פרשות השבוע

וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה מֵאֵן לְשַׁלַּח הָעָם: לֵךְ אֶל פַּרְעֹה בַּבֹּקֶר הִנֵּה יֹצֵא הַמַּיְמָה וְנִצַּבְתָּ לִקְרָאתוֹ עַל שְׂפַת הַיְאֹר וְהַמַּטֶּה אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לְנָחָשׁ תִּקַּח בְּיָדֶךָ: וְאָמַרְתָּ אֵלָיו ה' אֱלֹהֵי הָעִבְרִים שְׁלָחַנִי אֵלֶיךָ לֵאמֹר שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי בַּמִּדְבָּר וְהִנֵּה לֹא שָׁמַעְתָּ עַד כֹּה:  (שמות ז יד-טז).¹

וַיֹּאמֶר עוֹד אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה כֹּה תֹאמַר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם זֶה שְּׁמִי לְעֹלָם וְזֶה זִכְרִי לְדֹר דֹּר: לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם נִרְאָה אֵלַי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב לֵאמֹר פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם וְאֶת הֶעָשׂוּי לָכֶם בְּמִצְרָיִם: … וְשָׁמְעוּ לְקֹלֶךָ וּבָאתָ אַתָּה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו ה' אֱלֹהֵי הָעִבְרִיִּים נִקְרָה עָלֵינוּ וְעַתָּה נֵלֲכָה נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְנִזְבְּחָה לַה' אֱלֹהֵינוּ: (שמות ג טו-יח).²

וְאַחַר בָּאוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיָחֹגּוּ לִי בַּמִּדְבָּר: וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ לְשַׁלַּח אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַעְתִּי אֶת ה' וְגַם אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ: וַיֹּאמְרוּ אֱלֹהֵי הָעִבְרִים נִקְרָא עָלֵינוּ נֵלֲכָה נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְנִזְבְּחָה לַה' אֱלֹהֵינוּ פֶּן יִפְגָּעֵנוּ בַּדֶּבֶר אוֹ בֶחָרֶב: וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מֶלֶךְ מִצְרַיִם לָמָּה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן תַּפְרִיעוּ אֶת הָעָם מִמַּעֲשָׂיו לְכוּ לְסִבְלֹתֵיכֶם: (שמות פרק ה א-ד).³

וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה בֹּא אֶל פַּרְעֹה וְדִבַּרְתָּ אֵלָיו כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי הָעִבְרִים שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי: כִּי אִם מָאֵן אַתָּה לְשַׁלֵּחַ וְעוֹדְךָ מַחֲזִיק בָּם: הִנֵּה יַד ה' הוֹיָה בְּמִקְנְךָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה בַּסּוּסִים בַּחֲמֹרִים בַּגְּמַלִּים בַּבָּקָר וּבַצֹּאן דֶּבֶר כָּבֵד מְאֹד: (שמות ט א-ג).⁴

שמות רבה ה טו, פרשת שמות – למה שינו משה ואהרון

"ויאמרו אלהי העברים נקרא עלינו", אמרו משה ואהרן: שמא תאמר שינינו אותו הלשון שאמר לנו הקב"ה ואמרנו לו: "כה אמר ה' אלהי ישראל" ובשביל כך הקשה כנגדנו? חזרו ואמרו: "אלהי העברים". "נלכה נא … ונזבחה לה' אלוהינו פן יפגענו בדבר או בחרב" – לא היה צריך לומר אלא "פן יפגעך". מהו "פן יפגענו"? ללמדך שנהגו בו כבוד, ללמדך שחייב אדם לחלוק כבוד למלכות.⁵

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרשת וארא פרק ז סימן כו – שינו וזה בסדר

בתחילה אמר לו: כה אמר ה' אלהי ישראל, וחזר ואמר כה אמר ה' אלהי העברים, ומכאן ואילך כה אמר ה', לפי שכבר הודיעו מי ה'.⁶

מדרש תנחומא פרשת וארא סימן ה – לא מכיר את אלוהי העברים

היו משה ואהרן עומדים על פתח פלטרין של פרעה. נכנסו משרתיו אליו ואמרו לו: שני זקנים עומדין בפתח. אמר להן: יש בידם עטרות?⁷ אמרו לו: לאו. אמר להם: באחרונה יכנסו. נמצאו עומדין לפני פרעה, אמר להם: מה אתם מבקשין? אמרו לו: "אלהי העברים שלחני אליך לאמר שלח את עמי ויעבדוני".⁸ אמר להם: "מי ה' אשר אשמע בקולו" ולא היה יודע לשלוח לי עטרה, אלא בדברים אתם באים! "לא ידעתי את ה' וגו' ".⁹ אמר ר' לוי: באותה שעה הוציא דפתרא של אלוהות.¹⁰ התחיל קורא: אלוהי אדום אלוהי מואב, אלוהי צידון וכן כולם. אמר להם: הרי קראתי כל כתבי ואין שם שמו של אלהיכם.¹¹

מכילתא דרבי ישמעאל בא – מסכתא דפסחא פרשה ה – שלא שינו את לשונם

… ומנין שלא שנו את לשונם?¹² שנאמר: "כי פי המדבר אליכם" (בראשית מה יב).¹³ ואומר: "ויאמרו אלהי העברים נקרה עלינו וגו' " (שמות ה ג), ואומר: "ויבא הפליט ויגד לאברם העברי" (בראשית יד יג).¹⁴

שמות רבה ט ט, פרשת וארא – אפשרות לתשובה של פרעה

"ואמרת אליו ה' אלהי העברים שלחני אליך … כה אמר ה' בזאת תדע כי אני ה' וכו' " (שמות ז טז-יז). זהו שכתוב: "הן אל ישגיב בכחו מי כמוהו מורה" (איוב לו כב) – בנוהג שבעולם, בשר ודם שהוא מבקש להביא רעה על שונאו, פתאום מביא עליו, עד שלא ירגיש בו. והקב"ה הוא מתרה לפרעה על כל מכה ומכה, כדי שישוב בו. זהו שכתוב: "בזאת תדע כי אני ה' ".¹⁵

שמות רבה ג ח, פרשת שמות – עברו בים סוף

"ואמרת אליו ה' אלהי העברים נקרא עלינו”, למה קורא אותם עברים? על שום שעברו ים.¹⁶

מכילתא דרבי ישמעאל משפטים – מסכתא דנזיקין פרשה א – הקשר לעבד עברי

"כי תקנה עבד עברי" – בבן ישראל הכתוב מדבר.¹⁷ או אינו אלא בעבדו של עברי? … תלמוד לומר: "כי ימכר לך אחיך העברי או העבריה" (דברים טו יב)¹⁸ … מופנה להקיש ולדון ממנו גזירה שוה: נאמר כאן "עברי",¹⁹ ונאמר להלן "עברי",²⁰ מה עברי האמור להלן, בבן ישראל הכתוב מדבר, אף עבד עברי האמור כאן, בבן ישראל הכתוב מדבר. ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר,²¹ שנאמר: "ויאמרו אלהי העברים נקרא עלינו" (שמות ה ג), ואומר:  "ויבא הפליט ויגד לאברם העברי" (בראשית יד יג).²²

שמואל א פרק ד פסוקים ו-ח – במלחמת הפלשתים

וַיִּשְׁמְעוּ פְלִשְׁתִּים אֶת קוֹל הַתְּרוּעָה וַיֹּאמְרוּ מֶה קוֹל הַתְּרוּעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת בְּמַחֲנֵה הָעִבְרִים וַיֵּדְעוּ כִּי אֲרוֹן ה' בָּא אֶל הַמַּחֲנֶה: וַיִּרְאוּ הַפְּלִשְׁתִּים כִּי אָמְרוּ בָּא אֱלֹהִים אֶל הַמַּחֲנֶה וַיֹּאמְרוּ אוֹי לָנוּ כִּי לֹא הָיְתָה כָּזֹאת אֶתְמוֹל שִׁלְשֹׁם: אוֹי לָנוּ מִי יַצִּילֵנוּ מִיַּד הָאֱלֹהִים הָאַדִּירִים הָאֵלֶּה אֵלֶּה הֵם הָאֱלֹהִים הַמַּכִּים אֶת מִצְרַיִם בְּכָל מַכָּה בַּמִּדְבָּר:²³

פרקי דרבי אליעזר (היגר) – "חורב" פרק ט– יונה הנביא

ר' חנינא אומר: משבעים לשונות היו באניה, וכל אחד ואחד היו אלהיו בידו.²⁴ ואומרים: והיה האלהים אשר יענה ויציל אותנו מן הצרה הזאת – הוא האלהים. ועמדו וקראו בשם ה' אלהיו ולא הועילו מאומה. יונה בצרת נפשו נרדם וישן לו. בא אליו רב החובל, אמר לו: הרי אנו עומדין בין מות לחיים ואתה נרדם וישן! מאיזה עם אתה? אמר להם: עברי אנכי. אמרו לו: והלא שמענו שאלהי העברים גדול. קום קרא אל אלהיך אולי יעשה לנו ככל פלאותיו כמו שעשה לכם בים סוף.²⁵

רשב"ם שמות פרק ה פסוק ג – אלוהי עבר הנהר²⁶

ויאמרו אלהי העברים וגו' – כלומר עם ישראל מעבר הנהר באו לגור הנה, וזהו אלהי בני עבר הנהר והן עמו וצריכין לעובדו וגו' פן יפגענו וגו'.²⁷

אבן עזרא בראשית י כא – שורשי השם עברים = בני עבר

וטעם אבי כל בני עבר להודיע אבי העברים כי אין למעלה ממנו, והשם אלהיו. וכן כתוב: כה אמר ד' אלהי העברים.²⁸

אבן עזרא שמות פרק כא פסוק ב – עברי = ישראלי
… והנה גם נקראו העברים שהם ישראל, כי ראינו שאמר משה לפרעה: "כה אמר ה' אלהי ישראל" (שמות ה א). וכאשר שאל פרעה מי הוא זה השם? אז השיבו: "ה' אלהי העברים" (שם, ג).²⁹ והנה אלהי העברים כמו אלהי ישראל.³⁰

רמב"ן שמות פרק ה פסוק ג – הדגש הוא על שם הווי"ה

"פן יפגענו בדבר או בחרב" … ואמר זה,³¹ כי הקב"ה צוה אותם שיאמרו: "ואמרתם אליו ה' אלהי העברים נקרה עלינו ונזבחה לה' אלהינו" (לעיל ג יח), והם אמרו: "כה אמר ה' אלהי ישראל שלח עמי". והנה פרעה היה חכם גדול ויודע את האלהים ומודה בו, כאשר אמר הוא או מורישו³² ליוסף: "אחרי הודיע אלהים אותך" (בראשית מא לט), "איש אשר רוח אלהים בו" (שם לח), אבל לא היה יודע את השם המיוחד, וענה: "לא ידעתי את ה' " (פסוק ב). והם נזכרו וחזרו ואמרו לו כאשר צוו: "אלהי העברים נקרא עלינו" (פסוק ג), כי הזכירו לו אלוהי העברים בלבד שהוא אל שדי.³³ ואמר: "נקרא עלינו" שהודיעוהו לשון המקרא כאשר נצטוו לו. ופירשו לו כי במקרא הזה אשר נקרא עליהם יצטרכו לזבוח לפניו פן תהיה הפגיעה בדבר או בחרב.³⁴

דברים רבה ב ח

א"ר לוי: אמר לפניו: ריבונו של עולם, עצמותיו של יוסף נכנסו לארץ ואני איני נכנס לארץ? אמר לו הקב"ה: מי שהודה בארצו נקבר בארצו ומי שלא הודה בארצו אינו נקבר בארצו. יוסף הודה בארצו, מנין? גבירתו אומרת: "ראו הביא לנו איש עברי לצחק בנו" (בראשית לט) ולא כָּפָר, אלא: "כִּי גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים" (בראשית מ טו) –  נקבר בארצו … אתה שלא הודית בארצך, אין אתה נקבר בארצך. כיצד? בנות יתרו אומרות: "איש מצרי הצילנו מיד הרועים" והוא שומע ושותק.³⁵

שבת שלום

מחלקי המים