מועדי ישראל

וְאָמַר סֹלּוּ סֹלּוּ פַּנּוּ דָרֶךְ הָרִימוּ מִכְשׁוֹל מִדֶּרֶךְ עַמִּי: ס כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים: כִּי לֹא לְעוֹלָם אָרִיב וְלֹא לָנֶצַח אֶקְּצוֹף כִּי רוּחַ מִלְּפָנַי יַעֲטוֹף וּנְשָׁמוֹת אֲנִי עָשִׂיתִי: … בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב אָמַר ה' וּרְפָאתִיו: … קְרָא בְגָרוֹן אַל תַּחְשֹׂךְ כַּשּׁוֹפָר הָרֵם קוֹלֶךָ וְהַגֵּד לְעַמִּי פִּשְׁעָם וּלְבֵית יַעֲקֹב חַטֹּאתָם: וְאוֹתִי יוֹם יוֹם יִדְרֹשׁוּן וְדַעַת דְּרָכַי יֶחְפָּצוּן כְּגוֹי אֲשֶׁר צְדָקָה עָשָׂה וּמִשְׁפַּט אֱלֹהָיו לֹא עָזָב יִשְׁאָלוּנִי מִשְׁפְּטֵי צֶדֶק קִרְבַת אֱלֹהִים יֶחְפָּצוּן: … הֲכָזֶה יִהְיֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ יוֹם עַנּוֹת אָדָם נַפְשׁוֹ הֲלָכֹף כְּאַגְמֹן רֹאשׁוֹ וְשַׂק וָאֵפֶר יַצִּיעַ הֲלָזֶה תִּקְרָא צוֹם וְיוֹם רָצוֹן לַה': הֲלוֹא זֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ פַּתֵּחַ חַרְצֻבּוֹת רֶשַׁע הַתֵּר אֲגֻדּוֹת מוֹטָה וְשַׁלַּח רְצוּצִים חָפְשִׁים וְכָל מוֹטָה תְּנַתֵּקוּ: הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת כִּי תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם: אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ וַאֲרֻכָתְךָ מְהֵרָה תִצְמָח וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ כְּבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ: (ישעיהו נז יד, נח יד).

במדבר רבה טו טז – סולו סולו הרימו מכשול

אמרו ישראל לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, אתה יודע כוחו של יצר הרע שהוא קשה. אמר להם הקב"ה: סיקלו אותו קמעה בעולם הזה, ואני מעבירו מכם לעתיד, שנאמר: "סולו סולו המסילה סקלו מאבן" (ישעיהו סב י). וכן הוא אומר: "ואמר סולו סולו פנו דרך הרימו מכשול מדרך עמי" (שם נז יד). ולעולם הבא אני עוקרו מכם: "והסירותי לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר" (יחזקאל לו כו). כך דרש ר' תנחומא.¹

מסכת מגילה דף לא עמוד א – רם נשא את דכא ושפל רוח

ביום הכפורים קורין אחרי מות (ויקרא טז) ומפטירין כי כה אמר רם ונשא (ישעיהו נז טו), ובמנחה קורין בעריות ומפטירין ביונה.² אמר רבי יוחנן: כל מקום שאתה מוצא גבורתו של הקב"ה אתה מוצא ענוותנותו; דבר זה כתוב בתורה ושנוי בנביאים ומשולש בכתובים. כתוב בתורה: "כי ה' אלהיכם הוא אלהי האלהים ואדני האדנים" (דברים י), וכתיב בַּתְרֵיה³: "עושה משפט יתום ואלמנה". שנוי בנביאים: "כה אמר רם ונשא שוכן עד וקדוש שמו" (ישעיהו נז טו), וכתיב בתריה: "ואת דכא ושפל רוח". משולש בכתובים דכתיב: "סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמו" (תהלים סח ה), וכתיב בתריה: "אבי יתומים ודין אלמנות".⁴

בראשית רבה כד ד – לא לעולם אריב

דבר אחר: "זה ספר תולדות אדם". כתיב: "כי לא לעולם אריב" (ישעיה נז טז) – עם אדם הראשון, "ולא לנצח אקצוף" (שם) – עם תולדותיו.⁵ "כי רוח מלפני יעטוף" (שם) אמר רבי הונא: הרוח הזה בשעה שהוא יוצא לעולם הוא מבקש להחריב את העולם, והקב"ה מְרַשְּלוֹ בהרים וּמְשַׁבְּרוֹ בגבעות, ואומר לו: היזהר שלא תזיק בריותי, מאי טעמיה? "כי רוח מלפני יעטוף". מה הוא יעטוף? מתישו, כמו שאתה אומר: "בְּהִתְעַטֵּף עָלַי נַפְשִׁי אֶת ה' זָכָרְתִּי וַתָּבוֹא אֵלֶיךָ תְּפִלָּתִי אֶל הֵיכַל קָדְשֶׁךָ" (יונה ב ח). אמר ר' הונא: בשלשה מקומות יצתה רוח שלא במשקל וכבר היה לה להחריב את העולם … בימי איוב … בימי יונה … בימי אליהו … בימי יונה שנאמר: "וה' הטיל רוח גדולה אל הים" (יונה א ד).⁶

ויקרא רבה טז ט  – שלום שלום לרחוק ולקרוב

"בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב אָמַר ה' וּרְפָאתִיו" (ישעיהו נז יט). "בורא ניב שפתים" – ר' יהושע בן לוי אמר: אם הניבו שפתיו של אדם בתפילה, יהא מובטח שנשמעת תפילתו. מאי טעמא? "תכין לבם, תשמע אזנך" (תהלים י יז), ואומר: "בורא ניב שפתים שלום שלום לרחוק ולקרוב". אם לקרוב, כבר שלומו ממנו ובו. אם לרחוק – זה … שהיה רחוק ונעשה קרוב.⁷

אליהו זוטא (איש שלום) פרשה כב – קרא בגרון אל תחשוך

אמר להם ר' אליעזר לתלמידיו: בניי, יכולין אתם לעמוד בתוכחות? אמרו לו: יהי רצון לדברים שתודיענו.⁸ מיד פתח ואמר: "קרא בגרון אל תחשוך" (ישעיה נח א), זהו שנאמר ברוח הקודש על ידי ישעיה הנביא: "לכו נא ונוכחה יאמר ה' " (ישעיהו א יח).⁹ כנגד מי אמר ישעיה מקרא זה? לא אמרו אלא כנגד בעלי תשובה, שהקב"ה ידיו פרושות לקבל שבים, ואומר: מתי יעשו תשובה ואקבל אותם בתשובה שלמה לפני, שנאמר: "וידי אדם מתחת כנפיהם" (יחזקאל א ח), מלמד שהקב"ה יושב על כסא כבודו וידיו פרושות מתחת כנפי החיות לעושי תשובה ואומר: מתי יעשו ישראל תשובה שלימה לפני.¹⁰

מסכת חגיגה דף ה עמוד ב – ואותי יום יום ידרשון

רב אידי אבוה דרבי יעקב בר אידי הוה רגיל דהוה אזיל תלתא ירחי באורחא וחד יומא בבי רב. והוו קרו ליה רבנן: בר בי רב דחד יומא.¹¹ חלש דעתיה. קרי אנפשיה: "שְׂחֹק לְרֵעֵהוּ אֶהְיֶה" (איוב יב ד).¹² אמר ליה רבי יוחנן: במטותא מינך לא תעניש להו רבנן. נפק רבי יוחנן לבי מדרשא ודרש: "ואותי יום יום ידרשון ודעת דרכי יחפצון", וכי ביום דורשין אותו ובלילה אין דורשין אותו? אלא לומר לך: כל העוסק בתורה אפילו יום אחד בשנה – מעלה עליו הכתוב כאילו עסק כל השנה כולה. וכן במידת פורענות, דכתיב: "במספר הימים אשר תרתם את הארץ יום לשנה יום לשנה וכו' (במדבר יד לד). וכי ארבעים שנה חטאו? והלא ארבעים יום חטאו! אלא לומר לך: כל העובר עבירה אפילו יום אחד בשנה – מעלה עליו הכתוב כאילו עבר כל השנה כולה.¹³

תוספתא מסכת תענית (ליברמן) פרק א – למה צמנו ולא ראית

סדר תעניות כיצד? מוציאין את התיבה לרחובה של עיר ונותנין עליה אפר מקלה ולא היו מתעלפין עליה,¹⁴ אחד יושב ומשמרה כל היום. זקן שבהם אומר לפניהם דברי כיבושין: בניי, יתבייש אדם מחבירו ואל יתבייש אדם ממעשיו. מוטב יתבייש אדם מחבירו ואל יהא הוא ובניו מציבין ברעב.¹⁵ וכן הוא אומר: "למה צמנו ולא ראית". תדע מהו משיבן: "הן ביום צומכם וגו' הן לריב ומצה תצומו וגו' הכזה יהיה צום אבחרהו יום ענות אדם וגו' ". אלא אי זהו צום שאני רוצה בו? "פתח חרצובות רשע". אם היה שרץ בידו של אחד, אפילו טובל בשילוח ובכל מימי בראשית אינו טוהיר לעולם. השליך שרץ מידו, עלתה לו טבילה בארבעים סאה. וכן הוא אומר: "ומודה ועוזב ירוחם", ואומר: "נשא לבבינו אל כפים וגו' ".¹⁶

מדרש תנחומא (בובר) פרשת בראשית סימן כח – הלוא זה צום אבחרהו

ר' אליעזר ור' יהושע, ר' אליעזר אומר:  "ימים יוצרו ולא אחד בהם".¹⁷ אמר הקב"ה: היום הזה אני גואל את בני ממצרים, וביום הזה אני קורע את הים ומפיל שונאיהם, ביום הזה אני נותן את התורה, ולא נשתנה יום אחד ולא נתחלף, הוי (אומר): ולא אחד בהם.¹⁸ ר' יהושע אומר: ולו אחד בהם – מימים שברא הקב"ה בחר לו אחד מהם, ואיזה הוא? זה יום הכיפורים, שנאמר: "הלא זה צום אבחרהו" (ישעיה נח ו). דבר אחר: ולו אחד בהם, זה יום השבת, שנאמר: "על כן ברך ה' את יום השבת ויקדשהו" (שמות כ י).¹⁹

מסכת בבא בתרא דף ט עמוד א – מזון או כסות

אמר רב הונא: בודקין למזונות ואין בודקין לכסות²⁰ … סברא, האי קא מבזי והאי לא קא מבזי … קרא: "הלא פרוש לרעב לחמך" בְּשִׂי"ן כתיב, פֲּרוֹשׁ והדר הב ליה, והתם כתיב: "כי תראה ערום וכסיתו" … לאלתר.²¹ ורב יהודה אמר: בודקין לכסות ואין בודקין למזונות … סברא, האי קמצערא ליה והאי לא קמצערא ליה … קרא, הכא כתיב: "הלא פרוס לרעב לחמך" – פרוס לאלתר … והתם כתיב: "כי תראה ערום וכסיתו" – כשיראה לך.²² תנן התם: אין פוחתין לעני העובר ממקום למקום מככר בפונדיון, מארבע סאין בסלע; לן – נותנין לו פרנסת לינה. … שבת – נותנין לו מזון שלש סעודות. תנא: אם היה מחזיר על הפתחים – אין נזקקין לו.²³ ההוא עניא דהוה מחזיר על הפתחים דאתא לקמיה דרב פפא, לא מזדקיק ליה. א"ל רב סמא בריה דרב ייבא לרב פפא: אי מר לא מזדקיק ליה, אינש אחרינא לא מזדקיק ליה, לימות ליה? והא תניא: אם היה עני המחזיר על הפתחים – אין נזקקין לו! א"ל: אין נזקקין לו למתנה מרובה, אבל נזקקין לו למתנה מועטת.²⁴

ותטיב לנו החתימה

מחלקי המים²⁵