מיוחדים

דברים רבה ט ט פרשת וילך – ספר התורה שהניח משה בקודש הקדשים

כיון שידע משה שהיה לו למות באותו היום, מה עשה? א"ר ינאי: כתב י"ג תורות י"ב לי"ב שבטים ואחת הניח בארון, שאם יבקש לזייף דבר, שיהיו מוצאים אותה שבארון.¹

מסכת בבא בתרא דף יד עמוד א – שלא יהא ספר תורה דחוק

כמה לוחות אוכלות בארון? ששה טפחים, נשתיירו שם שלשה טפחים, צא מהן טפח, חציו לכותל זה וחציו לכותל זה – נשתיירו שם שני טפחים, שלא יהא ספר תורה נכנס ויוצא כשהוא דחוק, דברי רבי מאיר.²

מסכת בבא בתרא דף יד עמוד ב – ספר העזרה

… בתרי פושכי היכי יתיב? אמר רב אחא בר יעקב: ספר עזרה לתחילתו הוא נגלל.³

רש"י מסכת בבא בתרא דף יד עמוד ב – הספר של משה

ספר עזרה – ספר שכתב משה ובו קורין בעזרה פרשת המלך בהקהל וכהן גדול ביום הכיפורים.⁴

פירוש רש"ש גמרא בבא בתרא יד ע"ב – אחד מי"ג הספרים ששרד

ורש"י שכתב לקמן ע"ב: "ספר עזרה – ספר שכתב משה ובו קורין בעזרה פרשת המלך בהקהל וכהן גדול ביום הכיפורים" , נראה לי דמיירי בבית שני שלא היו הארון. וביומא (נ"ב ב) לא חשיב הספר תורה בין אותן דברים שנגנזו עמו. ועוד הרי כתב י"ג ספרי תורה כדאיתא במדרש סוף פרשת וילך.⁵ ואולי היה בבית שני אחת מהן.⁶

מדרש הגדול דברים פרשת כי תבוא פרק כז פסוק טו

ועל דבר זה קרע המלך יאשיהו את בגדיו בשעה שמצא חלקיהו הכהן את ספר העזרה, מצאו נגלל עד פיסוק זה: "ארור אשר לא יקום".⁷

מסכת כלים פרק טו משנה ו – אינו כשאר ספרי הקודש

כל הספרים מטמאין את הידים,⁸ חוץ מספר העזרה.⁹

ירושלמי מסכת סנהדרין פרק ב הלכה ו – פעולה ההגהה

וכותב ספר תורה לשמו. שלא יהא ניאות לא בשל אביו ולא בשל רבו. ומגיהין אותו מספר עזרה על פי בית דין של שבעים ואחד.¹⁰

מסכת מועד קטן פרק ג משנה ד – דיני הגהה של ספר העזרה

אין כותבין שטרי חוב במועד. ואם אינו מאמינו או שאין לו מה יאכל הרי זה יכתוב. אין כותבין ספרים תפילין ומזוזות במועד ואין מגיהין אות אחת אפילו בספר עזרא (סברה אחרת: העזרה).¹¹

רות רבה (וילנא) פרשה ד סימן ה – חתימות בית שני

מה עשו אנשי כנסת הגדולה? כתבו ספר ושטחוהו בעזרה ובשחרית עמדו ומצאוהו חתום, הדא הוא דכתיב: "וּבְכָל זֹאת אֲנַחְנוּ כֹּרְתִים אֲמָנָה וְכֹתְבִים וְעַל הֶחָתוּם שָׂרֵינוּ לְוִיֵּנוּ כֹּהֲנֵינוּ" (נחמיה י א). כתוב אחד אומר: "ועל החתום" וכתוב אחד אומר" ועל החתומים"¹², היאך? אלא "ועל החתום" – זה בית דין של מעלה, "ועל החתומים" – זה בית דין של מטה.¹³

ירושלמי מסכת תענית פרק ד הלכה ב – ספרי העזרה

שלושה ספרים מצאו בעזרה: ספר מעוני וספר זעטוטי וספר היא.¹⁴ באחד מצאו כתוב: "מעון אלהי קדם" ובשנים כתיב: "מעוה אלהי קדם" [דברים לג כז], וקיימו שנים וביטלו אחד. באחד מצאו כתוב: "וישלח את זעטוטי בני ישראל" ובשנים כתוב: "וישלח את נערי בני ישראל" [שמות כד ה], וקיימו שנים וביטלו אחד.¹⁵ באחד מצאו כתוב תשע "היא" ובשנים כתיב אחד עשר "היא",¹⁶ וקיימו שנים ובטלו אחד.¹⁷

רש"ר הירש דברים לא י פרשת וילך – הספר של בני לוי

נאמר בדברים רבה כאן: "אמר ר' ינאי, כתב י"ג תורות, י"ב לי"ב שבטים ואחת הניח בארון, שאם יבקש לזייף דבר שיהיו מוציאים אותו שבארון". מוכח אפוא שהיה מותר לגשת אל ארון הברית לתכלית זו. וכך מורה גם המאמר "שלא יהא ספר תורה נכנס ויוצא כשהוא דחוק" (בבא בתרא שם ע"א) … גם פסוק כו מסייע לתפיסה זו, שהרי נאמר שם …. "והיה – שם בך לעד", ונראה מכאן שמותר להוציא את הספר. אולם תוספות שם (ד"ה שלא יהא) סבורים שאסור לבוא אל קודש הקדשים למטרה זו.¹⁸

לפי זה, אפשר שספר התורה שנמסר "אל הכהנים בני לוי" (פסוק ט) ואשר, לדעתנו, היו קוראים בו לציבור, איננו הספר שהונח "מצד ארון ברית – ה' " (פסוק כו), אלא הוא הספר שנועד לשבט לוי על פי המסורת שהובאה לעיל, ועל פי זה יתיישב הקושי הנזכר. אפשר לפי זה ש"ספר העזרה" שנזכר בבבא בתרא יד ע"ב הוא העותק שנמסר לשבט לוי, שנכתב בידיו של משה ושנשמר בעזרה לצורך הקריאות המתקיימות שם. ספר זה "לתחילתו הוא נגלל", וממנו למדו על הספר הדומה לו המונח בארון.¹⁹

עלי תמר מסכת שקלים פרק ד הלכה ב – הספר שממנו הגיהו ספרי תורה

ירושלמי שם: מגיהי ספר העזרה (ספר עזרא) נוטלין שכרן מתרומת הלשכה.²⁰

פירוש עלי תמר: … קשה, שהלשון מגיהי הוא לשון רבים. ואם כן, תימא שהיה מן הצורך שישבו בקביעות כמה מגיהים ויקבלו שכרן מתרומת הלשכה כדי להגיה ספר שנכתב ע"י עזרא הסופר אם לא נפסק אות ממנו. … אותו המאמר הובא בבבלי כתובות ק"ו ע"א בשם רבי יוחנן, ושם נאמר: "מגיהי ספרים בירושלים היו נוטלים שכרן מתרומת הלשכה". ופירש רש"י: "מגיהי ספרים – של כל אדם ואדם, שאסור להשהות ספר שאינו מוגה משום: "וְאַל תַּשְׁכֵּן בְּאֹהָלֶיךָ עַוְלָה" (איוב יא יד),²¹ וראו בית דין שהיו מתעצלים בדבר והפקירו תרומת הלשכה לכך. הרי שהמדובר הוא מסתם ספרים דווקא ולא מספר עזרה או ספר עזרא.²²

אכן רש"י במועד קטן יח ע"ב מוסר לנו מסורה יקרת ערך בזה וזה לשונו: "ואין מגיהים אות אחת במועד אפילו בספר עזרא – ספר תורה של עזרא, ואני שמעתי עזרה בה"א, ופירושו: ספר מוגה היה בעזרה, שממנו היו מגיהים כל ספרי גולה". נשתמר לנו על ידי רש"י מסורה חשובה שספר מוגה היה בעזרה שממנו היו מגיהים ספרי תורה ששלחוהו מירושלים לתפוצות הגולה, ועל אחת כמה וכמה בארץ ישראל גופא²³ … רוצה לומר שממנו הוגהו כל ספרי הגולה המדויקים שהיו ידועים שהוגהו עפ"י ספר העזרה. וכן ספרי א"י המדויקים שהיו ידועים שהוגהו מספר העזרה עפ"י בי"ד של שבעים ואחד. וודאי כדי שהיה ספר מדויק ביותר. … ואכן מצינו בתפוצות הגולה שני ספרים בשם ספר "עזרא". אחד בטוליטולא שבספרד והשני במצרים העתיקה שבקהיר.²⁴ ונראה לומר שרחוק מאוד ששני ספרים אלו נכתבו ע"י עזרא הסופר אלא שספרים אלו נקראו בכינוי כבוד זה, מפני שהיו מספרי הגולה שהוגהו מספר עזרא, ויתכן שהוגהו מספרי גולה אחרים שהוגהו מספר עזרא הסופר והם היו כבר כלי שלישי ורביעי וכמו שאבאר.²⁵

 

מחלקי המים

מים אחרונים: ראו במדרש בראשית רבתי בתחילת פרשת ויגש על הפסוק: "וישימני לאב לפרעה", שמתאר ספר תורה שהובא בגולת בית שני מירושלים לרומא: "דין הוא מן מליא דכתיבן באורייתא דנפקת מן ירושלם בשביתא וסלקת לרומי והות גניזא בכנישתא דאסוירוס". ושם רשימה של 'הערות' על נוסח המסורה של התורה שמיוחסות לרבי מאיר, כגון: כותנות אור לצד כותנות עור, טוב מות לצד טוב מאד, לא תקח האם על האבנים לצד לא תקח האם על הבנים, ובן דן חושים (במקום בני דן) ועוד. לנושא זה של 'ספרו' או 'תורתו' של ר' מאיר, ראו ירושלמי תענית א א, בראשית רבה ט ה, ילקוט שמעוני בראשית טו ועוד. וכל היודע מידע נוסף (מלבד הערות חנוך אלבעק על מדרש בראשית רבתי הנ"ל), אנא יודיענו בהקדם.