מבוא למדרשים

דברי הימים של משה רבנו

עדכון אחרון: 31/10/2021

דברי הימים של משה רבנו הוא סיפור השייך לסוגה של המקרא המשוכתב, כלומר, חיבור המספר מחדש את הסיפור המקראי תוך הרחבה והוספת מסורות חוץ מקראיות. הסיפור פותח בגזרת פרעה על הריגת הבנים העבריים, ומפרט את קורות חיי משה עד מותו ערב הכניסה לארץ.

שם הסיפור וייחוסו

הסיפור נזכר לראשונה בשם 'ספר דברי הימים של משה' במילון הערוך של רבי נתן מרומי, בערך 'אהרן'. כמו כן הוא מוזכר בידי מפרשי מקרא שונים, ביניהם: אבן עזרא,1 רשב"ם,2 רבנו בחיי3 ואברבנאל.4 חלקים מתוך הסיפור מופיעים בשינויים בתוך ילקוט שמעוני ובספר הישר.5 א' שנאן שיער, כי בעל ספר הישר השתמש בסיפור (בנוסח כתבי היד), עיבד אותו והוסיף עליו, ואילו בעל ילקוט שמעוני ציטט מתוכו מספר קטעים. מחברו של הסיפור אינו ידוע.

לשון הסיפור

לשונו של הסיפור היא עברית המחקה את לשון המקרא, ללא שימוש בעברית בלשון חכמים (כלשון המשנה והמקורות התנאיים) וללא שימוש בארמית או במילים זרות. פסוקי מקרא משולבים בלשון הסיפור, אך ללא ביטויי קישור לפניהם (כדוגמת 'שנאמר', כפי שמופיע בספרות המדרש) ולכן רק מי שבקיא בפסוקי המקרא יזהה אותם בסיפור. לדוגמה (לשון הפסוקים מודגשת):

ויקרא מלך מצרים למילדות ויאמר להן: מדוע עשיתן את הדבר הזה ותחיין את הילדים? ותאמרן המילדות אל פרעה: כי לא כנשים המצריות נשים העבריות, אשר הנה דומות לחיות השדה אשר הנה צריכות למילדות כי בטרם תבא אליהם המילדת וילדו. וירא פרעה כי לא יכול להם ויצו פרעה לכל עמו לאמר: כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו וכל הבת תחיון6

זמנו ומקומו של הסיפור

שנאן הסיק מלשון הסיפור, מסגנונו, ומהמקורות שהזכירו אותו, כי הסיפור שייך לסיפורים העבריים שהתחברו בראשית ימי הביניים ואילך, והניח כי הוא התחבר במאה העשירית או ה-11. מקום כתיבת הסיפור טרם התברר.

טיבו של הסיפור

שנאן סבר, כי אין לכלול את דברי הימים של משה רבנו עם ספרות המדרש. אמנם מבחינת תכניו, הסיפור דומה במידה מסוימת לילקוטים, מכיוון שמחבר הסיפור ליקט מסורות רבות מספרות חז"ל, ואף מן התרגומים וממקורות חיצוניים, אולם מהיבט הלשון, הצורה, מטרת הסיפור וטיבו הספרותי, הוא שונה מספרות המדרש. לשון הסיפור, כאמור, מחקה את לשון המקרא ואינה לשון חכמים; צורתו היא סיפור עלילה רציף ואחיד, נטול סתירות, שלא ניתן להפריד אותו ליחידות המדרשיות המרכיבות אותו, בשונה ממדרשים פרשניים ומדרשיים הבנויים מיחידות מובחנות; מגמת הסיפור היא הנאת המספר והקוראים תוך שימוש ביסודות חילוניים, בשונה מספרות המדרש המכילה פרשנות למקרא או לימוד לקח מן המקרא, המבוססים על יסודות דתיים; וכן, טיבו הספרותי של הסיפור מתאפיין בכתיבה אפיגונית (חקיינית) ללא כוח יצירה עצמאי, בשונה מספרות המדרש המאופיינת ביצירתיות ובחדשנות.

תוכני הסיפור

הסיפור מתאר את חייו של משה כסיפור ביוגרפי בגוף שלישי בזמן עבר. שנאן ציין, כי אין בסיפור התייחסות לחיי הנפש של משה או של הדמויות האחרות, אלא רק תיאור של מעשיהם. מחבר הסיפור בחר להתמקד באירועים מסוימים בחיי משה בהרחבה ולהתעלם מאירועים אחרים. לדוגמה: תיאור רצח המצרי מתואר בקצרה ובחסרון פרטים, לעומת קורותיו של משה בכוש לאחר הבריחה ממצרים המתוארים באריכות ובפירוט, ואילו סיפור חטא משה במי מריבה לא מוזכר כלל בסיפור. שנאן שיער, שהשינוי בקצב העלילה נבע מהיקף המקורות שעמדו לפני מחבר הסיפור ומשיקולים ספרותיים שונים. למשל, השמטת חטאו של משה במי מריבה יכולה הייתה לנבוע מהמגמה להציג את דמותו של משה בסיפור כדמות אידאלית.7 חלקו האחרון של הסיפור, המתאר את יציאת מצרים עד מות משה, מנוסח בקצרה וכולל מעין רשימה של אירועים, כאילו המחבר ניסה להגיע בכל מחיר לסופה של העלילה.

שנאן ציין עוד, כי תיאור משה בסיפור מכיל יסודות שונים מאוד מדמותו המקראית. משה מוצג כגיבור אינדיבידואלי, הלוחם את מלחמותיו האישיות. כמעט שאין התייחסות למשה כמנהיג לאומי. כמו כן, משה לא מתואר כנביא ומחוקק, אלא כאדם שכוחו וחכמתו האנושיים סייעו לו בחייו לא פחות מאשר העזרה האלוהית.

מחבר הסיפור שאב מסורות סיפוריות ממקורות רבים. שנאן הצביע על מגמות שונות שהנחו את מחבר הסיפור בבחירת המסורות שעמדו לפניו: המחבר העדיף מסורות עם אלמנטים נִסיים, הוא נטה להרחיב את הנס ולהאדיר אותו ואף להוסיף נס על נס. לדוגמה, תיאור לידת התינוקות במצרים, ובפרט לידתו של משה, מכילים שרשרת של נסים: התינוקות נולדו בשדה וטופלו בידי מלאך; הם ינקו חלב ודבש בשדה משני אבנים וגדלו בתוך האדמה ללא פגע, גם כאשר המצרים חרשו את האדמה שמעליהם; מרים התנבאה לקראת לידת משה, אשר נולד בחודש השישי להיריון, ומילא את הבית באור עם לידתו; ה' שלח חום כבד על כל מצרים, כדי שבת פרעה תרד ליאור ותמצא את משה בתיבה. בנוסף להבאת נִסים רבים, המחבר פיתח מוטיבים סיפוריים בעזרת דמיון מוזר ומוגזם. לדוגמה: במכת צפרדע גם הזיעה שנטפה מגופם של המצרים הפכה לצפרדעים. שנאן רואה בסגנון זה של הסתמכות על מסורות מספרות חז"ל, תוך פיתוח מוגזם, דמיוני ואבסורדי שלהם, ללא חדשנות ספרותית – מעשה של חקיינות.

מהדורה ביקורתית8

לסיפור יש שני נוסחים עיקריים, נוסח כתבי היד9 ונוסח הדפוסים.10 שני הנוסחים כמעט זהים בחלקו הראשון של הסיפור (עד סיפור משה בכוש), אך לאחר מכן ישנם שינויים גדולים בתוכן הסיפור, בהיקפו ובלשונו. שנאן שיער, כי שני הנוסחים נוצרו ממקור אחד, אך בשל הפופולריות הרבה של הסיפור, הוא עבר תהליך מסירה ארוך בכתב והוכנסו בו שינויים רבים. שנאן פרסם את נוסח הסיפור בשנת 1977 על פי כתב יד,11 תוך הוספת פיסוק וחלוקה לפסקות, ובצירוף מבוא.

הסיפור נכלל בתוך חיבור לקטני מאשכנז בימי הביניים המכונה 'ספר הזכרונות הוא דברי הימים לירחמאל'. חיבור זה, ובתוכו דברי הימים של משה רבנו, פורסם מתוך כתב יד בידי ע' יסיף בשנת 2001, בליווי הערות והפניות.

נוסח הסיפור על פי מהדורת א' ילינק, תורגם לאנגלית בידי י' רבס לצורך קורס אוניברסיטאי, והוא נגיש לקריאה ברשת האינטרנט.12

ביבליוגרפיה

ממהדורות הסיפור

דפוס ראשון: דברי הימים של משה רבנו, קושטא רע"ז.

דפוס שני: דברי הימים למשה רבנו, ונציה ש"ז.

דברי הימים של משה רבנו, בתוך: א' ילינק, בית המדרש ב, לפסייא-וינה, תרי"ג-תרל"ח, עמ' 1-11.

דברי הימים של משה רבנו, בתוך: י"ד אייזנשטין, אוצר מדרשים ב, ניו יורק תרע"ה, עמ' 357-361.

א' שנאן, 'דברי הימים של משה רבנו', הספרות 24, 1977, עמ' 107-115.

ע' יסיף, ספר הזכרונות: הוא דברי הימים לירחמאל, מהדורה ביקורתית בצירוף מבוא הערות ומקבילות, תל אביב תשס"א, עמ' 158-172.

מחקרים

י' דן, הספור העברי בימי הביניים, ירושלים 1974.

א' שנאן, 'דברי הימים של משה רבנו', הספרות 24, 1977, עמ' 100-116.

לקריאה נוספת

  1. Rajak, ‘Moses in Ethiopia: Legend and Literature’, Journal of Jewish Studies 29, 1978, pp. 111-122.
  2. Shinan, ‘Moses and the Ethiopian Woman: Sources of a Story in the Chronicles of Moses’, Scripta Hierosolymitana 27, 1978, pp. 66-78.

הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל ניתן לרכישה בחנויות הספרים
יש לבצע חיפוש במרשתת באמצעות מנועי החיפוש

הערות שוליים

  1. .     בפירושיו לשמות ב', כב; ד', כ. אבן עזרא מזהיר את הקורא שם: "ואל תסמוך על דברי הימים של משה כי כל הכתוב בו הבל".
  2. .     בפירושו לבמדבר י"ב, א.
  3. .     בפירושו לשמות ד', כ.
  4. .     בפירושיו לשמות ד', יא ולבמדבר י"ב, א.
  5. .     ספר הישר הוא חיבר המתאר את תולדות האנושות מבריאת העולם ועד מות יהושע.
  6. .     דברי הימים של משה רבנו ב, מהד' שנאן עמ' 107.
  7. .     משה מתואר כדמות אידאלית: חכם, נאמן לעמו, יפה תואר, עשיר ועוד.
  8. .     על סוגי מהדורות ראה במבוא למכילתא דרבי ישמעאל, הערה 55.
  9. .     לסיפור יש מעל עשרים כתבי יד וכן קטעי גניזה. לרשימה חלקית שלהם ראה: י' דן, הסיפור העברי בימי הביניים, ירושלים 1974, עמ' 271.

  10. .       ראה בביבליוגרפיה.
  11. .   כתב יד אוקספורד-בודליאנה 2797.
  12. .   www.religiousstudies.uncc.edu/jcreeves/chronmosesjell.htm.

להצטרפות לרשימת התפוצה

האתר פתוח לגלישה חופשית ואינו דורש רישום. נשמח לשמוע לקבל הערות והארות מכל המבקרים באתר.

בנוסף, דפי פרשת השבוע והמועדים המתחדשים נשלחים במייל לכל המעוניין ומועלים במקביל לאתר.

להצטרפות לרשימת התפוצה