהיות תחילת הספר. ולמה נכתב כאן? אלא שאין מוקדם ומאוחר בתורה ….13 ודכוותיה: "אתם נצבים היום" – זה היה ראוי להיות תחילת הספר, אלא שאין מוקדם ומאוחר בתורה.14
שבת שלום
שנה טובה
וכתיבה וחתימה טובה
מחלקי המים
מים אחרונים: ראו אוצר המדרשים (אייזנשטיין) עמוד שנו שמעמת את "אתם נצבים" עם "והנה ה' נצב עליו" שבתחילת פרשת ויצא: "ודבר הקב"ה ליעקב, יעקב בני! בזאת העת נצבתי עליך עד אשר יתיצבו בניך לפני, שנאמר: והנה ה' נצב עליו, ובישראל כתיב: ויתיצבו בתחתית ההר, אתם נצבים היום". "קהילת יעקב" שראינו במדרש ספרי לעיל נצבת לפני ה' ואין הוא, כביכול, צריך להמשיך ולהתייצב מעליהם. הוא ניצב בתוכם, בתוך בית המדרש. ראו כל הדרשות על הפסוק: "אלהים נצב בעדת אל".