מבוא למדרשים

פרקי דרבי אליעזר

עדכון אחרון: 31/10/2021

פרקי דרבי אליעזר הוא מדרש אגדה המספר מחדש בצורה דרשנית את סיפורי התורה, מבריאת העולם ועד סיפור צרעת מרים, ובתוך כך הוא משלב סיפורי מקרא מאוחרים יותר. ייתכן שהחיבור המקורי הקיף את כל סיפורי התורה, והחיבור שנמצא בידינו הוא חיבור חסר וקטוע. חלק מן החוקרים סבורים כי המדרש הוא פרי יצירתו של מחבר אחד.

במדרש ניכרת זיקה לתרבות המוסלמית, וככל הנראה המדרש נערך במאה השמינית בארץ ישראל או בארץ אחרת שהייתה תחת שלטון מוסלמי.

שם המדרש וייחוסו

פרקי דרבי אליעזר מכונה בפי הראשונים בעיקר בשם 'ברייתא דרבי אליעזר'. זמן קצר לאחר עריכתו יוחס המדרש לתנא רבי אליעזר בן הורקנוס,1 אולם החוקרים דחו ייחוס זה. ככל הנראה, המדרש נקרא על שם רבי אליעזר, מכיוון שהוא החכם הראשון המוזכר במדרש, תופעה הקיימת בחיבורים נוספים בספרות חז"ל.2 במהדורות המדרש המונחות בפנינו וכן בכל כתבי היד, נפתח המדרש בסיפור על ראשיתו של רבי אליעזר בן הורקנוס, אשר סירב לעבוד את האדמה כשאר אחיו וברח לירושלים כדי ללמוד תורה מפי רבן יוחנן בן זכאי. ככל הנראה, סיפור זה הובא לראש המדרש בשל הזיהוי המוטעה של רבי אליעזר כמחבר המדרש.3 מרשימת ספרים שהתגלתה בגניזת קהיר עולה שהחיבור נפתח במילים "רב אליעזר בן הורקנוס פתח מי ימלל…", כפי שמופיע בפרק השלישי של החיבור. תחילתו המקורית של החיבור הייתה אפוא בפרק ג, ודרשה זו כפי הנראה היא שנתנה לחיבור את שמו.

זמן המדרש

סימנים רבים במדרש מעידים כי הוא אינו שייך למדרשי חז"ל הקדומים. י"ל צונץ ציין, כי נזכרים במדרש חכמים רבים המאוחרים למאה הרביעית, וכי קיים חוסר דיוק בזמנם של חכמים ובמסורה הנכונה, ככל הנראה בשל ריחוק הזמן של מחבר המדרש מחכמים אלו. צונץ הצביע על מקבילות לתלמודים וכן לתרגום המיוחס ליונתן, המאוחר לתלמודים, ואף על זיקה סגנונית בין המדרש לספרות הגאונים. אולם, הסממן הבולט ביותר לאיחורו של החיבור הוא הזיקה שמתגלית בו לספרות ולתרבות הערבית: בפרקי דרבי אליעזר קיימות אגדות על סיפורי המקרא שאינן מוכרות לנו כלל מספרות חז"ל, אך הן מצויות באגדות הערביות-מוסלמיות. לעתים נראה כי בעל המדרש מגיב על אגדה מוסלמית, או יוצר במכוון אגדה הפוכה לאגדה מוסלמית, כדי להסתייג ממנה.4

המדרש מרבה לעסוק בנושאי הגאולה והמשיח וכן בחישובי הקץ. מספר חוקרים ניסו לתארך את המדרש על פי רמז שנמצא בחישובי קץ אלו, בהנחה כי בעל המדרש ראה עצמו קרוב מאוד לקץ הימים. צונץ חישב, כי הקץ יחול בשנת 729 לפי בעל המדרש; ג' פרידלנדר חישב כי תאריך הקץ הוא 832, ואילו י' קויפמן חישב כי תאריך הקץ מרמז על שנת 638. י' אלבוים (משיחיות) סבר, כי בתיאורי מלחמות קץ הימים המצויים במדרש ניתן לזהות זיקות לאירועים היסטוריים שהתרחשו בזמנו של בעל המדרש. המדרש מתאר את אשר יתרחש בארץ תחת שלטון ישמעאל באחרית הימים:

ר' ישמעאל אומר: חמשה עשר דברים עתידין בני ישמעאל לעשות בארץ באחרית הימים… ושני אחים יעמדו עליהם נשיאים בסוף, ובימיהם יעמוד צמח בן דוד…5

ועוד היה רבי ישמעאל אומר: שלוש מלחמות של מהומה עתידין בני ישמעאל לעשות בארץ באחרית הימים… אחת ביער… ואחת בים… ואחת בכרך גדול של רומי… ומשם בן דוד יצמח ויראה באבדן של אלו ואלו, ומשם יבא לארץ ישראל…6

אלבוים (משיחיות) סבר, כי שני אחים משלטון ישמעאל הנזכרים במדרש, אשר יערכו מלחמות ובזמנם יבוא משיח בן דוד – אינם אלא השליט העבסי אבו אלעבס עבדאללה שכונה 'שופך הדמים' ואחיו, ששלטו באמצע המאה השמינית. זהו התאריך המקובל היום במחקר לחיבור המדרש.

מקום המדרש

קביעת מקום יצירתו של המדרש אינה פשוטה, אף כי ניכר כי הוא נוצר במרחב מוסלמי. במדרש מופיעות עדויות להלכות ולמנהגים המאפיינים את מנהג ארץ ישראל, לעומת מנהג בבל, למשל: המנהג לכסות את הערלה ואת הדם לאחר ברית המילה בעפר, כמנהג ארץ ישראל, ולא לכסותם במים כמנהג בבל;7 או המנהג שהאבל בא לבית הכנסת רק בשבת, כמנהג ארץ ישראל, ולא בכל יום, כמנהג בבל.8 אמנם באמצע המאה השמינית אימוץ המנהג הארץ ישראלי אינו מעיד בהכרח על מיקום יצירת המדרש, שכן בתקופה זו זיקתה של קהילה יהודית למנהג מסוים הייתה דינמית, אך בכל זאת מקובל להניח כי החיבור נוצר בארץ ישראל.

לשון המדרש

לשון המדרש היא בעיקר עברית של לשון חז"ל. כמעט אין במדרש מילים בארמית או מילים שאולות מיוונית ומלטינית, כפי שנמצא בדרך כלל במדרשי חז"ל שנוצרו בתקופת האמוראים. בעל המדרש, אשר שם לו למטרה לספר מחדש את סיפורי התורה, אינו מנסח את סיפוריו בסגנון לשון המקרא, אלא בסגנון לשון חכמים.9

מבנה המדרש

פרקי דרבי אליעזר שונה ממדרשי חז"ל הקדומים בכך שהוא אינו מדרש פרשני, כלומר, מדרש המפרש את הפסוקים לפי סדרם, ואף לא מדרש דרשני, כלומר, מדרש המביא דרשות סביב פסוקים נבחרים או סביב נושאים, אלא הוא מדרש השואף לספר מחדש את סיפורי התורה, מתוך הרחבה מדרשית. הסוגה המדרשית של סיפור מחדש של סיפורי התורה מוכרת מחיבורים מתקופת הבית השני דוגמת ספר היובלים10 והמגילה החיצונית לבראשית.11 אולם, סוגה זו נעלמה בתקופת מדרשי חז"ל הקלסיים וצצה שוב רק בפרקי דרבי אליעזר, אולי בהשפעת הילקוטים הערביים של סיפורי המקרא.12 אולם, פרקי דרבי אליעזר אינו תואם לחלוטין את הסוגה של סיפור מחדש של סיפורי התורה, שכן הוא איננו סיפור אחד רציף וניתן לזהות בו את הדרשות המרכיבות אותו, שרובן מובאות בשם אומרן. כמו כן, הסדר הכרונולוגי של המאורעות במדרש לא תמיד נשמר, ולעתים סופרו מאורעות מאוחרים בשלב מוקדם. לדוגמה, סיפור הנביא יונה מסופר במסגרת סיפורי היום החמישי לבריאת העולם.13 בין הפרקים המספרים מחדש ומרחיבים את סיפורי המקרא, משולבים פרקים העוסקים בנושאים שונים הנוגעים לחיים היהודיים.

בעדי הנוסח של החיבור, מספר הפרקים נע בין 51 ל-54. בחלק מכתבי היד הפרקים עצמם מחולקים חלוקה פנימית ליחידות משנה, וככל הנראה, זו חלוקה קדומה.

פרקים א-ב: סיפור רבי אליעזר בן הורקנוס.

פרקים ג-יא: ימי הבריאה, בתוכם פרקים ו-ח העוסקים בחשבון הלוח ועיבור השנים.

פרקים יב-כג: סיפורי אדם הראשון וצאצאיו, בתוכם פרק יז העוסק במצוַות ניחום אבלים, פרק יח העוסק בשבת ופרק כ העוסק בהבדלה.

פרקים כד-כה: סיפורי נח וצאצאיו.

פרקים כו-לא: סיפורי אברהם, בתוכם פרק כט העוסק במצוַות מילה.

פרקים לב-לה: סיפורי יצחק, בתוכם פרקים לג-לד העוסקים בתחיית המתים.

פרקים לו-לז: סיפורי יעקב.

פרקים לח-לט: סיפורי יוסף ובני ישראל, בתוכם פרק לח העוסק בנידוי.

פרק מ: משה.

פרק מא: מעמד הר סיני.

פרק מב: קריעת ים סוף.

פרק מג: כוח התשובה.

פרק מד: מלחמת עמלק.

פרקים מה-מו: חטא העגל.

פרק מז: פנחס וזמרי.

פרק מח: ברית בין הבתרים ויציאת מצרים.

פרקים מט-נ: סיפור עמלק ושאול ומגילת אסתר.

פרק נא: הגאולה לעתיד לבוא.

פרק נב: שבעה מופתים.

פרק נג: סיפור המתאוננים במדבר.

פרק נד: צרעת מרים ונחש הנחושת.

סוגיית שלמות החיבור

העובדה שהמדרש מסתיים בסיפור צרעת מצרים, העלתה את ההשערה בקרב החוקרים כי החיבור כפי שהוא מצוי בפנינו אינו שלם, וכי במקור הוא הקיף את כל סיפורי התורה. השערה זו נתמכת בשני מוטיבים, האחד מבני והשני תוכני, השזורים לאורך פרקי החיבור:

א.   מפרק כז ואילך הפרקים בחיבור מסתיימים בתכנים של ברכות תפילת העמידה, לפי הסדר.14 אולם הברכה האחרונה שנזכרת היא הברכה השמינית בלבד – ברכת רופא חולים, מתוך 19 ברכות תפילת העמידה.

ב.   בפרק יד מסופר כי כבוד ה' ירד אל בני ישראל עשר פעמים. הירידות מתוארות בהרחבה בהמשך החיבור,15 אך הירידה האחרונה שנמנית בו היא הירידה השמינית בלבד.

צונץ שיער, כי התכנית המקורית של בעל החיבור הייתה להקיף את כל סיפורי התורה, אולם לא עלה בידו לסיים את החיבור, או שסוף החיבור אבד. ר' דוד לוריא (רד"ל) שיער, כי פרקים שלמים מהמשך החיבור אבדו ולכן חיפש רמזים בספרות המדרש ובספרות הראשונים לפרקים אלו. רד"ל מצא ציטוטים בספרות הראשונים המפנים אל חיבור שכונה על ידם 'פרקי ר' אליעזר'; ציטוטים אלו אינם מצויים במדרש שלפנינו. כמו כן הוא מצא, כי הרוקח וילקוט שמעוני מצטטים דרשות ממקור שנקרא 'פרקי ר"א' ודרשות אלו מצויות בפנינו כיום בחיבור 'סדר אליהו זוטא'. מ' איש שלום, שההדיר את סדר אליהו זוטא ציין, כי שבעת הפרקים האחרונים בסדר אליהו זוטא אינם שייכים לגוף החיבור, והם למעשה חיבור בפני עצמו. הוא כינה אותם בשם 'פרקי ר' אליעזר', בעקבות ילקוט שמעוני שציטט מהם. אולם, ח"מ הורוויץ במהדורתו לפרקי דרבי אליעזר העיר, כי אין כל קשר בין שבעת הפרקים האחרונים בסדר אליהו זוטא לבין פרקי דרבי אליעזר.

א' טרייטל עסק בשאלת שלמות החיבור במסגרת הכנת התשתית למהדורה ביקורתית לפרקי דרבי אליעזר. במסגרת עבודתו הוא בדק ומיפה עשרות כתבי יד וקטעי גניזה של המדרש. טרייטל מצא, כי באף עֵד נוסח של החיבור אין המשך מעבר לפרק נד העוסק בסיפור צרעת מרים, ואין גם זכר לשבעת הפרקים האחרונים מסדר אליהו זוטא, שצוטטו בילקוט שמעוני בשם 'פרקי דרבי אליעזר'. טרייטל שיער, כי שבעת הפרקים האחרונים בסדר אליהו זוטא כונו בשם 'פרקי ר"א', מכיוון שהם פותחים בכותרת "שאלו תלמידיו את רבי אליעזר" או "אמר רבי אליעזר לתלמידיו". אולם, כותרות אלו אינן מופיעות אפילו פעם אחת בפרקי דרבי אליעזר, ואף מונחי המדרש והתכנים שונים עד מאוד משבעת הפרקים האחרונים בסדר אליהו זוטא, כך שלמעשה מלבד השם הזהה, אין קשר בין שני חיבורים אלו. טרייטל בחן גם את הציטוטים מהמדרש שמצא רד"ל בספרות הראשונים, וטען כי רובם המכריע נובע מטעויות או משיבושים, ולא ניתן להסיק מהם כי אכן היו פרקים נוספים בחיבור פרקי דרבי אליעזר שהיה בידי הראשונים, אך אינו מצוי עוד לפנינו. טרייטל הסיק אפוא כי פרקי דרבי אליעזר מעולם לא הושלם, והוא יצא מתחת ידו של העורך האחרון כשהוא מכיל נ"ד פרקים בלבד, המסתיימים בסיפור צרעת מרים. טרייטל ראה בדרשה החותמת את החיבור רמז לכך שהמדרש מעולם לא הושלם. פרקי דרבי אליעזר מסתיים בדרשה:

ר' יוסי אומר: אם ישכור אדם פועל זריז ויתן לו שכרו מֻשלם, מה טובה מחזיקין לזה? אבל אם ישכור אדם פועל עצל ויקיפהו ונותן לו שכרו מֻשלם – לזה מחזיקין לו טובה. אמר שלמה כן לפני הב"ה: רבון כל העולמים, אברהם יצחק ויעקב פועלים זריזים היו, אם נתת להם שכרם מֻשלם – משלהם נתת להם. אבל אנחנו פועלים עצלים. כשתתן לנו שכרנו מֻשלם, ותרפאנו, בודאי הכל מקלסין ומברכין אותך (ואומרין לך ברוך אתה ה' רופא חולי עמו ישראל).16

החיבור מסתיים בדרשה המשווה בין הפועלים הזריזים – אברהם, יצחק ויעקב, לבין בניהם – הפועלים העצלים. טרייטל ראה בדרשה זו מעין התנצלות של עורך החיבור, הוא הוא הפועלים העצלים, שאין בידו לסיים את החיבור שהחל בבניינו.

חוקרים רבים שעסקו במדרש סברו כי המדרש נכתב בידי מחבר, כלומר שהוא יצירה של אדם אחד. לדוגמה: י' היינימן ציין, כי מחבר פרקי דרבי אליעזר נקט בגישה עצמאית ביחס למסורות שהגיעו אליו, פעמים רבות הוא העדיף לשלב מוטיבים ממסורות שונות של אותה אגדה ולא לאמץ רק מסורת אחת. השילוב בין הגרסות והמסורות יצרו למעשה גרסה חדשה וייחודית במדרש, הנושאת גם משמעות חדשה. י' אלבוים (המליצה) בחן את דרכי עיצוב הסיפור בפרקי דרבי אליעזר, מתוך הנחה כי מחבר החיבור נקט בשיטה עקיבה כשהוא עיבד, תיאם וצירף את המקורות שהיו בפניו, ויצר על גביהם סיפורים חדשים. אלבוים סבר, כי המקורות נוסחו בסגנון אישי מקורי של מחבר המדרש, והם משקפים את ההשקפות ואת הרעיונות האישיים של המחבר. אולם, טרייטל טען, כי מבנה המדרש מעיד כי לא יצא מתחת ידו של מחבר אחד, שכן לעתים סדר הצגת הדברים ושילוב הנושאים אינו עולה יפה, הן מבחינה כרונולוגית הן מבחינה רעיונית. לדעתו, המדרש עבר מספר עריכות שבמהלכן שובצו בו קבצים מגובשים מבחינה ספרותית ורעיונית, בצד קבצים שנלקחו ממקורות אחרים ולא הותאמו היטב למקומם החדש במדרש. על כן, לדעתו, לא ניתן לדבר על מחבר המדרש, אלא לכל היותר על עורך המדרש.

תוכני המדרש

כאמור, מדרש פרקי דרבי אליעזר מספר מחדש, בדרך הדרש, את סיפורי התורה. בדרך כלל המדרש אינו מביא את הפסוקים עצמם אלא מנסח אותם מחדש, ואגב כך גם מפרש אותם. פעמים רבות מביא המדרש פסוקים ממקומות אחרים במקרא ומנצל פסוקים אלו כדי לקדם את הסיפור ולהוסיף לו רעיונות מדרשיים ממקומות אחרים במקרא. לדוגמה: על הפסוק "וימן ה' דג גדול לבלוע את יונה" (יונה ב', א) מובא במדרש:

נכנס בפיו, כאדם שהוא נכנס בבית הכנסת הגדולה ועמד. והיו שתי עיניו של דג כחלונות אפומיות מאירות ליונה. ר' מאיר אומר מרגלית אחת היתה תלויה במעיו של דג מאירה ליונה כשמש הזה, שהוא מאיר בצהרים, ומראה לו כל מה שבים ובתהומות, ועליו הכתוב אומר 'אור זרוע לצדיק' (תהילים צ"ז, יא).17

תיאור הדג שבלע את יונה מכיל יסודות מתיאור תיבת נח, כפי שהוא מופיע בפרקי דרבי אליעזר פרק כג.18 שני תיאורים אלו מתבססים על תיאור תיבת נח במדרש בראשית רבה.19

אלבוים (המליצה) סבר, כי השיטה הרווחת בכל המדרשים לקשור בין פסוקים, אירועים ודמויות המופיעים במקומות שונים במקרא כדי להפיק מהם משמעות חדשה, מופיעה בפרקי דרבי אליעזר בתדירות גבוהה מאוד. לדעתו, גישה זו משקפת את תפיסת העולם של מחבר המדרש, הגורס כי ההתרחשויות בחיי הפרט ובחיי הכלל אינן מנותקות זו מזו, אלא הן מקיימות קשרים וזיקות. הקישור בין פרטים שונים בא לידי ביטוי במדרש גם בארגון דרשות רבות סביב מספרים: "בעשרה מאמרות נברא העולם";20 "עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות";21 "שבעה דברים נבראו עד שלא נברא העולם";22 "עשרה דברים עלו במחשבה";23 "עשרה מלכים מלכו מסוף העולם ועד סופו";24 ועוד הרבה. הקישור בין מאורעות נעשה לעתים על ידי זהות של זמן או מקום. כך, לדוגמה, מציין המדרש כי מאורעות רבים לאורך ההיסטוריה התרחשו בליל פסח, ובהם הקרבת המנחה של קין והבל במצוות אדם הראשון, ולקיחת שרה אל בית פרעה:

אמר לו אדם לבניו בליל זה עתידים בני להקריב קרבנות פסחים, הקריבו גם אתם לפני בוראכם.25

באותו לילה שנלקחה שרה אמנו אותה לילה ליל פסח היה והביא הקב"ה על פרעה ועל ביתו נגעים גדולים, להודיע שכן הוא עתיד להכות את מצרים בנגעים גדולים שנא' 'וינגע ה' את פרעה נגעים גדולים' (בראשית י"ב, יז).26

הנטייה לקשר בין מאורעות שונים גורמת להרחבה מדרשית בנושאים שונים, ולעתים לסטייה גדולה מהרצף הסיפורי של מאורעות המקרא.

חוקרי פרקי דרבי אליעזר הצביעו על זיקות בין המדרש לספר היובלים.27 מלבד הדמיון בסוגה – כתיבה מחדש של סיפורי התורה – מתגלות זיקות תוכניות בין שני החיבורים: שני החיבורים מדגישים כי האבות קיימו את מצוות התורה עוד בטרם קיבל אותן עם ישראל בסיני. רעיון זה עומד גם בבסיסם של מנהגים מאוחרים המקוימים בתקופת המקרא, כגון אדם הראשון הפושט את ידיו לאור האש של נר ההבדלה וברכות ההבדלה שבירך.28 גם בתחום האגדה קיימות זיקות בין פרקי דרבי אליעזר לספר היובלים ולספרים חיצוניים נוספים. לדוגמה, פרקי דרבי אליעזר מציין, כי חנוך היה בקי בסוד העיבור, והוא לימד את הסוד לנח.29 לפי מניין השנים של ספר בראשית חנוך נלקח בידי האלוהים לפני לידת נח, אך לפי מניין ספר היובלים חנוך חי בתקופתו של נח. היו חוקרים שראו בזיקות מעין אלו הוכחה לכך כי פרקי דרבי אליעזר עשה שימוש בספרים החיצוניים, אך אלבוים (המליצה) הסתייג מקביעה זו, וטען כי הדבר מצריך בדיקה מעמיקה, מכיוון שדמיון לא מעיד בהכרח על השפעה ישירה בין חיבורים.

פרקי דרבי אליעזר מכיל סיפורים רבים הקשורים לספרות ולתרבות הערבית. חלקם נוצרו בעקבות אגדות וסיפורים מוסלמיים על סיפורי המקרא; אחרים נוצרו על מנת להסתייג מאגדות מוסלמיות; וחלקם משקפים גישה אפולוגטית או גישה פולמוסית ביחס לאגדות המוסלמיות ולאסלאם. י' היינימן הדגים את הגישה האפולוגטית ביחס לאסלאם בסיפור גירוש הגר וישמעאל בפרקי דרבי אליעזר. בעוד שבמדרשי חז"ל רבים מיוחסים לישמעאל שלושת החטאים החמורים – עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים – שבגללם שרה רצתה לגרשו, בפרקי דרבי אליעזר מובא סיפור המייחס לישמעאל רק אירוע בודד של ניסיון – שלא צלח – לשפוך דם: "והיה נוטל קשת וחיצים והיה יורה אחר העופות. ופעם אחת ראה את יצחק יושב לבדו וירה עליו חץ להרגו".30 חטא עבודה זרה אינו נזכר כלל ביחס לישמעאל אלא רק ביחס לאמו הגר. היינימן שיער, שהדבר נבע מן החשש לרגישות המוסלמים בנושא זה. היינימן הוסיף, כי גם בסיפור הגירוש של ישמעאל נקט פרקי דרבי אליעזר גישה כמעט מתנצלת. פרקי דרבי אליעזר דרש את הפסוק "וירע הדבר מאוד בעיני אברהם על אודות בנו" (בראשית כ"א, יא) כך: "ומכל הרעות שבאו על אברהם היה קשה ורע הדבר הזה מאד".31 כלומר, גירוש ישמעאל היה הדבר הקשה ביותר בחיי אברהם. י' היינימן ציין כי במדרשים אחרים דרשת פסוק זה מדגישה את עגמת הנפש שנגרמה לאברהם בשל חטאיו של ישמעאל, ולא בשל גירושו.32

בצד הדרשות האפולוגטיות, קיימות דרשות פולמוסיות. לדוגמה, פרקי דרבי אליעזר דורש את שמו של ישמעאל בניגוד לדרשת השם המופיעה במקרא, "ולמה נקרא שמו ישמעאל? שעתיד הקב"ה לשמוע בקול נאקת העם ממה שעתידין בני ישמעאל לעשות".33 דוגמה נוספת: הדרשה האנכרוניסטית, המזהה את האבן שהציב יעקב למצבה לאחר חלום יעקב עם אבן השתייה שממנה הושתת העולם:

וישב יעקב ללקוט את האבנים ומצא אותם כולם אבן אחת ושם אותה מצבה בתוך המקום וירד לו שמן מן השמיים ויצק עליה… מה עשה הקב"ה? נטה רגל ימינו וטבעה האבן עד עמקי תהומות ועשה אותה סניף לארץ כאדם שעושה סניף לכיפה, לפיכך נקראה אבן השתיה שמשם הוא טבור הארץ ומשם נמתח כל הארץ ועליה היכל ה' עומד שנא' 'והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלהים' (בראשית כ"ח, כב).34

היינימן סבר, כי אגדה זו באה לשלול את האגדות המוסלמיות המספרות על האבן השחורה והפלאית, שנמצאת בכעבה שבמכה, שהורדה משמים בידי המלאך גבריאל לאברהם והיא מהווה את טבור העולם. האגדה היהודית בפרקי דרבי אליעזר מתפלמסת הן עם המיקום של טבור הארץ – ירושלים ולא מכה, הן עם הבעלות על מקום זה – בניו של יעקב ולא בניו של אברהם (שאליו מתייחסים גם המוסלמים).

היחס לאסלאם בפרקי דרבי אליעזר אינו חד-ערכי. היינימן הניח, כי חוסר האחידות וחוסר ההתאמה ביחס של האגדות בפרקי דרבי אליעזר כלפי האסלאם נובעים מכך שלא כל הסיפורים והדרשות הם פרי יצירתו של מחבר המדרש, אלא שהוא אימץ גם אגדות יהודיות שונות שהיו רווחות בארצות האסלאם, ולכן חלקן מביעות זלזול ואיבה כלפי האסלאם וחלקן מביעות יחס אוהד או יחס אפולוגטי כלפי האסלאם. יש לציין, כי לא תמיד יש הסכמה בקרב החוקרים לגבי סיפורים שניכרת בהם השפעה מוסלמית, אם הם אכן סיפורים מוסלמיים שנכנסו למדרש, או שמא מקורם של סיפורים אלו הוא דווקא ביהדות, והם אומצו בידי המוסלמים.35

בפרקי דרבי אליעזר ניתן גם לזהות זיקה לתרגומי המקרא הארמיים, ובמיוחד לתרגום המיוחס ליונתן. למרות השוני הבולט במבנה הספרותי ובלשון שבין חיבורים אלו, יש דמיון רב בתכניהם, ולעתים מופיעות מסורות ייחודיות המשותפות רק לחיבורים אלו. חוקרים שונים דנו בשאלה מי מבין החיבורים מהווה מקור השפעה לחיבור האחר – האם התרגום המיוחס ליונתן השתמש במסורות המופיעות בפרקי דרבי אליעזר,36 או שפרקי דרבי אליעזר שאב מסורות מן התרגום המיוחס ליונתן.37 א' שנאן התחבט בסוגיה זו בעקבות קודמיו. הוא הסיק כי פרקי דרבי אליעזר נשען על מסורת התרגום, שאליה שייך אף התרגום המיוחס ליונתן, אבל את המסורות הייחודיות המשותפות לשני חיבורים אלו בלבד, לקח התרגום המיוחס ליונתן מפרקי דרבי אליעזר.

אחד הנושאים המרכזיים המופיעים בפרקי דרבי אליעזר הוא נושא הגאולה והמשיחיות. מהמדרש עולה הרושם כי קץ הימים קרוב, והמדרש מתאר את תמונת אחרית הימים בזיקה למציאות ההיסטורית של זמנו. המדרש נשאר נאמן לדרשות קדומות העוסקות בחישוב זמן קיומו של העולם, אך הוא מתאים את הדרשות למציאות הפוליטית של זמנו. דוגמה לכך היא הוספת שלטון ישמעאל לדרשה על ארבע מלכויות שישלטו בעולם, שבסופן יבוא משיח בן יוסף.38

מדרש פרקי דרבי אליעזר משמש כר פורה למחקר בתחומים שונים (שהוזכרו לעיל), ובנוסף גם לחקר הזיקות בין המדרש לפיוט הקדום,39 בין המדרש ליסודות עממיים שונים ובעיקר למיתוס,40 בין המדרש למדרשי הגאולה הקדומים41 ועוד.

מהדורה ביקורתית42

המהדורה הרווחת של פרקי דרבי אליעזר המשמשת את הלומדים היא מהדורת פרקי דרבי אליעזר דפוס ורשה הכוללת את פירוש רד"ל. למדרש פרקי דרבי אליעזר אין עדיין מהדורה ביקורתית, למרות שמספר חוקרים החלו במלאכה. ח"מ הורוויץ עסק הרבה במדרש והעיר על נוסח המדרש מכתבי יד שונים, אך עבודתו פורסמה רק בחלקה לאחר מותו. חלקים מעבודתו פורסמו בידי מ' היגער בכתב העת חורב בשנים 1944-1948. חלקים אלו מופיעים בפרויקט השו"ת של אוניברסיטת בר אילן. חלק נוסף מהמדרש פורסם בירושלים בשנת 1972 במהדורת צילום הכוללת את הערותיו של הורוויץ בכתב ידו על טופס של דפוס ונציה של המדרש. ז' גוטליב החל בהכנת מהדורה למדרש אך לא זכה להשלימה. במהלך השנים פורסמו פרקים מתוך כתבי יד של המדרש בידי חוקרים שונים, לדוגמה, צ"מ רבינוביץ פרסם קטעי גניזה של החיבור בכתב העת בר אילן בשנת 1979. א' טרייטל ערך עבודת מיון ראשונית של עשרות כתבי יד של המדרש לקראת הכנת מהדורה ביקורתית. ל' ברט מההיברו יוניו קולג' בקליפורניה החל בריכוז כתבי היד של החיבור והעלאתם למחשב לשם הכנת מהדורה ביקורתית בשיטה הסינופטית. לעת עתה נגישים ברשת האינטרנט נוסח הדפוס הראשון של המדרש (קושטא 1514) ושני כתבי יד.43

ביבליוגרפיה

ממהדורות המדרש, עדי נוסח, פירושים ותרגומים

דפוס ראשון: פרקי דרבי אליעזר, קושטא רע"ד.

פרקי דרבי אליעזר, עם ביאור רד"ל, ורשה תרי"ב (דפוס צילום ירושלים תש"ל).

פרקי דרבי אליעזר, עם ביאור הבית הגדול, שלום ברודא, למברג תר"ל.

פרקי דרבי אליעזר, מהד' היגער, חורב ח-י, 1944-1948.

פרקי דרבי אליעזר, מהד' הורוויץ, ירושלים תשל"ב.

צ"מ רבינוביץ, 'קטעי גניזה מפרקי דרבי אליעזר', בר-אילן טז-יז, תשל"ט, עמ' 100-111.

פרקי דרבי אליעזר, ירושלים תשס"ה.

  1. Friedlander, Pirke de-Rabbi Eliezer, London 1916 (New York 1981).
  2. Pérez Fernández, Los Capitolos de Rabbi Eliezer, Valencia 1984.

 

מחקרים

מ' איש שלום, 'נספחים לסדר אליהו זוטא', סדר אליהו רבה וסדר אליהו זוטא, מהד' איש שלום, ירושלים תשכ"ט.

י' אלבוים, 'המליצה, המוטיב והעניין: לדרך עיצובו של הסיפור בפרקי דרבי אליעזר', מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי יג-יד, תשנ"א-תשנ"ב, עמ' 99-126 = אלבוים, המליצה.

הנ"ל, 'משיחיות בפרקי דרבי אליעזר, אפוקליפסה ומדרש', בתוך: מ"ב לרנר ואחרים (עורכים), תעודה יא: מחקרים במדרשי האגדה ספר זיכרון לצבי מאיר רבינוביץ, תל אביב תשנ"ו, עמ' 245-266 = אלבוים, משיחיות.

ל' גינצבורג, 'אגדות עם יהודיות – מזרח ומערב', על הלכה ואגדה, תל אביב תש"ך, עמ' 251-262.

י' היינימן, 'אגדות קדומות ועיבודן בפרקי דרבי אליעזר', אגדות ותולדותיהן, ירושלים תשל"ד, עמ' 181-199.

א' טרייטל, עדי הנוסח של פרקי דרבי אליעזר: מיון מוקדם, עבודה לשם קבלת התואר מוסמך, האוניברסיטה העברית, ירושלים תשס"ב = טרייטל, עדי הנוסח.

י"ל צונץ, הדרשות בישראל והשתלשלותן ההיסטורית, נערך והושלם על ידי ח' אלבק, ירושלים תשי"ד.

י' קויפמן, מדרשי גאולה, ירושלים-תל אביב תשי"ד.

א' שוסמן, 'מקורו היהודי ומגמתו של סיפור ביקורי אברהם אצל ישמעאל', תרביץ מט, תש"ם, עמ' 325-345.

ד' שטיין, מימרה, מגיה, מיתוס: פרקי דרבי אליעזר לאור מחקר הספרות העממית, ירושלים תשס"ד.

א' שנאן, 'בין מדרש לתרגום: על תרגום התורה המיוחס ליונתן ומדרש פרקי דרבי אליעזר', בתוך: מ"ב לרנר ואחרים (עורכים), תעודה יא: מחקרים במדרשי האגדה ספר זיכרון לצבי מאיר רבינוביץ, תל אביב תשנ"ו, עמ' 231-243 = שנאן, בין מדרש לתרגום.

  1. Friedlander, ‘Introduction’, in: Idem (ed.), Pirke de Rabbi Eliezer, London 1916 (New York 1981), pp. xiii-lvii.

M.D. Herr, ‘Pirkei de-Rabbi Eliezer’, Encyclopaedia Judaica 16, Detroit 2007, pp. 182-183.

לקריאה נוספת

ר' אדלמן, עיצוב הזמן והמרחב במדרש עניינו של פרקי דרבי אליעזר, עבודה לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית, ירושלים 2008.

ד"ר בלומנטל, 'פירוש ראציונאליסטי לקטעים מפרקי דר' אליעזר לר' חטר בן שלמה', תרביץ מח, א-ב, תשל"ט, עמ' 99-106.

א' ברט, 'הנסיון השמיני של אברהם: השוואה בין נוסח פרקי דרבי אליעזר לבין נוסח "פרשת יום ב'"', הקונגרס העולמי למדעי היהדות 10, ג, 1, תש"ן, עמ' 125-132.

הנ"ל, 'דמותה של שרה בנסיון הרביעי ב"פרשת יום ב"', בתוך: ש' יפת (עורכת), המקרא בראי מפרשיו: ספר זיכרון לשרה קמין, תשנ"ד, עמ' 157-169.

א' עצמון, '"מעשה אסתר" בפרקי דרבי אליעזר ובאסתר רבה ב: לביסוסה של זיקה בין מקבילות בספרות חז"ל', תרביץ עה, ג-ד, תשס"ו, עמ' 329-343.

י' פנטון, 'פירוש פרקי דרבי אליעזר לר' יהודה אבן מלכה, עם תרגום והשגות ר' יצחק דמן עכו', ספונות ו, תשנ"ג, עמ' 115-165.

ח"מ רז, 'השטן במדרש פרקי דרבי אליעזר', קובץ הציונות הדתית ב, תשנ"ט, עמ' 145-159.

הנ"ל, 'חוה וסמאל בפרקי דרבי אליעזר', קובץ הציונות הדתית ג, תשס"א, עמ' 467-
477.

א"י שבט, 'חידושי הלכה ומנהג במדרש "פרקי רבי אליעזר"', טללי אורות ה, תשנ"ד, עמ' 150-177.

י"ש שפיגל, 'הוספות הרד"ל לביאורו על פרקי רבי אליעזר', סיני עז, תשל"ה, עמ' 146-156.

א"א שפירא, 'יסודות התשובה במדרש פרקי דר' אליעזר', בתוך: א' בק (עורך), בהיותו קרוב: אסופת מאמרים לימים הנוראים לזכרו של יחיאל שי פינפטר, מרכז שפירא תש"ס, עמ' 124-131.

L.M. Barth, ‘Electronic Edition of the Midrash Pirqe Rabbi Eliezer: Creating an Encoding Manual’, ALLC-ACH '96: Conference Abstracts (University of Bergen, Norway, June 25-29, 1996), pp. 34-36.

Idem, ‘The ban and the “golden plate”: interpretation in “Pirqe d’Rabbi Eliezer” 38’, in: C.A. Evans and S. Talmon (eds.), The Quest for Context and Meaning studies in biblical intertextuality in honor of James A. Sanders, Leiden 1997, pp. 625-640.

Idem, ‘Is Every Medieval Hebrew Manuscript a New Composition? The Case of Pirqé Rabbi Eliezer’, in: M.L. Raphael (ed.), Agenda for the Study of Midrash in the 21st Century, Williamsburg 1999, pp. 43-62.

  1. Spurling, ‘Pirke de-Rabbi Eliezer and eastern Christian exegesis’, Collectanea Christiana Orientalia 4, 2007, pp. 217-243.

הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל ניתן לרכישה בחנויות הספרים
יש לבצע חיפוש במרשתת באמצעות מנועי החיפוש

הערות שוליים

  1. .     כבר במסכת סופרים (פרק יט) ציטוט מן המדרש מיוחס לר' אליעזר בן הורקנוס – "כר"א בן הורקנוס דאמר ראה שלמה כח של גמילות חסדים..." – ציטוט זה מופיע בפרקי דרבי אליעזר פרק יז, מהד' רד"ל מא ע"ב.
  2. .     ראה במבואות לבראשית רבה, פסיקתא דרב כהנא ומדרש התנחומא.
  3. .     ראה עוד להלן בפרק מבנה המדרש.
  4. .     ראה עוד להלן בפרק תוכני המדרש.
  5. .     פרקי דרבי אליעזר פרק ל, נוסח כתבי יד ומהדורת קושטא (חסר במהדורת רד"ל).
  6. .     פרקי דרבי אליעזר פרק כט, מהד' הורוויץ עמ' 102; מהד' היגער, חורב י, תש"ח, עמ' 194.
  7. .     ראה: פרקי דרבי אליעזר פרק כט, מהד' רד"ל סו ע"א.
  8. .     פרקי דרבי אליעזר פרק יז, מהד' רד"ל מא ע"ב.
  9. .     פרקי דרבי אליעזר שונה בכך מחיבורים המאוחרים לו, דוגמת ספר הישר, המספרים מחדש את סיפורי המקרא בסגנון מקראי.
  10. .   ספר היובלים הוא חיבור מסוף תקופת בית המקדש השני, הנמנה על הספרים החיצוניים, כלומר ספרים שלא התקבלו לספרות הקודש היהודית בידי חז"ל, ואף נאסר ללמוד בהם. הספר מתאר את דברי מלאך הפנים למשה רבנו על הר סיני. מלאך הפנים מספר את התורה מחדש מבריאת העולם ועד יציאת מצרים, בציון התאריך המדויק של כל אירוע לבריאת העולם. בספר כלולים גם מצוות וטעמי מצוות, שחלקם זרים למסורת הרבנית של חז"ל. הספר נקרא ספר היובלים, מכיוון שההיסטוריה מחושבת בו על פי סדרות של שבע שנים ושל יובלים. הספר נכתב במקור בעברית, אך הוא אבד ונשמר בתרגום חבשי על ידי הכנסייה הנוצרית. קטעים ממנו בעברית התגלו במערות קומראן. הספר תורגם חזרה לעברית בידי ר"ש רובין בעיתון השחר בשנת תרכ"ט, ובתרגום נוסף של א' כהנא, הספרים החיצוניים, תל אביב תש"ך.
  11. .   המגילה החיצונית לבראשית נתגלתה במערות קומראן. חיבור זה שימש ככל הנראה את כת מדבר יהודה שהתפלגה מן החברה היהודית בסוף תקופת הבית השני.
  12. .   כך סבר ל' גינצבורג.
  13. .   המדרש מציין כי יונה ברח ביום חמישי. רד"ל העיר, כי סיפור יונה שולב ביום החמישי לבריאה מכיוון שהדג שבלע את יונה נברא ביום החמישי לבריאה, ולכן הדג הראה את כוחו הפלאי ביום חמישי בשבוע.
  14. .   ברכת 'מגן אברהם' נזכרת בסוף פרק כז, ברכת 'מחיה המתים' נזכרת באמצע פרק לא ובסוף פרק לד, ברכת 'קדושה' נזכרת בסוף פרק לה, ברכת 'חונן הדעת' נזכרת בסוף פרק מ, ברכת 'תשובה' נזכרת בסוף פרק מג, ברכת 'סליחה' נזכרת בסוף פרק מו, ברכת 'גאולה' נזכרת בסוף פרק נא וברכת 'רפואה' נזכרת בסוף פרקים נב, נד.
  15. .   הירידות מתוארות בהרחבה בפרקים יד, כד, כה, לט, מ, מא, מז, נד.
  16. .   פרקי דרבי אליעזר, פרק נד, על פי כתב יד. מצוטט מתוך טרייטל, עדי הנוסח, עמ' 11-12.
  17. .   פרקי דרבי אליעזר פרק י, מהד' רד"ל כו ע"א.
  18. .   "ר' מאיר אומר אבן אחת של מרגלית היתה תלויה בתיבה והיתה מאירה לכל הבריות שהיו בתיבה, כנר שהוא מאיר בתוך הבית, וכשמש הזה שהוא מאיר בגבורתו בצהרים, שנאמר 'צהר תעשה לתיבה' (בראשית ה', טו)" (פרקי דרבי אליעזר פרק כג, מהד' היגער, חורב ט, תש"ו, עמ' 150).
  19. .   בראשית רבה פרשה לא יא, מהד' תיאודור-אלבק עמ' 283.
  20. .   פרקי דרבי אליעזר פרק ג, מהד' רד"ל ח ע"ב.
  21. .   פרקי דרבי אליעזר פרק יט, מהד' רד"ל מד ע"א.
  22. .   פרקי דרבי אליעזר פרק ג, מהד' רד"ל ו ע"א-ע"ב.
  23. .   פרקי דרבי אליעזר פרק ג, מהד' רד"ל ז ע"א-ע"ב.
  24. .   פרקי דרבי אליעזר פרק יא, מהד' רד"ל כח ע"א-ע"ב.
  25. .   פרקי דרבי אליעזר פרק כא, מהד' רד"ל מח ע"ב.
  26. .   פרקי דרבי אליעזר פרק כו, מהד' רד"ל סא ע"א-ע"ב.
  27. .   למשל: ח' אלבק (בהשלמותיו לצונץ), ג' פרידלנדר. ראה לעיל, הערה 10.
  28. .   ראה: פרקי דרבי אליעזר פרק כ, מהד' רד"ל מו ע"א.
  29. .   ראה: פרקי דרבי אליעזר פרק ח, מהד' רד"ל יח ע"א.
  30. .   פרקי דרבי אליעזר פרק ל, מהד' רד"ל סו ע"ב.
  31. .   פרקי דרבי אליעזר פרק ל, מהד' רד"ל סז ע"א.
  32. .   למשל: "וירע הדבר וגו' שיצא לתרבות רעה" (שמות רבה פרשה א, מהד' שנאן עמ' 36).
  33. .   פרקי דרבי אליעזר פרק לב, מהד' רד"ל עב ע"ב.
  34. .   פרקי דרבי אליעזר פרק לה, מהד' רד"ל פב ע"ב.
  35. .   דוגמה לכך היא סיפור ביקורי אברהם אצל בנו ישמעאל. הסיפור מתאר את אברהם כשהוא בא לבקר את בנו לאחר שגורש מביתו ופוגש את נשותיו של ישמעאל. היינימן ציין סיפור זה כדוגמה לאגדה מוסלמית במקורה, אולם א' שוסמן טענה, כי מקור הסיפור הוא יהודי דווקא והוא אומץ על ידי המוסלמים, שונה והותאם לצרכיהם.
  36. .   כך סברו רד"ל (בהקדמתו לפירוש פרקי דרבי אליעזר), ל' גינצבורג, ג' פרידלנדר (במבוא למהדורה האנגלית שהתקין למדרש) וח' אלבק (בהשלמותיו לצונץ), וראה: א' שנאן, בין מדרש לתרגום, עמ' 232, והערה 9 שם.
  37. .   כך סברו י' היינימן ומ' פרז פרננדז בתרגומו לפרקי דרבי אליעזר.
  38. .   פרקי דרבי אליעזר פרק כז, מהד' היגער, חורב י, תש"ח, עמ' 187.
  39. .   בכך עסקו למשל: א' מירסקי, פיוטי יוסי בן יוסי, ירושלים תשל"ז; צ"מ רבינוביץ, הלכה ואגדה בפיוטי יניי, תל אביב תשכ"ה; י' יהלום, פיוטי שמעון בר מגס, ירושלים תשמ"ד.
  40. .   בכך עסקה ד' שטיין.
  41. .   בכך עסק י' אלבוים, משיחיות.
  42. .   על סוגי מהדורות ראה במבוא למכילתא דרבי ישמעאל, הערה 55.
  43. .   ראה: www.usc.edu/projects/pre-project/index.html.

להצטרפות לרשימת התפוצה

האתר פתוח לגלישה חופשית ואינו דורש רישום. נשמח לשמוע לקבל הערות והארות מכל המבקרים באתר.

בנוסף, דפי פרשת השבוע והמועדים המתחדשים נשלחים במייל לכל המעוניין ומועלים במקביל לאתר.

להצטרפות לרשימת התפוצה