מיוחדים

מים ראשונים: שואבי המים הוותיקים זוכרים אולי דף זה שחברנו לראשונה בבחירות לכנסת השש עשרה וכפלנו בכנסת השבע עשרה וחזרנו וכפלנו בכנסת ח"י והי"ט, והעשרים וכו' וכו'. ואם נזכה ויזכונו נבחרינו נזכה לעוד כנסות הרבה כן תרבינה וכן יאריכו ימינו עלי חלד בנועם ובשמחה ובלבב טוב.

ספרי דברים פיסקא סז

רבי יהודה אומר: שלוש מצוות נצטוו ישראל בשעת כניסתם לארץ, למנות להם מלך, לבנות להם בית הבחירה ולהכרית זרע עמלק. איני יודע איזה יקדום, אם למנות להם מלך, אם לבנות להם בית הבחירה, אם להכרית זרע עמלק? תלמוד לומר: "ויאמר כי יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק" (שמות יז טז) – משישב המלך על כסא ה' את מכרית זרע עמלק.¹

רמב"ן דברים פרק יז פסוק יד

"ואמרת אשימה עלי מלך" – … והיא מצות עשה שיחייב אותנו לומר כן אחר ירושה וישיבה, כלשון "ועשית  מעקה לגגך" (להלן כב ח) וזולתם. והזכיר "ואמרת", כי מצוה שיבואו לפני הכהנים הלוים ואל  השופט ויאמרו להם רצוננו שנשים עלינו מלך.²

ספר המצוות לרמב"ם מצות עשה קעג

והמצוה הקע"ג היא שצונו למנות עלינו מלך מישראל יקבץ כל אומתינו וינהיגנו. והוא אמרו יתברך: "שום תשים עליך מלך" (שם יז). וכבר קדם לנו לשונם בספרי: "שלש מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ למנות להם מלך ולבנות להם בית הבחירה ולהכריע זרעו שלעמלק". ולשון ספרי ג"כ "שום תשים עליך מלך מצות עשה".³

פירוש בעל העמק דבר, דברים פרק יז פסוק יד

"ואמרת אשימה עלי מלך" – … אכן לפי לשון זה היה במשמע שאין זה מצוה במוחלט למנות מלך, אלא רשות כמו "ואמרת אוכלה בשר" … והרי ידוע בדברי חז"ל דמצוה למנות מלך ואם כן למאי כתיב "ואמרת"?⁴

ונראה דמשום דהנהגת המדינה משתנה אם מתנהג עפ"י דעת מלוכה או עפ"י דעת העם ונבחריהם. ויש מדינה שאינה יכולה לסבול דעת מלוכה, ויש מדינה שבלא מלך הרי היא כספינה בלי קברניט, ודבר זה אי אפשר לעשות עפ"י הכרח מצות עשה. שהרי בעניין השייך להנהגת הכלל … לא אפשר לצוות בהחלט למנות מלך כל זמן שלא עלה בהסכמת העם לסבול עול מלך, עפ"י שרואים מדינות אשר סביבותיהם מתנהגים בסדר נכון יותר.  אז מצות עשה לסנהדרין למנות מלך, ומש"ה כתיב ואמרת וגו' שיהא העם מבקשים כך, אז שום תשים וגו'.⁵

מים ביניים משלנו

ופשיטא שבימינו "הסכמת העם" ו"דעת העם ונבחריהם" היא כנסת ישראל.⁶

פירוש אברבנאל שמואל א ח

"ויתקבצו כל זקני ישראל" – הנה יהיה באמת מחשבתם בחיוב המלך והכרחיותו כוזבת, לפי שאינו מתבטל שיהיו בעם מנהיגים רבים מתקבצים ומתאחדים ומסכימים בעיצה אחת ועל פיהם תהיה ההנהגה והמשפט. למה לא יהיו הנהגותיהם זמניות משנה לשנה … ובהגיע תור שופטים ושוטרים אחרים יקומו תחתיהם ויראו אם הראשונים פשעו באומנותם … ולמה לא יהיה יכולתם מוגבל ומסודר לפי התורות והמשפטים? הדין נותן שיחיד ורבים הלכה כרבים ושיותר קרוב הוא שיפשע האדם היחידי במלכות … משיחטאו אנשים רבים בהיווסדם יחד עליו.⁷

ברכות דף נח עמוד א

תנו רבנן: … הרואה מלכי אומות העולם – אומר ברוך שנתן מכבודו לבשר ודם. אמר רבי יוחנן: לעולם ישתדל אדם לרוץ לקראת מלכי ישראל, ולא לקראת מלכי ישראל בלבד אלא אפילו לקראת מלכי אומות העולם, שאם יזכה – יבחין בין מלכי ישראל למלכי אומות העולם … רב ששת אמר: מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא [מלכות הארץ כעין מלכות שמים].⁸

 

"לפיכך ילך ויקיים בשמחה מצוות עשה של בחירת מלך בישראל וזריזין מקדימין למצוות. ובקיימו מצווה זו ייזכר בכל הדורות הקודמים שלא זכו לכך וישתף אותם, במחשבתו, במצווה חשובה זו, כנאמר: "את אשר ישנו פה עמנו היום ואת אשר איננו פה עמנו היום".⁹ ויטיל הפתק באימה וביראה ויעשה הכל כדת וכדין על מנת שיהיה קולו בין הכשרים ולא בין הפסולים, בין הפורסים סוכת שלום ולא בין הפורשים מן הציבור. ואחר כך ילך לביתו ויעשה סעודת מצווה ויקרא בספרי העתים לתולדות עם ישראל וקורותיו ויתענג עם בני ביתו על השבתון" (הלכות מדינה, פרק בוחרין, סימן תש"ח, סעיף תשע"ג).¹⁰

 

הצבעה כשרה ושמחה

מחלקי המים

 

מים אחרונים:

בחירות לכנסת הראשונה

 

הדברים שלהלן, לוקטו מתוך יומנו האישי של הרב משה יקותיאל אלפרט זצ"ל שהיה ר"מ (מלמד) בישיבת 'עץ חיים' הידועה בירושלים (בשנים 1917- 1955).

בפעם הראשונה לאחר אלפי שנה – יום הבחירות לכנסת הראשונה כ"ד טבת תש"ט 25/1/49. בשעה 5:35 בבוקר השכם קמנו אני ואשתי ואחי ר' שמעון ליב וגיסי ר' נתנאל סלדוכין, ובני דב. אחרי ששתינו קפה לבשנו בגדי שבת לכבוד היום הגדול והקדוש הזה. כי 'זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו'. אחרי אלפיים שנות גלות או יותר, אפשר להגיד מששת ימי בראשית ועד היום הזה, לא זכינו ליום כזה. שנלך לבחירות למדינה יהודית ו'ברוך שהחיינו וקיימנו לזמן הזה'. … אני ואשתי וגיסי הלכנו לקלפי באזור 10, בית הפועל המזרחי, אשר ברחוב החבשים, ופנקסי הזהות של מדינת ישראל בידינו. בשמחה רבה ועצומה הלכנו את הדרך הקצרה מביתנו … כל הדרך אל הקלפי, הלכתי כמו בשמחת תורה אצל הקפות, עם ספר תורה, כי פנקס הזהות של ישראל היה בידי. לא היה גבול לאושר והשמחה שהיו לי. בשעה 5:50 באנו לבית הפועל המזרחי, ואנחנו היינו הראשונים. רק השמש היה שם. החשמל היה דולק. שאלנו את השמש איפה הם חברי ועדת הקלפי? הם עוד לא באו! חיכינו עד שעה 5:54 באו שנים מאנשי חברי ועדת הקלפי ובשעה 6:02 בא היושב ראש של הוועדה העורך דין —. מחיתי בפניו על זה שלא בא בזמן הנכון, כי לפי החוק היה צריך להתחיל בשעה 6:00. היו"ר התנצל לפני. היו"ר אמר שמכיוון שישנו קוורום, כי היו"ר והסגן ועוד חבר אחד, וגם משקיף אחד מ'חרות', כבר אפשר להתחיל בעבודה. השמש הביא את תיבת הקלפי, והיו"ר קרא אותי ואמר 'והדרת פני זקן', וגם לאחי, ובקש מאיתנו שאנחנו שנינו נהיה עדים לפרוצדורה של פתיחת הקלפי. הוא הראה אותנו את תיבת הקלפי שהיא ריקה ובפנינו חתם אותה, קשר סביב התיבה חבל ארוך וקשר אותו היטב וחתם בשעווה, ורשם פרטיכל על זה. הוא רשם בפרטיכל כי אני באתי בשעה 6:00 (זה לא מדויק מכיוון שבאנו בשעה 5:50, והוא היו"ר בא בשעה 6:02) ובשעה 6:23 התחילו הבחירות. היו"ר אמר לי שהיות ואני האיש הזקן מכל האנשים שישנם פה, אז אני אהיה הראשון מהבוחרים.

ברטט של קדושה ובהדרת קודש מסרתי לידי היו"ר את פנקס הזהות שלי וקרא את שמי מתוך הפנקס שלי וספר הבוחרים וסגן היו"ר רשם את שמי בנייר, ונתן לי את מספר 1. מסר לידי מעטפה אחת ונכנסתי לחדר השני, ששם היו מונחים כל הפתקאות מכל הרשימות, וביד רועדת וברגש של קדושה לקחתי פתק אחד מספר 'ב' רשימת האיחוד הדתי ושמתי אותה לתוך המעטפה שקבלתי אותה מידי היו"ר, ונכנסתי שוב לחדר הקלפי, והראיתי לכולם כי יש בידי רק מעטפה אחת. והגיע הרגע הכי קדוש בחיי, אותו רגע שלא זכו לו, לא האבא שלי, ולא הסבא שלי. רק אני בזמני זכיתי לרגע קדוש וטהור כזה. אשרי לי ואשרי חלקי! בירכתי ברכת שהחיינו, ושמתי את המעטפה לתוך תיבת הקלפי. לחצתי את ידי היו"ר והסגן, ויתר חברי הועדה ויצאתי משם. חיכיתי לאשתי, אחי וגיסי, ובשעה 6:28 שבנו הביתה.

הלכתי להתפלל, יום חג גדול.