פרשות השבוע

וַתַּבֵּט אִשְׁתּוֹ מֵאַחֲרָיו וַתְּהִי נְצִיב מֶלַח: (בראשית יט כו).¹

וּכְמוֹ הַשַּׁחַר עָלָה וַיָּאִיצוּ הַמַּלְאָכִים בְּלוֹט לֵאמֹר קוּם קַח אֶת אִשְׁתְּךָ וְאֶת שְׁתֵּי בְנֹתֶיךָ הַנִּמְצָאֹת פֶּן תִּסָּפֶה בַּעֲוֹן הָעִיר: וַיִּתְמַהְמָהּ וַיַּחֲזִקוּ הָאֲנָשִׁים בְּיָדוֹ וּבְיַד אִשְׁתּוֹ וּבְיַד שְׁתֵּי בְנֹתָיו בְּחֶמְלַת ה' עָלָיו וַיֹּצִאֻהוּ וַיַּנִּחֻהוּ מִחוּץ לָעִיר: (שם, שם טו-טז).²

מסכת ברכות דף נד עמ' א–ב – ברכה על הרואה את נציב אשת לוט

תנו רבנן: הרואה מעברות הים, ומעברות הירדן, מעברות נחלי ארנון, אבני אלגביש במורד בית חורון, ואבן שבקש לזרוק עוג מלך הבשן על ישראל, ואבן שישב עליה משה בשעה שעשה יהושע מלחמה בעמלק, ואשתו של לוט, וחומת יריחו שנבלעה במקומה – על כולן צריך שיתן הודאה ושבח לפני המקום.³

…. אשתו של לוט, פורענותא הוא! – דאמר ברוך דיין האמת. – והא הודאה ושבח קתני! – תני: על לוט ועל אשתו מברכים שתים, על אשתו אומר: ברוך דיין האמת, ועל לוט אומר: ברוך זוכר את הצדיקים.⁴

ספרי דאגדתא על אסתר מדרש פנים אחרים (בובר) נוסח ב פרשה ה – מהתיבה אל נציב המלח

והיה המן חוזר ומבקש קורה של נ' אמה ולא מצא, אלא שלח לבנו פרשנדתא שהיה הגמון בקרדוניא, ונטל נסר אחד מתיבתו של נח, שהיה ארכו של נסר נ' אמה, שעשה הקב"ה אותו זכרון לעולם, שידעו דורות עולם שהביא מבול לעולם, שכן כתיב: "זכר עשה לנפלאותיו" (תהלים קיא ד). ואף כשהפך את סדום הניח זכרון: "ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח" (בראשית יט כו), ועד עכשיו הוא עומד נציב מלח, למה? "זכר עשה לנפלאותיו", שהיו הדורות מרננין שבחו של בורא עולם.⁵

מכילתא דרבי ישמעאל בשלח מסכתא דעמלק פרשה ב – משה "הרואה"

… מנין לכל הבקשות כולן שבקש משה לראות הראהו הקב"ה, שנאמר: "ויראהו ה' את כל הארץ מן הגלעד עד דן" … בקש לראות בית המקדש והראהו … מנין שהראהו אף שמשון בן מנוח, שנאמר: עד דן … ומנין שהראהו לברק … ומנין שהראהו יהושע … ומנין שהראהו גדעון … ומנין שהראהו דוד במלכותו … ומנין שהראהו אף קברי אבות … ומנין שהראהו מהפכת סדום ועמורה … ומנין שהראהו לדבורה … ומנין שהראהו אשת לוט, שנאמר: "עד צוער", ולהלן הוא אומר: "ולוט בא צוערה" (בראשית יט כג).⁶

חזקוני בראשית פרק יט פסוק כו – הארץ נעשתה נציב מלח

"ותהי נציב מלח" – במלח חטאה כמו שפרש"י, לפיכך כשעברה ציווי המלאכים לקתה בלקוי סדום. דבר אחר: "ותבט אשתו מאחריו ותהי כל הארץ נציב מלח", שכן: "גפרית ומלח שרפה כל ארצה" (דברים כט כב).⁷

מדרש תנחומא (בובר) פרשת וירא סימן ח – רעה קודמת

מהו "יֵרַע שָׂרִיד בְּאָהֳלוֹ" (איוב כ כו)? שאפילו שריד אחד שנשתייר מהם, משם רעת הרעה באוהלו. ואיזהו? זה עידית אשתו של לוט, שנאמר: "ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח" (בראשית יט כו).⁸

בראשית רבה נא סימן ה פרשת וירא – חטאה במלח

"ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח" (בראשית יט כו) – ר' יצחק אמר: על שחטאה במלח. באותו הלילה שבאו המלאכים אל לוט, מה היא עושה? הולכת אל כל שכנותיה ואומרת להן: תנו לי מלח שיש לנו אורחים. והיא מתכוונת שיכירו בהן אנשי העיר, על כן: "ותהי נציב מלח".⁹

אברבנאל בראשית פרק יב פסוק טז

והנה אמר: "ויעל אברם ממצרים הוא ואשתו ולוט עמו הנגבה", להגיד שבחו של לוט כי כאשר שב אברהם בדרך אשר הלך בה מפני חמת המציק בעבור אשתו, ובהיות לוט פנוי ומבלי אשה והרעב על פני כל הארץ, הנה לוט לא רצה להישאר במצרים. אבל בראותו אברהם הולך, הלך גם הוא בחברתו כי בחר להסתופף בצלו ברעב ובצמא מלשבת בלתו¹⁰ בארץ שְׂבֵעָה.¹¹

רמב"ן בראשית פרק יט פסור יז – סיבה טבעית למה שאירע לאשת לוט

וענין איסור ההבטה אמר רש"י אתה הרשעת עמהם ובזכות אברהם אתה ניצל, אינך רשאי לראות בפורענותן.¹² ועוד בו ענין, כי הראות באויר הדבר ובכל החליים הנדבקים, יזיק מאד וידביקם, וכן המחשבה בהם, ולכן יסגר האיש המצורע וישב בדד (ויקרא יג מו). וכן נשוכי חיות השוטות ככלב השוטה וזולתו, כאשר יראו המים וכל מראה יחזו בהם דמות המזיק וישתטו וימותו, כמו שאמרו במסכת יומא (פד א), והזכירוהו אנשי הטבע. ולכן היתה אשתו של לוט נציב מלח, כי באתה המכה במחשבתה כאשר ראתה גפרית ומלח היורד עליהן מן השמים ודבקה בה.¹³

כלי יקר בראשית פרק יט

אל תביט אחריך. לפי שלוט ואשתו היו מצטערים על שלא הצילו גם את כל ממונם לכך נאמר:" ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח", מאחריה מבעי לה להביט.¹⁴ ואם כדברי חז"ל (בראשית רבה נ ד) שנעשית נציב מלח לפי שחטאה במלח שלא נתנה לעני, קשה למה נענשה דוקא בפעם הזאת? אלא לפי שעכשיו נצטערה על איבוד ממונה והביטה במה שיהיה אחרי מות בעלה. זה שאמר "מאחריו", כי אמרה שבעלה לא ישאיר אחריו מאומה.¹⁵

פרקי דרבי אליעזר (היגר) – "חורב" פרק כה – מרחמת על בנותיה

אמר להם: אל תביטו לאחוריכם שהרי ירדה שכינתו של הקב"ה להמטיר על סדום ועל עמורה גפרית ואש. עירית, אשתו של לוט, נכמרו רחמה על בנותיה הנשואות והביטה לאחריה לראות אם הולכות אחריה אם לא. וראת אחרי השכינה, ונעשית נציב מלח, שנאמר: "ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח".¹⁶

בראשית רבה וירא, פרשה מט – נספרת בין עשרה הצדיקים

"ויאמר אל נא יחר לה' אולי ימצאון שם עשרה" … למה עשרה? שהיה סבור שיש שם עשרה לוט ואשתו וד' בנותיו וד' חתניו.¹⁷

במדבר רבה פרשת נשא פרשה י – ההשוואה עם אשת מנוח

ולפי שראתה במלאך, נקרא שמה הַצְלָלְפּוֹנִי, שהייתה פונה במלאך, ואין "צלל" אלא מלאך, כמו שאתה אומר: "כי על כן באו בצל קורתי" (בראשית יט ח). להלן שהיה לוט צדיק יותר מאשתו, באו המלאכים בצל קורתו ולא בצל קורתה. ברם כאן שבא המלאך אצלה, לפי שהיתה צדקת לכך נקראת הצלל.¹⁸

מסכת נדה דף ע עמוד ב – התחכמויות חכמי אלכסנדריה

שלשה דברי בּוּרוּת; אשתו של לוט מהו שתטמא? אמר להם: מת מטמא, ואין נציב מלח מטמא. בן שונמית מהו שיטמא? אמר להן: מת מטמא, ואין חי מטמא. מתים לעתיד לבוא, צריכין הזאה שלישי ושביעי, או אין צריכין? אמר להן: לכשיחיו – נחכם להן.¹⁹

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים 1: נראה שדף זה ראוי לסיום מיוחד של דין מים אחרונים בהלכה: "אמר רב חייא בר אשי: מפני מה אמרו מים אחרונים חובה? מפני שמלח סדומית יש, שמסמא את העיניים" (מסכת עירובין דף יז עמוד ב). ועדיין לא סקרנו את אשת לוט בספרות העממית, כולל סיפורי נוסעים שתיירו בארץ וראו איך פִּסְלָהּ העשוי מלח, דועך ביום מהעזים המלחכות אותו וצומח שוב בלילה.

מים אחרונים 2: להלן מקצת שמות נשים שהמקרא מכסה והמדרש מגלה:

אשת נח – נעמה (בראשית רבה כג)

אשתו של לוט – עירית (פרקי דרבי אליעזר כה), או: עידית (תנחומא (בובר) פרשת וירא סימן ח)

אמו של אברהם – אמתלאי בת כרנבו (ובמקורות אחרים – עתדיי),

אמו של המן – אמתלאי בת עורבתי

אמו של דוד – נצבת בת עדאל

אמו של שמשון – צללפונית

אחותו של שמשון – נשיין (מסכת בבא בתרא דף צא עמוד א)²⁰

הנערה שעל צעקתה נחרבה סדום – כָּלָה והיא בתו של לוט (מדרש אגדה (בובר) בראשית פרשת וירא פרק יח).