מים ראשונים: כבר זכינו להשלים את הדף עיון תפילה שם פתחנו במים הראשונים בחשיבותה של התפילה כעניין מרכזי בעולמו של האדם המאמין ונראה שאין צורך לשוב ולהכביר על כך מילים. שם גם הזכרנו את האמירה: "ולוואי שיתפלל אדם כל היום" ואת נושא ריבוי תפילה. אם 'עיון תפילה' נשמע בצד ה'איכותי', "לוואי שיתפלל אדם כל היום" נשמע בצד ה'כמותי' ויש איפוא מה להוסיף ולדרוש. אך באמת, נראה שאלה שני צדדים של אותה מטבע1 כאשר בתווך עומדת כוונת התפילה. נתמקד איפוא הפעם בנושא "ולוואי שיתפלל אדם כל היום" וריבוי התפילה. ואם נכפול ונחזור על מקורות שכבר הבאנו בדפים קודמים, כבר אמרו חכמים: "אי אפשר לבית המדרש בלא חידוש" (מגילה ג ע"א).
וִיחִי וְיִתֶּן לוֹ מִזְּהַב שְׁבָא וְיִתְפַּלֵּל בַּעֲדוֹ תָמִיד כָּל הַיּוֹם יְבָרֲכֶנְהוּ: (תהלים עב טו).2
ספרי דברים פרשת וזאת הברכה פיסקא שמב
"וזאת הברכה" הרי זה מוסיף על ברכה ראשונה. ואיזו היא? "תפילה למשה איש האלהים" (תהלים צ א).3 ועדין הדבר תלוי, אין אנו יודעים אם תפילה קודמת לברכה, אם ברכה קודמת לתפילה. כשהוא אומר: "וזאת הברכה" – הוי תפילה קודמת לברכה, ואין ברכה קודמת לתפילה.4
מסכת ברכות דף לא עמוד א
אמר רבי חייא בר אבא: לעולם יתפלל אדם בבית שיש בו חלונות, שנאמר: "וְכַוִּין פְּתִיחָן לֵהּ בְּעִלִּיתֵהּ".5 יכול יתפלל אדם כל היום כולו – כבר מפורש על ידי דניאל: "וְזִמְנִין תְּלָתָה בְיוֹמָא הוּא בָּרֵךְ עַל בִּרְכוֹהִי וּמְצַלֵּא".6 יכול מִשֶּׁבָּא לגולה הוחלה?7 – כבר נאמר: "דִּי הֲוָא עָבֵד מִן קַדְמַת דְּנָה".8 יכול יתפלל אדם לכל רוח שירצה? – תלמוד לומר: "נֶגֶד יְרוּשְׁלֶם".9 יכול יהא כוללן בבת אחת – כבר מפורש על ידי דוד, דכתיב: "עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם אָשִׂיחָה וְאֶהֱמֶה וַיִּשְׁמַע קוֹלִי" (תהלים נה יח).10 יכול ישמיע קולו בתפילתו? – כבר מפורש על ידי חנה, שנאמר: "וקולה לא ישמע". יכול ישאל אדם צרכיו ואחר כך יתפלל? – כבר מפורש על ידי שלמה, שנאמר: "לשמוע אל הרנה ואל התפילה", רנה – זו תפילה, תפילה – זו בקשה.11
אין אומר דבר בקשה אחר אמת ויציב, אבל אחר התפילה – אפילו כסדר וידוי של יום הכפורים אומר. איתמר נמי, אמר רב חייא בר אשי אמר רב: אף על פי שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפילה, אם בא לומר אחר תפילתו, אפילו כסדר של יום הכפורים – אומר.12
מסכת ברכות דף כא עמוד א
ורבי אלעזר אמר: ספק קרא קריאת שמע ספק לא קרא – חוזר וקורא קריאת שמע, ספק התפלל ספק לא התפלל – אינו חוזר ומתפלל. ורבי יוחנן אמר: ולואי שיתפלל אדם כל היום כולו.13
ירושלמי מסכת ברכות פרק א הלכה א
ר' זעירא בשם רב ירמיה: ספק בירך על מזונו ספק לא בירך – צריך לברך, דכתיב: "ואכלת ושבעת וברכת" [דברים ח י].14 ספק התפלל ספק לא התפלל – אל יתפלל. ודלא כרבי יוחנן, דאמר ר' יוחנן: ולואי שיתפלל אדם כל היום כולו. למה – שאין תפילה מפסדת.15
ירושלמי מסכת ברכות פרק ד הלכה ד
מתניתין: ר' אליעזר אומר: העושה תפילתו קבע אין תפילתו תחנונים …
גמרא: ר' אבהו בשם ר' אלעזר: ובלבד שלא יהא כקורא באיגרת. ר' אחא בשם ר' יוסי: צריך לחדש בה דבר בכל יום … רבי אליעזר היה מתפלל תפילה חדשה בכל יום. רבי אבהו היה מברך ברכה חדשה …16 היה עומד בתפילה ונזכר שהתפלל, רב אמר: חותך, ושמואל אמר: אינו חותך. שמעון בר ווא אומר בשם רבי יוחנן: ולוואי שיתפלל אדם כל היום. למה? שאין תפילה מפסדת.17
ירושלמי ברכות פרק א הלכה ב
תמן תנינן: מפסיקין לקרית שמע ואין מפסיקין לתפילה.18 אמר רבי אחא: קרית שמע דבר תורה, ותפילה אינה דבר תורה. אמר רבי בא: קריאת שמע זמנה קבוע ותפילה אין זמנה קבוע. אמר רבי יוסי קריאת שמע אינה צריכה כוונה ותפילה צריכה כוונה. … רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יוחי: כגון אנו שעוסקים בתלמוד תורה, אפילו לקרית שמע אין אנו מפסיקין. רבי יוחנן אמרה על גרמיה:19 כגון אנו שאין אנו עסוקים בתלמוד תורה אפילו לתפילה אנו מפסיקין. דין כדעתיה ודין כדעתיה.20 רבי יוחנן כדעתיה דאמר רבי יוחנן ולואי שיתפלל אדם כל היום למה שאין תפילה מפסדת.21
מדרש תנחומא פרשת מקץ סימן ט
"ואל שדי יתן לכם רחמים" (בראשית מג יד).22 ילמדנו רבינו: עד כמה תפילות חייב אדם להתפלל בכל יום?23 כך שנו רבותינו: אין מתפללין יותר מג' תפילות שתקנו אבות העולם. אברהם תקן תפילת שחרית שנאמר: "וישכם אברהם בבוקר אל המקום אשר עמד שם" (בראשית יט כז)24 – ואין עמידה אלא תפילה, שנאמר: "ויעמוד פנחס ויפלל" (תהלים קו ל).25 יצחק תקן תפילת מנחה, שנאמר: "ויצא יצחק לשוח" (בראשית כד סג), ואין שיחה אלא תפילה, שנאמר: "תפילה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו" (תהלים קב א). יעקב תקן תפילת ערבית, שנאמר: "ויפגע במקום" (בראשית כח א) ואין פגיעה אלא תפילה, שנאמר: "וְאַתָּה אַל תִּתְפַּלֵּל בְּעַד הָעָם הַזֶּה … וְאַל תִּפְגַּע בִּי וכו' " (ירמיהו ז טז).26 ואף דניאל כתיב ביה: " וְזִמְנִין תְּלָתָה בְיוֹמָא הוּא בָּרֵךְ עַל בִּרְכוֹהִי וּמְצַלֵּא" (דניאל ו יא) ולא פירש באיזה שעה. עמד דוד ופירש: "ערב ובקר וצהרים אשיחה ואהמה וישמע קולי" (תהלים נה). לפיכך אין אדם רשאי להתפלל יותר משלש תפילות ביום.27 ורבי יוחנן אמר: "ולואי יתפלל אדם והולך כל היום"?!28
שאל אנטונינוס את רבינו הקדוש: מהו להתפלל בכל שעה? אמר ליה: אסור. אמר לו: למה? אמר לו: שלא ינהג קלות ראש בגבורה. לא קבל ממנו. מה עשה רבינו הקדוש? השכים אצלו אמר לו: קירי בדא.29 לאחר שעה נכנס אצלו אמר לו: אמפרטור. ולאחר שעה א"ל: שלום עליך המלך, א"ל: מה אתה מבזה על המלכות? א"ל: ישמעו אזניך מה שאתה מוצא מפיך! ומה אתה בשר ודם השואל בשלומך בכל שעה, אתה אומר כך, המבזה מלך מלכי המלכים הקב"ה על אחת כמה וכמה שלא יהא אדם מטריחו בכל שעה.30
רבי יוסי בר חלפתא אומר: עתים הם לתפילה שנאמר: "ואני תפילתי לך ה' עת רצון" (תהלים סט) – אימתי עת רצון? בשעה שהצבור מתפללין.31 לפיכך צריך אדם להשכים לתפילה32 שאין לך גדולה מן התפילה. תדע, שהרי משה נגזר עליו שלא ליכנס לארץ ולא לראותה, ועל שהרבה בתפילה כתיב בו: "ויראהו ה' את כל הארץ" (דברים לד).33 וכן חזקיה נתפלל ובטלה הגזרה. ואף יעקב כששלח את בניו למצרים נתפלל עליהם, שנאמר: "ואל שדי יתן לכם רחמים".34
מחלקי המים
מים אחרונים: הגם ששיטת רבי יוחנן "ולוואי שיתפלל אדם כל היום" נכנסה להלכה (במגבלות מסוימות), לא התקבלה למעשה ונוסח התפילה הלך והתקבע עם השנים והמאורעות ואחרי תוספות רבות כהנה וכהנה לא נשאר מקום לספונטניות ורחשי הלב. אבל במקביל הלך ותפס ספר תהלים, שמובאות רבות ממנו ראינו במדרשים לעיל, את מקומו לצד סידור התפילה. נראה שבעת שגיבשו חכמים את נוסח התפילה – "מטבע של תפילה" (ירושלמי מגילה פרק ג הלכה ז), השאירו את האפשרות להוסיף ולחדש, אבל רק במקומות ובסדר מסוימים. ההתנגדות לשיטת רבי יוחנן, או אי הבנת כוונתו, נבעה אולי מהצורך למסד את התפילה ולהנהיג סדר תפילה אחיד בקהילות הפזורות בארץ ובחו"ל. רבי יוחנן וודאי לא חלק על כך, אבל ניסה בה בעת לשמר את תפילת הנדבה הפתוחה של היחיד. זו מצאה את ביטויה בהדרגה בקריאת פרקי תהלים מחוץ לשעות התפילה הממוסדות, אבל גם בפיוטים ובחידוש תפילות בני זמננו שרק מעטים מהם זכו להיכנס למחזור וסידור התפילה. חלק מהמיית לב זו והרצון לחדש מובע אולי יותר בניגונים שהתחדשו למילים שהתקבעו.