מבוא למדרשים

מדרש במדבר רבה הוא מדרש אגדה על ספר במדבר, שנערך, ככל הנראה, במאה ה-12 בפרובנס. מדרש זה הוא המאוחר ביותר מבין 'מדרשי רבה' לתורה. המדרש מורכב משני חלקים, השונים זה מזה באופיים ובהיקפם, והם פרי יצירתם של מחברים שונים: החלק הראשון הוא מדרש פרשני על פרשות במדבר ונשא, והוא רחב היקף ביחס לחלקו השני של המדרש, ומאוחר לו. חלקו השני של המדרש, על פרשות בהעלותך עד מסעי, הוא למעשה מדרש תנחומא לספר במדבר, בצירוף מספר תוספות. חכמי המאה ה-13 הכירו את במדבר רבה כשהוא מכיל את שני חלקיו, ומדרך הציטוט ממנו עולה כי המדרש נתפס כחיבור קדום, פרי יצירתם של חז"ל, בדומה למדרשי התנאים והאמוראים.

שם המדרש וייחוסו

המדרש נזכר בשמו בפעם הראשונה בידי ר' יהודה בן יקר,¹ רבו המובהק של רמב"ן. הוא מצטט מספר פעמים משני חלקי המדרש, ואינו מבחין בין מדרש זה לבין מדרשי חז"ל העתיקים. שמו של המדרש מוזכר גם אצל ראשוני המקובלים, ר' עזרא ור' עזריאל מגירונה,² וכן בפירושי רמב"ן, כולם בני המאה ה-13.³

התואר 'רבה' שנוסף למדרש נובע ככל הנראה מהעתקת מדרשי אגדה שונים על התורה באותם כתבי יד.⁴

בחלקו הראשון של במדבר רבה משוקעים מקורות פרי יצירתו של ר' משה הדרשן מנרבונא, שחי במחצית הראשונה של המאה ה-11 בפרובנס.⁵ עובדה זו הובילה להשערה כי ר' משה הדרשן עצמו הוא מסדר המדרש. אולם, יש להניח שלא רבי משה הדרשן עצמו ערך את המדרש, אלא אחד מתלמידיו, שכן אין לכך כל אזכור בכתביהם של חכמים בני דורו, ואף לא בכתבי רש"י, המצטט פעמים רבות מדרשות ר' משה הדרשן, אך אינו מזכיר כלל את במדבר רבה.

זמן המדרש

בחלקו הראשון של המדרש, כאמור, ניתן לזהות דרשות של רבי משה הדרשן, ולכן תיארוך חלק זה אינו מוקדם מאמצע המאה ה-11. כמו כן, עורך חלק זה הכיר ככל הנראה גם את ילקוט לקח טוב שהתחבר בסוף המאה ה-11.⁶ ח' מאק (זמנו) משער, שעריכת המדרש נעשתה באמצע המאה ה-12. מאק (זמנו) מציין, כי החל מתחילת המאה ה-13 חכמים המצטטים מן המדרש מתייחסים אליו כאל מדרש חז"ל קדום.⁷ מאק הדגיש כי המדרש אינו מכיל רמזים למציאות החיים בזמן ובמקום שבו נתחבר באופן מכוון; עורך המדרש טרח ליצור מדרש דמוי קלסי, כדוגמת המדרשים המוקדמים בראשית רבה וויקרא רבה.

חלקו השני של המדרש הוא כאמור, מדרש תנחומא על במדבר, ותיארוכו תלוי בסוגיה הסבוכה של תיארוך מדרשי התנחומא.⁸ מ"ד הר שיער, כי חלק זה נערך במאה התשיעית.

צירוף שני חלקי המדרש לחיבור אחד נוצר, ככל הנראה, בידי מעתיק כתב היד במאה ה-13.

מקומו של המדרש

כפי שחלקו הראשון של המדרש אינו מכיל רמזים על זמנו, הוא גם אינו מרמז על מקום חיבורו. אין במדרש מילים לועזיות שלא הופיעו קודם לכן במדרשים, ואף לא אזכור של אירועים היסטוריים כלשהם, אולם דרשות אנטי-נוצריות הפזורות במדרש מרמזות כי הוא חובר בארץ נוצרית. החומר המדרשי המשוקע במדרש משל ר' משה הדרשן ומשל חכם נוסף בשם לוי (שהיה ככל הנראה אחיו של ר' משה הדרשן), יכול לרמוז על פרובנס, מקום מגוריהם, כמקום חיבור המדרש. השערה זו מתחזקת לאור התפוצה של המדרש: עד המאה ה-15 הוכר המדרש רק באזור קטלוניה ופרובנס, ורק מן המאה ה-15 הוא הוכר גם מחוץ לספרד.

מקום עריכת חלקו השני של המדרש תלוי אף הוא בחקר ספרות התנחומא. מ' ברגמן ציין, כי ספרות התנחומא נוצרה בשלביה הראשונים בארץ ישראל, אך בשלב מאוחר יותר (שאליו, ככל הנראה, שייך גם חלקו השני של מדרש במדבר רבה), ספרות זו נוצרה אף מחוץ לארץ ישראל.

לשון המדרש

לשון חלקו הראשון של המדרש היא ברובה עברית, המעורבת בארמית גלילית ובבלית ובמעט מילים לועזיות, המופיעות במקורות הקדומים שבהם השתמש עורך המדרש. אין במדרש לעזים אירופאיים בני זמנו של העורך, ולא ניתן לקבוע האם העורך ידע שפה זרה כלשהי. סגנון המדרש כבד וארכני, ובכך הוא שונה ממדרשי חז"ל הקדומים, הנוטים לצמצום ולקיצור. הדרשות מורכבות ממקורות עתיקים המופיעים במדרש במלואם והשזורים אלו באלו, כך שלעתים הדרשות המתקבלות ארוכות מאוד. אריכות הלשון גורמת לעתים לאי-בהירות ביחס לכוונת הכותב.

לשון חלקו השני של המדרש היא כלשון מדרשי התנחומא – בדרך כלל עברית, אך יש בו גם ארמית ומילים לועזיות.

מבנה המדרש

במדבר רבה מכיל 23 פרשות. חלקו הראשון (פרשות א-יד) הוא רחב היקף, ומהווה 73% מכלל המדרש, אך הוא עוסק בשבעת הפרקים הראשונים של ספר במדבר בלבד (פרשות במדבר ונשא, פרקים א'-ז' בספר במדבר). הפרשות בחלק זה פותחות בכמה פתיחתאות,⁹ ואחריהן מובאות דרשות המפרשות את פסוקי ספר במדבר לפי סדרם. ח' מאק (במדבר רבה) שיער, כי חלקו הראשון של המדרש נוצר על מנת להשלים את החיסרון במדרש פרשני לפרקים הראשונים של ספר במדבר, שהרי מדרשי התנאים ספרֵי וספרֵי זוטא לבמדבר מתחילים בפרשת סוטה (במדבר י"ב, יא).¹⁰ המדרש הפרשני ממשיך עד סוף פרשת נשא, אולי כדי לא להפסיק באמצע הפרשה, וככל הנראה מפני שהנושאים ההלכתיים בפרשה, ובמיוחד קרבנות הנשיאים, עוררו עניין מיוחד אצל עורך המדרש. המקורות בהם השתמש העורך בחלק זה כוללים ספרות מבית שני, מדרשי חז"ל הקדומים, מקורות מהתלמוד הירושלמי ומהתלמוד הבבלי, מדרש תנחומא, מדרשים מאוחרים ודרשות מקוריות של מחברים מימי הביניים.

מאק (פתיחות) טען, כי עורך החלק הראשון של המדרש השתדל לשוות לו אופי של מדרש חז"ל קדום. הוא אמנם הכיר את רוב הספרות היהודית בזמנו, אך הוא אינו מזכיר את מקורותיו, לא בשמם ולא ברמז. עורך המדרש גם אינו מזכיר שמות של חכמים מעבר לימי התנאים והאמוראים. המאמץ שהושקע בהצגת המדרש כמדרש קלסי בא לידי ביטוי במיוחד בעיבוד המקורות שבהם השתמש, וביצירת פתיחתאות לפרשות המדרש הדומות לאלו שבמדרשים בראשית רבה וויקרא רבה. עורך החלק הראשון של המדרש עשה שימוש רב בפתיחתאות המופיעות במדרש התנחומא ובדרשות ששאל מחיבורים קודמים. גם כאשר עשה שימוש בפתיחתאות ממדרש התנחומא, המתאפיינות בשאלה הלכתית, עיבד העורך את הפתיחתא כך שלא תשמור על אופיה המקורי. בראש כל פרשה בבמדבר רבה יש פתיחתא אחת לפחות, אבל יש גם פתיחתאות בתוך הפרשות עצמן.

חלקו הראשון של במדבר רבה מתאפיין גם בפתיחתאות מעגליות ובפתיחתאות מורכבות. הפתיחתא המעגלית אינה מגיעה בסופה לפסוק הסדר, אלא חוזרת לפסוק שממנו התחילה הפתיחתא. הפתיחתא המורכבת כוללת שורה של דרשות על הפסוק הרחוק שבראשה (ולעתים אף על חטיבת פסוקים שלמה), לפני שהדרשה העיקרית מובילה לפסוק הסדר מספר במדבר. סגנון הפתיחתאות במדרש, כמו סגנון המדרש כולו, הוא ארכני ומורכב, ובכך הוא שונה מאוד מסגנון המדרש הקדום, הנוטה לקיצור ולתמציתיות.

החלק השני של המדרש (פרשות טו-כג) הוא, כאמור, מדרש תנחומא על ספר במדבר, ופעמים רבות הוא משקף נוסח קדום יותר לזה המצוי במדרש תנחומא הנדפס ובמדרש תנחומא במהדורת בובר. חלק זה קצר הרבה יותר מהחלק הראשון של המדרש, והוא עוסק ב-29 פרקים של ספר במדבר (פרשות בהעלותך עד מסעי, פרקים ח'-ל"ו בספר במדבר). החלוקה הפנימית של חלק זה היא לפרשות על פי סדרי הקריאה בתורה במנהג הארץ ישראלי הקדום. כל פרשה במדרש פותחת בפתיחתאות עם שאלה הלכתית, אחריהן מובאות דרשות על הפסוקים הראשונים של הסדר המקראי, וחתימה בדרשה חיובית. בחלק זה יש קטעים שאינם מוכרים לנו מאף נוסח של התנחומא, אך תופעה זו מוסברת על רקע היווצרותם של מדרשי התנחומא והעברתם.¹¹ כמו כן, גם בחלק זה יש כמה תוספות מכתבי ר' משה הדרשן.

ח' מאק (הקבלה) העלה מספר השערות להסבר שני חלקיו השונים של המדרש: ייתכן שהמדרש נערך במתכונתו הנוכחית מלכתחילה, למרות האופי והממדים השונים של שני חלקיו; ייתכן כי חלק א של המדרש נוצר כיחידה עצמאית, ורק בשלב מאוחר יותר אוחד עם החלק השני של המדרש; וייתכן כי עורך החלק הראשון התכוון להמשיך את המדרש לכל הספר, אך הדבר לא עלה בידו והחלק החסר הושלם בדרשות התנחומא. מ"ד הר שיער כי היה מדרש בסגנון התנחומא לכל ספר במדבר. החלק הראשון של מדרש זה אבד (והושלם לחלק א שלפנינו), וחלקו השני של המדרש נשאר והוא חלקו השני של המדרש שלפנינו.

מאק (עיצוב) ציין, כי השלמת חלקים חסרים במדרש מתוך מדרש התנחומא התרחשה, ככל הנראה, בעת הדפסת המדרש לראשונה בקושטא בשנת 1512, עם ההדפסה הראשונה של קובץ 'מדרשי רבה'. בידי המדפיסים היה, ככל הנראה, כתב יד אחד בלבד למדרש במדבר רבה, שהיה פגום בכמה מקומות וכמה מדפיו בפרשה א היו חסרים. המדפיסים השלימו את החלקים החסרים בעזרת מדרש תנחומא לבמדבר ומתוך פירושי רש"י לתורה. בדיקה בכתבי היד של המדרש מעלה כי המדפיסים השלימו רק חלק קטן מהחומר החסר בפרשה, וכי הפרשה המקורית הייתה ארוכה בהרבה מזו המצויה בידינו בדפוס.

תוכני המדרש

המדרש מכיל חומרים מגוונים מבחינת תוכנם וסגנונם. כאמור, חלק נכבד מהחומרים המופיעים במדרש הם ממקורות מוקדמים יותר, אלא שהם עברו עיבוד ושינוי על מנת שיתאימו למקומם החדש במדרש. מלבד דרשות, מכיל המדרש סיפורים המרחיבים את הסיפור המקראי, פתגמים, משלים וסיפורים. לדוגמה:

אליהו אומר כל המרבה כבוד שמים וממעט כבוד עצמו כבוד שמים מתרבה וכבודו מתרבה וכל הממעט כבוד שמים ומרבה כבוד עצמו כבוד שמים במקומו וכבודו מתמעט. מעשה באיש אחד שהיה עומד בבית הכנסת ובנו עומד כנגדו, וכל העם עונים אחר העובר לפני התיבה הללויה ובנו עונה דברים של תפלות. אמרו לו: ראה בנך שהוא עונה דברים של תפלות. אמר להם: ומה אעשה לו? תינוק הוא, ישחק. שוב למחר עשה כאותו ענין. וכל העם עונין אחר העובר לפני התיבה אמן הללויה ובנו עונה דברים של תפלות. אמרו לו: ראה בנך שהוא עונה דברים של תפלות אמר להם: ומה אעשה לו? תינוק הוא, ישחק. כל אותן ח' ימי החג ענה בנו דברי' של תפלות ולא אמ' לו כל דבר. ולא יצאת אותה השנה ולא שינתה ולא שילשה עד שמת אותו האיש ומתה אשתו ומת בנו ובן בנו ויצאו ט"ו נפשות מתוך ביתו ולא נשתייר לו אלא זוג אחד של בני אדם אחד חיגר וסומא ואחד שוטה ורשע.¹²

כאמור, חלקו הראשון של המדרש מכיל דרשות רבות מספרו של רבי משה הדרשן. דרשותיו מרוכזות בעיקר בפרשות יג-יד במדרש, המוקדשות לקרבנות הנשיאים. רבי משה הדרשן גילה עניין מיוחד בגימטריות ובמספרים, וחיבר 12 דרשות שונות ולא תלויות זו בזו על הפסוקים המתארים את קרבנות הנשיאים, החוזרים על עצמם 12 פעמים מילה במילה.¹³ ייתכן שריבוי המספרים שבקרבנות הנשיאים גרמה להתעניינותו הרבה בנושא. לדוגמה, על התיבות "קערת כסף אחת שלֹשים ומאה משקלה" (במדבר ז', יט) בקרבנו של נשיא שבט יששכר, מובאת הדרשה הבאה:

'קערת כסף אחת' בא נשיא יששכר והקריב על שם התורה, לפי שהם אהבו את התורה יותר מכל השבטים… 'שלשים ומאה משקלה' צא וחשוב כ"ד ספרים של תורה שבכתב ושמונים מן משנה שמתחלת במ"ם 'מאימתי קורין את שמע' וכו' (ברכות פ"א מ"א) ומסיימת במ"ם 'ה' יברך את עמו בשלום' (עוקצין פ"ג מי"ב) מ"ם ארבעים ומ"ם ארבעים הרי שמונים. הרי ק"ד שעולים מניינם של תורה שבכתב ותורה שבעל פה… ונתנה לכ"ו דורות שהיו מאדם ועד משה שניתנה תורה על ידו, הרי ק"ל לכך היה משקל הקערה ק"ל.¹⁴

בדרשה מפרש הדרשן את משקל קערת הכסף, 130, כסכום של מספרים הקשורים לתורה, שהייתה אהובה על שבט יששכר במיוחד. המספרים המצטרפים לסכום 130 הם מספר הספרים שבמקרא (תורה שבכתב): 24, הערך המספרי של האות הראשונה והאות האחרונה במשנה (תורה שבעל פה):¹⁵ ארבעים ועוד ארבעים, ומספר הדורות בין אדם הראשון לבין משה: 26. דרשות נוספות משל רבי משה הדרשן מצביעות על עניין רב באותיות האלף-בית ובמשמעותן. במקומות אחרים במדרש, שאינם לפי ההשערה משל ר' משה הדרשן, נעשה שימוש מועט בדרכי דרשה כאלו.

מאק (הקבלה) מדגיש כי בבמדבר רבה ניתן לזהות קטעים הקשורים לתורת הנסתר וקטעים בעלי אופי מיסטי. רובם לקוחים מהתלמוד הבבלי או ממדרשים קדומים מוכרים, לאחר עיבוד ושילוב עם מקורות אחרים על ידי עורך המדרש. לדוגמה:

א"ר סימון בשעה שאמר הקב"ה לישראל להקים את המשכן רמז למלאכי השרת שיעשו אף הם משכן ובעת שהוקם למטן הוקם למעלן והוא משכן הנער ששמו מטטרון שבו מקריב נשמותיהם של הצדיקים לכפר על ישראל בימי גלותם.¹⁶

התוספת "לכפר על ישראל בימי גלותם" אינה מופיעה בכל מקום אחר לפני במדבר רבה, והיא מעין אקטואליזציה של רעיון מיסטי מוכר. נושא הגלות מרכזי מאוד במדרש במדבר רבה ומדרשות רבות עולה המציאות בגלות והשאיפה לגאולה. ראשוני החכמים המשתמשים במדרש ומצטטים ממנו הם המקובלים ר' יהודה בר' יקר, ר' עזרא ור' עזריאל מגירונה. נראה, כי רעיונות מיסטיים שעברו עיבוד בבמדבר רבה הופיעו גם בספר הבהיר.¹⁷ במדבר רבה מהווה, למעשה, חוליה בדרך המעבר של רעיונות מתחום המיסטיקה היהודית, שעליהם נבנתה ראשית הקבלה.

מאק (דרשות) סבור כי במדרש מופיעות דרשות בעלות משמעות אנטי-נוצרית. מוטיבים דרשניים שונים הקשורים למגע עם הנצרות מופיעים בו בתדירות גבוהה, כמו למשל חטא העגל, שמסתיים בנימה של כפרה וטהרה, ומוטיב הסבל בגלות, בעיקר בגלות אדום. לעתים מוטיב פולמוסי עתיק, כמו כתיבת התורה שבעל פה,¹⁸ מופיע במדרש שוב ונושא משמעות רלוונטית לזמנו ומקומו של הדרשן. לדוגמה:

תורה שבכתב נתנה להם כדי למלאותם מצוות, ותורה שבעל פה להיות מצויינים בה משאר האומות, שעל כך לא נתנה בכתב כדי שלא יזייפוה ישמעאלים¹⁹ כשם שעשו בתורה שבכתב ויאמרו שהם ישראל.²⁰

מאק (במדבר רבה) מציין כי מדרש במדבר רבה מכיל חומרי הלכה רבים יחסית למדרשי אגדה אחרים. בחלקים אחדים של המדרש הוא מתקרב באופיו למדרשי ההלכה של התנאים. עובדה זו יכולה להעיד כי קהל היעד של המדרש כלל גם תלמידי חכמים.

מהדורה ביקורתית²¹

ח' מאק התקין דוגמה למהדורה ביקורתית לפרשה ה, א ולפרשה יא, ה-ו, במסגרת עבודת דוקטור שכתב על המדרש בירושלים בשנת 1991. למדרש התנחומא, שאליו משתייך חלק ב של המדרש, טרם הותקנה מהדורה ביקורתית. בהיעדר מהדורה ביקורתית מהדורת המדרש המקובלת היא מהדורת הדפוס. נוסח המדרש על פי דפוס וילנה מופיע בפרויקט השו"ת של אוניברסיטת בר אילן.

ביבליוגרפיה

ממהדורות המדרש, פירושים ותרגומים

דפוס ראשון: מדרש רבה, קושטא רע"ב.

מדרש רבה, ונציה ש"ה.

מדרש רבה, וילנה תר"ג-תר"ה, תרמ"ה (דפוס צילום ירושלים תשמ"ח).

מדרש רבה, ורשה תר"י, תרפ"ד (דפוס צילום ירושלים תשל"ז).

מדרש רבה, מפורש בידי א"א הלוי, תל אביב תשט"ז-תשכ"ג.

מדרש רבה, מפורש פירוש מדעי חדש, מ"א מירקין, תל אביב תשי"ז-תשכ"ז.

מדרש רבה המבואר, ירושלים תשמ"ג-תשנ"ט.

Midrash rabbah, translated into English with notes, glossary and indexes under the editorship of H. Freedman and M. Simon; with a foreword by I. Epstein, London 1939.

מחקרים

מ' ברגמן, ספרות תנחומא ילמדנו: תיאור נוסחיה ועיונים בדרכי התהוותם, עבודה לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית, ירושלים תשנ"א.

ח' מאק, 'דרשות אנטי נוצריות במדרש במדבר רבה', הקונגרס העולמי למדעי היהדות 10, ג, 1, תש"ן, עמ' 133-140 = מאק, דרשות.

הנ"ל, מדרש במדבר רבה חלק א: מבוא ודוגמא למהדורה, עבודה לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית, ירושלים תשנ"א = מאק, במדבר רבה.

הנ"ל, 'עיצוב פרשה מן המדרש בידי מדפיסי קושטא בשנת רע"ב', פעמים 52, תשנ"ב, עמ' 37-46 = מאק, עיצוב.

הנ"ל, 'המדרשים המאוחרים', מחניים 7, תשנ"ד, עמ' 138-151.

הנ"ל, 'זמנו, מקומו ותפוצתו של מדרש במדבר רבה', בתוך: מ"ב לרנר ואחרים (עורכים), תעודה יא: מחקרים במדרשי האגדה – ספר זיכרון לצבי מאיר רבינוביץ, תל אביב תשנ"ו, עמ' 91-105 = מאק, זמנו.

הנ"ל, 'מדרש במדבר רבה וראשית הקבלה בפרובנס', אשל באר שבע ד, תשנ"ו, עמ' 78-94 = מאק, הקבלה.

הנ"ל, 'פתיחות במדרש במדבר רבה חלק א', מחקרי ירושלים בספרות עברית יז, תשנ"ט, עמ' 41-56 = מאק, פתיחות.

י' פרנקל, מדרש ואגדה, יחידה י, האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב תשנ"ג.

M.D. Herr, ‘Numbers Rabbah’, Encyclopaedia Judaica 15, Detroit 2007, pp. 337-338.

H.L. Strack and G. Stemberger, Introduction to the Talmud and Midrash, Edinburgh 1991.

לקריאה נוספת

ח' מאק, 'מדרש שמואל ומדרש במדבר רבה', בתוך: א' אדרעי ואחרים (עורכים), מחקרים בתלמוד ובמדרש: ספר זיכרון לתרצה ליפשיץ, ירושלים תשס"ה, עמ'
293-307.

הנ"ל, 'מקומראן לפרובנס – רעיון המשיח משבט מנשה ממגילות ים המלח אל מדרש מימי הביניים', מגילות ג, תשס"ה, עמ' 85-100.

M.B. Lerner, ‘The Work of Aggadic Midrash and the Esther Midrashim’, in: S. Safrai (ed.), The Literature of the Sages II, Assen 2006, pp. 133-229.