מבוא למדרשים

קהלת רבה וקהלת זוטא

עדכון אחרון: 31/10/2021

מדרש קהלת רבה הוא מדרש אגדה פרשני על מגילת קהלת. המדרש נערך ככל הנראה בארץ ישראל במהלך המאה השביעית או השמינית.

שם המדרש

מדרש קהלת רבה מוזכר בחיבורים מימי הביניים במספר שמות: השם 'מדרש קהלת' מופיע בפירוש רש"י לתנ"ך,1 וכן אצל הרמב"ם, רמב"ן, רבנו בחיי, במחזור ויטרי ובילקוט שמעוני. בתשובות רב נסים גאון ובמילון הערוך מכונה המדרש בשם 'הגדת קהלת'. רבנו חננאל כינה את המדרש 'מדרש חָזיתָ'. שם אחרון זה ניתן למדרש בגלל הפסוק הפותח, "חָזיתָ איש מהיר במלאכתו" (משלי כ"ב, כט).2 השם 'קהלת רבה' או 'קהלת רבתי' ניתן למדרש כאשר נדפס יחד עם שאר מדרשי המגילות.3 על מגילת קהלת יש בידינו מדרש נוסף, מצומצם יותר בהיקפו, אשר יצא לאור בידי ש' בובר שכינה אותו בשם 'קהלת זוטא'.4 כשהראשונים מזכירים את 'מדרש קהלת', קשה לקבוע בוודאות לאיזה מדרש הם מתכוונים – קהלת רבה או קהלת זוטא. ככל הנראה, רש"י וילקוט שמעוני התכוונו לקהלת זוטא.

זמן המדרש, מקומו ולשונו

החוקרים בחנו את היחס בין מדרש קהלת למקורותיו על מנת לקבוע את זמנו. מדרש קהלת רבה מכיל מקבילות רבות למדרשים בראשית רבה, ויקרא רבה ופסיקתא דרב כהנא, בצד מקבילות לתלמוד הירושלמי ולתלמוד הבבלי. ל' גרינהוט בחן את אופן השימוש של עורך המדרש במקורות שהיו לפניו, וטען כי העורך לא הטמיע את המקורות כפי שהם במדרש, אלא התאים אותם לצרכיו ואף הוסיף דרשות מקוריות משל עצמו במקומות שבהם לא מצא דרשות מן המוכן. מכך הסיק גרינהוט, כי עורך מדרש קהלת רבה חי בתקופה שהייתה בה עדיין פעילות דרשנית מקורית, אך כבר החלה פעילות של איסוף מדרשים.

שאלת הזיקה בין המדרש לתלמוד הבבלי תרמה לבירור זמנו של המדרש. במדרש קהלת רבה יש סימנים לשימוש במסורות בבליות. תופעה זו העלתה בקרב החוקרים את השאלה, האם עורך המדרש הכיר את התלמוד הבבלי כשהוא כבר ערוך,5 ושאב מתוכו מקורות ואפילו פסקות שלמות,6 או שההשפעה הבבלית על המדרש הייתה מתונה יותר, והתרחשה בעיקר בעריכות האחרונות של המדרש. שאלה זו תלויה בשאלה כללית יותר של תיארוך תחילת ההשפעה של מסורות בבליות על היצירה הארץ ישראלית בכללה (ספרות הפסק, הפיוט והמדרש).

י' פרנקל סבור, כי התלמוד הבבלי השפיע על התכנים של מדרש קהלת רבה. הוא הדגים זאת בסיפורים במדרש קהלת רבה שמקורם במסורת ארץ ישראלית, שהורכבו עליהם יחידות עלילה מן התלמוד הבבלי. מ' הירשמן (לדרך השימוש) בחן את אופן השימוש של המדרש במקורותיו והסיק, כי בדרך כלל הפסקות שהובאו מן התלמוד הבבלי לא שובצו כפי שהן במדרש קהלת רבה אלא עברו עיבוד, לפחות מבחינה לשונית, ללשון ארץ ישראל. ר' קיפרווסר סבור, כי השימוש במסורות בבליות במדרש קהלת רבה הוא שימוש משני, כלומר, המסורת הבבלית מובאת במדרש כתוספת, או כאזכור נוסף בצד המסורת הארץ ישראלית העיקרית. המסורת הבבלית בדרך כלל איננה משולבת בתוך המסורת הארץ ישראלית, אלא מובאת בצדה, ולעתים היא אף סותרת את המסורת הארץ ישראלית. כמו כן הוא מציין, כי יש מקבילות רבות בין הפתיחתאות7 שבמדרש קהלת רבה לבין אלו שבמדרש ויקרא רבה ובפסיקתא דרב כהנא. אולם, לדעתו אין להסיק מכך שעורך קהלת רבה הכיר מדרשים אלו בצורתם הסופית ושילב במודע מסורות מתוכם, אלא הוא שאב את החומרים שבהם השתמש מתוך מגוון ספרי מדרש בעל פה ובכתב, שהיו ידועים לו, שחלקם אינם ידועים לנו. לדעת קיפרווסר, עורך המדרש חי לאחר תקופת האמוראים ובסמוך לה, ועריכתו הסופית של המדרש לא התרחשה לפני המאה השביעית. מ"ד הר סבור, שהמדרש לא נערך לפני המאה השמינית. אולם, למרות שמדרש קהלת רבה לא נחשב למדרש קדום, קיימות בו גם דרשות שחוברו מאות שנים לפני עריכתו. בין הדרשות הללו מצויות דרשות המקיימות זיקה מבנית ותוכנית עם דרשותיו של היירונימוס.8

מדרש קהלת רבה כתוב בעברית מעורבת עם ארמית גלילית, ומשוקעות בו מילים רבות מן היוונית ומן הלטינית.

מבנה המדרש

מגילת קהלת מחולקת לפי סימני המסורה לארבעה סדרים שווים בגודלם (סדר א: קהלת א', א – ג', יב; סדר ב: קהלת ג', יג – ו', יב; סדר ג: קהלת ז', א – ט', ו; סדר ד: קהלת ט', ז – י"ב, יד [סוף המגילה]). מדרש קהלת רבה מחולק לשלושה סדרים הנקראים בארמית 'סדרא'. בחלק מכתבי היד של המדרש מופיעות כותרות בראשי הסדרים ובסופם. חלוקת המדרש לסדרים אינה זהה לחלוקת המגילה, מכיוון שסדרא א במדרש כוללת חומר מדרשי לשני הסדרים הראשונים של המגילה. ייתכן שהמדרש היה מחולק לארבעה סדרים כפי שמחולקת המגילה, אך חלוקה זו השתבשה. סביר להניח, כי עורך המדרש התאים את חלוקת המדרש לחלוקת המסורה של המגילה בעקבות נוהג הקריאה של מגילת קהלת בציבור כפי שהייתה בזמנו, אף כי אין אף מקור קדום לכך שנהגו לקרוא את מגילת קהלת בציבור.9 ר' קיפרווסר הראה, כי עורך המדרש יצר קשרים ספרותיים בין הדרשה המסיימת של הסדרא לבין הדרשה הפותחת את הסדרא שאחריה, על מנת ליצור זיקה בין הסדרים. לדוגמה: העורך השתמש בדרשה המסיימת את הסדר השני, בפסוק האחרון של הסדר השני ובפסוק הראשון של הסדר השלישי ושילב אותם יחד לדרשה אחת. הסדר השני מסתיים בדרשה על הפסוק "גם אהבתם גם שנאתם גם קנאתם כבר אבדה וחלק אין להם עוד לעולם בכל אשר נעשה תחת השמש" (קהלת ט', ו), והסדר השלישי מתחיל בפסוק "לך אכול בשמחה לחמך" (שם, ז). הדרשה מחברת בין שני פסוקים אלו:

'גם אהבתם' – שהיתה לעבודת כוכבים שלהם יותר מן הקב"ה, 'גם שנאתם' – ששונאין לקב"ה במעשה ידיהם, 'גם קנאתם' – שקנאוהו בעבודת כוכבים שלהם, שנאמר: 'יקניאוהו בזרים' (דברים ל"ב, טז) וחלק אין להם עוד לעולם. אבל ישראל יש להם חלק ושכר טוב, שנא' 'לך אכול בשמחה לחמך'. סליק סדרא תנינא.10

חלוקת המדרש לשלושה סדרים מופיעה עדיין בדפוס הראשון של המדרש, אולם, בדפוסים מאוחרים יותר חולק המדרש ל-12 פרשות, החופפות את פרקי המגילה.

מדרש קהלת רבה מפרש את פסוקי המגילה לפי סדרם, כמעט ללא דילוגים. הפסוקים הבודדים שלא נדרשו בקהלת רבה (כ-12 פסוקים בלבד) הם בדרך כלל פסוקים שלא נדרשו כלל בספרות חז"ל, או שנדרשו מעט מאוד. ניתן לשער, כי דרשות אלו לא היו בפני עורך המדרש, ולכן הוא לא שילב אותם במדרש. על מנת להתאים דרשה לכל פסוק נאלץ העורך לעתים לכפול דרשות ולהביא אותן בשני מקומות או יותר במדרש.11

החוקרים תיארו בדרכים שונות את תהליך עריכת המדרש. ל' גרינהוט סבר, כי בפני עורך המדרש היה מונח פירוש קדום למגילת קהלת, ובו פירשו חז"ל את הפסוקים הקשים במגילה. פירוש זה שימש לדעתו בסיס למדרש, שנערך במטרה ליצור מדרש פרשני.

י' תיאודור מצא, כי למעלה מעשרים אחוזים מהיקף המדרש הוא פתיחתאות שאולות מחיבורים אחרים. תיאודור הסיק, כי בזמן הקדום הצטברו דרשות ומדרשים רבים על פסוקי מגילת קהלת, כאשר פסוקי המגילה שימשו כפסוק המוצא ('הפסוק הרחוק') של דרשות מסוג פתיחתא. פתיחתאות אלו היוו לדעתו את הבסיס ליצירת המדרש.

מ' הירשמן (לדרך השימוש) זיהה נטייה של עורך המדרש ליצור מעין אנציקלופדיה, כלומר, העורך ניסה לכנס נושאים תוכניים שונים תחת כותרות הפסוקים של המגילה. לעתים העיקרון המספרי שמארגן את הדרשות נזנח לטובת ההרחבות הדרשניות הרבות.

העורך השתמש בדרכים שונות בשילוב החומרים המדרשיים מן החיבורים האחרים: דרך אחת היא לקשר בין פסוק מן המגילה לבין דמויות שונות מן המקרא ולצרף חומר מדרשי על אותן דמויות. לדוגמה, את הפסוק "טובה חָכְמה מכלֵי קרב" (קהלת ט', יח) מדגים המדרש על שלושה מקרים שונים שבהם דברי חכמה מנעו עימות צבאי – פגישת יעקב ועשו, דברי האישה החכמה מאבל מעכה ליואב, וחזקיהו המלך מול צבאו של סנחריב.12 כל זיהוי מלווה בדרשות – שהובאו מחיבורים אחרים – המפַתחות ומסבירות אותו. דרך נוספת היא שילוב פירושים של ממש עם חומרים מדרשיים המובאים באמצעות משפטי קישור בלבד. החומר המדרשי המובא עובר עיבוד ומותאם להקשרו החדש במדרש, לעתים עם משפט קצר בתחילתו, שהוא מעין פירוש לפסוק מקהלת. למשל: על הפסוק "עת ללדת ועת למות" (קהלת ג', ב) מביא המדרש רצף של שבעה פירושים. בצד הפירוש הייחודי למגילת קהלת: "עת ללדת – בשעת שלום, ועת למות – בשעת מלחמה", מובאות ממקורות שונים דרשות העוסקות בקשר שבין לידה ומוות, עם התאמה לפסוק מקהלת בתחילתם. לדוגמה:

מעת ללדת הוא עת למות – משעה שאדם נולד נגזר עליו כמה שנים יחיה. אם זכה – משלים כל שנותיו, ואם לאו – פוחתין מהן. דכתיב: 'יראת ה' תוסיף ימים ושנות רשעים תקצורנה' (משלי י', כז). כך דברי רבי עקיבא ורבנן אמרי…13

המשפט "מעת ללדת הוא עת למות" מאפשר לייבא למדרש את הדיון המופיע בתוספתא14 אודות שנותיו של אדם ומחלוקת התנאים בנושא, כאילו היו פירוש לפסוק מקהלת.

תוכני המדרש

המדרש פותח בדרשות המביעות באופן חד-משמעי את קדושתו של ספר קהלת ואת היות שלמה המלך נביא. הדרשה הראשונה פותחת במילים "זה שאמר הכתוב ברוח הקודש על יד שלמה מלך ישראל", ומסיימת במילים "מיד שרתה עליו רוח הקודש ואמר שלושה ספרים הללו: משלי, שיר השירים וקהלת".15 בדרשה שלאחר מכן מסביר המדרש מדוע מגילת קהלת פותחת במילים "דברי קהלת בן דוד", ולא בפתיחה אופיינית לספרי הנביאים, התולה את דברי הנביא בה':16

שלושה נביאים על ידי שהיו דבריהן דברי קנטורין נתלית נבואתן בעצמן ואלו הן: דברי קהלת דברי עמוס ודברי ירמיה.17

דעה מנוגדת מובאת בתוספתא:

רבן שמעון בן מנסיא אומר: שיר השירים מטמא את הידיים מפני שנאמרה ברוח הקודש. קוהלת אינה מטמא את הידיים מפני שהיא מחכמתו של שלמה.18

מ' הירשמן (נבואת שלמה) הדגיש, כי הדעה שספר קהלת לא נאמר ברוח הקודש אינה נזכרת במפורש במדרש קהלת רבה וכמעט שאין לה ביטוי במדרש כולו. המדרש, אם כן, מתייחס לדברי שלמה כדברי נבואה, אולם לא במובן של ניבוי העתיד. בעוד שבתרגום מגילת קהלת לארמית מתפרשים פסוקים מסוימים כדברי נבואה לאירועים שיתרחשו לאחר זמנו של שלמה,19 הרי המדרש מתייחס לפסוקים כדברי קודש שנמסרו לעם בידי הנביא שלמה. המדרש גם מפרש אותם בדרכים שונות מפני שהם ניתנים למ"ט פירושים, כיאה לדברים הנאמרים ברוח הקודש. דרשות אחדות אף מתייחסות לפסוקי המגילה כאילו הם דברי ה' ממש. לדוגמה, את הפסוק "מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמֹל תחת השמש" (קהלת א', ג) מפרש הדרשן כדברי ה' לאדם:

אמר לך הקדוש ברוך הוא: אדם, הרי חרשת וזרעת וקצרת ועמרת ועשית ערימות. אם איני מוציא לך מעט רוח יכול את לזרות? ואפילו שכר אותה הרוח אין את יכול ליתן לי! הוי 'ומה יתרון לו שיעמול לרוח' (קהלת ה', טו).20

בראש המדרש מובאות דרשות המזכירות את רצונם של חכמים לגנוז את ספר קהלת בשל דברי המינות המובאים בו, ואת דרכי חז"ל להכשיר את המגילה בסופו של דבר. ש' ליברמן טען, כי ספר קהלת עוסק ברעיונות ובבעיות שהיו מרכזיים ביותר בעולם התרבות העתיק, וחז"ל חששו שלימוד המגילה עלול לעורר ספקות בלב הקורא. ליברמן טען עוד, כי בימי חז"ל הייתה המינות מסוכנת אפילו יותר מעבודה זרה של ממש, ורק התַנאים האחרונים פירשו את המגילה והקהו את המינות שבה מבלי להתעלם מן הלקחים העולים ממנה. פירוש זה, לדעת ליברמן, אפשר לתנאים לצרף את מגילת קהלת לכתבי הקודש.

ל' גינצבורג בחן את פירושו של אב הכנסייה היירונימוס למגילת קהלת, וזיהה בו עשרות מקומות של מסורות אגדיות משותפות ליהדות או שנכתבו ברוח היהדות. גינצבורג הראה כיצד ניתן להיעזר בדרשות שנשתמרו במקורות נוצריים, כדי לשחזר דרשות יהודיות שלא נשתמרו במקורותינו או שנשתמרו רק במדרשים מאוחרים.

נוסף על דרשות שונות על דרך הפשט והדרש לפסוקי המגילה, מובאים במדרש גם סיפורים רבים. בחלקם משתקפת מציאות קשה של מאבק ומתח מתמיד בין יהודים ונוצרים (שחלקם היו יהודים והתנצרו). חלק מהסיפורים מתאר ויכוחים בין יהודים לנוצרים, חלק אחר מתאר את הפיתוי בהימשכות אחר המינים והסכנה הכרוכה בכך, וחלק נוסף מתאר את ההתרחקות מכל דבר שיש בו ריח של נצרות, גם במחיר חיי אדם, לדוגמה:

מכאן היה מת ר' אלעזר בן דמא בן אחותו של רבי ישמעאל, שנשכו נחש ובא יעקב איש כפר סכניא לרפאותו בשום פלוני21 ולא הניחו ר' ישמעאל. אמר: אין אתה רשאי בן דמא. אמר לו: הנח לי ואני אביא לך ראיה מן התורה שהוא מותר. ולא הספיק להביא לו ראיה עד שמת. ושמח ר' ישמעאל ואמר: אשריך בן דמא שיצתה נשמתך בטהרה ולא פרצת גדרן של חכמים, שכל מי שפורץ גדרן של חכמים סוף שהפורעניות באות עליו שנאמר 'ופורץ גדר ישכנו נחש' (קהלת י', ח).22

במדרש מובאים סיפורים רבים ברצף, כקובץ של סיפורים העוסקים בנושא אחד. לדוגמה: קובץ סיפורי ויכוח עם המינים;23 קובץ סיפור בעלי החיים שמשמשים כשליחיו של הקב"ה בעולם;24 קובץ סיפורי הספד על חכמים שנפטרו;25 קובץ המכיל את המסורות על חיי אלישע בן אבויה;26 קובץ סיפורי חכמים שראו את המתים,27 ועוד.

במדרש מצויים פתגמים ומאמרי חכמה רבים התואמים את תוכנה של מגילת קהלת, ומשלים רבים, לדוגמה: מלח שטייל בערי הנמל בעוד שחברו נשאר בספינה;28 מלך שהוציא את שרו מהכרכרה כדי שבני האדם לא יתבלבלו ביניהם,29 ועוד.

מהדורה ביקורתית30

מ' הירשמן התקין מהדורה ביקורתית בשיטה הדיפלומטית לארבע הפרשות הראשונות של המדרש, בצירוף מבוא ופירוש. המהדורה הותקנה בשנת 1983, כחלק מעבודת הדוקטור שלו על המדרש. מ' הירשמן ור' קיפרווסר עוסקים בשנים אלו בהשלמת המהדורה לשאר פרשות המדרש במסגרת מפעל המדרש של מכון שכטר. לעת עתה מהדורת המדרש המקובלת היא מהדורת הדפוס. נוסח המדרש על פי דפוס וילנה מופיע בפרויקט השו"ת של אוניברסיטת בר אילן.

קהלת זוטא

כאמור, קיים מדרש אגדה נוסף למגילת קהלת, קטן יותר בהיקפו ממדרש קהלת רבה, המכונה בשם 'קהלת זוטא'. שם זה לא מופיע בעדי הנוסח של המדרש, ואף לא בציטוטים מתוכו,31 אלא הוא ניתן למדרש בידי ש' בובר, מהדיר המדרש, שהוציא אותו לאור יחד עם המדרשים הקטנים לשיר השירים, רות ואיכה ב-1894. נוסח מהדורה זו מופיע בפרויקט השו"ת של אוניברסיטת בר אילן.

לשון המדרש היא עברית המעורבת עם ארמית ארץ ישראלית ומילים זרות ביוונית וברומית, כפי שמצוי במדרשי אגדה נוספים מתקופת האמוראים. שמות החכמים המוזכרים במדרש הם תנאים ואמוראי ארץ ישראל עד לדור הרביעי. י"ל צונץ סבר כי מדרש קהלת זוטא הוא מעין קיצור של מדרש קהלת רבה, ומאוחר לו.32 לעומתו, ב' הלר סבר שקהלת זוטא קדום יותר למדרש קהלת רבה. ר' קיפרווסר בחן את תהליך ההתהוות והעריכה של שני מדרשי קהלת, באמצעות ביקורת הטקסט של המדרשים, והגיע למסקנה כי לשני המדרשים היה מקור קדום משותף, אותו הוא כינה "מדרש קהלת הקדמון". לדעתו, בשלב הראשון מדרש קהלת זוטא נמסר בעל פה בידי חכם ארץ ישראלי, שפעל במאות השישית-שביעית בארץ ישראל או באחת מהתפוצות היהודיות שקיימו קשר עם ארץ ישראל. חכם זה פעל, לדעתו, בסביבה שהתקיימה בה דו-לשוניות של עברית וארמית, וטרם הורגשה בה השפעה בבלית. בשלב השני המדרש הועלה על הכתב מפי משנן, בין המאות השמינית לתשיעית, ובשלב השלישי המדרש הוגה על ידי מעתיקים בין המאות העשירית ל-12, בקהילות בספרד ובאשכנז.

מדרש קהלת זוטא כולל חומר מדרשי על פי סדרם של פסוקי מגילת קהלת. המדרש מקיף את תשעת פרקי המגילה הראשונים בלבד, ואף בהם יש דילוגים על פסוקים, ולעתים חוסר התאמה בין סדר הדרשות במדרש לבין סדר הפסוקים במגילה. בכתבי היד אין חלוקה פנימית למדרש, אך במהדורת הדפוס המדרש חולק לתשע פרשיות, המקבילות לפרקי המגילה (אין במדרש קהלת זוטא דרשות לקהלת י'-י"ב).

החומר המדרשי המופיע במדרש מגוון, הוא כולל דרשות פסוקים (הרבה מהן על פי שיטת הפתירה, הדורשת את הפסוקים כמוסבים על אירועים מיוחדים בהיסטוריה המקראית), סיפורים, משלים, מאמרי חכמה ופתגמים.

בנוסף למהדורת בובר למדרש קהלת זוטא, קיפרווסר התקין מהדורה ביקורתית למדרש על פי השיטה הסינופטית במסגרת עבודת גמר לתואר מוסמך ברמת גן בשנת 1999.

ביבליוגרפיה קהלת רבה

ממהדורות המדרש

דפוס ראשון: מדרש חמש מגילות, קושטא ר"פ.33

מדרש חמש מגילות, פיזרו רע"ט.

מדרש רבה, ונציה ש"ה.

מדרש רבה, וילנה תר"ג-תר"ה, תרמ"ה (דפוס צילום ירושלים תשמ"ח).

מדרש רבה, ורשה תר"י, תרפ"ד (דפוס צילום ירושלים תשל"ז).

מדרש רבה המבואר, ירושלים תשמ"ג-תשנ"ט.

מחקרים

מ' הירשמן, 'נבואת שלמה ורוח הקדש במדרש קהלת רבה', מחקרי ירושלים במחשבת ישראל ג, תשמ"ב, עמ' 7-14 = הירשמן, נבואת שלמה.

הנ"ל, מדרש קהלת רבה, פרשה א-ד עפ"י כתב יד ואטיקן 291: חילופי נוסח ומסורת המדרש, עבודה לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה, בית המדרש לרבנים באמריקה, אן ארבור תשמ"ג = הירשמן, קהלת רבה.

הנ"ל, 'מחקרים במדרש קהלת רבה', סיני קב, תשמ"ח, עמ' יט-כה.

הנ"ל, 'לדרך השימוש של מדרש קהלת רבה במקורותיו', בתוך: מ"ב לרנר ואחרים (עורכים), תעודה יא: מחקרים במדרשי האגדה ספר זכרון לצבי מאיר רבינוביץ, תל אביב תשנ"ו, עמ' 179-190 = הירשמן, לדרך השימוש.

א"ה וייס, דור דור ודורשיו, ניו יורק תרפ"ד.

ש' ליברמן, 'הערות לפרק א' של קהלת רבה', בתוך: א"א אורבך ואחרים (עורכים), מחקרים בקבלה ובתולדות הדתות, מוגשים לגרשם שלום, ירושלים תשכ"ח, עמ' 163-179.

ש"י פרידמן, 'לאגדה ההיסטורית בתלמוד הבבלי', בתוך: הנ"ל (עורך), ספר הזיכרון לרבי שאול ליברמן, ניו יורק-ירושלים תשכ"ג, עמ' 119-165.

י' פרנקל, מדרש ואגדה, יחידה ג, האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב תשנ"ג.

י"ל צונץ, הדרשות בישראל והשתלשלותן ההיסטורית, נערך והושלם על ידי ח' אלבק, ירושלים תשי"ד.

ר' קיפרווסר, מדרשי קהלת: התהוות ועריכה, עבודה לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה, אוניברסיטת בר אילן, רמת גן תשס"ה.

  1. Ginzberg, Die Haggada bei den Kirchenvatern, V. Der Kommentar des Hieroymus zu Koheleth, Sunderabdruck aus Abhandlungen zur Erinnerung an Hirsch Perez Chajes, Wein 1993.
  2. L. Grünhut, Kritische Untersuchung des Midrasch Kohelet Rabbah,‪ Berlin

M.D. Herr, ‘Ecclesiastes Rabbah’, Encyclopaedia Judaica 6, Detroit 2007, pp. 90-91.

H.L. Strack and G. Stemberger, Introduction to the Talmud and Midrash, Edinburgh 1991.

  1. Theodor, ‘Recensionen’, Bibliotheca Rabbinica, MGWJ 29, 1880, pp. 181-190.

לקריאה נוספת

י' בן-דוד, 'לנוסחו של מדרש קהלת רבה', לשוננו 53, א-ב, תשמ"ט, עמ' 135-140.

מ' הירשמן, 'פשט ודרש ירדו כרוכים: על כתב יד "חדש" של מדרש קהלת ופירושו של ר' יעקב אבן ג'יאני לקהלת', תרביץ סז, ג, תשנ"ה, עמ' 397-406.

ל' חירון-בלנק, 'קטע מדרש קהלת רבה באוניברסיטת קיימברידג", בתוך: א' ממן ואחרים (עורכים), שערי לשון ב: מחקרים בלשון העברית בארמית ובלשונות היהודים מוגשים למשה בר-אשר, ירושלים תשס"ח, עמ' 144-160.

ר' קיפרווסר, 'מדרש הגדול ספר מעשיות ומדרש קהלת עיון משווה', תרביץ עה, ג-ד, תשס"ו, עמ' 409-436.

הנ"ל, 'קהלת רבה – בין קדום למאוחר: עיון בעריכה', איגוד א, תשס"ח, עמ' 293-314.

  1. Kipperwasser, ‘Structure and form in Kohelet Rabbah as evidence of its redaction’, Journal of Jewish Studies 58, 2, 2007, pp. 283-302.

M.B. Lerner, ‘The Work of Aggadic Midrash and the Esther Midrashim’, in: S. Safrai (ed.), The Literature of the Sages II, Assen 2006, pp. 133-229.

ביבליוגרפיה קהלת זוטא

מהדורה

מדרש זוטא על שיר השירים, רות, איכה וקהלת, מהד' ש' בובר, ברלין תרנ"ד.

מחקרים

ש' בובר, 'מבוא', בתוך: הנ"ל (מהדיר), מדרש זוטא על שיר השירים, רות, איכה וקהלת, ברלין תרנ"ד, עמ' 2-14.

י"ל צונץ, הדרשות בישראל והשתלשלותן ההיסטורית, נערך והושלם על ידי ח' אלבק, ירושלים תשי"ד.

ר' קיפרווסר, עיון משווה במדרש המכונה קהלת זוטא לאור נוסחאותיו השונות, עבודה לשם קבלת התואר מוסמך, אוניברסיטת בר אילן, רמת גן תשנ"ט.

הנ"ל, מדרשי קהלת: התהוות ועריכה, עבודה לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה, אוניברסיטת בר אילן, רמת גן תשס"ה.

הנ"ל, 'עיון משווה במדרשי קהלת לטיבו של קהלת זוטא', סידרא כב, תשס"ז, עמ' 153-176.

  1. Heller, ‘Kohelet Suta’, Encyclopaedia Judaica 10, Berlin 1932, pp. 170-171.

הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל ניתן לרכישה בחנויות הספרים
יש לבצע חיפוש במרשתת באמצעות מנועי החיפוש

הערות שוליים

  1. .     לדוגמה, בפירוש רש"י לקהלת ז', ח; שמ"ב כ', כא.
  2. .     בשם 'מדרש חזית' מכונים גם מדרש שיר השירים רבה ומדרש רות רבה, ראה במבוא למדרשים אלו.
  3. .     ראה במבוא לבראשית רבה.
  4. .     ראה להלן.
  5. .     התלמוד הבבלי נערך בשנת 500 בערך.
  6. .     כך סברו י"ל צונץ, א"ה וייס, י' תיאודור וש"י פרידמן.
  7. .     על נושא ה'פתיחתאות' עיין במבוא לבראשית רבה, הערה 16.
  8. .     על היירונימוס עיין במבוא לרות רבה, הערה 24. בפירוש שכתב למגילת קהלת הוא הרבה לצטט מדברי מורו העברי.
  9. .     מסכת סופרים היא המקור ההלכתי היחיד שמדובר בו על קריאת המגילות בחגים. במסכת סופרים המודפסת מוזכרת מגילת קהלת כאחת המגילות שנקראות בציבור בחגים, אך היא אינה מוזכרת בכתבי היד של מסכת סופרים. המנהג לקרוא את מגילת קהלת בציבור מוזכר רק בספרי תפילה מימי הביניים, כדוגמת מחזור ויטרי.
  10. .   קהלת רבה פרשה ט ו.
  11. .   תופעת הכפילויות מאפיינת את התלמוד הירושלמי ואת ספרות האגדה הארץ ישראלית, ראה במבוא לבראשית רבה.
  12. .   קהלת רבה פרשה ט יח.
  13. .   קהלת רבה פרשה ג ב.
  14. .   ראה: תוספתא עדויות פ"א הט"ו, מהד' צוקרמאנדל עמ' 456.
  15. .   דרשה זו מופיעה גם בפתיחת מדרש שיר השירים רבה, שם היא מופיעה בתוך סדרה של חמש פתיחתאות בראש המדרש. ר' קיפרווסר טען, כי הדרשה הראשונה בקהלת רבה שבה מוזכר כי מגילת קהלת נאמרה על ידי שלמה ברוח הקודש אינה מקורית למדרש קהלת רבה, ואף לא למדרש שיר השירים רבה, והיא צורפה למדרשים בידי עורך מאוחר.
  16. .   כמו בפתיחת ספר יואל "דבר ה' אשר היה אל יואל", או בפתיחת ספר עובדיה "חזון עובדיה כה אמר ה'".
  17. .   קהלת רבה פרשה א א.
  18. .   תוספתא ידיים פ"ב הי"ד, מהד' צוקרמאנדל עמ' 683.
  19. .   לדוגמה, הפסוק "הבל הבלים אמר קהלת" (קהלת א', ב) מפורש בתרגום לארמית כך: "כד חזא שלמה מלכא דישראל ברוח קודשא ית מלכות רחבעם בריה דעתיד לאיתפלגא עם ירבעם בן נבט וית ירושלים ובית מקדשא דאינון עתידין למחירב וית עמא בית ישראל דאינון עתידין למגלי' אמר במימריה הבל הבלים עלמא הדין הבל הבלים כל מה דטרחית אנא ודוד אבא כוליה הבלו [= כאשר ראה שלמה מלך ישראל ברוח הקודש את מלכות רחבעם בנו שעתידה להתפלג עם ירבעם בן נבט ואת ירושלים ובית המקדש שעתידים להיחרב, ואת עם בית ישראל שעתידים לגלות אמר הבל הבלים העולם הזה הבל הבלים כל מה שטרחתי אני ושטרח דוד אבא הכול הבל]".
  20. .   קהלת רבה פרשה א ג.
  21. .   הכוונה לשמו של ישו הנוצרי. במקבילה של סיפור זה בתוספתא חולין פ"ב הכ"ב, מהד' צוקרמאנדל עמ' 503 נכתב: "משום ישוע בן פנטרא". הסיפור משקף נוהג להשתמש בשמו של ישו כחלק מתהליך הרפואה.
  22. .   קהלת רבה פרשה א ח. בסיום הסיפור תמה המדרש על הפסוק שמצטט רבי ישמעאל, ושואל: "ולא נשוך היה? אלא שלא ישכנו נחש לעתיד לבוא. ומה הוה ליה ביה? [= ומה היה לו, כלומר, איזו ראיה רצה ר' אלעזר לומר לפני שמת?, ע"ר] 'אשר יעשה אותם האדם וחי בהם' (ויקרא י"ח, ה) ולא שימות בהם".
  23. .   ראה: קהלת רבה פרשה א ח.
  24. .   ראה: קהלת רבה פרשה ה ח.
  25. .   ראה: קהלת רבה פרשה ה יא.
  26. .   ראה: קהלת רבה פרשה ז ח.
  27. .   ראה: קהלת רבה פרשה ט י.
  28. .   ראה: קהלת רבה פרשה ה ו.
  29. .   ראה: קהלת רבה פרשה ו י.
  30. .   על סוגי מהדורות ראה במבוא למכילתא דרבי ישמעאל, הערה 55.
  31. .   בובר ציין, כי בעל ילקוט שמעוני הביא מתוך מדרש קהלת זוטא את הדרשות למגילת קהלת תחת הכינוי 'מדרש קהלת'. לדעתו, בעל ילקוט שמעוני לא הכיר כלל את מדרש קהלת רבה. ככל הנראה, בימי הביניים מדרש קהלת זוטא היה נפוץ יותר בקרב הלומדים מאשר מדרש קהלת רבה.
  32. .   לדעתו, מדרש קהלת רבה עצמו היה מדרש מאוחר, שרוב החומר בו אינו מקורי.
  33. .   על הדפוס הראשון למדרשי המגילות ראה במבוא לשיר השירים רבה, הערה 36.

להצטרפות לרשימת התפוצה

האתר פתוח לגלישה חופשית ואינו דורש רישום. נשמח לשמוע לקבל הערות והארות מכל המבקרים באתר.

בנוסף, דפי פרשת השבוע והמועדים המתחדשים נשלחים במייל לכל המעוניין ומועלים במקביל לאתר.

להצטרפות לרשימת התפוצה