מכילתא דרבי ישמעאל | מחלקי המים

מבוא למדרשים

מכילתא דרבי ישמעאל

עדכון אחרון: 28/10/2021

מדרש מכילתא דרבי ישמעאל הוא מדרש תנאים לספר שמות, מבית מדרשו של רבי ישמעאל. המדרש נקרא גם 'מדרש הלכה' שכן הוא כולל פרשנות לחלקים ההלכתיים של ספר שמות. אולם, מאחר שזהו מדרש פרשני, כלומר, מדרש המבאר את פסוקי החומש לפי סדרם, הריהו מפרש גם את החלקים הסיפוריים של ספר שמות, ולכן הוא כולל גם דברי אגדה רבים.1 המכילתא דרבי ישמעאל נערכה בארץ ישראל, כפי הנראה במהלך המאה השלישית, והיא ממדרשי התנאים הקדומים.

שם המדרש וייחוסו

משמעות המילה הארמית 'מכילתא' היא מידה, שיטה, במשמעות של חוק.2 האמוראים משתמשים במונח מכילתא על מנת לציין קובץ של הלכות.3 בתקופת הגאונים, מכילתא (או בצורת הרבים מכילאתא) מציינת את הפירוש ההלכתי לחומשים שמות עד דברים. המכילתא כונתה בתקופת הגאונים 'מכילתא ואלה שמות' ו'מכילתא דארץ ישראל'. השם 'מכילתא דרבי ישמעאל' מופיע לראשונה אצל רב נסים גאון מקירואן.4 המכילתא נקראת על שמו של רבי ישמעאל, ככל הנראה מכיוון שהוא מוזכר בדרשה הראשונה בחיבור, בדומה לחיבורים רבים נוספים הנקראים על שם החכם הראשון המוזכר בהם.5 אולם, במקרה זה השם נושא משמעות נוספת, מכיוון שהמכילתא דרבי ישמעאל משויכת לקבוצת מדרשי התנאים מבית מדרשו של רבי ישמעאל.6 פעמים רבות משפטים המופיעים במכילתא דרבי ישמעאל ללא שם אומרם, מופיעים בתלמודים ובמדרשים מפי רבי ישמעאל או מבית מדרשו (עם זאת, קיימים גם 'תני רבי ישמעאל' ו'תנא דבי רבי ישמעאל' במדרשים ובתלמודים שאינם מופיעים במכילתא דרבי ישמעאל, ולעתים הם אף מנוגדים לה). החכמים המוזכרים במכילתא, המונחים המופיעים בה והשיטה הדרשנית תואמים את שיטת בית מדרשו של רבי ישמעאל.7

זמן המדרש

הדעה הרווחת במחקר היא כי מדרשי התנאים נערכו במהלך המאה השלישית. אולם, יש המצביעים על קדימותה היחסית של מכילתא דרבי ישמעאל ביחס לשאר מדרשי התנאים. י"ב לויטרבך, שהתקין מהדורה ביקורתית למכילתא דרבי ישמעאל, סובר כי המכילתא היא הקדומה ביותר מבין מדרשי התנאים, שכן ניתן לזהות בה הלכות קדומות שלעתים סותרות הלכות מאוחרות יותר, ואף אגדות קדומות שאין להן מקבילות במקורות אחרים, וכן גם פרשנות מקראית קדומה. החלקים הקדומים שייכים, לדעתו, לדורו של רבי ישמעאל ותלמידיו,8 אך המדרש עבר עריכות נוספות בזמן מאוחר יותר. אחת מעריכות אלו התבצעה, לדעתו, בבית מדרשו של רבי יוחנן בר נפחא,9 מכיוון שישנה התאמה בין דבריו במקומות שונים בספרות חז"ל לאמירות אנונימיות במכילתא דרבי ישמעאל. מ' כהנא (מדרשי ההלכה), לעומתו, סבר כי ספרי במדבר הוא מדרש התנאים הקדום ביותר.10

ב"ז ואכולדר ניסה לערער על האותנטיות של המכילתא דרבי ישמעאל וטען כי בפני עורך המדרש עמדו המשנה, התוספתא, התלמוד הבבלי והתלמוד הירושלמי, בראשית רבה, אבות דרבי נתן, מסכת שמחות, מסכת גרים ועוד. לטענתו, עורך המכילתא בנה את המדרש מתוך החומרים האמוראיים שמצא לפניו בצירוף חומרים שהמציא, אך כדי להאדיר את המדרש הוא הציג אותו כמדרש קדום מתקופת התנאים.11 אולם, דעתו נדחתה על ידי החוקרים.

מקום המדרש ולשונו

המכילתא דרבי ישמעאל נערכה בארץ ישראל. מסקנה זו עולה משמות התנאים; מלשון המכילתא שהיא עברית זהה ללשון המשנה והתוספתא, בצירוף מילים יווניות ולטיניות; מן הכתיב של המכילתא, הדומה לכתיב הארץ ישראלי; מן הזיקה לסדרי הקריאה בארץ ישראל; ומן הדרשות עצמן, הקרובות יותר לברייתות שבתלמוד הירושלמי מאשר לאלו שבתלמוד הבבלי.

מבנה המדרש ותכניו

מכילתא דרבי ישמעאל מקיפה רק כ-12 פרקים מתוך ארבעים פרקיו של ספר שמות. היא אינה כוללת את סיפור שעבוד מצרים ועשר המכות, ופותחת למעשה במצווה הראשונה שבספר – "החֹדש הזה לכם" (שמות י"ב, ב). כמו כן, אין המכילתא עוסקת כלל בחלקו האחרון של הספר – אין בה דיון במצוַות המשכן ובחטא העגל, והמצווה היחידה הנדונה מחלק זה היא מצוַות השבת.

המכילתא מחולקת לתשע מסכתות, כל מסכת מחולקת לפרשות (סך הכול 82 פרשות),12 וכל פרשה להלכות על פי סדר האלף-בית.13

מסכתות המכילתא הן:

א.   מסכתא דפסחא – פרשות "החודש הזה לכם" ו"קדש לי כל בכור" (שמות י"ב, א – י"ג, טז).

ב.   מסכתא דויהי בשלח – פרשת "ויהי בשלח פרעה את העם" (שמות י"ג, יז – י"ד, לא).

ג.   מסכתא דשירתא – שירת הים (שמות ט"ו, א-כא).

ד.   מסכתא דוַיַסַע – פרשת "ויסע משה את ישראל מים סוף" (שמות ט"ו, כב – י"ז, ז).

ה.   מסכתא דעמלק – פרשות "ויבא עמלק" "וישמע יתרו" (שמות י"ז, ח – י"ח, כז).

ו.    מסכתא דבחדש – מעמד הר סיני ועשרת הדיברות (שמות י"ט, א – כ', כו).

ז.    מסכתא דנזיקין – חלקה הראשון של פרשת משפטים (שמות כ"א, א – כ"ב, כג).

ח.   מסכתא דכספא – חלקה השני של פרשת משפטים (שמות כ"ב, כד – כ"ג, יט).

ט.   מסכתא דשבתא – מצוות השבת בפרשת כי תשא (שמות ל"א, יב-יז) ובפרשת ויקהל (שמות ל"ה, א-ג).

החלוקה המקורית של החיבור למסכתות נעשתה על פי שיקולים של תוכן, ואין לה כול קשר לחלוקה של חומש שמות לפרשות הנקראות בקריאת התורה בבית הכנסת. אולם, מדפיסי המכילתא שיבשו את החלוקה המקורית של המדרש בכך שהתאימו את חטיבות המדרש לפרשות של קריאת התורה. כתוצאה מכך, מסכתא דויסע פוצלה לשתי מסכתות – חלקה הראשון נקרא 'בשלח', וחלקה השני 'יתרו'; שתי המסכתות נזיקין וכספא אוחדו לאחת בשם 'משפטים'; ואת מסכתא דשבתא חילקו לשתיים, תחת השמות 'כי תשא' ו'ויקהל'.

המכילתא מיוחסת כולה לבית מדרשו של רבי ישמעאל, אך ניתן לזהות הבדלים בין המסכתות המרכיבות אותה. לדוגמה: שמות החכמים המצוטטים במסכתות השונות מופיעים בשינויים. רבי יהודה מופיע בשמו הפרטי בלבד ברוב מסכתות המכילתא (כפי שהוא מופיע במשנה, בתוספתא, בברייתות ובמדרשי התנאים השונים); אולם במסכתות 'ויסע' ו'בחדש' הוא מופיע בצירוף שם אביו – רבי יהודה בן אלעאי. כך גם רבי יהודה הנשיא, המופיע ברוב מסכתות המכילתא בשם 'רבי', אך נקרא במסכתא דעמלק 'רבי יהודה הנשיא'.

קיימים הבדלים גם בתוכן בהלכה ובאגדה בין המסכתות השונות. לדוגמה: בפסוק העוסק ברוצח בשגגה נאמר "ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה" (שמות כ"א, יג). המילה 'מקום' מופיעה גם בפסוק העוסק בשבת "שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקומו ביום השביעי" (שם ט"ז, כט). המכילתא דרבי ישמעאל מבררת מהו אותו מקום באמצעות גזרה שווה:14

איסי בן עקיבא אומר, 'ושמתי לך מקום' למה נאמר? לפי שהוא אומר 'שבו איש תחתיו [אל יצא איש ממקומו] וגו". אלו אלפיים אמה. אתה אומר אלו אלפיים אמה או אינו אלא ד' אמות? הרי אתה דן: נאמר כאן 'מקום' ונאמר להלן 'מקום'. מה 'מקום' האמור להלן אלפיים אמה אף 'מקום' האמור כאן אלפיים אמה.15

אולם, במסכתא דויסע נאמר: "'שבו איש תחתיו' (שמות ט"ז, כט) – אלו ארבע
אמות".16 בעקבות בחינת ההבדלים בין המסכתות השונות של המכילתא, הגיע י"נ אפשטיין למסקנה מרחיקת לכת, כי המסכתות של המכילתא דרבי ישמעאל הן אוסף ברייתות נפרדות שהקשר שלהן אחת לשנייה הוא רק בכך שקובצו יחד למדרש תנאי על ספר שמות. ע"צ מלמד ציין, כי ההבדלים שבין המסכתות השונות משקפים ענפים שונים של בית מדרשו של רבי ישמעאל, כאשר העורך האחרון של המדרש איחד את הסגנון ואת המונחים של החיבור כולו, אם כי נותרו עדיין הבדלים בין המסכתות. מ' כהנא (המכילתות) טען, שקשרי גומלין בין המסכתות השונות במדרש ויחידות ספרותיות שחוצות את גבולות המסכתות מעידים כי המסכות אינן ברייתות נפרדות, אף כי ייתכן שחלוקת המכילתא לתשע מסכתות נעשתה בידי מסרנים, ולא יצאה מידי העורך.

י"נ אפשטיין שיער, שניתן להתחקות על שתי חטיבות מדרשיות מבית מדרשו של רבי ישמעאל על הפרקים מספר שמות שאינם נדרשים במכילתא דרבי ישמעאל. המדרש על מעשה המשכן מבית מדרשו של רבי ישמעאל רוכז, לדעתו, בחיבור נפרד, דוגמת החיבור המצוי בידינו בשם 'ברייתא דמלאכת המשכן', וייתכן שברייתא זו עצמה היא מבית מדרשו של רבי ישמעאל.17 המדרש על פרשת המילואים18 (שמות כ"ט) כלול ב'מכילתא דמילואים', שהיא החטיבה המדרשית העוסקת בביצוע שבעת ימי המילואים כפי שהוא מתואר בוויקרא ח'. חטיבה מדרשית זו משוקעת בתוך מדרש התנאים תורת כוהנים (ספרא) על ספר ויקרא, שהוא חיבור מבית מדרשו של רבי עקיבא. אולם, א' שמאע חולק על שיוך מכילתא דמילואים לבית מדרשו של רבי ישמעאל, וטוען שהיא שייכת לבית מדרשו של רבי עקיבא, אך שוקעו בה חומרים מבית מדרשו של רבי ישמעאל.

י"נ אפשטיין הסביר את תוכנה של המכילתא דרבי ישמעאל בכך שהיא כוללת למעשה את העניינים ההלכתיים שבספר שמות, והפרשות שאינן הלכתיות אך נכללו במכילתא הן אותן שנקראו בציבור בימים טובים בבית הכנסת: יציאת מצרים וקריעת ים סוף – בשביעי של פסח, "ויבֹא עמלק" – בפורים, ומעמד הר סיני – בשבועות.

מ' כהנא (המכילתות) מערער על הסבריו של אפשטיין לתוכן המכילתא, וטוען שאין להסביר את היעדר הדרשות במכילתא דרבי ישמעאל בכך שהן מצויות במדרש אחר, מכיוון שבמדרשי ההלכה יש לא מעט דרשות על פרשות מקבילות המופיעות בכמה מדרשים. בנוסף לכך, פרקי הקמת המשכן וחנוכתו לא כלולים ב'ברייתא דמלאכת המשכן' ולא ב'מכילתא דמילואים'. כהנא (המכילתות) מציין גם, שהמכילתא דרבי ישמעאל אינה כוללת את כול המצוות שבספר שמות, כדוגמת דיני עבודה זרה (שמות י"ב, א-כג). כמו כן, המכילתא דרבי ישמעאל דורשת ברצף את הפרקים י"ב עד כ"ג, ולכן היא כוללת גם את הפרשות הסיפוריות בפרקים אלו ואין כל צורך לנמק מדוע כל פרשה סיפורית נכללה בה, כפי שעשה אפשטיין. כהנא (המכילתות) השאיר את שאלת בחירת החומר הנדרש במכילתא כחידה שאין לה עדיין פתרון, אך הצביע על כך כי נקודת הפתיחה של המדרש במצווה הראשונה בספר, ונקודות הסיום של המדרש במצווה האחרונה בו, מעידות על הקשר ההדוק של המכילתא לחומר ההלכתי.

י' פרנקל הציע שעורכי המכילתא דרבי ישמעאל התלבטו (ונראה כי לא הכריעו), אם לעשות את החיבור הלכתי בלבד או להביא בו גם מדרשי אגדה לחלקים הסיפוריים, ואכן, המכילתא דרבי ישמעאל איננה דורשת את 12 הפרקים הראשונים בספר שמות שכולם סיפוריים, ופותחת במצווה הראשונה בספר; אך עם זאת היא כוללת דברי אגדה רבים, המהווים 45% מכלל החיבור.

ר' רביב (הפעולה הפרשנית) חקרה את דרכה של המכילתא דרבי ישמעאל בפרשנות הפסוקים. היא הצביעה על כך שפעמים רבות נראה במבט ראשון שקיימים במדרש פירושים מאולצים, כלומר, פירושים שמצמידים הלכה ידועה, או תפיסה תאולוגית ידועה לפסוק כאסמכתא בלבד, ולא פירושים שהובאו כתשובה לקושי אמתי שהפסוק מעורר. רביב טענה, כי שחזור התהליך הפרשני מעיד שפירושים רבים מסוג זה אינם מאולצים, אלא הם פרשנות יצירתית לפסוקי התורה. כמו כן, לדעת רביב (מתודה מדרשית) ניתן לזהות במכילתא דרבי ישמעאל את ההתחזקות של המתודה המדרשית בפרשנות הפסוקים, לעומת השימוש במתודת הפירוש על דרך הפשט.

האגדה במכילתא דרבי ישמעאל

כאמור, במכילתא דרבי ישמעאל מצויות חטיבות אגדה רחבות לפרשות הסיפוריות, דוגמת פרשות בשלח ויתרו (יציאת מצרים, פרשת עמלק), אך היא כוללת גם דברי אגדה רבים המשולבים בתוך החטיבות ההלכתיות. שילוב האגדה בתוך פרשות ההלכה הוא הדרך המקובלת והטבעית בכל מדרשי התנאים.

לדוגמה: בפרק י"ב מצוּוים בני ישראל לקחת שה ולקיים בו את מצוַות פסח מצרים. את דם השה על בני ישראל לתת על שתי המזוזות ועל המשקוף של הבתים שבהם הקרבן נאכל. התורה מסבירה את הטעם לנתינת הדם על פתח הבית: "והיה הדם לכם לאֹת על הבתים אשר אתם שם וראיתי את הדם ופסחתי עלֵכם ולא יהיה בכם נגף למשחית בהכֹתי בארץ מצרים" (שמות י"ב, יג). המכילתא על פסוק זה מביאה דרשות אגדה שונות הנוגעות בנושא טעמי המצוות:

'וראיתי את הדם' – היה רבי ישמעאל אומר: והלא הכל גלוי לפניו! שנ' 'יָדַע מָה בַחֲשׁוֹכָא וּנְהוֹרָא עִמֵּהּ שְׁרֵא'19 (דניאל ב', כב), ואומר 'גם חשך לא יחשך ממך' (תהילים קל"ט, יב). ומה תלמוד לומר וראיתי את הדם? אלא בשכר מצווה שאתם עושים אני נגלה וחס עליכם, שנאמר 'ופסחתי עליכם'. אין פסיחה אלא חיים שנאמר 'כצפרים עפות כן יגן ה' צבאות על ירושלם גנון והציל פסח והמליט' (ישעיהו ל"א, ה).

ד"א 'וראיתי את הדם' רואה אני דם עקידתו של יצחק, שנאמר 'ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יִראֶה אשר יאמר היום בהר ה' יֵרָאֶה' (בראשית כ"ב, יד), ולהלן הוא אמר 'ובהשחית ראה ה' וינחם… ויאמר למלאך המשחית רב עתה הרף ידך' (דה"א כ"א, טו). מה ראה? ראה דם עקדתו של יצחק שנאמר 'ה' יִראה לו השה' (בראשית כ"ב, ח).20

י' פרנקל הסביר, כי בדרשה הראשונה רבי ישמעאל מערער על ההבנה הפשוטה של הפסוק כי ה' זקוק לדם הפסח על מזוזות הבתים על מנת לדעת אם בתוך הבית מצויים אנשים מבני ישראל או מצריים. הכול הרי ידוע לקב"ה, כולל זהות האנשים בבתים, ואין הוא זקוק כלל לאות ולסימן. המטרה לנתינת הדם על פי רבי ישמעאל היא רק עבור בני ישראל "בשכר מצווה שאתם עושים". ה' פוסח על מי שמקיים את מצוותו. קיום מעשה המצווה הוא העיקר עבור ה', ולא פרטי המצווה, החשובים רק לאדם לצורך קיום המצווה, ולא לאל המצַווה. הדרשה השנייה מייחסת למעשה נתינת הדם על המזוזות משמעות סמלית, של הזכרת עקדת יצחק. למצווה יש על פי דרשה זו משמעות של זיכרון היסטורי.

המשמעות הרעיונית העומדת מאחורי דרשות אגדה אלו באה לידי ביטוי בדרשה ההלכתית על מיקום נתינת הדם על המזוזות והמשקוף:

'ונתנו על שתי המזוזות ועל המשקוף' (שמות י"ב, ז). מבפנים. אתה אומר מבפנים או אינו אלא מבחוץ? ת"ל 'וראיתי את הדם' (שם, יג), הנראה לי ולא הנראה לאחרים דברי ר' ישמעאל, ר' נתן אומר מבפנים. אתה אומר מבפנים או אינו אלא מבחוץ? ת"ל 'והיה הדם לכם לאות' (שם) לכם לאות ולא לאחרים לאות.21

מכיוון שפרטי המצווה של נתינת הדם הם עבור בני ישראל, אם לשם שכר מצווה ואם למען הזיכרון ההיסטורי, הרי שיש לתת את הדם על המשקוף מבפנים.22

חוקרים שעסקו במכילתא דרבי ישמעאל ובמכילתא דרבי שמעון בר יוחאי (מכילתא דרשב"י), הצביעו על כך כי דרשות האגדה בשני החיבורים דומות מאוד זו לזו ונראה שהם נלקחו ממקור אחד. מ' כהנא (המכילתות) ערך השוואה שיטתית של מדרש האגדה על פרשת עמלק במכילתא דרבי ישמעאל ובמכילתא דרשב"י, והגיע למספר מסקנות על קווים ייחודיים במדרש האגדה של כל מכילתא.23 כהנא (המכילתות) קיבל את ההנחה כי מדרשי האגדה המופיעים בשני החיבורים נובעים מאותו מקור, והצביע על כך כי המכילתא דרבי ישמעאל שומרת בדרך כלל על נוסח קרוב יותר למקור מאשר המכילתא דרשב"י. המעלה היחסית של מסורת המכילתא דרבי ישמעאל מתבטאת, לדעתו, בשלושה תחומים עיקריים:

  1. במרכז המסורת של המכילתא דרבי ישמעאל עומדים דרשות הפסוקים ועיגון הדרשות בפסוקים, בעוד שבמכילתא דרשב"י יש דרשות שהזיקה שלהן לפסוקים קלושה.
  2. הדרשות במכילתא דרבי ישמעאל משמרות את דרכי הדרש האופייניות של התנאים. למשל, דרכו של ר' יהושע לפרש את הכתובים באופן פשטני ורציונלי לעומת גישתו של ר' אלעזר המודעי לדרוש את הפסוקים ולהעניק להם פירוש סימבולי. לדוגמה: ר' יהושע מפרש את הפסוק "ויחלֹש יהושע את עמלק ואת עמו" (שמות י"ז, יג) כפשוטו, ואילו רבי אלעזר המודעי דורש לשון נוטריקון בפסוק, ודורש בו כל מילה ומילה.24 לעומת זאת במכילתא דרשב"י לא תמיד באה לידי ביטוי גישתו הייחודית של כל תנא.
  3. העקיבות בפרשנות התנאים במכילתא דרבי ישמעאל מעידה כי ייחוס המאמרים לתנאים השונים הוא אמין במידה רבה, בעוד שבמכילתא דרשב"י ייחוס התנאים במקרים רבים משובש.

כהנא (המכילתות) טען, כי המקוריות היחסית של המסורת במכילתא דרבי ישמעאל עולה בבירור מניתוח מפורט של שתי המכילתות לפרשת עמלק. בנוסף לכך, הוא סבר כי המסורות הייחודיות שבמכילתא דרשב"י לא נוצרו כתוצאה משיבושים בתהליך המסירה של הדרשות, אלא בעריכה מגמתית המשפיעה על סגנון הדרשות ועל תוכנן.25

הראשוניות של המסורות במכילתא דרבי ישמעאל נבחנת בכך שהיא שומרת על אופי המסורות שהגיעו אליה וניתן לבודד את המקורות הנפרדים המצויים בה, בעוד שהמכילתא דרשב"י עיבדה את המקורות כולם וקשה הרבה יותר לזהות את המקורות ששימשו ליצירת הדרשות.

מ' כהנא (המכילתות) סבור כי המסורת במכילתא דרשב"י לא השתבשה באופן מקרי במהלך המסירה, אלא עברה עריכה מכוונת לשם עיבוד ופיתוח, שיצרה לאורך המדרש קשיים רבים. העריכה המכוונת של האגדה במכילתא דרשב"י, ברוב המקרים שהיא סוטה בהם מהמסורת שבמכילתא דרבי ישמעאל, מתאפיינת בדרשות שאינן צמודות לפסוקים, תוך הבלטה של הלקח ההשקפתי העולה מהדרשה; עיבוד ספרותי ורעיוני של דרשות; קיצור דרשות, הפוגם לעתים בהיגיון של הדרשות ובסגנון הספרותי שלהן; וסגנון הנוטה להפרזה, לדוגמה: במכילתא דרבי ישמעאל מופיע – "ילמוד כל אדם" ובמכילתא דרשב"י מופיע – "ילמד כל העולם כולו"; במכילתא דרבי ישמעאל מופיע – "כך הראהו את כל ארץ ישראל", ובמכילתא דרשב"י מופיע – "כך הראהו את כל העולם כולו".

המוטיבים שהודגשו במכילתא דרשב"י נוגעים לעקרונות יסוד של החוויה הדתית – חשיבות הציות לדבר ה' והטפה לקיום המצוות המעשיות והתרחקות מהחטא, לדוגמה: במכילתא דרשב"י מופיעה הדרשה המילולית "אין רפידים אלא רפיון ידים, לפי שרפו ידיהם מן התורה לפיכך בא עליהן השונא".26 דרשה מילולית זו נוסחה שוב בצורה ברורה ופשטנית יותר בהמשך – "שאין השונא בא אלא על החטא ועל העברה".27 בהבהרה זו מתגלית העדיפות לניסוח הפשוט על פני שמירת האופי המקורי של דברי התנאים בדרשות הפסוקים.

מהדורה ביקורתית28

א' רבין. המהדורה יצאה לאור בפרנקפורט בשנת 1931. נוסח הפנים של המהדורה הוא נוסח הדפוסים29 והוא תוקן והושלם על פי שני כתבי יד של המכילתא30 וכן מתוך מובאות של המכילתא בחיבורים שונים. המהדורה כוללת פירוש ומקבילות. נוסח הפנים של מהדורה זו מופיע בפרויקט השו"ת של אוניברסיטת בר אילן. המהדורה השנייה, שנערכה בידי י"ב לויטרבך, יצאה לאור בשלושה כרכים בפילדלפיה בשנים 1933-1935. נוסח הפנים במהדורה מבוסס על נוסחה משותפת של כתבי היד, וחילופי הנוסח נרשמו בצורה סלקטיבית. המהדורה כוללת מבוא, מקבילות ותרגום לאנגלית המהווה במקרים רבים תחליף לפירוש. ניתן לאפיין את שתי המהדורות כמהדורות אקלקטיות, מכיוון שבשתיהן המהדירים שילבו בנוסח הפנים נוסחות מעדי נוסח שונים.

מאז פרסום המהדורות הביקורתיות נמצאו עדי נוסח נוספים למכילתא דרבי ישמעאל וכשמונים דפי גניזה, הכוללים יותר ממחצית היקף המכילתא. ל' אליאס חקרה טופס מן הגניזה שתואר בידי מ' כהנא,31 המכיל קטעים רבים ממכילתא דרבי ישמעאל, וציינה שהוא משמר נוסח מקורי של המדרש, הכולל טרמינולוגיה נדירה, מילים ייחודיות וחלוקה מקורית של המדרש. אליאס ציינה, כי עותק זה הוא עד הנוסח החשוב ביותר של המכילתא דרבי ישמעאל המצוי בידינו.

כתבי יד וקטעי גניזה של המכילתא נגישים באתר האינטרנט של אוניברסיטת בר אילן.32

ביבליוגרפיה

ממהדורות המדרש, עדי נוסח, פירושים ותרגומים

דפוס ראשון: מכילתא דרבי ישמעאל, קונסטנטין רע"ה.

דפוס שני: מדרש המכילתא, ונציה ש"ה.

מכילתא: מדרש רבותנו התנאים לספר שמות ומכונה לרבי ישמעאל עם פרוש מדות סופרים, מהד' א"ה וייס, וינה תרכ"ה.

מכילתא דרבי ישמעאל על ספר שמות, מהד' מ' איש שלום עם פירוש 'מאיר עין', וינה תר"ל.

פירוש המלבי"ם התורה והמצוה על חמישה חומשי תורה עם מכילתא ספרא וספרי, ורשה תרל"ד.

מכילתא דרבי ישמעאל, מהד' הורוויץ-רבין, פרנקפורט תרצ"א.

מ' כהנא, אוצר כתבייד של מדרשי ההלכה: שחזור העותקים ותיאורם, ירושלים תשנ"ה = כהנא, אוצר.

הנ"ל, קטעי מדרשי הלכה מן הגניזה, ירושלים תשס"ה.

ש"י פרידמן ול' מוסקוביץ, אוצר עדי הנוסח לספרות התנאית,www.biu.ac.il/JS/ tannaim.

J.Z. Lauterbach, Mekilta de Rabbi Ishmael: A Critical Edition on the Basis of the MSS and Early Edition with an English Translation, Introduction and Notes, 3 vols., Philadelphia 1933-1935.

  1. Goldin, The Song at the Sea, New Haven 1971.

Idem (ed.), The Munich Mekhilta, Copenhagen 1980.

מחקרים

ל' אליאס, המכילתא דרבי ישמעאל על-פי עותק מעולה מן הגניזה, עבודה לשם קבלת התואר מוסמך, האוניברסיטה העברית, ירושלים תשנ"ז.

י"נ אפשטיין, מבואות לספרות התנאים משנה, תוספתא ומדרשי-הלכה, ע"צ מלמד (עורך), ירושלים-תל אביב תשי"ז.

מ' ויס, מבוא לתורה שבעל פה, יחידה 2: מדרש הכתוב ומדרשי ההלכה, האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב תשנ"א.

נ' זהר, 'החיים והמתים בתהלוכת הגאולה – עריכה ומשמעות במכילתא דרבי ישמעאל – פירוש לפרשה ראשונה של "מסכת בשלח"', מחקרי ירושלים במחשבת ישראל ד, תשמ"ה, עמ' 223-236.

מ' כהנא, 'מהדורות המכילתא דרבי ישמעאל לשמות בראי קטעי הגניזה', תרביץ נה, תשמ"ו, עמ' 489-524.

הנ"ל, המכילתות לפרשת עמלק, ירושלים תשנ"ט = כהנא, המכילתות.

ע"צ מלמד, פרקי מבוא לספרות התלמוד, ירושלים תשל"ג.

י' פרנקל, מדרש ואגדה, יחידה ט, האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב תשנ"ז.

ר' רביב, 'לשאלת מהותה של הפעולה הפרשנית על פי הגדים שונים במכילתא דרבי ישמעאל', תרביץ ע, תשס"א, עמ' 177-188 = רביב, הפעולה הפרשנית.

הנ"ל, 'התחזקות השימוש במתודה המדרשית בפרשנות המקרא הקדומה – עיונים במכילתא דרבי ישמעאל', שנה בשנה מב, תשס"ב, עמ' 51-68 = רביב, מתודה מדרשית.

א' שמאע, המכילתות הנספחות לספרא: מכילתא דמילואים ומכילתא דעריות, עבודה לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית, ירושלים תשס"ט.

M.D. Herr, ‘Mekhilta of R. Ishmael’, Encyclopaedia Judaica 11, Jerusalem 1971-1972, pp. 1267-1269.

  1. Kahana, ‘The halakhic Midrashim’, in: S. Safrai (ed.), The Literature of the Sages II, Assen 2006, pp. 3-105 כהנא, מדרשי הלכה =.

Idem, ‘Mekhilta of R. Ishmael’, Encyclopaedia Judaica 13, Detroit 2007, pp. 793-795.

H.L. Strack and G. Stemberger, Introduction to the Talmud and Midrash, Edinburgh 1991.

B.Z. Wacholder, ‘The Date of the Mekilta de-Rabbi Ishmael’, HUCA 39, 1968, pp. 117-144.

לקריאה נוספת

ד' בויארין, 'מן האור הגנוז: לנוסח המקורי של המכילתא דר' ישמעאל', סידרא ב, תשמ"ו, עמ' 5-13.

ל' גינצבורג, 'על היחס שבין המשנה והמכילתא', על הלכה ואגדה: מחקר ומסה, תל אביב תש"ך, עמ' 66-69.

ר' נסים, 'תבניות רטוריות של דיבורי הצעה: היבטים רעיוניים ופואטיים במדרש התנאי', דפים למחקר בספרות 8, תשנ"ב, עמ' 187-201.

ר' רביב, היחס בין פרשנות ביאורית לפרשנות מדרשית במדרשי אגדה במכילתא דרבי ישמעאל, עבודה לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה, אוניברסיטת בר אילן, רמת גן תשנ"ט.

י"מ תא-שמע, 'פירוש אשכנזי-צרפתי קדום למדרשי בראשית וויקרא רבה, מכילתא וספרי בכתב-יד', תרביץ נה, תשמ"ו, עמ' 61-75.

הנ"ל, 'קידוש של ליל שבת בבית הכנסת ונוסח המכילתא', אסופות א, תשמ"ז, עמ' שלג- שמא (נדפס שוב בספרו מנהג אשכנז הקדמון, ירושלים תשנ"ט).

  1. Boyarin, Intertextuality and the Reading of Midrash, Bloomington 1990.
  2. Yadin, Scripture as Logos: Rabbi Ishmael and the Origins of Midrash, Philadelphia 2004.

 

הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל ניתן לרכישה בחנויות הספרים
יש לבצע חיפוש במרשתת באמצעות מנועי החיפוש

הערות שוליים

  1. .     דברי האגדה במכילתא דרבי ישמעאל מהווים כ-45% מכל המדרש.
  2. .     ראה במבוא למדרשי התנאים.
  3. .     לדוגמה: בבבלי גיטין מד ע"א אומר ר' ירמיה לר' זריקא "פוק עיין במכילתך נפק דק ואשכח", ופירש רש"י על אתר "מכילתך – במשנה הסדורה לך", וכן בוויקרא רבה פרשה ג, מהד' מרגליות עמ' נה: "טוב מלא כף נחת' טוב מי שהוא שונה הלכות ומידה ורגיל ממי ששונה הלכות ומידה ותלמוד ואינו רגיל", ופירש ר' נתן הבבלי בעל מילון הערוך "טוב מי ששונה משניות ומכילתות כלומר מדרשות כעין מכילתא ומרגילן בפיו".
  4. .     במפתח למנעולי התלמוד, שבת קו ע"ב.
  5. .     התופעה ששם החיבור נקרא על שם החכם הראשון המוזכר בו קיימת גם במכילתא דרבי שמעון בר יוחאי, בבראשית רבה ובמדרש פסיקתא דרב כהנא. ראה במבואות למדרשים אלו.
  6. .     שיוכה של המכילתא דרבי ישמעאל לבית מדרשו של רבי ישמעאל לא נובעת משם החיבור אלא ממאפיינים שונים בחיבור עצמו. על הקריטריונים לחלוקה, רשימת המדרשים על פי בתי המדרש וגישות במחקר החולקות על כך, ראה בהרחבה במבוא למדרשי התנאים.
  7. .     על דרכי הדרשה של רבי עקיבא ורבי ישמעאל ראה במבוא למדרשי התנאים.
  8. .     לדעת לויטרבך למכילתא דרבי ישמעאל הוכנסו חומרים מבית מדרשו של רבי עקיבא כבר בעריכה הראשונה בדורו של רבי ישמעאל ותלמידיו.
  9. .     רבי יוחנן היה מגדולי אמוראי ארץ ישראל ונחשב לאחד ממסדרי התלמוד הירושלמי, הוא חי בארץ ישראל במאות השנייה והשלישית.
  10. .   ראה במבוא לספרי במדבר.
  11. .   טענות דומות ביחס למדרשים מאוחרים המציגים עצמם כמדרשים קדומים, ראה לדוגמה במבוא לסדר אליהו ובמבוא לפרקי דרבי אליעזר.
  12. .   לדעת נ' זהר, החלוקה הראשונית והמקורית של המכילתא היא החלוקה לפרשות, ולכן בפירוש הספרותי למכילתא יש להתייחס בראש ובראשונה ליחידת הפרשה ולפרש את הקטעים שבה בהקשרם זה לזה ולא בהקשרם לפסוקי המקרא הנדרשים.
  13. .   בקטעי הגניזה של המכילתא, מופיע בסיום כל פרשה סיכום של מספר ההלכות בפרשה, בסיום כל מסכתא מופיע סיכום מספר הפרשות שבמסכתא ובסיום החיבור כולו מופיע סיכום מספר המסכתות.
  14. .   גזרה שווה בלשון התנאים – 'דין': 'הרי אתה דן'.
  15. .   מכילתא דרבי ישמעאל מסכתא דנזיקין משפטים פרשה ד, מהד' הורוויץ-רבין עמ' 262-263.
  16. .   מכילתא דרבי ישמעאל מסכתא דויסע בשלח פרשה ה, מהד' הורוויץ-רבין עמ' 170. הבדלים בין המסכתות השונות קיימים גם באגדה. למשל: במסכתא דויהי בשלח בשלח פרשה ו, מהד' הורוויץ-רבין עמ' 111 נאמר: "'וינער ה' את מצרים' (שמות י"ד, כז) – כאדם שמנער את הקדירה התחתון עולה למעלה ועליון יורד למטה". אולם במסכתא דשירתא בשלח פרשה ב, מהד' הורוויץ-רבין עמ' 124, טביעת המצרים בים מתוארת באופן שונה: "'סוס ורוכבו' מגיד שהסוס קשור ברוכבו ורוכבו קשור בסוס – עולים למרום ויורדים לתהום, ואין נפרדים זה מזה. משל לאדם שזרק שני כלים לאויר, ונפרדים הן מיד זה מזה, אבל כאן 'סוס ורוכבו' יחד 'רמה' 'ירה'. כתוב אחד אומר 'רמה בים' וכתוב אחד אומר 'ירה בים' כיצד יתקיימו שני כתובים הללו? רמה שהיו עולין למרום וירה שהיו יורדים לתהום".
  17. .   על ברייתא דמלאכת המשכן ראה:K. Robert, Baraita de-Melekhet ha-Mishkan: a critical edition with introduction and translation, Cincinnati 1992, וכן:C. Milikowsky, ‘On editing Rabbinic texts’, JQR 86, 1996, pp. 409-417.
  18. .   פרשת מילואים עוסקת בקידוש הכוהנים וכלי המשכן לפני תחילת העבודה במשכן בפעם הראשונה.
  19. .   יודע מה בחושך והאורה שוכנת עמו.
  20. .   מכילתא דרבי ישמעאל מסכתא דפסחא בא פרשה ז, מהד' הורוויץ-רבין עמ' 24-25.
  21. .   מכילתא דרבי ישמעאל מסכתא דפסחא בא פרשה ו, מהד' הורוויץ-רבין עמ' 18.
  22. .   ראה במבוא למכילתא דרבי שמעון בר יוחאי כיצד פותחה סוגיה זו באופן שונה מבחינה רעיונית והלכתית.
  23. .   כהנא החיל את מסקנותיו על פרשת עמלק בלבד, ולא על כל מדרשי האגדה המשותפים לשתי המכילתות.
  24. .   ראה: מכילתא דרבי ישמעאל מסכתא דעמלק בשלח פרשה א, מהד' הורוויץ-רבין עמ' 181.          
  25. .   דוגמות לעריכה מגמתית של דרשות באגדה במכילתא דרשב"י ראה במבוא למכילתא דרשב"י.
  26. .   מכילתא דרשב"י בשלח י"ז ח, מהד' אפשטיין-מלמד עמ' 120.
  27. .   שם. מכילתא דרבי ישמעאל היא מדרש התנאים היחיד שזכה לשתי מהדורות ביקורתיות שאינן תלויות זו בזו. המהדורה הראשונה נערכה בידי ח"ש הורוויץ והושלמה לאחר פטירתו בידי
  28. .   ספרות המדרש הגיעה לידינו בטקסטים כתובים – עדי נוסח – מסוגים שונים: כתבי יד, קטעי גניזה ומהדורות דפוס, ודרך עדי נוסח עקיפים, כדוגמת ילקוטים וציטוטים בחיבורים שונים. ברוב המקרים קיימים כמה עדי נוסח שלמים או חלקיים לאותו החיבור, שאינם זהים זה לזה (ולעתים אף שונים מאוד זה מזה). ההבדלים בין עדי הנוסח של אותו החיבור נובעים מסיבות שונות, וביניהן: טעויות ושיבושים שנוצרו במהלך העתקת החיבור במרוצת השנים, שינויים מכוונים שהוכנסו לחיבור בשלבי המסירה שלו בעל פה או בכתב, תוספות של הסבר והרחבה, 'תיקון' החיבור על פי מקורות מקבילים ועוד. מכיוון שספרות המדרש נוצרה בחלקה הגדול בעל פה, וייתכן שאף הועברה לפחות בשלבים הראשונים שלה בעל פה, עדי הנוסח הקדומים ביותר עדיין רחוקים מאות שנים מהזמן המשוער שבו המדרשים נוצרו ונערכו. הבסיס למחקר ספרות חז"ל, ובכלל זה למחקר ספרות המדרש, הוא הבסיס הטקסטואלי, כלומר נוסח החיבור שעליו מתבססים. מהדירי ספרות המדרש נקטו בכמה שיטות עיקריות בהתקנת מהדורות ביקורתיות: א. מהדורה אקלקטית: במהדורה מסוג זה המהדיר בוחר את הנוסח הנכון בכל מקום ומקום בחיבור, על פי עדי הנוסח שלפניו ועל פי שיקול דעתו. הטקסט המתקבל הוא עירוב של עדי נוסח שונים ושינויים משל המהדיר. בדרך כלל המהדיר מוסיף מדור חילופי נוסח, שבו מופיעים שינויי הנוסח בכל אחד מהעדים שהיו לפניו. ב. מהדורה דיפלומטית: במהדורה מסוג זה בוחר המהדיר עד נוסח מועדף, שעליו הוא מבסס את המהדורה. במקרים נדירים יש עד נוסח אחד שיש לו עדיפות מובהקת מכל הבחינות על פני שאר העדים (למשל: עד הנוסח הקדום ביותר, המשמר מסורת לשון מקורית ומסורת נוסח מקורית, שלם וקל לקריאה, כתיבתו מוקפדת ללא שיבושים ועוד). בדרך כלל המהדיר בוחר בעד נוסח בעל עדיפות יחסית, שחסרונותיו בצדו. המהדיר קובע נוסח זה כ'נוסח הפנים' של המהדורה, כלומר כנוסח העיקרי, והוא מתקן אותו, רק במקרים מסוימים, למשל כאשר יש בו שיבוש ברור. במדור חילופי הנוסח מביא המהדיר את נוסח שאר העדים, כאשר הם אינם זהים ל'נוסח הפנים'. ג. מהדורה סינופטית: במהדורה מסוג זה עדי הנוסח מוצגים זה ליד זה או זה מתחת לזה, ללא התערבות בנוסח עצמו, וללא מתן עדיפות לנוסח אחד על פני האחרים. כאשר השינויים בין עדי הנוסח הם שינויי כתיב, לשון, נוסח וכד', ההבדלים בין הנוסחים ניכרים מיד לעין, והמעיין מכריע על פי איזה נוסח להתבסס. אולם, במקרים שבהם עדי הנוסח נבדלים אלו מאלו במיקומן של יחידות טקסט שלמות, העיון במהדורה מסוג זה מורכב יותר. ההכרעה איזו מהדורת טקסט להתקין תלויה בגורמים רבים, לדוגמה: מהי המטרה העיקרית של המהדורה (למשל, הצגה מלאה ומדויקת של כל שינויי הנוסח, הכנת טקסט קל לקריאה, שחזור הצורה המקורית של החיבור לדעת המהדיר ועוד), מספר עדי הנוסח הקיימים לחיבור ומידת הדמיון והשוני שלהם זה מזה, האמצעים הטכניים שעומדים בפני המהדיר (שיטות מחשוב מתקדמות ורשת האינטרנט אִפשרו ליצור ולהפיץ מהדורות סינופטיות בקלות יחסית) ועוד. רוב המהדורות הביקורתיות שהותקנו למדרשים הן מסוג המהדורה הדיפלומטית, אם כי בשנים האחרונות התגברה המגמה להתקין מהדורות סינופטיות ממוחשבות. על שיטות ההדרת חיבורים מספרות חז"ל ראה: י"נ אפשטיין, 'ספרי דברים מהדורת פינקלשטיין', תרביץ ח, תרצ"ז, עמ' 375-392; מ' בית-אריה, פרק שירה: מבואות ומהדורה ביקורתית, עבודה לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית, ירושלים תשכ"ז, עמ' 148-161; י' ברודי, 'גיבוש נוסח טקסט בספרים להם עדי נוסח רבים', בתוך: י' קטן ואחרים (עורכים), ספר בית הועד לעריכת כתבי רבותינו: קובץ מאמרים בסוגיות הספר התורני: עריכה, כתיבה והגהה, ירושלים תשס"ג, עמ' 75-84; ש' ליברמן, 'ספרי דברים מהדורת ל' פינקלשטיין', קרית ספר יד, תרצ"ח, עמ' 323-336; ח' מיליקובסקי, 'החיפוש אחר "הטקסט המקורי": עיונים בענייני נוסח וההדרה בסדר עולם ובויקרא רבה', בתוך: א' אדרעי ואחרים (עורכים), מחקרים בתלמוד ובמדרש: ספר זיכרון לתרצה ליפשיץ, ירושלים תשס"ה, עמ' 349-384.
  29. .   דפוס קושטא שנת רע"ה; דפוס ונציה שנת ש"ה ודפוס ליוורנו שנת תקס"א.
  30. .   כתב יד אוקספורד 151; כתב יד מינכן 117.
  31. .   טופס זה מצוין באות אל"ף ברשימתו של מ' כהנא בספרו (אוצר).
  32. .   www.biu.ac.il/JS/tannaim.

האתר פתוח לגלישה חופשית ואינו דורש רישום. נשמח לשמוע לקבל הערות והארות מכל המבקרים באתר.

בנוסף, דפי פרשת השבוע והמועדים המתחדשים נשלחים במייל לכל המעוניין ומועלים במקביל לאתר.

להצטרפות לרשימת התפוצה