מועדי ישראל

מים ראשונים: ראה הפסוק שלקחנו לכותרת הדף במשלי ל יח: "שְׁלֹשָׁה הֵמָּה נִפְלְאוּ מִמֶּנִּי וְאַרְבָּעָה לֹא יְדַעְתִּים". ותשובת ספר משלי מיד שם בפסוק הסמוך: "דֶּרֶךְ הַנֶּשֶׁר בַּשָּׁמַיִם דֶּרֶךְ נָחָשׁ עֲלֵי צוּר דֶּרֶךְ אֳנִיָּה בְלֶב יָם וְדֶרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה". מה לפסוקים אלה ולחג הסוכות?

וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים: (ויקרא כג מ).¹

מסכת סוכה דף לב עמוד א – הלולב

תניא, רבי יהודה אומר משום רבי טרפון: כפוֹת תמרים – כָּפוּת, אם היה פרוד – יכפתנו.² אמר ליה רבינא לרב אשי: ממאי דהאי כפות תמרים דלולבא הוא? אימא חרותא! – בעינא כָּפוּת, וליכא. – ואימא אוֹפָתָא! – כפות מכלל דאיכא פרוד, והאי כפות ועומד לעולם. – אמר ליה: ואימא כּוּפְרָא! – אמר אביי: "דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום" כתיב.³

אמר ליה רבא תוספאה לרבינא: ואימא תרתי כפי דתמרי! – כפת כתיב. – ואימא חדא! – לההוא כף קרי ליה.⁴

מסכת סוכה דף לב עמוד ב – ההדס

תנו רבנן: "ענף עץ עבת" – שענפיו חופין את עצו. ואי זה הוא – הוי אומר זה הדס. – ואימא זיתא! – בעינן עבת וליכא. ואימא דולבא! – בעינן ענפיו חופין את עצו וליכא. – ואימא הירדוף! – אמר אביי: "דרכיה דרכי נעם" (משלי ג יז) וליכא. רבא אמר מהכא: "האמת והשלום אהבו" (זכריה ח).⁵

מסכת סוכה דף לג עמוד ב – ערבה

תנו רבנן: "ערבי נחל" – הגדילין על הנחל. דבר אחר: ערבי נחל – שֶׁעָלֶה שלה משוך כנחל. תניא אידך: ערבי נחל. אין לי אלא ערבי נחל, של בָּעָל ושל הרים מניין? – תלמוד לומר ערבי נחל, מכל מקום.⁶

תנו רבנן: ערבי נחל – הגדילות על הנחל, פרט לצפצפה הגדילה בין ההרים … תנו רבנן: אי זהו ערבה ואיזהו צפצפה? ערבה קנה שלה אדום, ועלה שלה משוך, ופיה חלק. צפצפה, קנה שלה לבן, ועלה שלה עגול, ופיה דומה למגל.⁷

תנו רבנן: ערבי נחל – הגדילות על הנחל, פרט לצפצפה הגדילה בין ההרים. אמר רבי זירא: מאי קראה? "קָח עַל מַיִם רַבִּים צַפְצָפָה שָׂמוֹ" (יחזקאל יז ה).⁸ אמר ליה אביי: ודילמא פרושי קא מפרש, קח על מים רבים ומאי ניהו צפצפה! – אם כן מאי שָׂמוֹ? – אמר רבי אבהו: אמר הקב"ה: אני אמרתי שיהו ישראל לפני כקח על מים רבים, ומאי ניהו – ערבה. והן שמו עצמן כצפצפה שבהרים.⁹

מסכת סוכה דף לה עמוד א – האתרוג

תנו רבנן: "פרי עץ הדר" – עץ שטעם עצו ופריו שוה, הוי אומר זה אתרוג.¹⁰ – ואימא פלפלין? … התם משום דלא אפשר …¹¹ רבי אומר: אל תקרי הָדָר אלא הַדִּיר, מה דיר זה – יש בו גדולים וקטנים, תמימים ובעלי מומין, הכי נמי – יש בו גדולים וקטנים תמימים ובעלי מומין. – אטו שאר פירות לית בהו גדולים וקטנים, תמימים ובעלי מומין?¹² – אלא הכי קאמר: עד שבאין קטנים עדיין גדולים קיימים.¹³ רבי אבהו אמר: אל תקרי הדר אלא ה-דר – דבר שדר באילנו משנה לשנה.¹⁴ בן עזאי אומר: אל תקרי הדר אלא הידור שכן בלשון יווני קורין למים הידור¹⁵ ואיזו היא שגדל על כל מים – הוי אומר זה אתרוג.¹⁶

ויקרא רבה ל טו "ולקחתם לכם" – חכמת שלמה

"ולקחתם לכם ביום הראשון" – אחר כל אותה חכמה שכתובה בשלמה: "החכמה והמדע נתון לך" (דברי הימים ב א יב), "ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם … ויחכם מכל האדם" (מלכים א ה י), ישב לו תמה על ארבעת מינים הללו, שנאמר: "שלושה המה נפלאו ממני" (משלי ל יח) – פסח מצה ומרור.¹⁷ "וארבעה לא ידעתים" (שם) – אלו ארבעה מינים שבלולב שבקש לעמוד עליהם. "פרי עץ הדר" – מי יאמר שהוא אתרוג? כל האילנות עושים פירות הדר! "כפות תמרים" – התורה אמרה: טול שתי כפות תמרים להלל בהן והוא אינו נוטל אלא לולב – ליבה של תמרה! "וענף עץ עבות" – מי יאמר שהוא הדס? הרי הוא אומר במקום אחר: "צאו ההר והביאו עלי זית ועלי עץ שמן ועלי הדס … ועלי עץ עבות" (נחמיה ח טו).¹⁸ "וערבי נחל" – כל האילנות גדלים במים! – "וארבעה לא ידעתים".¹⁹

חזר ומזכירן פעם אחרת, שנאמר: "שלשה המה מטיבי צעד וארבעה מטיבי לכת" (משלי ל כט), "ארבעה הם קטני ארץ והמה חכמים ומחוכמים" (שם כד) – אלו ארבעת מינים, שכל אחד ואחד מישראל הולך ורץ ולוקח לו מהן להלל להקב"ה והם נראים קטנים בעיני אדם וגדולים המה לפני הקב"ה. ומי פירש להם לישראל ארבעת מינים האלו שהן אתרוג, לולב, הדס וערבה? חכמים, שנאמר: "והמה חכמים מחוכמים" (שם, סוף הפסוק).²⁰

חג שמח ומועדים לשמחה

מחלקי המים