רשימת הנושאים

  • פתיחתא
     

    "ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו" (משלי טז ז). ר' ברכיה היה אומר: "אם רעב שנאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים" (משלי כה כא), "אם רעב שנאך" (משלי כה כא), האכילהו מלחמה של תורה, "ואם צמא השקהו מים" (משלי כה כא), מיינה של תורה. מפני מה, "כי גחלים אתה חותה על ראשו וה' ישלם לך" (משלי כה כב), וה' ישלמינו לך. ואמר ר' ברכיה: "אויביו", גם אויביו, לרבות זבובין וצירעין יתושין ופרעושין. ורבנן אומרים: "ברצות ה' דרכי איש" (משלי טז ז), אילו ישראל, שכתוב: "וכל איש ישראל" (שמואל א' יז כד). "גם אויביו ישלים אתו" (משלי ט ז ז), זה פרעה: "אמר אויב ארדוף אשיג אחלק שלל" (שמות טו ט). אתה מוצא, כיון שבא משה אצל פרעה ואמר לו: "כה אמר ה' שלח עמי ויעבדֻני" (שמות ח טז), אמר אתו רשע: "מי ה' אשר אשמע בקולו לא ידעתי את ה' וגם את ישראל לא אשלח" (שמות ה ב). הפה שאמר מי ה' אשר אשמע בקולו" (שמות ה ב) חזר ואמר: ה' הצדיק ופרעה ועמו הרשעים ["ה' הצדיק ואני ועמי הרשעים"] (שמות ט כז). הפה שאמר: "לא ידעתי את ה' וגם את ישראל לא אשלח" (שמות ה ב), הוא היה מחזר על היכליהם של ישראל ואומר: צאו לשלום לכו לשלום. לכך נאמר: "ויהי בשלח פרעה את העם" (שמות יג יז).

    (פסיקתא דרב כהנא פרשה יא פסקה א)

  • מועד
    מיקום בלוח השנה 

    היום השביעי של חג הפסח, חל בכא ניסן

  • הפטרה
     

    מפטירים בשירת דוד בשמואל ב' כב. בחוץ לארץ, ביום אחרון של גלויות ההפטרה היא "עוד היום בנוב לעמֹד", ישעיה י לב עד סוף פרק יב (למישהו ההפטרה הזאת מזכירה משהו?)

  • פיוט
     

    המאורות בהזריחך לעֻמת מי זֹאת

    [ישישו] וישמחו בך פלאיך לחזות

    רחמיך תעורר ליושבי ארץ פרזות

    באהבת אבות ינעימו שבח השירה הזֹאת

    ככתוב: "אז ישיר מֹשה ובני ישראל את השירה הזֹאת לה' ויֹאמרו לאמֹר אשירה לה' כי גאֹה גאָה סוס ורָכבו רמה בים" (שמות טו א)

    ונאמר: "בפרוע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו ה'" (שופטים ה ב)

    ונאמר: "אשירה לידידי שירת דודי לכרמו כרם היה לידידי בקרן בן שמן" (ישעיה ה א)

    (יוצר לשביעי של פסח, פיוטי ר' יהודה בירבי בנימין, עמ' 276-277)

     

  •