מבוא למדרשים

ספרי זוטא דברים הוא מדרש תנאים לספר דברים. המדרש שוחזר על ידי מ' כהנא (ספרי זוטא) מתוך שלושה עדי נוסח עקיפים (חיבורים שציטטו את המדרש), שכן לא הגיע לידינו אף כתב יד של המדרש עצמו. ספרי זוטא דברים שייך לקבוצת מדרשי ההלכה מבית מדרשו של רבי עקיבא, והוא קרוב בסגנונו לספרי זוטא במדבר. בדומה לשאר מדרשי התנאים המדרש נערך במהלך המאה השלישית בארץ ישראל.

שחזור המדרש

שחזור המדרש על ידי מ' כהנא נעשה מתוך שלושה מקורות עקיפים, שציטטו את המדרש: פירוש ישועה בן יהודה לדברים, ספר פתרון תורה ומדרש חדש על התורה:

1. פירוש ישועה בן יהודה לדברים – ישועה בן יהודה¹ היה חכם קראי בולט באמצע המאה ה-11 בירושלים. הוא כתב מספר חיבורים, וביניהם שני חיבורים רחבי היקף על התורה: הפירוש הארוך, הבנוי בעיקרו על פי נושאים,² והפירוש הקצר (שגם הוא רחב היקף), הבנוי כפירוש רצוף על הפסוקים.³ בפירוש הקצר מביא ישועה את תרגום הפסוק לערבית ומפרש אותו בערבית. בפירושיו לתורה הביא ישועה בן יהודה ציטוטים רבים מתוך חיבורים רבניים, לשם דיון והתפלמסות. חלק מציטוטים אלו הביא ישועה בלשון המקור – עברית או ארמית, חלק הוא הביא בלשון המקור ובאמצע עבר לערבית, וחלק מהמקורות הביא ישועה בפרפרזה לערבית. הספרות הרבנית שהייתה לפניו מגוונת, וכללה את המשנה, התוספתא ומדרשי הלכה ואגדה, התלמוד הבבלי ומדרשים מאוחרים. ציטוטיו של ישועה בן יהודה מדויקים, ומהווים במקרים רבים עדי נוסח לחיבורים אלו. כהנא זיהה בתוך פירוש ישועה בן יהודה לספר דברים⁴ כמאה מובאות ודאיות מתוך ספרי זוטא דברים.⁵
2. ספר פתרון תורה – ספר זה הוא ילקוט מדרשים ופירושים לתורה, הכולל מדרשים מתקופות התנאים, האמוראים והגאונים.⁶ א"א אורבך הוציא לאור ספר זה,⁷ ושיער שהוא התחבר בסוף המאה התשיעית או בתחילת המאה העשירית, אולם יש חוקרים החולקים עליו ומאחרים את זמן חיבורו. כהנא זיהה בספר דרשות המקבילות למובאות של ישועה בן יהודה מתוך ספרי זוטא דברים, המעידות כי בעל ספר פתרון תורה השתמש בספרי זוטא דברים. דרשות אלו הובילו את כהנא לדרשות נוספות שהובאו מספרי זוטא דברים. אמנם ספר פתרון תורה שימר נוסח ירוד של ספרי זוטא דברים, והמובאות ממנו קצרות ולקויות, אולם יש בהן תכנים חדשים והן תורמות להבנת הלכות ודרשות שונות. כמו כן, ספר פתרון תורה הוא המקור הרבני היחיד, הידוע לנו, שהכיר את ספרי זוטא דברים ועשה בו שימוש.
3. מדרש חדש על התורה – מדרש זה פורסם על ידי י' מאן, מתוך כתב יד מהמאה ה-14.⁸ המדרש כולל דרשות על חמישה חומשי תורה, ומסודר על פי המחזור התלת-שנתי שהיה נהוג בארץ ישראל. המדרש כולל בעיקר דרשות ממדרשי האגדה של תקופת האמוראים אך יש בו גם קטעים מהמשנה וממדרשי ההלכה. כהנא זיהה שבעל מדרש חדש עשה שימוש בספרי זוטא במדבר, ואף הצליח לשחזר כמה קטעים בעזרתו. כהנא לא מצא ראיות חזקות לאפשרות שבעל מדרש חדש השתמש בספרי זוטא דברים, אך הוא מצא כמה סימנים שמרמזים על האפשרות הזו.

במדרש ספרי זוטא דברים המשוחזר יש דרשות וקטעי דרשות על 95 פסוקים מתוך 18 פרקים בחומש דברים. ככל הנראה זהו חלק מזערי מתוך המדרש המקורי.

החיבורים שהכירו את המדרש והביאו מובאות מתוכו אינם שייכים למרכזי התורה הגדולים במערב אירופה, פרובנס, צרפת וצפון אפריקה. ייתכן שעובדה זו מסבירה מדוע המדרש אבד, והשימוש בו היה נדיר כבר בימי הביניים.

שם המדרש

השם 'ספרי זוטא דברים' ניתן למדרש בידי כהנא, משחזר המדרש. משמעות השם 'ספרי זוטא' בארמית הוא 'ספרי הקטן'. כהנא בחר בשם זה בשל הזיקה בין מדרש זה למדרש התנאים ספרי זוטא במדבר, ולא על מנת לתאר את גודלו המקורי של המדרש, ואמנם הכינוי 'זוטא' הוצמד למדרש ספרי זוטא במדבר עצמו, ככל הנראה, בשל נדירותו בימי הביניים ולא בשל גודלו.⁹ הזיקה בין ספרי זוטא במדבר וספרי זוטא דברים מתבטאת בכמה היבטים:

מונחים מדרשיים דומים בין שני המדרשים – ישנם מונחים ייחודיים לספרי זוטא במדבר המופיעים גם בספרי זוטא דברים, לדוגמה: המונח 'אמר' כקידומת לפסוק, המונח 'אמרת' במשמעות של תלמוד לומר, המונח 'הא מה הדבר', ועוד.

דרשות מקבילות בין שני המדרשים – דרשות מתוך ספרי זוטא דברים מצוטטות בספרי זוטא במדבר, ולעתים נוסח הדרשה בספרי זוטא דברים מסייע בהבנת הדרשה בספרי זוטא במדבר.

שמות החכמים המופיעים בשני המדרשים – בשני המדרשים יש דומיננטיות לחכמים מבית מדרשו של רבי עקיבא, ובשניהם מופיעות מחלוקות בין חכמים מרכזיים מאסכולת בית מדרשו של רבי עקיבא, כדוגמת ר' אלעזר בר' שמעון ור' אלעזר בן מתיה, בעוד שבמקבילות של מחלוקות אלו המשוקעות בחיבורים אחרים, מופיעים חכמים אחרים. כמו כן, בשני החיבורים נעדר שמו של רבי יהודה הנשיא,¹⁰ על אף ששמו מופיע פעמים רבות במדרשי התנאים האחרים.

זיקות אלו ותופעות משותפות נוספות בין שני המדרשים הובילו את כהנא (ספרי זוטא) למסקנה, כי המדרש נוצר באותה אסכולה מדרשית שבה נוצר ספרי זוטא במדבר, ולכן הוא כינה את המדרש בשם דומה.

ייחוס המדרש ומקומו

כאמור, הזיקה בין ספרי זוטא במדבר וספרי זוטא דברים מעידה כי שניהם נוצרו באסכולה מדרשית אחת מבית מדרשו של רבי עקיבא. שאלת ייחוסו ומקומו של ספרי זוטא דברים תלויה בשאלת ייחוסו ומקומו של ספרי זוטא במדבר.¹¹ החכמים שאליהם ייחסו החוקרים את ספרי זוטא במדבר הם רבי שמעון בר יוחאי או אחד מתלמידיו, ר' אליעזר בן יעקב ובר קפרא. המקומות שבהם, לדעת החוקרים השונים, חובר ספרי זוטא במדבר, הם הגליל או לוד. הקטעים ששוחזרו מתוך ספרי זוטא דברים אינם תורמים לבירור מקום עריכת המדרש או זהות מסדר המדרש.

לשון המדרש

לשון המדרש היא עברית, כמו שאר מדרשי התנאים. הדרשות כתובות בכתיב ובתחביר ארץ ישראלי, לדוגמה: "בית שמיי" (ולא – בית שמאי); "עקיבה" (ולא – עקיבא); "לאבינו אברהם" (ולא – לאברהם אבינו).

בספרי זוטא דברים יש מילים וביטויים נדירים, לדוגמה: "בית שכינה" (במשמעות של בית המקדש); "מוטל בים" (במשמעות של טובע); "להצילו בנפשו" (במשמעות של להחיות); "בתוך פניו" (במשמעות של לפניו, לנגד עיניו), ועוד. ישנן דרשות רבות השוות בתוכנן לדרשות מקבילות, אך מנוסחות בלשון שונה. לשון הדרשות בספרי זוטא דברים קרובה בכמה מקרים ללשון המקרא, לעתים ללשון הפסוק שעליו מוסבת הדרשה ולעתים לפסוק ממקום אחר במקרא שהדרשה נוסחה בהשראתו. לדוגמה, בדרשה על בן סורר ומורה מופיע "[ותפסו בו] אביו ואמו – אביו שהו כאמו ואמו שהיא כאביו לא בזמאן שחצין מדברין יהודית וחצין מדברין אשדודית".¹² הדרשה מנוסחת בהשראת הפסוק "ובניהם חצי מדבר אשדודית ואינם מכירים לדבר יהודית וכלשון עם ועם" (נחמיה י"ג, כד).

מבנה המדרש ותכניו

ספרי זוטא דברים, בדומה לשאר מדרשי ההלכה, מפרש את פסוקי החומש לפי סדרם. אמנם, הממצאים מן המדרש אינם שלמים, אך עם זאת נמצאו דרשות על פסוקים רצופים, לדוגמה: משפט הבכורה;¹³ בן סורר ומורה.¹⁴ במדרשי התנאים השונים ישנם פרקים ופסוקים שלא נדרשו כלל, והחוקרים התלבטו בפירוש תופעה זו.¹⁵ מן הממצאים שקיימים כעת מספרי זוטא דברים לא ניתן להסיק האם היו פסוקים מספר דברים שלא נדרשו כלל במדרש, או מה היה היקפו הכולל של המדרש.

לא ניתן לשחזר את המבנה של ספרי זוטא דברים מתוך המובאות מתוכו, מכיוון שישועה בן יהודה לא ציין את סימני החלוקה הפנימית של החיבורים שמהם הוא ציטט. רק כאשר יימצאו ממצאים נוספים ניתן יהיה לגלות את שיטת החלוקה הפנימית של המדרש. במהדורת המדרש המשוחזר, כהנא הציג כל מובאה מן המדרש בקטע עצמאי, על פי סדר הפסוקים בתורה.

דרכו המדרשית של ספרי זוטא דברים תואמת את המדרשים מבית מדרשו של רבי עקיבא. הדבר בא לידי ביטוי באופן בולט בדרשות ריבוי, השכיחות מאוד במדרשים מבית מדרשו של רבי עקיבא. דרשות ריבוי הן דרשות שמרבות את הדין המוזכר בפסוק מתוך מילה או מתוך אות מיותרת, לכאורה, בפסוק. בדרשה מובאת המילה ללא האותיות המיותרות, ומיד אחריה המילה כפי שהיא מופיעה בפסוק, באופן זה הדרשה מבודדת את האות המיותרת. לדוגמה: "['ולא ילבש גבר שמלת אשה'] (דברים כ"ב, ב) לא ילבש ולא ילבש – ריבה שאר כל תכשיטי אשה".¹⁶

בצד דרשות ריבוי ישנן במדרש גם דרשות מיעוט, שאף הן שכיחות במדרשים מבית מדרשו של רבי עקיבא. דרשת מיעוט היא דרשה שממעטת את הדין המוזכר בפסוק ומבוססת על המילים 'אך' ו'רק'. לדוגמה: "'לא ירבה לו סוסים' (דברים י"ז, טז) – מרבה הוא למלכות. יכול שהוא מרבה לקומפון?¹⁷ אמר 'רק' (שם) – אינו מרבה לקומפון".¹⁸

בספרי זוטא דברים יש כעשרים קטעים משנאיים, אולם המשנה המצויה בידינו – משנת רבי יהודה הנשיא – אינה מצוטטת במדרש כלל. רוב הציטוטים ממקורות משנאיים לא מופיעים כלל במשנה, וחלקם מכילים הלכות שלא ידועות משום מקור תלמודי אחר. לדוגמה: "'בכל שעריך' (דברים ט"ז, יח) – בכל עיר ועיר. מיכן אמרו:¹⁹ כל עיר שיש בה שלשים ממנים בה שלשה דיאנים ודנים דיני ממונות ודורשין את התורה ואת הכתובים…".²⁰ ציטוט המקור המשנאי בדרשה הוא המקור התלמודי היחיד שדן במספר התושבים המינימלי, הדרוש למינוי בית דין של שלושה דיינים.²¹ ספרי זוטא דברים מתאים בכך לספרי זוטא במדבר, שגם בו קיימת תופעה זו.²² תופעה זו מעלה את השאלה האם עורכי ספרי זוטא דברים לא הכירו בסמכות של משנת רבי יהודה הנשיא, האם הם לא הכירו כלל חלקים מתוך משנת רבי יהודה הנשיא, או שמא הם הכירו את משנת רבי כיהודה הנשיא אך העדיפו במתכוון משנה אחרת מבית מדרשם.²³

התוכן ברוב הדרשות בספרי זוטא דברים מוכר מתוך מקבילות במדרשי הלכה שונים, אם כי הוא מנוסח בלשון ובסגנון שונה, לעתים מפי תנא אחר. אולם, ישנן במדרש דרשות ייחודיות ללא מקבילות. לדוגמה, בדרשת עדים זוממים על הפסוק "כי יקום עד חמס באיש לענות בו סרה" (דברים י"ט, ז) מופיע: "'לענות בו סרה' – פרט למשחק".²⁴ דרשה זו מתייחסת לעד זומם שהעיד עדות שקר על אדם מתוך משחק והלצה. על פי הדרשה אין להחיל על עד כזה את העונש "ועשיתם לו כאשר זמם" (דברים י"ט, יט) מכיוון שלא הייתה לו כוונת זדון. זוהי דרשה ייחודית, שלא מופיעה באף מקור תלמודי. יש בספרי זוטא דברים דרשות ייחודיות נוספות המשקפות מגמות ידועות, כמו החמרה בדיני מסית, לדוגמה: "'לא תאבה לו' (דברים י"ג, ט) – אל תתן לו צדקה";²⁵ ודרשות ייחודיות החולקות על הלכות ידועות, לדוגמה: חלות איסור כלאיים גם במקרה שבשעת הזריעה נשבה רוח נגדית וגרמה לזריעת הכלאיים.²⁶

התופעה של חומר הלכתי ייחודי בדרשות ספרי זוטא דברים קיימת גם בספרי זוטא במדבר, אשר גם בו יש אחוז גבוה יחסית של דרשות והלכות ייחודיות. עם זאת, בשני המדרשים קיימות דרשות רבות הדומות למקבילותיהן בשאר ספרות חז"ל, ואין לראות במדרשים אלו חיבורים השייכים לזרם חיצוני כלשהו.

ישועה בן יהודה ציטט מספרי זוטא דברים דברי אגדה מועטים לפרק הראשון בדברים בלבד. אמנם הוא הביא מבואות נוספים באגדה לפרשות האזינו וזאת הברכה, אולם מקורן של מובאות אלו הוא בספרי דברים. האגדה בספרי זוטא דברים דומה מאוד למקבילות בחיבורים התנאיים מבית מדרשו של רבי ישמעאל – ספרי דברים ומכילתא דברים. כפי שתואר במחקר ההבדלים בין האסכולה המדרשית של רבי ישמעאל ושל רבי עקיבא באים לידי ביטוי בעיקר בדרשות ההלכתיות, ואילו בחלקים האגדיים, הדרשות דומות מאוד.²⁷

בדומה לשאר מדרשי ההלכה, ספרי זוטא דברים משלב בתוכו כמה מקורות. לעתים מנוסחת שאלה ומובא ציטוט ממקור אחר כתשובה לשאלה. לעתים מובאות שתי דרשות חלופיות, שייתכן והובאו ממקורות שונים, ולעתים מובאות דרשות הסותרות זו את זו. בדומה לשאר מדרשי ההלכה גם בספרי זוטא דברים ישנן מקבילות פנימיות, כאשר אותה דרשה מופיעה יותר מפעם אחת במדרש, על פסוקים שונים.

מהדורה ביקורתית²⁸

כאמור, מדרש ספרי זוטא דברים שוחזר בידי מ' כהנא ויצא לאור בירושלים בשנת 2003. במהדורתו הביא כהנא את הציטוטים מתוך מדרש ספרי זוטא דברים מפירוש ישועה בן יהודה, מספר פתרון תורה וממדרש חדש על התורה. המהדורה כוללת חילופי נוסח לפי כתבי היד השונים של פירוש ישועה בן יהודה, מקבילות למדרשי הלכה ולספרות התלמודית, ופירוש מילולי ורעיוני רחב ומפורט.

ביבליוגרפיה

ח' בן-שמאי, 'ישועה בן יהודה: לדמותו של חכם קראי ירושלמי במאה הי"א', פעמים
32, תשמ"ז, עמ' 3-20.

מ' כהנא, 'מובאות ממדרש תנאי חדש לספר דברים ויחסן לספרי זוטא', הקונגרס העולמי למדעי היהדות 11, ג, 1, תשנ"ד, עמ' 23-30.

הנ"ל, ספרי זוטא דברים: מובאות ממדרש תנאי חדש, ירושלים תשס"ג = כהנא, ספרי זוטא.

1. Kahana, ‘The halakhic Midrashim’, in: S. Safrai (ed.), The Literature of the Sages II, Assen 2006, pp. 3-105 כהנא, מדרשי הלכה =.

Idem, ‘Sifre Zuta Deuteronomy’, Encyclopaedia Judaica 18, Detroit 2007, p. 566.

לקריאה נוספת

ד' הנשקה, 'עדים זוממים: לפתרונה של חידה עתיקה', תרביץ עב, תשס"ג, עמ' 345-
387.

מ' כהנא, '"דרישה וחקירה" לאור חקירתה של דרשה חדשה בספרי זוטא לדברים', בתוך: ד' בויארין ואחרים (עורכים), עטרה לחיים: מחקרים בספרות התלמודית והרבנית לכבוד פרופסור חיים זלמן דימיטרובסקי, ירושלים תש"ס, עמ' 112-128.

י' רוזן-צבי, '"אפילו מצא אחרת נווה ממנה" – מבט נוסף על עילות הגירושין בספרות התנאית', JSIJ 3, 2004, עמ' 1-11.