מיוחדים

מים ראשונים: כבר הקדשנו דף מיוחד בשם לא שמעתי, שכחתי, טעיתי בפרשת שמיני, והפעם נתמקד בביטוי "שבשתא" היינו שיבוש או נוסח לא נכון, בלימוד בע"פ או בספר.

מסכת פסחים דף קיב עמוד א – קשה לתקן שיבוש

חמישה דברים צוה רבי עקיבא את רבי שמעון בן יוחי כשהיה חבוש בבית האסורין.¹ אמר לו: רבי, למדני תורה. אמר: איני מלמדך. אמר לו: אם אין אתה מלמדני – אני אומר ליוחי אבא ומוסרך למלכות. אמר לו: בני, יותר ממה שהעגל רוצה לינק פרה רוצה להניק. אמר לו: ומי בסכנה? והלא עגל בסכנה.² אמר לו: אם בקשת ליחנק – היתלה באילן גדול, וכשאתה מלמד את בנך – למדהו בספר מוגה. מאי היא? אמר רבא ואיתימא רב משרשיא: בחדתא, שַׁבֶּשְׁתָּא כיון דעל – על.³

מסכת בבא בתרא דף כא עמוד א – איזה מורה עדיף?

ואמר רבא: הני תרי מקרי דרדקי,⁴ חד גריס ולא דייק וחד דייק ולא גריס – מותבינן ההוא דגריס ולא דייק, שבשתא ממילא נפקא.⁵ רב דימי מנהרדעא אמר: מותבינן דדייק ולא גריס, שבשתא כיון דעל – על.⁶

שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה סימן רמה סעיף יט – הלכה כרב דימי

אם יש כאן שני מלמדים, האחד קורא הרבה ואינו מדקדק עמהם להבינם על נכון, ואחד אינו קורא כל כך, אלא שמדקדק עמהם להבינם, לוקחין אותו שמדקדק יותר.⁷

רמב"ם הלכות תלמוד תורה פרק ב הלכה ג – מלמד המתרשל

מלמד התינוקות שהוא מניח התינוקות ויוצא, או שהוא עושה מלאכה אחרת עמהן, או שהוא מתרשל בלימודן, הרי זה בכלל "ארור עושה מלאכת ה' רמיה", לפיכך אין ראוי להושיב מלמד אלא בעל יראה מהיר לקרות ולדקדק.⁸

מסכת מכות דף טז עמוד ב – המלמד שפשע

כי הא דההוא מקרי דרדקי דהוה פשע בינוקי, אדריה רב אחא, ואהדריה רבינא, דלא אשתכח דדייק כוותיה.⁹

מסכת חולין דף קמא עמוד א – משניות משובשות¹⁰

משנה: הנוטל אם על הבנים – ר' יהודה אומר לוקה ואינו משלח …

גמרא: … תא שמע: "גנב וגזלן ישנן בכלל מלקות – דברי רבי יהודה". והא הכא, דלאו שניתק לעשה הוא, דרחמנא אמר: "לא תגזול", "והשיב את הגזלה", שמע מינה: טעמא דר' יהודה משום דקסבר לאו שניתק לעשה לוקין עליו! אמר ליה ר' זירא: לאו אמינא לכו כל מתניתא דלא תניא בי רבי חייא ובי רבי אושעיא – משבשתא היא, ולא תותבו מינה בי מדרשא.¹¹

מסכת בבא מציעא דף צו עמוד א – החריפות משבשת

בעי רמי בר חמא: בעל בנכסי אשתו – שואל הוי או שוכר הוי? – אמר רבא: לפום חורפא שבשתא. מה נפשך, אי שואל הוי – שאלה בבעלים היא, אי שוכר הוי – שכירות בבעלים היא.¹²

תוספות מסכת פסחים דף קיב עמוד א – בע"פ או בספר¹³

שבשתא דעל על – תימה דרבא גופא אית ליה בלא יחפור (ב"ב דף כא.) שבשתא ממילא נפקא!¹⁴ ויש לומר דהיינו כשלומד קמי דגריס ולא דייק שיכול להבין מעצמו כשיגדל, אבל כאן דאיירי בספר שאינו מוגה סומך על ספרו ואינו יוצא מידי טעותו.¹⁵

יפה תואר בראשית רבה כ יא פרשת בראשית – לימוד עצמי מול לימוד מאחרים¹⁶

ובבחינה אחת, הטעיות שמצד קיצור עצמו יותר קלי ההסרה אחר שגדלו עמו, כי עוד יש תקוה כי ישוב יהפוך להבין ענינה, שהאדם חושד תמיד את דעתו שמא טעה, והזמן יספיק להוצאת האמת. אבל המקובל מזולתו לא יתן אל לבו, בחשבו שמה שנמסר לו אמונת אומן, וכהאי גוונא: שבשתא כיון דעל על.¹⁷

ובבחינה אחרת הוא בהיפך, שהטעיות שמצד האדם אחר שדעתו מוטעה, מי ירפאנו? וימשך להן תמיד! אבל מה שקיבל מזולתו, אפשר שהוא בדעתו כשיעיין יסירם מלבו …¹⁸

שאילתות דרב אחאי פרשת ואתחנן שאילתא קמב – חזרה למחלוקת רבא ורב דימי¹⁹

ברם צריך למימר: היכא דאיכא תרי מקרי דרדקי חד גמיר וחד גריס, הי מינייהו מותבינן? דגריס מותבינן – שבשתא כיון דגריס בהדי מר ומר ממילא נפקא; או דילמא דגמיר מותבינן – שבשתא דאידבק תקיפא עד דנפקא? תא שמא: דאמר רבא: הני תרי מקרי דרדקי חד גמיר וחד גריס, דגריס מותבינן – שבשתא ממילא נפקא. ורב דימי מנהרדעא אמר: דגמיר מותבינן – שבשתא דעל על. והלכתא כרב דימי מנהרדעא.²⁰

מחלקי המים