מים ראשונים: הכלל "אין מוקדם ומאוחר בתורה" הוא מהמפורסמים שבפרשנות התורה ונלווית לו בנימה קלילה האמירה העממית שכל פעם שלמורה בשיעור תורה לא הייתה מענה טוב לשאלה שנשאלה, התשובה הייתה: "אין מוקדם ומאוחר בתורה" (האם זו אכן 'תשובה קלילה'?). מה הקשר של כלל זה לפרשת השבוע? כפי שנראה להלן, מקור חשוב לכלל "אין מוקדם ומאוחר בתורה" הם פסוקים מתחילת ספר במדבר: פרשות במדבר ובהעלותך. ולפי שמצאנו מדרשים ופרשנים לא מעטים הנדרשים לכלל זה, העמדנו דברינו על שתי רגלי ספר במדבר וחלקנו את הדף לשניים: כאן, "אין מוקדם ומאוחר בתורה" במדרשים ובדרשות חז"ל, ובפרשת בהעלותך הבאה עלינו לטובה, אין מוקדם ומאוחר בתורה – בפרשני המקרא. וטובים השניים מן האחד ועל פי שניים עדים יקום דבר. ואין מוקדם ומאוחר בתורה.
וַיְדַבֵּר ה' אֶל־מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר: (במדבר א א).1
וַיְדַבֵּר ה' אֶל־מֹשֶׁה בְמִדְבַּר־סִינַי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן לֵאמֹר: וְיַעֲשׂוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶת־הַפָּסַח בְּמוֹעֲדוֹ: (במדבר ט א-ב).2
תלמוד בבלי מסכת פסחים דף ו עמודים א-ב – ההוכחה מספר במדבר
תניא: שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום, רבן שמעון בן גמליאל אומר: שתי שבתות … מאי טעמא דרבן שמעון בן גמליאל?3 … אמר רבה בר שימי משמיה דרבינא: מהכא: "וידבר ה' אל משה במדבר סיני בשנה השנית … בחודש הראשון", וכתיב: "ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו" … אמר רב נחמן בר יצחק: אתיא "מדבר" מ"מדבר". כתיב הכא: "במדבר סיני" וכתיב התם: "וידבר ה' אל משה במדבר סיני באוהל מועד באחד לחודש השני". מה להלן בראש חודש – אף כאן בראש חודש.4
– וניכתוב ברישא דחודש ראשון, והדר ניכתוב דחודש שני! – אמר רב מנשיא בר תחליפא משמיה דרב: זאת אומרת אין מוקדם ומאוחר בתורה.5 אמר רב פפא: לא אמרן אלא בתרי ענייני, אבל בחד עניינא, מאי דמוקדם – מוקדם, ומאי דמאוחר – מאוחר. דאי לא תימא הכי – כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט דילמא פרט וכלל הוא.6
תלמוד ירושלמי ראש השנה פרק א הלכה א – בסדר זמנים בספרי תרי עשר
ר' לעזר בשם ר' חנינה: אף למלכי אומות העולם אין מונין אלא מניסן. "בששי בשנת שתים לדריוש" [חגי א טו] – "בשמיני בשנת שתים לדריוש" [זכריה א א] – נאמר בשמיני בשנת שלוש! חיפה אמר: שמיני נאמר תחילה, אלא שאין מוקדם ומאוחר בתורה.7
תלמוד ירושלמי מסכת מגילה פרק א הלכה ה – מגילת אסתר בסיני
ר' שמואל בר נחמן בשם ר' יונתן: שמונים וחמישה זקנים … היו מצטערין על הדבר הזה. אמרו: כתיב: "אלה המצות אשר צוה ה' את משה" [ויקרא כז לד] – אלו המצות שנצטוינו מפי משה. וכך אמר לנו משה: אין נביא אחר עתיד לחדש לכם דבר מעתה, ומרדכי ואסתר מבקשים לחדש לנו דבר!8 לא זזו משם נושאים ונותנין בדבר עד שהאיר הקב"ה את עיניהם ומצאו אותה כתובה בתורה ובנביאים ובכתובים … רב ור' חנינה ור' יונתן ובר קפרא ור' יהושע בן לוי אמרו: המגילה הזאת נאמרה למשה מסיני, אלא שאין מוקדם ומאוחר בתורה.9
מכילתא דרבי ישמעאל בשלח מסכתא דשירה פרשה ז –
"אמר אויב", זה היה תחילת הפרשה ולמה נכתב כאן? שאין מוקדם ומאוחר בתורה.10 כיוצא בו "ויהי ביום השמיני קרא משה" (ויקרא ט א) – זו היתה תחילת הפרשה, ולמה נכתב כאן? שאין מוקדם ומאוחר בתורה.11 כיוצא בו: "בשנת מות המלך עוזיהו" (ישעיה ו א) – זה היה תחילת הפרשה, ולמה נכתב כאן? לפי שאין מוקדם ומאוחר בתורה.12 כיוצא בו: "בן אדם עמוד על רגליך" (יחזקאל ב א) ויש אומרים: "בן אדם חוד חידה" (שם יז ב) – זה היה תחילת הספר,13 ולמה נכתב כאן? לפי שאין מוקדם ומאוחר בתורה. כיוצא בו: "הלוך וקראת באזני ירושלים לאמר" (ירמיהו ב ב) – זה היה תחילת הספר, ולמה נכתב כאן? מפני שאין מוקדם ומאוחר בתורה. כיוצא בו: "גפן בוקק ישראל" (הושע י א) – זה היה תחילת הספר, ולמה נכתב כאן? לפי שאין מוקדם ומאוחר בתורה. כיוצא בו: "אני קהלת הייתי מלך בירושלים" (קהלת א יב) – זה היה תחילת הספר, ולמה נכתב כאן? לפי שאין מוקדם ומאוחר בתורה.14
ספרי במדבר סד פרשת בהעלותך – הר סיני, יציאת מצרים, הכניסה לארץ
"וידבר ה' אל משה במדבר סיני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחודש הראשון לאמר" – בגנות ישראל הכתוב מדבר, שהיה להם אחד עשר חודש שהיו חונים לפני הר סיני וללמדך שאין מוקדם ומאוחר בתורה. שבתחילת הספר הוא אומר: "וידבר ה' אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני" וכאן הוא אומר "בחודש הראשון" – ללמדך שאין מוקדם ומאוחר בתורה.15 רבי אומר: אין צריך, שהרי כבר נאמר: "ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה עד בואם אל ארץ נושבת" (שמות טז לה) ועדיין לא אכלו. אלא ללמדך שאין מוקדם ומאוחר בתורה וללמדך שהיו מונים עם יציאתם ממצרים, שנאמר: "בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים".16
מדרש אגדה (בובר) במדבר פרשת במדבר פרק א – סיבה לשינוי הסדר
מה ראה משה והקדים פרשה זו לפרשת הפסח … והלא פרשת הפסח היה בניסן, והיה לו להקדים בפרשה זו קודם לאייר, ולמה עשה כן? לפי שבאותה פרשה נאמר: "ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם וגו' " (במדבר ט ו), ואותה שעה נאמר להם מצות פסח שני לטמאים. לכך לא רצה להתחיל הספר בפרשת טמאים, ומכאן למדנו שאין מוקדם ומאוחר בתורה.17
פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא כב י' הדברות פ' תנינותא – בעשרת הדברות
כמה דברות שמעו ישראל מפי הגבורה? רבי יהושע בן לוי אומר: שתי דברות, ורבנין אמרין כל הדברות שמעו ישראל מפי הגבורה. אחר כל הדברות מה כתוב? "ויאמרו אל משה דבר אתה עמנו ונשמעה ואל ידבר עמנו אלהים פן נמות" (שמות כ טז). מה ענה לה ר' יהושע בן לוי? פליג, שאין מוקדם ומאוחר בתורה.18
שיר השירים רבה פרשה א על הפסוק ישקני מנשיקות פיהו – בהפרדה בעשרת הדברות
פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך – דברים שראו עיניך איך היה הדיבור מדבר עמך – … ר' יהושע בן לוי ורבנין. ר' יהושע אומר: שני דִבּוּרִים שמעו ישראל מפי הקב"ה. ורבנין אמרין: כל הדברות שמעו ישראל מפי הקב"ה. רבי יהושע בן לוי אמר: טעמין דרבנין: אחר כל הדברות כתיב: "דבר אתה עמנו ונשמעה". מה עבד לה רבי יהושע בן לוי? פליג, שאין מוקדם ומאוחר בתורה.
– או אינו מדבר: "דבר אתה עמנו ונשמעה" אלא לאחר שנים ושלושה דברות? ר' עזריה ורבי יהודה ברבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי – תפסו שיטתיה. אמרי: כתוב: "תורה צוה לנו משה" – כל התורה כולה שש מאות ושלש עשרה מצות הוי. בגימטריא "תורה" עולה שש מאות ואחת עשרה מצות דבר עמנו משה. ברם "אנכי ולא יהיה לך" לא שמענו מפי משה אלא מפי הקב"ה, הוי: "ישקני מנשיקות פיהו".19
שבת שלום
מחלקי המים
סוף דבר לא הכל נשמע: לא התיימרנו להקיף נושא נכבד זה בגיליון קצר אחד, שמן הסתם כבר חקרו ודנו בו גדולים וטובים מאיתנו: מה משמעותו של הכלל "אין מוקדם ומאוחר בתורה" ולמה מביא אותנו המקרא להזדקק לו? "מה המסר" בלשוננו היום? למה באמת אין הדברים מופיעים בתורה כסדרם הכרונולוגי והענייני? במה שונה תשובת כל המקורות שהבאנו מ'התשובה הקלילה' של המורה לתורה? לספר מקיף בנושא, ראו יצחק גוטליב, יש סדר למקרא, אונ' בר-אילן 2009.
מים אחרונים: נושא נכבד שנראה קשור לנושא שלנו הוא מחלוקת ר' יוחנן וריש לקיש בגמרא גיטין ס ע"א אם התורה ניתנה בבת אחת כספר שלם וחתום, או כל פרשה בנפרד ורק בסוף ימיו של משה נאסף הכל וקובץ בספר התורה השלם: "אמר ר' יוחנן משום רבי בנאה: תורה – מגילה מגילה ניתנה, שנאמר: אז אמרתי הנה באתי במגילת ספר כתוב עלי (תהלים מ ח); ר' שמעון בן לקיש אומר: תורה – חתומה ניתנה, שנאמר: לקוח את ספר התורה הזאת". ראו דברינו תורה חתומה ניתנה או מגילה מגילה ניתנה בפרשת משפטים. סביר שיש קשר בין שתי שיטות אלה ובין הכלל "אין מוקדם ומאוחר בתורה" והנושא דורש עיון נוסף. נראה שגם המחלוקת אם דורשים או לא דורשים סמוכים בתורה, קשורה קשר הדוק לנושא.