וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם: (שמות טו ח).1
מכילתא דרבי ישמעאל בשלח מסכתא דויהי פרשה ד – עשרה ניסים על הים
עשרה נסים נעשו לישראל על הים: נבקע הים ונעשה כמין כיפה … נחלק לשנים עשר גזרים … נעשה הים יבשה … נעשה כמין טיט … נעשה פירורין פירורין … נעשה סלעים סלעים …נעשה גזרים גזרים … נעשה ערימות, שנאמר: "וברוח אפיך נערמו מים", נעשו כמו נד, שנאמר: "נצבו כמו נד נוזלים". הוציא להם זיכרי מים מתוקים מתוך מלוחים, שנאמר: "ויוצא נוזלים מסלע ויורד כנהרות מים" (תהלים עח טז). הקפיא להם את הים משני חלקים ונעשה כמין בולוס של זכוכית, שנאמר: "קפאו תהומות בלב ים".2
תולדות יצחק שמות פרק טו
שהקב"ה עשה נס בתוך נס … קפאו תהומות בלב ים, לפי שיש בכאן קושיא גדולה: שיש מקומות בעמקי הים שעמוק אלף אמה ויותר, וכשנתייבשה הים איך אפשר שירדו ישראל שמה? שנמנע הוא, אלא שיפלו אנשים ונשים וטף בעומק ההוא וימותו שמה! ואף על פי שלא ימותו לא יוכלו לעלות … וזהו שאמר: "וברוח אפך נערמו מים נצבו כמו נד" – המים שהיו נוזלים ונתייבש הים שמה. אבל בעומק הים שהוא באמצע הים, נקפאו המים וקפאו תהומות בלב ים. ולזה אמר: בלב ים ולא אמר קפאו תהומות בים.3
והדברים ברורים ומבוארים באיור הבא, שמראה שאירע כאן גם 'נס נוסף' שלא חטפו ממסלול למסלול כמנהגנו היום בכבישים ולא בצעו סלאלום ועקיפות מסוכנות. ולכל שבט היה כאמור מסלול משלו, אבל ראו זה את זה.
חג שמח
מחלקי המים (מים שנחלקו)