וַיְבִאֵנוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וַיִּתֶּן לָנוּ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ: (דברים כו ט).1
וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם וּלְהַעֲלֹתוֹ מִן הָאָרֶץ הַהִוא אֶל אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ: (שמות ג ח).2
לְמַעַן הָקִים אֶת הַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבוֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ כַּיּוֹם הַזֶּה וָאַעַן וָאֹמַר אָמֵן ה': (ירמיהו יא ה).3
רמב"ן דברים כו טו – היכן השבועה?
"אשר נתת לנו כאשר נשבעת לאבותינו" – לתת לנו וקיימְתָּ, ארץ זבת חלב ודבש – לשון רש"י. ואם כן שיעור הכתוב: ואת האדמה אשר נתת לנו, ארץ זבת חלב ודבש, כאשר נשבעת לאבותינו.4 ורבי אברהם אמר, כי טעמו להיותה כן תמיד, כלומר וברך את האדמה אשר נתת לנו, להיותה ארץ זבת חלב ודבש.5 ואין צורך בכל זה, כי בכלל הדבור או השבועה – הנתינה. אומר אדם לחברו: "נשבעת לי שדה שלך", "אמרת לי מנה". וכן: "כאשר דבר ה' אלהי אבותיך לך ארץ זבת חלב ודבש" (לעיל ו ג) , וכבר פירשנו (שם).6 … ולא יקשה בעיניך בכאן כי לא נזכר בשבועות האבות "ארץ זבת חלב ודבש", כי מאחר שהארץ ההיא בעת ההיא ארץ זבת חלב ודבש, הנה נשבע להם בארץ זבת חלב ודבש. או "לאבותינו" יוצאי מצרים, שנאמר להם (שמות ג ח) אל ארץ זבת חלב ודבש, כענין וירעו לנו מצרים ולאבותינו (במדבר כ טו).7
מסכת מעשר שני פרק ה משנה יג – טעם בפירות
"השקיפה ממעון קדשך מן השמים". עשינו מה שגזרת עלינו, אף אתה עשה מה שהבטחתנו: "השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל" – בבנים ובבנות, "ואת האדמה אשר נתתה לנו" – בטל ובמטר ובולדות בהמה. "כאשר נשבעת לאבותינו ארץ זבת חלב ודבש" – כדי שתתן טעם בפירות.8
מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק יג – מהו חלב ומהו דבש?
ארץ זבת חלב ודבש – ר' אליעזר אומר: חלב זה חֵלֶב הפירות,9 דבש זה דבש תמרים.10 ר' עקיבה אומר: חלב זה חָלָב ודאי וכן הוא אומר: "וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא יִטְּפוּ הֶהָרִים עָסִיס וְהַגְּבָעוֹת תֵּלַכְנָה חָלָב" (יואל ד יח). דבש זה דבש היערות וכן הוא אומר: "וַיָּבֹא הָעָם אֶל הַיַּעַר וְהִנֵּה הֵלֶךְ דְּבָשׁ" (שמואל א יד כו).11
רמב"ן שמות פרק ג פסוק ח – שיר הלל לארץ מפי חונן עפרה
וטעם זבת חלב ודבש – כי שיבח תחילה את הארץ שהיא טובה, לומר שהאויר טוב ויפה לבני אדם וכל טוב ימצא בה, ושהיא רחבה, שיעמדו בה כל ישראל במרחב. או טעם רחבה שיש בה רחבות, שפלה ועמק ומישור גדולים וקטנים ואין רובה הרים וגאיות. וחזר ושיבח אותה שהיא ארץ מקנה שיש בה מרעה טוב, והמים יפים, ויגדל החלב בבהמות, כי אין הבהמות בריאות וטובות ומַרְבּוֹת החלב, רק באויר טוב ועשב רב ומים טובים. ובעבור שימצא זה באחו ובמרום הרים אין הפירות שם שמנים ויפים מאד, אמר כי היא עוד שמינה שפירותיה שמנים ומתוקים עד שתזוב כולה בדבש מהם. והנה שיבח אותה על כל טוב ה', על דגן ועל תירוש ועל יצהר ועל בני צאן ובקר. וזהו צבי היא לכל הארצות (יחזקאל כ ו).12
מסכת ביכורים פרק א משנה י – מנין מביאים ביכורים
ואלו מביאין וקורין מן העצרת ועד החג משבעת המינים מפירות שבהרים מתמרות שבעמקים ומזיתי שמן מעבר הירדן רבי יוסי הגלילי אומר: אין מביאין בכורים מעבר הירדן שאינה ארץ זבת חלב ודבש.13
מסכת כתובות דף קיא עמוד ב – תיחום ארץ זבת חלב ודבש
רמי בר יחזקאל הזדמן לבני ברק,14 ראה אותן עזים שהיו אוכלות מתחת לעצי התאנה, ונטף דבש מן התאנים וחלב מן העזים והתערבבו זה בזה.15 אמר: היינו זבת חלב ודבש. א"ר יעקב בן דוסתאי: מלוד לאונו מרחק שלשה מילין, פעם אחת קדמתי בנשף (קמתי מוקדם בבוקר), והלכתי עד קרסולי בדבש של תאנים. אמר ריש לקיש: לדידי חזי לי (אני עצמי ראיתי) איזור זבת חלב ודבש של ציפורי, והוא שיעור של ששה עשר על ששה עשר מילין.16 אמר רבה בר בר חנה:17 לדידי חזי לי זבת חלב ודבש של כל ארץ ישראל, והיא בשטח כמו בין העיר בי מיכסי ועד מבצר תולבנקי, כ"ב פרסה אורכו ורוחבו שש פרסה.18
רבי יהושע בן לוי הזדמן לגבלא19, ראה אשכולות (בין הגפנים) שהיו עומדים וגודלם כעגלים. אמר: עגלים עומדים בין הגפנים? אמרו לו: אשכולות (ענבים) הם! אמר: ארץ, ארץ, הכניסי פירותייך, למי את מוציאה פירותייך, לגויים (נוסח אחר לערביים) הללו שעמדו עלינו בחטאותינו? לשנה האחרת הזדמן לשם ר' חייא, ראה אותם, את האשכולות, שהם עומדים וגודלם כעיזים. אמר: עזים בין הגפנים? אמרו לו: לך, אל תעשה לנו כמו חברך.20
פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) במדבר קטו ע"א פרשת קרח – טענת דתן ואבירם
"אף לא אל ארץ זבת חלב ודבש הביאותנו וגו' ". כאשר הבטחתנו במצרים (שם ג) ואומר אעלה אתכם מעני מצרים (שם) אל ארץ זבת חלב ודבש אל מקום הכנעני והפריזי. ותתן לנו נחלת שדה וכרם, העיני האנשים ההם תנקר.21
אוצר המדרשים (אייזנשטיין) משה עמוד 367 – משה משתוקק לארץ זבת חלב ודבש
… ועמד משה וקרע את חלוקו ונטל מעילו וכסה את ראשו כאבל, ונכנס לתוך אהלו והיה בוכה ואומר: אוי לרגלי שלא דרכו בארץ ישראל, אוי לידי שלא קטפו מזמרותיה, אוי לגרוני שלא אכל מפירות ארץ זבת חלב ודבש.22
שבת שלום
מחלקי המים