מיוחדים

מים ראשונים: נושא שלא-מעטים נדרשו לו וניסו 'לפצח', הוא ההומור בספרות חז"ל: האם יש הומור בחז"ל? ואם כן, מה טיבו ומקורותיו? אנו נדרשים לנושא קצת שונה, שנראה שיש יותר סיכוי למצוא לו מקורות והוא בדיחות הדעת, היינו, רגעים ואירועים בהם הניחו חכמים לרגע את הנושאים והסוגיות שברומו של עולם ההלכה והאגדה בהם הם מתעסקים בכובד ראש, והרשו למשב רוח קליל יותר לחדור אל תוך בית המדרש. וגם בדיחות דעת בחיי המעשה, במפגשים חברתיים, מחוץ לכתליי בית המדרש.

מסכת שבת דף ל עמוד ב

…¹ ללמדך שאין שכינה שורה, לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות ולא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך שיחה ולא מתוך דברים בטלים, אלא מתוך דבר שמחה של מצוה, שנאמר: "ועתה קחו לי מנגן והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה' " (מלכים ב ג טו).² אמר רב יהודה: וכן לדבר הלכה.³ אמר רבא: וכן לחלום טוב. אִינּי?⁴ והאמר רב גידל אמר רב: כל תלמיד חכם שיושב לפני רבו ואין שפתותיו נוטפות מַר – תכוינה, שנאמר: "שִׂפְתוֹתָיו שׁוֹשַׁנִּים נֹטְפוֹת מוֹר עֹבֵר" (שיר השירים ה יג) – אל תקרי: מור עובר, אלא: מַר עובר;⁵ אל תקרי שׁוֹשַׁנִּים אלא שֶׁשׁוֹנִים! לא קשיא, הא – בְּרַבָּה והא – בתלמיד.⁶ ואיבעית אימא: הא והא ברבה, ולא קשיא, הא – מקמי דְלִפְתַּח, הא – לבתר דִפְתַּח. כי הא דרבה, מקמי דפתח להו לרבנן אמר מילתא דבדיחותא, ובדחי רבנן.⁷ לסוף יתיב באימתא ופתח בשמעתא.⁸

פסיקתא דרב כהנא פיסקא יב – בחדש השלישי

"אנכי ה' אלהיך" – א"ר חנינא בר פפא: נראה להם הקב"ה:⁹ פנים זעופות, פנים בינוניות, פנים מסבירות, פנים שוחקות. פנים זועמות למקרא, כשאדם מלמד את בנו תורה צריך ללמדו באימה. פנים בינונית למשנה. פנים מסבירות לתלמוד. פנים שוחקות לאגדה. אמר להם הקב"ה: אף על פי שאתם רואין כל הדמויות הללו, אלא: "אנכי ה' אלהיך".¹⁰

בראשית רבה נח ג, פרשת חיי שרה

רבי עקיבא היה יושב ודורש והצבור מתנמנם. ביקש לעוררם, אמר: מה ראתה אסתר שתמלוך על שבע ועשרים ומאה מדינה? אלא, תבוא אסתר שהיתה בת בתה של שרה שחייתה מאה ועשרים ושבע שנים ותמלוך על מאה ועשרים ושבע מדינות.¹¹

מסכת ברכות דף ל עמוד ב

משנה: אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש. חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת ומתפללין, כדי שיכוונו לבם לאביהם שבשמים. אפילו המלך שואל בשלומו לא ישיבנו, ואפילו נחש כרוך על עקבו לא יפסיק.¹²

גמרא: מנא הני מילי? אמר רבי אלעזר; דאמר קרא: "והיא מרת נפש ותתפלל על ה' " (חנה, שמואל א א יא) … אמר רבי יוסי ברבי חנינא מהכא: "ואני ברב חסדך אבוא ביתך אשתחוה אל היכל קדשך ביראתך" (תהלים ה ח) … אמר רבי יהושע בן לוי מהכא: "השתחוו לה' בהדרת קדש" (תהלים כט ב) – אל תקרי בהדרת אלא בחרדת … אלא אמר רב נחמן בר יצחק מהכא: "עבדו את ה' ביראה וגילו ברעדה" (תהלים ב יא). מאי וגילו ברעדה? אמר רב אדא בר מתנא אמר רבה: במקום גילה שם תהא רעדה.¹³

אביי היה יושב לפני רבה, ראהו שהיה מבודח ביותר, אמר: "וגילו ברעדה" כתיב! אמר לו: אני מניח תפילין. רבי ירמיה היה יושב לפני רבי זירא, ראהו שהיה מבודח ביותר, אמר לו: "בכל עצב יהיה מותר" (משלי יד כג) כתיב! – אמר לו: אני מניח תפילין.¹⁴

מר בנו של רבינא עשה הילולה (חתונה) לבנו. ראה את החכמים שהיו מבודחים ביותר. הביא כוס יקרה שהיא שווה ארבע מאה זוזי, ושבר לפניהם והתעצבו. רב אשי עשה הילולה לבנו. ראה את החכמים שהיו מבודחים ביותר. הביא כוס של זכוכית לבנה ושבר לפניהם והתעצבו. אמרו לו חכמים לרב המנונא הקטן בהילולה של מר בנו של רבינא: ישיר לנו מר! – אמר להו: ווי לנו שנמות, ווי לנו שנמות!¹⁵ אמרו לו: אנחנו מה נענה אחריך? – אמר להם: היכן התורה והיכן המצוה שיגנו עלינו?¹⁶

אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי: אסור לאדם שימלא שחוק פיו בעולם הזה, שנאמר: "אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה", אימתי – בזמן ש"יאמרו בגוים הגדיל ה' לעשות עם אלה". אמרו עליו על ריש לקיש, שמימיו לא מלא שחוק פיו בעולם הזה מכי שמעה מרבי יוחנן רביה.¹⁷

ספר הלכות גדולות סימן יח – הלכות תשעה באב ותעניות

ולא מיבעיא תשעה באב גופיה דאסיר, אלא מריש ירחא דאב נמי, מיתבעי לשנויי בבדיחותא, דתנן (תענית כו ב) משנכנס אב ממעטין בשמחה.¹⁸

חזקוני דברים פרק א פסוק ו

ה' דבר אלינו בחורב – פתח להו הכא כדי לקרובי דעתייהו במילי דבדיחותא.¹⁹

מסכת בבא קמא דף יז עמוד ב²⁰

משנה: כיצד הרגל מוּעֶדֶת? לשבר בדרך הילוכה. הבהמה מועדת להלך כדרכה ולשבר … כיצד השן מועדת? לאכול את הראוי לה. הבהמה מועדת לאכול פירות וירקות וכו'.

גמרא: א"ל רבינא לרבא: היינו רגל היינו בהמה! א"ל: תנא אבות וקתני תולדות. אלא מעתה, סיפא דקתני: השן מועדת, הבהמה מועדת, מאי אבות ומאי תולדות איכא? הוה קמהדר ליה בבדיחותא, וא"ל: אנא שנאי חדא ואת שני חדא.²¹

מסכת עירובין דף מז עמוד ב

תני רבי חייא: חרם שבין תחומי שבת – צריך מחיצה של ברזל להפסיקו.²² מחייך עליה רבי יוסי ברבי חנינא. מאי טעמא קא מחייך? אילימא משום דתני לה כרבי יוחנן בן נורי לחומרא, ואיהו סבירא ליה כרבנן לקולא? ומשום דסבר לקולא, מאן דתני לחומרא מחייך עלה? אלא משום דתניא: נהרות המושכין ומעיינות הנובעין – הרי הן כרגלי כל אדם.²³

מסכת עירובין דף כט עמוד א

אמר רבא: הריני כבן עזאי בשוקי טבריה.²⁴

בבא מציעא דף נט עמוד ב

אשכחיה רבי נתן לאליהו, אמר ליה: מאי עביד קודשא בריך הוא בההיא שעתא? – אמר ליה: קא חייך ואמר נצחוני בני, נצחוני בני.²⁵

מסכת בבא בתרא דף ט עמוד ב

בעא מיניה רב אחדבוי בר אמי מרב ששת: מנין למצורע בימי סְפוֹרוֹ שמטמא אדם? אמר לו: הואיל ומטמא בגדים מטמא אדם. א"ל: דילמא טומאה בחבורים שאני … אמר ליה: ואלא שרץ דמטמא אדם מנלן? לאו משום דמטמא בגדים! …²⁶ אהדר ליה בבדיחותא. חלש דעתיה דרב ששת, אישתיק רב אחדבוי בר אמי ואתיקר תלמודיה.²⁷ אתיא אימיה וקא בכיא קמיה, צווחה צווחה ולא אשגח בה. אמרה ליה: חזי להני חדיי דמצית מינייהו! בעא רחמי עליה ואיתסי.²⁸

מסכת שבת דף עז עמוד ב²⁹

רבי זירא מצא את רב יהודה שהיה עומד על פתח בית חמיו וראהו שהייתה דעתו בדוחה, ואם היה שואל ממנו כל חללי עולם היה עונה לו.³⁰ אמר לו: מה טעם עיזים הולכות בראש ואחריהן הכבשים? אמר ליה: כברייתו של עולם, שבתחילה חושך ואח"כ אור.³¹ מאי טעמא אלו מכוסות ואלו גלויות?³² – אלו שאנו מתכסים מהם – מכוסות, ואלו שאין אנו מתכסים מהם – גלויות.³³ מה טעם הגמל זנבו קצר? – משום שהוא אוכל קוצים. ומה טעם זנבו של השור ארוך? – משום שהוא חי באחו וצריך לגרש את הזבובים.³⁴

מסכת תענית דף כב עמוד א

…³⁵ אדהכי והכי באו שניים אחרים. אמר לו: אלה, גם כן בני עולם הבא הם. הלך אליהם ואמר להם: מה מעשיכם? – אמרו לו: אנשים בדחנים (שמחים) אנחנו ומשמחים את העצובים. גם כן, כאשר אנחנו רואים שניים שיש ביניהם קטטה (תיגרה) – אנו טורחים ועושים ביניהם שלום.³⁶

מסכת נדרים דף נ עמוד ב

יום שהיה רבי  מחייך (צוחק) בו, באה פורענות לעולם. אמר לו (רבי) לבר קפרא: אל תבדח אותי ואתן לך ארבעים סאה חיטים.³⁷

מסכת בבא קמא דף קיז עמוד א

רבי יוחנן אדם זקן היה והיו גביני עיניו סרוחים.³⁸ אמר להם: הגביהו לי את עיני ואראה (את האדם הגדול הזה). הרימו לו את גביניו במכחול של כסף, ראה אותו ששפתיו פרודות.³⁹ סבר ר' יוחנן שהוא צוחק עליו. חלשה דעתו ומת רב כהנא.⁴⁰ למחר אמר להם רבי יוחנן לרבנן: ראיתם לבבלי איך הוא עושה? אמרו לו: דרכו כך.⁴¹

אסתר רבה פרשה ט סימן ב

מאיזה עצים היה אותו העץ?⁴² אמרו חכמים: בשעה שבא להכינו, קרא הקב"ה לכל עצי בראשית: מי יתן עצמו ויתלה רשע זה עליו? תאנה אמרה: אני אתן את עצמי … גפן אמרה: אני אתן את עצמי … רמון אמר: אני אתן את עצמי … ⁴³ באותה שעה אמר הקוץ לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, אני שאין לי על מה לתלות, אתן את עצמי ויתלה טמא זה. שאני נקרא שמי קוץ והוא קוץ מכאיב – ונאה שיתלה קוץ על קוץ.⁴⁴

מחלקי המים

מים אחרונים: שמעתי בשם תלמידים של הרב עמיטל זצ"ל שאמר פעם: מי אמר שאין הומור בחז"ל?! "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם" – אין לך הומור גדול מזה …