פרשות השבוע

מים ראשונים: המדרשים והפרשנים על פרשת השבוע מזמנים לנו (או שמא מזמינים אותנו) לגלוש מעבר לפרשה עצמה, אל נושאים שיכולים ללמדנו שלצד ההתרכזות והמבט פנימה אל הפסוקים וההקשר המקומי, נתנו דעתם חכמים גם על העולם שמסביב, כולל תרבויות שכנות ומשיקות. אחת מתרבויות אלה, אולי הדומיננטית מכולן, היא התרבות היוונית-הליניסטית, שהייתה לה נוכחות חזקה בארץ בתקופה של קרוב לאלף שנה, למן כיבוש הארץ בידי אלכסנדר מוקדון בשנת 332 לפנה"ס ועד כיבוש המוסלמי בשנת 638. חז"ל לא מרבים לתאר מגעים כאלה ואף התנגדו להם.¹ אחד מאלה הנדירים, יש לומר, קשור בעקיפין לפרשת השבוע.²

בראשית רבה פרשה סה סימן כ

"הקול קול יעקב והידיים ידי עשו" (בראשית כז כב)³ … אמר ר' אבא בר כהנא: לא עמדו פילוסופים בעולם כבלעם בן בעור וכאבנימוס הגרדי.⁴ נתכנסו כל אומות העולם אצלו, אמרו לו: תאמר שאנו יכולים ליזדווג לאומה זו? אמר: לכו וחזרו על בתי כנסיות ועל בתי מדרשות שלהם. אם מצאתם שם תינוקות מצפצפין בקולן אין אתם יכולים להזדווג להם. שכך הבטיחן אביהן ואמר להם: הקול קול יעקב – בזמן שקולו של יעקב מצוי בבתי כנסיות, אין הידים ידי עשו. ואם לאו – הידים ידי עשו, אתם יכולים להם.⁵

שמות רבה יג א, פרשת בא

"ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו" (שמות י יא). זהו שכתוב: "כובד אבן ונטל החול וכעס אויל כבד משניהם" (משלי כז ג) – שאל אבנימוס הגרדי את רבותינו, אמר להם: הארץ היאך נבראת תחילה? אמרו לו: אין אדם בקי בדברים אלו, אלא לך אצל אבא יוסף הבנאי. הלך ומצאו שהוא עומד על הקֵרוּיָה,⁶ אמר לו: שאלה יש לי לשאול אותך. אמר לו: איני יכול לירד מפני שאני שכיר יום,⁷ אלא שאל מה תבקש.⁸ אמר לו: היאך נבראת הארץ תחילה?⁹ אמר לו: נטל הקב"ה עפר מתחת כיסא הכבוד וזרק על המים ונעשה ארץ. וצרורות קטנים שהיו בעפר נעשו הרים וגבעות, שנאמר: "בְּצֶקֶת עָפָר לַמּוּצָק וּרְגָבִים יְדֻבָּקוּ" (איוב לח לח).¹⁰ וברור הוא הדבר באזני בני אדם, שנאמר: "כובד אבן ונטל החול". מהו "כובד אבן"? מי שהוא רואה את ההרים ואת הגבעות, אינו אומר היאך ברא הקב"ה את אלו? מהו "ונטל החול"? אלא החול, שהמים עומדים עליו למעלה והוא נתון מלמטה, והוא נושא אותם.¹¹

אמר הקב"ה: יקרה היא בעיני בני אדם ורואים כאילו יגיעה היא לפני, ואינה יגיעה, שנאמר: "ה' בורא קצות הארץ, לא ייעף ולא ייגע" (ישעיה מ כח). במה אני יָגֵעַ? במי שהוא מכעיס לפני בדברים בטלים, כמה דאת אמרת: "הוגעתם ה' בדבריכם" (מלאכי ב יז). הוי: "וכעס אויל כבד משניהם".¹²

רות רבה פרשה ב סימן יג

"וַתֹּאמֶר נָעֳמִי לִשְׁתֵּי כַלֹּתֶיהָ לֵכְנָה שֹׁבְנָה אִשָּׁה לְבֵית אִמָּהּ" (רות א ח) – לבית אומתה. אבנימוס הגרדי מתה אמו ועלה ר' מאיר להראות לו פנים ומצא אותם יושבין אבלים.¹³ לאחר זמן מת אביו ועלה ר' מאיר להראות לו פנים ומצא אותן עסוקין במלאכתן. אמר לו: כמדומה אני שאמך חביבה עליך יותר מאביך. אמר לו: ולא כן כתיב: "אִשָּׁה לְבֵית אִמָּהּ" ולא לבית אביה, אמר לו: יפה אמרת שאין אב לך.¹⁴

מסכת חגיגה דף טו עמוד ב

"אחר" מאי? – זמר יווני לא פסק מפומיה.¹⁵ אמרו עליו על אחר, בשעה שהיה עומד מבית המדרש הרבה ספרי מינין נושרין מחיקו.¹⁶ שאל נימוס הגרדי את רבי מאיר: כל עמר דנחית ליורה סליק? – אמר ליה: כל מאן דהוה נקי אגב אימיה – סליק, כל דלא הוה נקי אגב אימיה – לא סליק.¹⁷

אבות דרבי נתן נוסחא ב פרק כד

שאל אבנימוס הגרדי את רבן גמליאל: איזהו כבודו של עולם? אמר לו: שלום. אמר לו: מנין? אמר לו: הרי הוא אומר: "יוצר אור ובורא חשך עושה שלום ובורא את הכל" – מאחר שברא המקום את השלום חזר וברא את הכל.¹⁸ וכן הוא אומר: "סור מרע ועשה טוב בקש שלום ורדפהו" (תהלים לד טו).¹⁹

רבי יוסי אומר: אם ישב אדם בתוך ביתו ואינו יוצא לשוק, היאך הוא מטיל שלום בין אדם לחבירו? אלא מתוך שהוא יוצא לשוק הוא רואה בני אדם מתנצים ונכנס ביניהם ומפשרם. על כל המצות שבתורה מהו אומר? "כי יקרא קן צפור" (דברים כב ו), "כי תפגע שור אויבך" (שמות כג ד), "כי תראה חמור שונאך" (שם שם ה') מצוה שהיא באה על ידך את זקוק לה לעשותה.²⁰

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: כאמור בראש דברינו נושא השפעת תרבות יוון על חכמת ישראל והקשר ביניהם, בפרט בארץ ישראל, הוא נושא רחב ונכבד שהוקדשו לו מחקרים רבים, בפרט בדורות האחרונים כחלק מהדו-שיח של תרבות ישראל עם התרבות הכללית וכחלק משיבת עם ישראל למקומות בהם התנהל השיח בתקופת המשנה והתלמוד. בחז"ל מוזכרים וויכוחים עם חכמי (סבי) אתונה, עם מטרונות, 'בתו של קיסר', פילוסופים ומינים, אבל מעטים מופיעים בשמם הפרטי. אבנימוס הגדרי הוא אחד מהם, אולי לצד אנטונינוס ורבי, ולא מצאנו עוד כאלה. כל היודע עוד בנושא זה, בפרט שמות ואישים ספציפיים, אנא יודיענו ויבוא על שכרו משלם.