מועדי ישראל

מים ראשונים: ידועה הדרשה המתבססת על הפסוק במשלי ח כב: "ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז" שהתורה קדמה לבריאת עולם (פסחים נד ע"א, בראשית רבה א ח ועוד),¹ מוטיב שהורחב בספרות הקבלה לרעיון שהעולם נברא עפ"י ספר התורה.² וידועים גם צדיקים בספר בראשית: חנוך, נח, מלכי צדק, שם ועבר, וכמובן אבות האומה: אברהם, יצחק ויעקב שקדמו למתן תורה. אז למה לא ניתנה להם התורה? למה אחרי שקידשו את האמונה באל אחד וזכו למספר התגלויות ודיבור עם השכינה, לא צוו בפשטות: זו תורתי, קחו אותה וחיו על פיה? למה לא מתן תורה בספר בראשית לאבות, אלא רק בספר שמות לבנים? למה "להסתיר" את תכנית הבריאה מהבריאה ורק אחרי אלפיים שנה להוציאה לאור? למה "אנכי ה' אלוהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים" ולא: אנכי ה' בורא שמים וארץ, כמו מטבע הלשון "קונה שמים וארץ" שטבע מלכי צדק וחזר ואישש אברהם?³

 

רש"י הראשון על התורה – למה ספר בראשית

אמר רבי יצחק: לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ"החודש הזה לכם" (שמות יב ב), שהיא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל. ומה טעם פתח בבראשית? משום: "כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים" (תהלים קיא ו), וכו'.⁴

רמב"ם פירוש המשניות חולין פרק ז משנה ו – תוקף כל המצוות הוא מסיני

משנה: גיד הנשה … נוהג בטהורה ואינו נוהג בטמאה. רבי יהודה אומר אף בטמאה … מבני יעקב נאסר גיד הנשה ועדיין בהמה טמאה מותרת להן.⁵ אמרו לו: בסיני נאמר אלא שנכתב במקומו:

פירוש הרמב"ם: מסיני נאסר⁶ – והוא, שאתה צריך לדעת, שכל מה שאנו נזהרים ממנו או עושים אותו היום, אין אנו עושים זאת אלא מפני צווי ה' על ידי משה, לא מפני שה' צוה בכך לנביאים שקדמוהו … אין אנו אוכלים אבר מן החי לא מפני שה' אסר על בני נח אבר מן החי, אלא מפני שמשה אסר עלינו אבר מן החי במה שנצטווה בסיני … וכן אין אנו מלים בגלל שאברהם מל את עצמו ואנשי ביתו, אלא מפני שה' צונו על ידי משה להימול כמו שמל אברהם עליו השלום. וכן גיד הנשה אין אנו נמשכים בו אחרי אסור יעקב אבינו אלא צווי משה רבינו, הלא תראה אמרם שש מאות ושלש עשרה מצות נאמרו לו למשה בסיני, וכל אלה מכלל המצות.⁷

מדרש תהלים קיט ד – מי הם "אשרי תמימי דרך"

"אשרי תמימי דרך" (תהלים קיט א) – זה דור המדבר.⁸ אמר חזקיהו בר חייא: צפה הקב"ה שאין דור אחר יכול לקבל את התורה כאותו הדור וּצְפָנָה להם⁹ … א"ר ברכיה בשם ר' חנינא בר אבהו: הכתוב והקב"ה מקלסין לאותו הדור, שנאמר: "זכר לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור" (תהלים קה ח) – פרוטים שבדור.¹⁰ תדע לך שהיו תמימים: באו לים ואמר להם לירד לים וירדו, וכן לצאת למדבר ויצאו, אמר להם לקבל את התורה וקבלו, ועד שלא אמר להם לקבל, אמרו: "כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע" (שמות כ"ד) … ולא פירש להם מתן שכרן של מצות ולא השיבו לו דבר. לכך נאמר: "זכר לעולם בריתו", וכן: "אשרי תמימי דרך".¹¹

שיר השירים רבה פרשה א הביאני המלך חדריו – ספר בראשית בזכות ספר שמות

"הביאני המלך חדריו" – ר' ינאי אמר: לא היתה התורה צריכה להידרש אלא מהחודש הזה לכם. ומפני מה גילה הקב"ה לישראל מה ביום ראשון ומה ביום שני עד יום ששי? בזכות שאמרו: "כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע" (שמות כד), מיד גילה להם …. וכי מניין יבוא אליהוא בן ברכאל הבוזי ויגלה לישראל חדרי בהמות ולויתן? ומניין יבוא יחזקאל ויגלה להם חדרי מרכבה וכו'.¹²

שיר השירים רבה פרשה א – הָעָרֵבִים שהתקבלו ואלה שנפסלו

בשעה שעמדו ישראל לקבל התורה, אמר להם: אני נותן לכם תורתי – הביאו לי ערבים טובים שתשמרוה ואתננה לכם. אמרו: אבותינו עורבים אותנו. אמר להם הקב"ה: אבותיכם יש לי עליהם. אברהם יש לי עליו שאמר: "במה אדע כי אירשנה" (בראשית טו), יצחק יש לי עליו שהיה אוהב לעשו ואני שנאתיו, שנאמר: "ואת עשו שנאתי" (מלאכי א), יעקב שאמר: "נסתרה דרכי מה' " (ישעיה מ כז).¹³ אלא, הביאו לי ערבים טובים ואני נותנה לכם. אמרו לפניו: רבש"ע, נביאינו ערבין לנו. אמר להם: יש לי עליהם, שנאמר: "והרועים פשעו בי" (ירמיה ב ח)¹⁴ וכתיב: "כשועלים בחרבות נביאיך ישראל היו" (יחזקאל יג ד). אלא הביאו לי ערבים טובים ואתננה לכם. אמרו: הרי בנינו עורבים אותנו. אמר הקב"ה: הא ודאי ערבים טובים! על ידיהם אתננה לכם, זהו שכתוב: "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז" (תהלים ח ג).¹⁵

הערת ביניים: לא נפקד מקומו של הנושא שלנו גם מעולם הפיוט. ראו במחקרה של פרופ' שולמית אליצור, אזכור של פיוטים קדומים, חלקם מתארים בצורה משעשעת את התורה כבת מלך מפונקת אשר אביה מבקש להשיאה, אך היא מוצאת פסול בכל אחד מהחתנים המוצעים לה (אדם, נח, האבות בנמשל), עד שמגיע החתן הראוי הוא משה. פיוטים אחרים מרחיקים לכת ומוצאים באבות האומה פגמים קשים, כגון על אברהם שהלך לעקוד את יצחק "ושלח ידו כאכזר לשפוך דמים", בעוד ש"היה לו להתחנן לפניך ולבקש רחמים"; וכן על יעקב שרימה את יצחק אביו.¹⁶

אור החיים דברים ז יב פרשת עקב – ברית הבנים גדולה מברית האבות

עוד ירצה על זה הדרך עקב תשמעון וגו' – לא תצטרכו לזכות בטוב ה' ובחסדו מצד שבועת האבות, אלא תזכו מצד עצמיכם לשמור ה' לכם הברית וגו' שנשבע לאבותיכם. כי אינו דומה הבא לזכות בשביל עצמו כמו לזכות בשביל אבותיו. והוא שדקדק לומר לך את הברית … שהלא אברהם זכה לכל הכבוד לצד מעשיו, ואם ישראל ישמרו תורת ה' למה יגרעו לבא בכח זכות אבות? ואדרבא, שלהם גדול משל אבותיהם כי הם עמדו על הר סיני, וגם היותם מצווים בתורה ובמצות, מה שאין כן האבות שלא נתנה להם התורה. ומעתה גדול כח הבנים כשיטיבו מעשיהם מכח האבות.¹⁷

מסכת יומא דף כח עמוד ב – קיימו האבות את התורה

אמר רב: קיים אברהם אבינו כל התורה כולה, שנאמר: "עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי". אמר ליה רב שימי בר חייא לרב: ואימא שבע מצות! – הא איכא נמי מילה. – ואימא שבע מצות ומילה! – אמר ליה: אם כן מצותי ותורתי למה לי? אמר רבא ואיתימא רב אשי: קיים אברהם אבינו אפילו עירובי תבשילין, שנאמר תורתי – אחת תורה שבכתב ואחת תורה שבעל פה.¹⁸

רמב"ם הלכות עבודה זרה – השתלשלות האמונה וגילגוליה

בימי אנוש טעו בני האדם טעות גדול ונבערה עצת חכמי אותו הדור … אמרו הואיל והאלהים ברא כוכבים אלו וגלגלים להנהיג את העולם ונתנם במרום וחלק להם כבוד והם שמשים המשמשים לפניו ראויין הם לשבחם ולפארם ולחלוק להם כבוד … וכיון שארכו הימים נשתכח השם הנכבד והנורא מפי כל היקום ומדעתם ולא הכירוהו … אלא יחידים בעולם כגון חנוך ומתושלח נח שם ועבר, ועל דרך זה היה העולם הולך ומתגלגל עד שנולד עמודו של עולם והוא אברהם אבינו.

כיון שנגמל איתן זה התחיל לשוטט בדעתו … ולבו משוטט ומבין עד שהשיג דרך האמת והבין קו הצדק מתבונתו הנכונה, וידע שיש שם אלוה אחד … וחבר בו ספרים והודיעו ליצחק בנו … ויעקב אבינו למד בניו כולם … לשמור מצות אברהם … שלא יפסיקו מבני לוי ממונה אחר ממונה כדי שלא תשכח הלמוד, והיה הדבר הולך ומתגבר בבני יעקב ובנלוים עליהם ונעשית בעולם אומה שהיא יודעת את ה'.

עד שארכו הימים לישראל במצרים וחזרו ללמוד מעשיהן ולעבוד כוכבים כמותן … וכמעט קט היה העיקר ששתל אברהם נעקר וחוזרין בני יעקב לטעות העולם ותעיותן. ומאהבת ה' אותנו ומשמרו את השבועה לאברהם אבינו עשה משה רבינו רבן של כל הנביאים ושלחו … ובחר ה' ישראל לנחלה הכתירן במצות והודיעם דרך עבודתו וכו'.¹⁹

ספר תפארת ישראל פרק יז – נתינה לעם ולא ליחידים

ואיך יהיה ניתן הסדר התמידי אשר אין שנוי לו, לאברהם ליצחק וליעקב. כי במה שהם פרטיים, והפרט יש לו שנוי. כי כאשר מת אברהם – אין כאן אברהם. וכן יצחק, וכן יעקב, אין ראוי להם דרכי ה' אשר אין שייך שנוי בהם כלל … ובשביל זה לא נתנה התורה עד שהיו ששים רבוא, כי מפני כי מספר ששים הוא מספר שלם, כמו שהתבאר בחבור גבורות ה' באריכות. ובחלק יש שנוי, לא בדבר שאינו חלק. וגם נתבאר בחבור באר הגולה בכמה מקומות מספר ששים, שהוא מספר כללי. ודבר זה ראיה ומופת חותך על נצחיות התורה שלא תשתנה אצלנו לנצח נצחים. כי אם היה לתורה שנוי, למה לא נתנה לאברהם ויצחק ויעקב.²⁰

ספרי דברים פיסקא שמג "ה' מסיני בא" – הצעת התורה לאומות העולם

כשנגלה הקב"ה ליתן תורה לישראל, לא על ישראל בלבד הוא נגלה אלא על כל האומות. תחילה הלך אצל בני עשו. אמר להם: מקבלים אתם את התורה? אמרו לו: מה כתוב בה? אמר להם: "לא תרצח". אמרו: כל עצמם של אותם האנשים ואביהם רוצח הוא … הלך אצל בני עמון ומואב. אמר להם: מקבלים אתם את התורה? אמרו לו: מה כתוב בה? אמר להם: "לא תנאף". אמרו לו: כל עצמה של ערוה להם היא … הלך אצל בני ישמעאל. אמר להם: מקבלים אתם את התורה? אמרו לו: מה כתוב בה? אמר להם: "לא תגנוב". אמרו לו: כל עצמם אביהם ליסטים היה, שנאמר: "והוא יהיה פרא אדם". וכן לכל אומה ואומה שאל להם אם מקבלים את התורה … באו ישראל וקבלום. לכך נאמר: "ה' מסיני בא וזרח משעיר למו" (דברים לג ב).²¹

הרב עדו פכטר יהדות על הרצף – תורת אברהם מול תורת משה

הניגוד בין דמותו של אברהם לדמותו של משה … תופעת האב המייסד הכפול של עם ישראל. משה הוא דמות מופת בעם ישראל, הוא נותן התורה והנביא הגדול … דמות חד פעמית שלא תשוב על עצמה … משה משמש כמייסדה של דת ישראל, אך דמותו נותרת בבדידותה. היא לא תוכל לשמש השראה לאף אחד מחניכיו …

אברהם, לעומת זאת, איננו אמנם אביה המייסד של דת ישראל, אבל באישיותו הוא משמש כדמות מעוררת השראה … אברהם ביטא את דרכו של האדם המאמין בעולם ונותן פשר למושג הבחירה… אישיותו … היא בת הישג, והוא עצמו משמש מודל לחיקוי עבור כל אחד מבניו.²²

שו"ת לבושי מרדכי אורח חיים מהדורה קמא הקדמה – גדול מי שאינו מצווה ועושה

… עפ"י סברא, ודאי אינו מצווה ועושה עדיף ממצווה ועושה, וכמו שכתב גם באבודרהם. וא"כ תמה יקראו למה לאבות לא צוה ד' ולא נתן להם התורה, ויבחר בזרעם אחריהם ליתן להם התורה.²³ אלא ע"כ משום דבאמת אינו מצווה עדיף, והאבות יודע ה' ימי תמימים שיקיימו כל התורה אף שלא ניתנה [עי' יומא כח ע"ב] וטוב שלא יצטוו. אבל עכשיו להיותם גרועים ופחותים מאבותיהם, ואם לא יהיה מצווה לא יקיימו התורה, הוצרך לצוות אותם.²⁴

חג שמח ולימוד מחכים ומהנה

מחלקי המים

מים אחרונים: בין השיטין הזכרנו את פירוש משך חכמה לדברים לג בהקשר לתוקף המצוות עפ"י הרמב"ם במשנה חולין, בהקשר למתן תורה לעם ולא ליחידים, ובהקשר להבדל בין נבואת (תורת) אברהם ונבואת (תורת) משה. להלן דבריו במלואם למעוניינים.

משך חכמה דברים לג ד פרשת וזאת הברכה – בין נבואת אברהם לנבואת משה

ולפי זה עדיין יש לפקפק חלילה אם יבוא נביא ויתן אות או מופת להפוך או לבטל הדברים שנצטוינו על ידי אברהם אבינו עליו השלום או על ידי נח, כמו אבר מן החי, וגיד הנשה על ידי יעקב. לזה הורה רבינו²⁵ לעיקר גדול: כי לא נצטוינו רק ממשה, שהשי"ת צוה על ידי משה שנימול כמו שאמר לאברהם, וכן כולם. ותו נבואת משה היה על ידי ראיה מוחשת בפרסום גדול במעמד כמה רבבות אלפים ישראל. ואם כן כל מי שיראה אות ומופת לבטל, שקר בפיו, והוא על ידי להט או כישוף, או בעבור לנסות כמפורש בתורה.

ולכן ניתנה התורה בימי משה ולא בימי האבות, כי אז היינו צריכים להאמינם. מה שאין כן בימי משה שהריבוי היה גדול מאוד, וכולם עדי ראיה. אם כן, הבדל גדול באלו המצוות שנצטווינו בהם טרם מתן תורה קודם זמן נתינת כלל התורה, בין לאחר זה.²⁶ והוא, כי קודם מתן תורה היה אפשר לפקפק, ובבוא נביא אחר באות ומופת לבטל – למי יאמין יותר? אבל אחר מתן תורה, כל האותות שבעולם וכל נביאים לא יוכלו להסיר אף דבר אחד מן דתנו הקדושה.²⁷ וזה שאמר: "תורה צוה לנו משה, מורשה קהילת יעקב" (אחזנוה ולא נעזבנה – רש"י), שאינה כפי מה שהיו במצוות קודם מתן תורה שהיה קל הביטול ולא הוחזקה עדיין.²⁸ לא כן, "תורה צוה לנו משה מורשה" – ירושה היא לעולם לקהילת יעקב.²⁹ ומפרש, מפני מה: "ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל", שזה היה בקיבוץ כל כלל ישראל, והיה "מלך" – זה הקב"ה – בתוכם, וכולם זכו למעלת הנבואה.³⁰