מים ראשונים: לעומת מדרשים רבים המהללים ומשבחים את משה שהיה רועה צאן נאמן, שיצא לראות בסבל אחיו, שסבל בשביל בני ישראל, שסינגר עליהם בעת שחטאו, שעלה למרום והתעמת עם המלאכים, שהיה ענו מכל האדם, שגברה ידו על יד הקב"ה וכו', יש מדרשים לא מעטים אשר 'יורדים' על משה ומנסים כאילו לכפוף את קומתו. אם תרצה לומר, הם מנסים להציגו כבן אדם ולהילחם בכל אלה שמאליהים את דמותו ומציירים אותו כשרף ומלאך. אולי גם כמשקל נגד לקטעים במקרא שמתארים את משה כמי שהיה בהר ארבעים יום וארבעים ללא אכילה ושתיה, כמי שדיבר עם אלהים פה אל פה ופנים בפנים, כמי שקרן עור פניו עד שהיה צריך לשים עליהם מסווה וכו' – ומנסים להחזירו לדמות בן אנוש. אך כאן אין הכוונה למדרשים סביב מותו של משה שפשיטא שמטרתם להפקיעו מהאלהה ולציירו כאחד האדם.1 גם לא למדרשים בהם משה מודה שטעה בדבר הלכה או שנעלמה ממנו,2 וגם לא למדרשים שמתארים את משה ככועס,3 אלא למדרשים חריפים בהרבה שהעיון בהם מעלה את התמיהה למה להנמיך את דמותו של משה כל כך. מה מבקשים מדרשים אלה לומר?
מכילתא דרבי ישמעאל יתרו – מסכתא דעמלק פרשה א – השבועה ליתרו
… אמר משה, הואיל וכל העולם עובדי עבודה זרה, אני אעבוד למי שאמר והיה העולם.4 שבשעה שאמר משה ליתרו: תן לי צפורה בתך לאשה, אמר לו יתרו: קבל עליך דבר זה שאומר לך ואני נותנה לך לאשה. אמר לו: מהו? אמר לו בן שיהיה לך תחילה יהיה לעבודה זרה, מכאן ואילך לשם שמים, וקבל עליו. אמר לו: הישבע לי, וישבע לו, שנאמר: "ויואל משה" (שמות ב כא) – אין אָלָה אלא לשון שבועה וכו'. שנאמר: "ויואל שאול את העם לאמר" (שמואל א יד כד), וכתיב: "ויאמר נעמן הואל וקח ככרים" (מלכים ב ה כג). לפיכך הקדים המלאך להרוג את משה, מיד: "ותקח צפורה צר ותכרות את ערלת בנה וגו' וירף ממנו וגו' ".5
שמות רבה ג יב, פרשת שמות – שהצטרע משום שאמר והם לא יאמינו לי
"ויען משה ויאמר: והן לא יאמינו לי ולא ישמעו בקולי" (שמות ד א). אותה שעה דבר משה שלא כהוגן! הקב"ה אמר לו: "ושמעו לקולך" (שמות ג יח) והוא אמר: "ולא ישמעו בקולי"! מיד השיבו הקב"ה בשיטתו נתן לו אותות לפי דבריו.6 ראה מה כתיב אחריו: "ויאמר ה' אליו מזה בידך ויאמר מטה" – אמר: מִזֶּה שבידך אתה צריך ללקות, שאתה מוציא שם רע על בני, הם מאמינים בני מאמינים. מאמינים, שנאמר: "ויאמן העם", בני מאמינים, שנאמר: "והאמין בה' " (בראשית טו ו).7 תפש משה מעשה הנחש שהוציא לשון הרע על בוראו, שנאמר: "כִּי יֹדֵעַ אֱלֹהִים כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע" (בראשית ג ה).8 כשם שלקה הנחש, כך זה עתיד ללקות, ראה מה כתיב: "ויאמר השליכהו ארצה וישליכהו ארצה ויהי לנחש" (שם ד ג) – לפי שעשה מעשה נחש, לכך הראה לו אות נחש, כלומר, עשית מעשה של זה.9
בראשית רבה נה ו – אל תקרב הלום
אמר רבי יהושע בן קרחה: בשני מקומות דימה משה עצמו לאברהם, א"ל הקב"ה: "אל תתהדר לפני מלך ובמקום גדולים אל תעמוד" (משלי כה ו). אברהם אמר: "הנני" – הנני לכהונה, הנני למלכות – זכה לכהונה, וזכה למלכות … משה אמר: "הנני" – הנני לכהונה, הנני למלכות. א"ל הקב"ה: "אל תקרב הלום". אין "קֵרב" אלא כהונה … "והזר הקרב יומת". ואין הלום אלא מלכות … "כי הביאֹתָני עד הלום" (שמואל ב ז יח).10
מדרש תנאים לדברים פרק א – הדבר הקשה תביאו אלי
"והדבר אשר יקשה מכם תקריבון אלי ושמעתיו" (דברים א יז).11 שלושה נביאים גדולים לא עמדו בישראל כמותן, וכיון שנתגאו נתמכו.12 ואלו הן: משה ושמואל וישעיה. משה על ידי שנתגאה ואמר: "והדבר אשר יקשה מכם תקריבון אלו ושמעתיו" אמר לו הקב"ה: משה, אתה דן את הקשיות? חייך למחר בנות צלפחד שואלות אותך דבר שאפילו תינוקות של בית רבן יודעין אותו ואין אתה יודע מה להשיב.13
ויקרא רבה יג א – כועס על אלעזר ואיתמר
"הנותרים לאמר" – רבי פנחס ור' יהודה ברבי סימון. ר' פנחס אמר: אמר להם: הטובים מתו והרעים נשתיירו! ור' יהודה ברמי סימון אמר: אמר להם: אף אתם לואי לא נשתירתם!14
במדבר רבה יב יח, פרשת נשא – עימות עם הנשיאים
"ויקריבו אותם לפני המשכן" (במדבר ז ג)15 מלמד שהביאום ומסרום לצבור. באו ועמדו לפני המשכן ולא קבל מהם משה עד שנאמרה לו מפי הגבורה: "קח מאתם" … באותה שעה היה משה מתיירא ואומר: תאמר שמא נסתלקה ממני רוח הקודש ושרתה על הנשיאים? אמר לו הקב"ה: משה. אילו להם הייתי אומר שיביאו, לך הייתי אומר שתאמר להם. אלא: "קח מאתם" – מאתם היה הדבר. הא הסכימה דעתם לדעת העליונה.16
תוספתא מסכת סוטה (ליברמן) פרק ו הלכה ז – היד ה' תקצר?
דרש רבי עקיבא: "הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם" (במדבר יא כב)17 – וכי מספיק להם? "אם את כל דגי הים יאסף וכו' " – וכי הוא מספיק להם?18 כגון שנאמר: "ואם לא תמצא ידה די שה" (ויקרא יב ח). וכי איזו קשה, זו או "שמעו נא המורים"? הוי אומר: זו קשה יתר משמעו נא המורים! אלא שמחלל שם שמים בסתר – מחסכין עליו. בגלוי – נפרעין ממנו. זה שבסתר חיסך עליו המקום.19
פירוש אור החיים – ריבוי הדעות על חטאו של משה במי מריבה
פרשה זו רַבּוּ עליה כל מפרשי התורה, ותרתי בה לאור באור החיים20 … וראיתי שנאמרו י' דרכים בענין בדברי מפרשי התורה והן הנה בקצרה: רש"י ז"ל פירש ששגגת משה היתה כי ה' אמר אליהם דברו והוא הכה: רבי אברהם אבן עזרא פירש שהשגגה היתה שגרם שלא נתנה הסלע מימיה עד הכאה …רמב"ם פירש כי הקפיד ה' עליו על אשר נתרגז על העדה … רבינו חננאל והסכים אליו רמב"ן שהקפדת ה' היתה על אשר אמר נוציא לכם מים ולא אמר יוציא לכם, שמזה טעו ישראל וחשבו כי הם בחכמתם עושים את המעשה … הר"י אלבו בספר העיקרים ישב שהקפדת ה' היתה על שלא נתעוררו משה ואהרן מעצמן להוציא להם מים והיו מרעידים שזה יורה מיעוט הביטחון וגו' … 21
הנה כל העשרה דרכים אינם מוציאים אותנו ידי חובת האמת … ותרתי לי מנוחה בדברי הראשונים ז"ל ואמצא במדרש … ד' חטאות כתובים כאן, לא האמנתם, לא קדשתם, מעלתם, מריתם … ועל פי מדרש זה נעמוד על פירוש אמרי קדוש במאמר: "קח את המטה ודברתם אל הסלע וגו' והוצאת להם מים מן הסלע".22
במדבר רבה כא יד – סבור שבניו ראויים למלא את מקומו
"וידבר משה אל ה' לאמר: יפקוד ה' אלהי הרוחות לכל בשר איש על העדה" – כל מי שמבקש צרכי ציבור כאילו בא בזרוע.23 "יפקוד ה'" – מה ראה לבקש הדבר הזה אחר סדר נחלות? אלא כיון שירשו בנות צלפחד אביהן, אמר משה: הרי השעה שאתבע בה צרכי. אם הבנות יורשות, בדין הוא שירשו בני את כבודי. אמר לו הקב"ה: "נוצר תאנה יאכל פריה ושומר אדוניו יכובד" (משלי כז יח) – בניך ישבו להם ולא עסקו בתורה. יהושע הרבה שרתך והרבה חלק לך כבוד והוא היה משכים ומעריב בבית הועד שלך. הוא היה מסדר את הספסלים והוא פורס את המחצלאות. הואיל והוא שרתך בכל כוחו, כדאי הוא שישמש את ישראל.24
ספרי במדבר סימן שה – בני ישראל חושדים במשה בהקשר עם מות אהרון
… באותה שעה היו ישראל נפוצים וערומים מכל מצות. נתקבצו כל ישראל אצל משה ואמרו לו: אהרן אחיך היכן הוא? אמר להם: אלהים גנזו לחיי העולם הבא. ולא היו מאמינים לו. אמרו לו: אנו יודעים בך שאכזרי אתה, שמא אמר לפניך דבר שאינו הגון וקנסת עליו מיתה? מה עשה הקב"ה הביא מיטתו של אהרן ותלאה בשמי שמים והיה הקב"ה עומד בהספד עליו ומלאכי שרת עונים אחריו. ומה היו אומרים? "תורת אמת היתה בפיהו ועולה לא נמצא בשפתיו בשלום ובמישור הלך אתי ורבים השיב מעון" (מלאכי ב ו).25
אוצר מדרשים (אייזנשטיין) משה עמוד 363 – מי אמר לך להרוג את המצרי?
א"ל הקב"ה למשה: כלום אתה צדיק מאדם הראשון ודורו? א"ל: כן, אדם הראשון וחוה פיתה אותם נחש ואני החייתי מתים בנחש.26 א"ל הקב"ה: כלום אתה גדול מנח ודורו? א"ל: כן, נח הבאת עליו ועל דורו מי המבול ונח לא בקש רחמים על דורו ואני אמרתי: "ועתה אם תשא חטאתם ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת" (שמות ).27 א"ל כלום אתה גדול מאברהם שנסיתי אותו בעשרה נסיונות? א"ל יצא ממנו ישמעאל שיאבדו בניו את בניך וכו'. א"ל האתה גדול מיצחק? א"ל יצא מחלציו מי שיחריב את ביתך ובניו יהרגו את בניך כהניך ולויך, א"ל הקב"ה כלום אמרתי לך שתהרוג את המצרי? א"ל ואתה הרגת כל בכורי מצרים ואני אמות בשביל מצרי אחד? א"ל הקב"ה ואתה דומה אלי ממית ומחיה? כלום אתה יכול להחיות כמוני,
דברים רבה פרשה ט סימן ט – משה מקנא ביהושע ומבקש למות
"קרא את יהושע והתיצבו באהל מועד". אמר לפניו: רבש"ע, יטול יהושע אַרְכִי שלי ואהא חי.28 אמר הקב"ה: עשה לו כדרך שהוא עושה לך. מיד השכים משה והלך לביתו של יהושע. נתיירא יהושע ואמר: משה רבי בא אצלי?! יצאו להלוך. הלך משה לשמאלו של יהושע. נכנסו לאהל מועד, ירד עמוד הענן והפסיק ביניהם. משנסתלק עמוד הענן, הלך משה אצל יהושע ואמר לו: מה אמר לך הדיבור? אמר לו יהושע: כשהיה הדיבור נגלה עליך, יודע הייתי מה מדבר עמך? אותה שעה צעק משה ואמר: מאה מיתות ולא קנאה אחת. ושלמה מפרשה: "כי עזה כמות אהבה קשה כשאול קנאה" (שיר השירים ח ו) – אהבה שאהב משה ליהושע ומה שקינא משה ביהושע. כיון שקיבל עליו למות, התחיל הקב"ה מפייסו. אמר לו: חייך, בעולם הזה הנהגת את בני, אף לעתיד לבוא על ידיך אני מנהיג אותן. שנאמר: "וַיִּזְכֹּר יְמֵי עוֹלָם מֹשֶׁה עַמּוֹ" (ישעיה סג).29
מדרש תנאים לדברים פרק לא – מתחנן, נופל ונכשל
אמר ר' חנינא בר אידי: באותה שעה הלך משה ונפל על רגלי אלעזר ואמר לו: אלעזר בני, בקש עלי רחמים שאכנס לארץ ישראל, כשם שבקשתי על אהרן אביך, שנאמר: "וּבְאַהֲרֹן הִתְאַנַּף ה' מְאֹד לְהַשְׁמִידוֹ וָאֶתְפַּלֵּל גַּם בְּעַד אַהֲרֹן בָּעֵת הַהִוא" (דברים ט כ).30 השיב אלעזר ואמר למשה אתה ערבן שלכל ישראל ואתה מבקש לך ערב אתה הוא מָטָן שלכל ישראל ואתה מבקש סומך באותה שעה היה משה מתחנן כנגד אבות העולם לבקש עליו רחמים וכו'.31
מסכת בבא בתרא דף קי עמוד א – פסל מיכה קשור עם משה!
"ויאמרו לו מי הביאך הלום ומה אתה עושה בזה ומה לך פה" (שופטים יח ג)32 – אמרו לו: לאו ממשה קא אתית דכתיב ביה: "אל תקרב הלום"? לאו ממשה קא אתית דכתיב ביה: "מה זה בידך"? לאו ממשה קא אתית דכתיב ביה: "ואתה פה עמוד עמדי"? תיעשה כהן לעבודה זרה?! אמר להן: כך מקובלני מבית אבי אבא: לעולם ישכיר אדם עצמו לעבודה זרה ואל יצטרך לבריות. והוא סבר: לעבודה זרה ממש; ולא היא, אלא עבודה זרה – עבודה שזרה לו.33
מסכת מנחות כט ע"ב – משה נכנס לבית המדרש ולא מבין את שיח החכמים
בשעה שעלה משה למרום, מצאו להקב"ה שיושב וקושר כתרים לאותיות, אמר לפניו: רבש"ע, מי מעכב על ידך? אמר לו: אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות ועקיבא בן יוסף שמו, שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות. אמר לפניו: רבש"ע, הראהו לי, אמר לו: חזור לאחורך. הלך וישב בסוף שמונה שורות, ולא היה יודע מה הן אומרים, תשש כחו; כיון שהגיע לדבר אחד, אמרו לו תלמידיו: רבי, מנין לך? אמר להן: הלכה למשה מסיני, נתיישבה דעתו.34
פרקי דרבי אליעזר פרק לט – לעתיד לבוא, אליהו (ודוד) לא משה!
אמר לו: "לך ואשלחך אל פרעה". אמר לפניו: ריבון כל העולמים: שלח נא ביד תשלח – רוצה לומר: ביד אותו האיש שאתה עתיד לשלוח.35 אמר לו: לא אמרתי לך ואשלחך אל ישראל, אלא "לך ואשלחך אל פרעה". ולאותו האיש שאתה אומר, אני שולח לעתיד לבוא אל ישראל, שנאמר: "הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא וכו' והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם".36
מחלקי המים