מועדי ישראל

חנוכה
ראש חודש
טל ומטר
שמיני עצרת ושמחת תורה
קהלת
סוכות
יום הכיפורים
שבת שובה
ראש השנה
ט"ו באב
תשעה באב
ראש חודש
ראש חודש
מגילת רות
שבועות
ראש חודש
יום ירושלים
ל"ג בעומר
יום העצמאות
יום הזכרון לחללי מערכות ישראל
יום הזכרון לשואה ולגבורה
שביעי של פסח
שיר השירים
ליל הסדר
פסח
שבת הגדול
ראש חודש
שבת החודש
שבת פרה
מגילת אסתר
פורים
שבת זכור
שבת שקלים
ט"ו בשבט
ראש חודש
חנוכה
ראש חודש
טל ומטר
שמיני עצרת ושמחת תורה
קהלת
סוכות
יום הכיפורים
שבת שובה
ראש השנה
ט"ו באב
תשעה באב
ראש חודש
ראש חודש
מגילת רות
שבועות
ראש חודש
יום ירושלים
ל"ג בעומר
יום העצמאות
יום הזכרון לחללי מערכות ישראל
יום הזכרון לשואה ולגבורה
שביעי של פסח
שיר השירים
ליל הסדר
פסח
שבת הגדול
שבת החודש
ראש חודש
שבת פרה
מגילת אסתר
פורים
שבת זכור
שבת שקלים
ט"ו בשבט
ראש חודש
חנוכה
ראש חודש
טל ומטר
שמיני עצרת ושמחת תורה
קהלת
סוכות
יום הכיפורים
שבת שובה
ראש השנה
ט"ו באב
תשעה באב
ראש חודש
ראש חודש
מגילת רות
שבועות
ראש חודש
יום ירושלים
ל"ג בעומר
יום העצמאות
יום הזכרון לחללי מערכות ישראל
יום הזכרון לשואה ולגבורה
שביעי של פסח
שיר השירים
ליל הסדר
פסח
שבת הגדול
ראש חודש
שבת החודש
שבת פרה
מגילת אסתר
פורים
שבת זכור
שבת שקלים
ט"ו בשבט
ראש חודש
חנוכה
ראש חודש
טל ומטר
שמיני עצרת ושמחת תורה
קהלת
סוכות
יום הכיפורים
שבת שובה
ראש השנה
ט"ו באב
תשעה באב
ראש חודש
ראש חודש
מגילת רות
שבועות
ראש חודש
יום ירושלים
ל"ג בעומר
יום העצמאות
יום הזכרון לחללי מערכות ישראל
יום הזכרון לשואה ולגבורה
שביעי של פסח
שיר השירים
ליל הסדר
פסח
שבת הגדול
ראש חודש
שבת החודש
שבת פרה
מגילת אסתר
פורים
שבת זכור
שבת שקלים
ט"ו בשבט
ראש חודש
חנוכה
ראש חודש
טל ומטר
שמיני עצרת ושמחת תורה
קהלת
סוכות
יום הכיפורים
שבת שובה
ראש השנה
ט"ו באב
תשעה באב
ראש חודש

וכן משה לִמֵד תורה לישראל והדריכן למצות ונתן להם סדרי תורה ופרשיות שקוראים בהם בכל שבת ובכל חודש וחודש ובכל מועד והם מזכירים אותו בכל פרשה ופרשה (מדרש תנחומא פרשת כי תשא סימן ג).
הקניא להם לישראל שיהו קורין בתורה בשבתות ובימים טובים ובראשי חדשים ובחולו של מועד, שנאמר: "וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל". עזרא תיקן להם לישראל שיהיו קורין בתורה בשני ובחמישי ובשבת במנחה (מסכת סופרים פרק י הלכה א).
רבי יהושע בן לוי היה לַמּוּד לשמוע פרשה מבן בנו בכל ערב שבת. פעם אחת שכח ונכנס לרחוץ במרחצאות של טבריה. והיה מסתמך על כתפו של ר' חייא בר בא. נזכר שלא שמע פרשתו מבן בנו וחזר ויצא לו. מה היה? רבי דרוסאי אמר: כך היה. רבי לעזר בי רבי יוסי
אומר: מופשט בגדיו היה. אמר לו ר' חייא בר בא: ולא כן לימדתני רבי: אם התחילו במרחץ אין מפסיקים? אמר לו: חייא בני, קלה היא בעיניך שכל השומע פרשה מן בן בנו, כאילו הוא שומעה מהר סיני! ומה טעמא? "והודעתם לבניך ולבני בניך יום אשר עמדת לפני ה'
אלהיך בחורב". (תלמוד ירושלמי מסכת שבת פרק א הלכה ב)
"וישמעו את קול ה' אלהים מתהלך בגן לרוח היום" – יש מדרשי אגדה רבים וכבר סדרום רבותינו על מכונם בבראשית רבה (יט ז) ובשאר מדרשות. ואני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא ולאגדה המיישבת דברי המקרא דבר דבור על אופניו (רש"י בראשית פרק ג פסוק ח).

שביעי של פסח

פתיחתא

"ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו" (משלי טז ז). ר' ברכיה היה אומר: "אם רעב שנאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים" (משלי כה כא), "אם רעב שנאך" (משלי כה כא), האכילהו מלחמה של תורה, "ואם צמא השקהו מים" (משלי כה כא), מיינה של תורה. מפני מה, "כי גחלים אתה חותה על ראשו וה' ישלם לך" (משלי כה כב), וה' ישלמינו לך. ואמר ר' ברכיה: "אויביו", גם אויביו, לרבות זבובין וצירעין יתושין ופרעושין. ורבנן אומרים: "ברצות ה' דרכי איש" (משלי טז ז), אילו ישראל, שכתוב: "וכל איש ישראל" (שמואל א' יז כד). "גם אויביו ישלים אתו" (משלי ט ז ז), זה פרעה: "אמר אויב ארדוף אשיג אחלק שלל" (שמות טו ט). אתה מוצא, כיון שבא משה אצל פרעה ואמר לו: "כה אמר ה' שלח עמי ויעבדֻני" (שמות ח טז), אמר אתו רשע: "מי ה' אשר אשמע בקולו לא ידעתי את ה' וגם את ישראל לא אשלח" (שמות ה ב). הפה שאמר מי ה' אשר אשמע בקולו" (שמות ה ב) חזר ואמר: ה' הצדיק ופרעה ועמו הרשעים ["ה' הצדיק ואני ועמי הרשעים"] (שמות ט כז). הפה שאמר: "לא ידעתי את ה' וגם את ישראל לא אשלח" (שמות ה ב), הוא היה מחזר על היכליהם של ישראל ואומר: צאו לשלום לכו לשלום. לכך נאמר: "ויהי בשלח פרעה את העם" (שמות יג יז).

(פסיקתא דרב כהנא פרשה יא פסקה א)

מועד

היום השביעי של חג הפסח, חל בכא ניסן

הפטרה

מפטירים בשירת דוד בשמואל ב' כב. בחוץ לארץ, ביום אחרון של גלויות ההפטרה היא "עוד היום בנוב לעמֹד", ישעיה י לב עד סוף פרק יב (למישהו ההפטרה הזאת מזכירה משהו?)

פיוט

המאורות בהזריחך לעֻמת מי זֹאת

[ישישו] וישמחו בך פלאיך לחזות

רחמיך תעורר ליושבי ארץ פרזות

באהבת אבות ינעימו שבח השירה הזֹאת

ככתוב: "אז ישיר מֹשה ובני ישראל את השירה הזֹאת לה' ויֹאמרו לאמֹר אשירה לה' כי גאֹה גאָה סוס ורָכבו רמה בים" (שמות טו א)

ונאמר: "בפרוע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו ה'" (שופטים ה ב)

ונאמר: "אשירה לידידי שירת דודי לכרמו כרם היה לידידי בקרן בן שמן" (ישעיה ה א)

(יוצר לשביעי של פסח, פיוטי ר' יהודה בירבי בנימין, עמ' 276-277)

 

 

להצטרפות לרשימת התפוצה

האתר פתוח לגלישה חופשית ואינו דורש רישום. נשמח לשמוע לקבל הערות והארות מכל המבקרים באתר.

בנוסף, דפי פרשת השבוע והמועדים המתחדשים נשלחים במייל לכל המעוניין ומועלים במקביל לאתר.

להצטרפות לרשימת התפוצה