מבוא למדרשים

ילקוט שכל טוב

עדכון אחרון: 31/10/2021

שכל טוב הוא ילקוט מדרשים ופירושים על חמישה חומשי תורה, שחיבר ר' מנחם בן שלמה בשנת 1139, ככל הנראה באיטליה. הילקוט כולל פירושים על דרך הפשט של המחבר, דרשות של חז"ל ודיונים בהלכה. הילקוט שהגיע לידינו כולל רק את חומשי בראשית ושמות וקטע מחומש ויקרא, בעוד שבימי הביניים הוא היה ידוע בשלמותו.

שם הילקוט וייחוסו

השם שכל טוב ושם המחבר מנחם בן רבי שלמה מופיעים פעמים רבות בילקוט. בהקדמת המחבר לחומש שמות, נכתב:

'שכל טוב ייתן חן ודרך בוגדים איתן' (משלי י"ג, טו) אמרתי אני בלבי לפתוח ספר יציאת כושרות1 בשכל טוב ולקרותו שכל טוב לכבוד יוצרי שהוא שכל העולם ולכבוד אבינו יעקב ובניו שבטי יה ובניהם יורדי מצרים אשר השכילו שכל טוב בתורת הדעת לאהבת אלהיהם.2

בספר נוסף של ר' מנחם בן שלמה, אבן בוחן,3 הוא מזכיר את שכל טוב גם בכינוי 'ספר משכיל', ולעתים בשם הכפול 'בספרי שכל טוב בשכל משכיל'. חכמים אחרים המצטטים מן הילקוט או מפנים אליו, מכנים אותו בשם שכל טוב.

זמן הילקוט, מקומו ולשונו

זמן חיבור הילקוט מופיע באופן מפורש בדברי המחבר:

משחרב בית המקדש שני אלף ושבעים ואחת שנה בשנת שש עשרה למחזור רנ"ח הרי לנו משנברא העולם ארבעת אלפים ושמונה מאות ותשעים ותשע שנה עד עכשיו שאני מנחם ברבי שלמה עוסק לחבר חיבורי זה.4

על פי חישוב השנים מחורבן הבית עולה כי שכל טוב התחבר בשנת 1139.

ר' מנחם בן שלמה לא ציין את ארץ מגוריו. י"ל צונץ שיער, כי הוא חי באיטליה או בצרפת. ש' בובר סבר, שהוא חי באיטליה, מכיוון שהמילים הלועזיות המובאות בילקוט הן באיטלקית, וי' אלבוים מסכים עמו.5 י"מ תא-שמע פקפק תחילה בזיהוי זה, מכיוון שמנחם בן שלמה לא מזכיר את מילון הערוך של רבי נתן מרומי, שחובר כחמישים שנים קודם לכן, אך מאוחר יותר הצטרף לדעה זו. מ' לוקשין סבור, שלא ייתכן שר' מנחם בן שלמה חי בצרפת, מכיוון שלדעתו הוא לא הכיר את פירוש רש"י.6

בדרך כלל ר' מנחם בן שלמה מביא את מקורותיו בעברית תוך השמטת המילים הזרות שבמקור,7 אם כי לפעמים הוא מצטט את מקורותיו בארמית, במיוחד מקורות תלמודיים בעלי אופי סיפורי. במקרים שבהם המחבר מתרגם מילים לצורך הסבר, מילים אלו מובאות, כאמור, באיטלקית.

מבנה הילקוט ותכניו

כאמור, ילקוט שכל טוב הוא אוסף של דרשות חז"ל ופירושים של המחבר על פי סדר הפסוקים על חמישה חומשי תורה. מדבריהם של חכמים מימי הביניים,8 אשר הזכירו את הילקוט וציטטו מתוכו עולה, כי הילקוט היה בידיהם בשלמותו. אולם, בידינו מצוי כתב יד אחד בלבד של הילקוט, אשר כולל את חומשים בראשית (מהפירוש לבראשית ט"ו, א), שמות (עד פרק י"ט) וקטע קצר לשלושת הפסוקים הראשונים בספר ויקרא, בלבד.

המקורות ששימשו את ר' מנחם בילקוט שכל טוב הנם רבים ומגוונים. לדעת תא-שמע, המקור העיקרי ששימש את ר' מנחם בחיבור ילקוט שכל טוב הוא ילקוט לקח טוב של ר' טוביה בן אליעזר שחובר כשלושים שנים מוקדם יותר ביוון.9 לדעתו, ר' מנחם הלך בעקבותיו של מחבר לקח טוב, בבחירת המבנה והתכנים של הילקוט, וכן בצירוף ההלכה והאגדה יחד. פעמים רבות המקור היחיד לדברי שכל טוב מצוי בילקוט לקח טוב, ולעתים הוא אף מסייע להבנת כוונת הכתוב בילקוט לקח טוב. אולם, ילקוט שכל טוב מרחיב יותר בהערות פרשניות ודקדוקיות, והיקפו גדול יותר משל לקח טוב. כמו כן, נוספו בו תכנים חדשים, והפולמוס נגד הקראים, המופיע באופן מרכזי בילקוט לקח טוב, הצטמצם עד מאוד בילקוט שכל טוב. מלבד ילקוט לקח טוב, ר' מנחם בן שלמה השתמש בתרגומי התורה לארמית (תרגום אונקלוס, תרגום ירושלמי, תרגום יונתן במשנה, בתוספתא, במדרשי תנאים (מכילתא, ספרא וספרי); בתלמוד הבבלי; במדרשי אגדה (בראשית רבה, פסיקתא דרב כהנא ופרקי דרבי אליעזר) ובספרי גאונים (שאילתות דרב אחאי,10 הלכות גדלות והלכות הרי"ף). לעתים ר' מנחם ציין את מקורותיו בשמם, אך הוא לא עושה זאת באופן עקיב.

אלבוים ציין, כי הדרשות והפירושים מובאים בילקוט בזה אחר זה ברצף, אולם לעתים המחבר הקדים תבניות לשון מסוימות לפני דברי דרש או פירושי פשט על מנת לכוון את הקורא להבחין באופיים השונה של הפירושים, לדוגמה: "ירויחו דורשי הפרשה וישכילו", "רבותינו דרשו", "זה מדרש – ודרך הפשט כך הוא", ועוד. פירושי הפשט של ר' מנחם בן שלמה כוללים הערות רבות בדקדוק לשון המקרא: שורשי המילים, ניקוד, טעמי המילים ועוד. לצד פירושי הפשט והדרש ר' מנחם ריכז דברי עידוד לשמירת המצוות וקובצי הלכות, סביב פסוקים מסוימים, כגון: הלכות אבלות, אגב סיפור קבורת שרה;11 הלכות ייבום, אגב סיפור יהודה ותמר;12 הלכות קריאת התורה, אגב סיפור אי-מציאת המים במדבר,13 ועוד. לעתים ר' מנחם מפנה את הקורא לעיין בהלכות הכתובות בהמשך החיבור, הנמצאות בחלקים שלא הגיעו לידינו. קובצי ההלכות המרוכזים בילקוט שימשו מקור לפוסקי הלכות המאוחרים לילקוט שכל טוב. גם פירושי הפסוקים וריכוז דרשות חז"ל שימשו חכמים המאוחרים לר' מנחם.14

לדעת אלבוים, מגוון הסוגות המופיעות בילקוט מעיד כי מטרת חיבור הילקוט הייתה ליצור מעין חיבור כולל על המקרא. לדעתו, בשל כך בחר ר' מנחם לכנות את חיבורו בשם המכליל 'ספר', ולא בשמות 'מדרש' או 'ילקוט'. י"מ תא-שמע סבר שבילקוט שכל טוב יש מגמה מעשית ברורה ויש לראות בו מעין שולחן ערוך מעשי ותמציתי לענייני הלכה של חיי היומיום.

אלבוים בחן את דרכו של ר' מנחם בפירושי הפשט והדרש בילקוט שכל טוב. הוא הצביע על כך שר' מנחם קיבל באופן עקרוני את פירושי הדרש של חז"ל, גם אם אופן הקישור שלהם לפסוקים אינו משכנע. בנוסף, הוא ראה מעין חלוקת תפקידים מהותית בין פירושי הפשט לבין הדרש: פירושי הפשט נועדו להסביר את לשון הפסוקים מבחינה לשונית, מתוך היכרות עם לשון המקרא (ללא עירוב לשון חכמים או לשונות זרות), מתוך התחשבות בהקשר של הפסוק, מתוך היכרות עם ההתנהגות האנושית ובהתאם לעקרונות הסיפור המקראי. הדרשות, לעומת זאת, נועדו לפרש את משמעות הפסוקים והלקח הנלמד מהם, וכן את ענייני ההלכה היוצאים מהם. בשל חלוקת תפקידים זו פירושי פשט ופירושי דרש יכולים להתקיים, לדעת ר' מנחם, אלו בצד אלו. ואכן, ר' מנחם לא מבטל את פירושי הדרש גם כאשר הוא מביא לצדם פירושי פשט, והוא אף מציע פירושי פשט לפסוקים עם משמעות הלכתית.15 עם זאת, במקרים בודדים ר' מנחם יוצא במפורש נגד פירושי מילים בפסוקים המופיעים בדרשות חז"ל.

אלבוים ציין, כי ר' מנחם השתמש בילקוטו בכלל 'אין מוקדם ומאוחר בתורה', אך בשונה משימושם של אחרים בכלל זה, הוא מסביר את הסיבה לחריגה מן הסדר של הכתובים, ואף מציע לכך משמעויות ספרותיות. אגב השימוש בכלל זה מנחם בן שלמה מזכיר את "הסדרן", כלומר דמות אשר היה לה תפקיד בניסוחו ובעריכתו של המקרא.16 אלבוים הראה, כי לדעת ר' מנחם לסדרן היה תפקיד בעיצוב הטקסט המקראי, למשל שינוי הסדר הכרונולוגי של המאורעות המסופרים, קיצור בפרטים במקום אחד והארכה בפרטים במקום אחר, הוספת דברים על הכתוב כמעין עשייה מדרשית בתוך המקרא עצמו, ועוד.

מהדורה ביקורתית17

כאמור, ילקוט שכל טוב הגיע לידינו בכתב יד אחד בלבד, ואף הוא לקוי ואינו שלם.18 ש' בובר הוציא לאור מהדורה של הילקוט על פי כתב יד זה, בברלין בשנת 1900, המלווה בהערות ובמבוא מפורט. נוסח מהדורה זו מופיע בפרויקט השו"ת של אוניברסיטת בר אילן.

ביבליוגרפיה

מהדורת הילקוט

מדרש שכל טוב על ספר בראשית ושמות, מהד' ש' בובר, ברלין תר"ס.

מחקרים

י' אלבוים, 'ילקוט "שכל טוב": דרש פשט וסוגיית ה"סדרן"', בתוך: מ' בר-אשר ואחרים (עורכים), דבר דבור על אופניו: מחקרים בפרשנות המקרא והקוראן בימי הביניים מוגשים לחגי בן-שמאי, ירושלים תשס"ז, עמ' 71-96.

ש' בובר, 'מבוא', בתוך: מדרש שכל טוב, מהד' ש' בובר, ברלין תר"ס.

י' ברודי, לתולדות נוסח השאילתות, ניו יורק-ירושלים תשנ"ב, עמ' 122-123.

מ' לוקשין, 'זיקת פירוש הרשב"ם לתורה אל מדרש שכל טוב', הקונגרס העולמי למדעי היהדות 11, א, תשנ"ד, עמ' 135-142.

י"ל צונץ, הדרשות בישראל והשתלשלותן ההיסטורית, נערך והושלם על ידי ח' אלבק, ירושלים תשי"ד.

י"מ תא-שמע, 'מדרש לקח טוב – רקעו ואופיו', בתוך: י' חובב (עורך), כנסת מחקרים: עיונים בספרות תלמודית בימי הביניים ג: איטליה וביזנטיון, ירושלים תשס"ו, עמ' 259-294.

H.L. Strack and G. Stemberger, Introduction to the Talmud and Midrash, Edinburgh 1991.

  1. Ta-Shma, ‘Menahem ben Solomon’, Encyclopaedia Judaica 14, Detroit 2007, p. 23.

לקריאה נוספת

מ"י בלוי, שיטת הקדמונים כוללת… פסקי שכל טוב לרבנו מנחם ב"ר שלמה, ניו יורק תשנ"ב.

הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל ניתן לרכישה בחנויות הספרים
יש לבצע חיפוש במרשתת באמצעות מנועי החיפוש

הערות שוליים

  1. .     משמעות הכינוי "ספר יציאת כושרות" הוא: ספר יציאת מצרים, על פי הדרשות במכילתא דרבי ישמעאל מסכתא דפסחא פרשה טז, מהד' הורוויץ-רבין עמ' 62. כינוי זה מופיע שוב בילקוט שכל טוב שמות פרק יג, מהד' בובר עמ' 153.
  2. .     שכל טוב הקדמה לשמות, מהד' בובר עמ' 3.
  3. .     אבן בוחן הוא חיבור לשוני העוסק בדקדוק העברי, הספר התחבר בשנת 1143. רובו עדיין לא התפרסם ונותר בכתב יד.
  4. .     שכל טוב בא פרק יב מב, מהד' בובר עמ' 144-145.
  5. .     י' אלבוים ציין, שרמזים לכך שר' מנחם בן שלמה חי באיטליה ניתן למצוא גם בשמות בניו של ר' מנחם (המוזכרים בסוף ספר אבן בוחן) – ידידיה, שאלתיאל ויצחק – מכיוון שאלו שמות שרווחו באיטליה, וכן בחילופי השו"ת שניהל מנחם עם חכמי איטליה.
  6. .     גם בובר סבר שר' מנחם לא הכיר את פירוש רש"י, אולם אלבוים נטה לערער על השערה זו.
  7. .     כך עשה גם בעל ילקוט לקח טוב (ראה במבוא לילקוט לקח טוב). ר' מנחם מזכיר את לקח טוב, והוא ככל הנראה השתמש בו כמודל לילקוטו.
  8. .     לדוגמה בעל ספר אסופות מאשכנז במאה ה-13.
  9. .     ראה במבוא לילקוט לקח טוב.
  10. .   י' ברודי ציין, כי ר' מנחם שיקע בשכל טוב קטעים מתוך 15 שאילתות של רב אחאי גאון, אך לא כלשונן, אלא תוך עיבוד וסידור מחדש. על ספר השאילתות ראה במבוא למדרש לקח טוב, הערה 12.
  11. .   ראה: שכל טוב חיי שרה פרק כג כ, מהד' בובר עמ' 74-75.
  12. .   ראה: שכל טוב וישב פרק לח א, מהד' בובר עמ' 227.
  13. .   על פי הדרשה "אין מים אלא תורה". ראה: שכל טוב בשלח פרק טו כו, מהד' בובר עמ' 208-209.
  14. .   לדעת מ' לוקשין, רשב"ם חיבר את פירושו לתורה לאחר שקרא את ילקוט שכל טוב, ובחלק מפירושי רשב"ם יש זיקה תוכנית ולשונית לפירושי הפשט של מנחם בן שלמה.
  15. .   לדוגמה, על הפסוק "אל תאכלו ממנו נא" (שמות י"ב, ט) מביא ר' מנחם את פירוש חז"ל "אין נא אלא חי", ובהמשך הוא מביא פירוש משל עצמו: "אמרתי אני בלבי כי מלת נא מדוברת על אופן ביטול [כלומר, במשמעות של ביטול, ע"ר]" (שכל טוב בא פרק י"ב ט, מהד' בובר עמ' 77).
  16. .   אלבוים ציין, כי יש מקום להשערה שלדעת ר' מנחם, משה הוא הסדרן של המקרא, אם כי יש רמז לכך שר' מנחם סבר שהסדרן מאוחר לזמנו של שאול המלך (!).
  17. .   על סוגי מהדורות ראה במבוא למכילתא דרבי ישמעאל, הערה 55.
  18. .   כתב יד אוקספורד 165, והעתק של כתב יד זה – אוקספורד 166.

להצטרפות לרשימת התפוצה

האתר פתוח לגלישה חופשית ואינו דורש רישום. נשמח לשמוע לקבל הערות והארות מכל המבקרים באתר.

בנוסף, דפי פרשת השבוע והמועדים המתחדשים נשלחים במייל לכל המעוניין ומועלים במקביל לאתר.

להצטרפות לרשימת התפוצה