מים ראשונים: לכבוד שירת הים חשבנו לנכון לדרוש בדרשה-שירה של חז"ל המצביעה על הקשר של עולם המדרש והפיוט שירדו כרוכים לעולם. ראו תוספת מים בנושא זה מפי ידידנו דר' עדן הכהן במים האחרונים.
תלמוד בבלי מסכת מנחות דף נג עמוד א – פיוט רבי עזרא
אמרי לו רבנן לרבי פרידא:1 רבי עזרא בן בנו של רבי אבטולס שהוא עשירי לר' אלעזר בן עזריה שהוא עשירי לעזרא נמצא (עומד) בשער.2 אמר: מאי כולי האי?3 אם בר אוריין הוא – יאי.4 אם בר אוריין ובן אבות – יאי. ואם בר אבות הוא ולא בר אוריין – אש תכלה אותו!5 אמרו לו: בר אוריין הוא. אמר להו: ליעול וליתי.6
ראה שרוחו (דעתו) עכורה עליו,7 פתח ואמר: "אָמַרְתְּ לַה' אֲדֹנָי אָתָּה טוֹבָתִי בַּל עָלֶיךָ" (תהלים טז ב) – אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, החזק לי טובה שהודעתיך בעולם, אמר לה: טובתי בל עליך, איני מחזיק טובה אלא לאברהם יצחק ויעקב שהודיעוני תחילה בעולם, שנאמר: "לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה וְאַדִּירֵי כָּל חֶפְצִי בָם" (תהלים שם, הפסוק הצמוד).8
כיון ששמע שאמר "אדיר", פתח ואמר: יבוא אדיר ויפרע לאדירים מְאָדִירים באדירים;9 יבוא אדיר – זה הקב"ה, דכתיב: "אדיר במרום ה' " (תהלים צג ד), ויפרע לאדירים – אלו ישראל, שנאמר: "ואדירי כל חפצי בם",10 מאדירים – אלו המצרים, דכתיב: "צללו כעופרת במים אדירים" (שמות טו י),11 באדירים – אלו מים, שנאמר: "מקולות מים רבים אדירים משברי ים" (תהלים צג ד).12
יבוא ידיד בן ידיד ויבנה ידיד לידיד בחלקו של ידיד ויתכפרו בו ידידים; יבוא ידיד – זה שלמה המלך, דכתיב: "וַיִּשְׁלַח בְּיַד נָתָן הַנָּבִיא וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יְדִידְיָהּ בַּעֲבוּר ה' " (שמואל ב יב כה).13 בן ידיד – זה אברהם, דכתיב: "מה לידידי בביתי" (ירמיה יא טו).14 ויבנה ידיד – זה בית המקדש, דכתיב: "מה ידידות משכנותיך" (תהלים פד ב),15 לידיד – זה הקב"ה, דכתיב: "אשירה נא לידידי" (ישעיהו ה א),16 בחלקו של ידיד – זה בנימין, שנאמר: "לבנימין אמר ידיד ה' ישכון לבטח עליו" (דברים לג יב),17 ויתכפרו בו ידידים – אלו ישראל, דכתיב: "נתתי את ידידות נפשי בכף אויביה" (ירמיהו יב ז).18
יבוא טוב ויקבל טוב מטוב לטובים; יבוא טוב – זה משה, דכתיב: "ותרא אותו כי טוב הוא" (שמות ב ב),19 ויקבל טוב – זו תורה, דכתיב: "כי לקח טוב נתתי לכם" (משלי ד ב),20 מטוב – זה הקב"ה, דכתיב: "טוב ה' לכל" (תהלים קמה ט),21 לטובים – אלו ישראל, דכתיב: "הטיבה ה' לטובים" (שם קכה ד).22
יבוא זה ויקבל זאת מזה לעם זו; יבוא זה – זה משה, דכתיב: "כי זה משה האיש" (שמות לב א), ויקבל זאת – זו התורה, דכתיב: "וזאת התורה אשר שם משה" (דברים ד מד), מזה – זה הקב"ה, דכתיב: "זה אלי ואנוהו" (שמות טו ב), לעם זו – אלו ישראל, שנאמר: "עם זו קנית" (שם שם טז).23
ספרי דברים פרשת וזאת הברכה פיסקא שנב – בברכת בנימין מפי משה
"לבנימין אמר ידיד ה' " – חביב בנימן שנקרא ידיד למקום, שהרבה אוהבים למלך וחביב מכולם מי שהמלך אוהבו. ששה הם נקראו ידידים: הקב"ה נקרא ידיד, שנאמר: "אשירה נא לידידי". אברהם נקרא ידיד, שנאמר: "מה לידידי בביתי". בנימין נקרא ידיד, שנאמר: "לבנימין אמר ידיד ה' ". שלמה נקרא ידיד, שנאמר: "וישלח ביד נתן הנביא ויקרא את שמו ידידיה". ישראל נקראו ידידים, שנאמר: "נתתי את ידידות נפשי". בית המקדש נקרא ידיד, שנאמר: "מה ידידות משכנותיך. יבוא ידיד בן ידיד ויבנה בית ידיד לידיד. יבואו ישראל שנקראו ידידים בני אברהם שנקרא ידיד ויבנו בית המקדש שנקרא ידיד בחלק בנימן שנקרא ידיד להקדוש ברוך הוא שנקרא ידיד.24
פיוט אבן עזרא לקריעת ים סוף25
אַרְבָּעָה עָמְדוּ עַל הַיָּם,
צוּר וְצִיר צֹאן וְצָר;
צָר הֵצִיק לְצֹאן,
וְצֹאן צָעַק לְצִיר,
וְצִיר חָנַן לְצוּר,
וְצוּר צִוָּה לְצִיר,
צֵא וְחַלֵּץ צֹאנִי מִיַּד צָר;26
זֶה צוּר יִשְׁעֵנוּ,
פָּצוּ פֶה קְהָלֵנוּ,
וְאָמְרוּ, יְהוָֹה מַלְכֵּנוּ
הוּא יוֹשִׁיעֵנוּ
צוּר יִשְׂרָאֵל.
חג שמח
מחלקי המים
והמים להם חומה לשמרם מימינם ומשמאלם
מים אחרונים: דרשת ר' עזרא הנ"ל היא דוגמא לדרשות חז"ל שהן על הגבול הדק שבין פרוזה לשירה (שילוב עולם הפיוט והמדרש) וניכר בהן שהדרשן טרח על מבנה דרשתו מתוך מודעות לאסתטיקה התבניתית. אפשר שזה החידוש הגדול שר' עזרא הביא לבית מדרשו של ר' פרידא.27 והרוצים להרחיב יפנו למאמר של א' מירסקי, יסודי צורות הפיוט, ירושלים תשמ"ה. ותודה לידידנו דר' עדן הכהן על סיכום קצר זה.