מועדי ישראל

ירושלמי ראש השנה פרק א הלכה ג¹ – בני האדם קובעים אימתי יום הדין

"כי מי גוי גדול אשר לו חוקים ומשפטים צדיקים וכו' " (דברים ד ח) … בנוהג שבעולם, אדם שיודע שיש לו דין לובש שחורים ומתעטף שחורים ומגדל זקנו, שאינו יודע היאך יוצא דינו. אבל ישראל … לובשים לבנים ומתעטפים לבנים ומגלחים זקנם ושותים ושמחים בראש השנה ² ….

בנוהג שבעולם, השלטון אומר הדין היום והליסטים אומר הדין למחר, למי שומעין? לא לשלטון? אבל הקב"ה אינו כן. אמרו בית דין היום ראש השנה, הקב"ה אומר למלאכי השרת: העמידו בימה, יעמדו סניגורין יעמדו קטיגורין שאמרו בני היום ראש השנה.³ נמלכו בית דין לעברה למחר,⁴ הקב"ה אומר למלאכי השרת: העבירו בימה, יעברו קטיגורין שנמלכו בָּנַי לעַבְּרָהּ למחר. מה טעמא? "כי חוק לישראל הוא משפט לאלוקי יעקב" (תהלים פא ה) – אם אינו חוק לישראל, כביכול אינו משפט לאלוקי יעקב.⁵

מסכת ראש השנה פרק ד משנה ד – כיצד נהגו בכל ראש חודש⁶

בראשונה היו מקבלין עדות החודש כל היום. פעם אחת נשתהו העדים מלבוא ונתקלקלו הלוים בשיר. התקינו שלא יהו מקבלין אלא עד המנחה, ואם באו עדים מן המנחה ולמעלה, נוהגין אותו היום קודש ולמחר קודש. משחרב בית המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהו מקבלין עדות החודש כל היום.⁷

מסכת סנהדרין פרק ד משנה א – פותחים בזכות ומטים בזכות

… דיני ממונות פותחין בין לזכות בין לחובה, ודיני נפשות פותחין לזכות ואין פותחין לחובה. דיני ממונות מטין על פי אחד בין לזכות בין לחובה, ודיני נפשות מטין על פי אחד לזכות, ועל פי שנים לחובה. דיני ממונות מחזירין בין לזכות בין לחובה. דיני נפשות מחזירין לזכות ואין מחזירין לחובה.⁸

ויקרא רבה כט ט פרשת אמור – חודש השבע, השפע והשבועה

"בחדש השביעי" – חודש שהוא מְשׁוּבָּע⁹ במצות. ראש השנה בתוכו, יום הכיפורים בתוכו, סוכה בתוכו, לולב בתוכו, אתרוג בתוכו, הדס בתוכו, ערבה בתוכו. דבר אחר "בחדש השביעי" – חודש שהוא משובע בכל.¹⁰ גיתות בתוכו, גורנות בתוכו, כל מיני מגדים בתוכו.¹¹

ר' ברכיה היה קורא לו: חודש של השבועה. חודש שבו נשבע הקב"ה לאבינו אברהם "שאני גואל את בניך" … מה צורך היה לשבועה זו? רבי בבי בר אבא בשם ר' יוחנן: אמר אברהם לפני הקב"ה: ריבון העולמים, גלוי וידוע לפני כסא כבודך שבשעה שאמרת לי: "קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק", היה לי להשיבך ולומר לך: אתמול אמרת לי "כי ביצחק יקרא לך זרע" והיום אתה אומר לי "קח נא את בנך… והעלהו לעולה"! אלא כשם שהיה לי להשיבך ולא השבתיך, כך בשעה שבניו של יצחק באין לידי עבירות ומעשים רעים, תזכור להם עקידתו של יצחק אביהם ותכפר להם.¹²

פסיקתא רבתי, פרשה מ' בחודש השביעי – כשאני מנצח, אני מפסיד

… ואימתי הקב"ה דן את העולם ומזכה אותם? בראש השנה … שהוא חפץ לזכות בריותיו … וכן הוא אומר: "ה' חפץ למען צדקו" (ישעיה מב כא) – שהוא חפץ להצדיק את בריותיו … אמר רבי יהודה בר נחמן בשם ריש לקיש: אמר הקב"ה: בשעה שאני נוצח אני מפסיד, ובשעה שאנו נִצוֹחַ אני מִשְׂתַכֵּר. ניצחתי לדור המבול והפסדתי, שאבדתי כל אותן האוכלוסים … וכן בדור הפלגה, וכן בסדומיים. אבל במעשה העגל נצחני משה …ונשתכרתי כל אותם האוכלוסים. הוי: מזכה אני לכל בריותיי שלא נפסיד [אפסיד], לפיכך בראש השנה אני מזכה בריותיי, כשאני דן אותם.¹³

גמרא ראש השנה לב ע"ב – שירה ביום הדין?

אמר רבי אבהו: אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, מפני מה אין ישראל אומרים שירה לפניך בראש השנה וביום הכיפורים?¹⁴ – אמר להם: אפשר מלך יושב על כסא דין וספרי חיים וספרי מתים פתוחין לפניו – וישראל אומרים שירה?¹⁵

פסיקתא דרב כהנא פיסקא כג ראש השנה, ויקרא רבה כט א פרשת אמור

"לעולם י"י דברך נצב בשמים" (תהלים קיט פט). תני ר' אליעזר: בעשרים וחמישה באלול נברא העולם.¹⁶ ואתיא דרב, כהדא דתני ר' אליעזר.¹⁷ דתניא בתקיעתא דרב: זה היום תחילת מעשיך זכרון ליום ראשון וגו', "כי חק לישראל הוא משפט לאלוהי יעקב" (תהלים פא ה). ועל המדינות בו יאמר איזו לחרב ואיזו לשלום, איזו לרעב ואיזו לשובע, איזו למות ואיזו לחיים, ובריות בו יפקדו להזכירם חיים ומות.¹⁸

נמצאת אומר: בראש השנה נברא אדם הראשון.¹⁹ בשעה ראשונה עלה במחשבה, בשנייה נמלך במלאכי השרת, בשלישית כינס עפרו, ברביעית גיבלו, בחמישית ריקמו, בשישית העמידו גולם על רגליו, בשביעית זרק בו נשמה, בשמינית הכניסו לגן עדן, בתשיעית ציוהו, בעשירית עבר על ציוהו, באחת עשרה נידון, בשתים עשרה יצא בדימוס מלפני הקב"ה. אמר לו הקב"ה: אדם, זה סימן לבניך כשם שנכנסתה לפניי בדין ביום הזה ויצאתה בדימוס,²⁰ כך עתידין בניך להיות נכנסין לפניי בדין ביום הזה ויוצאין בדימוס. אימתי? "בחדש השביעי באחד לחדש" (ויקרא כג כד).²¹

פסיקתא רבתי פיסקא מ בחודש השביעי – קריאה לאומות העולם

דבר אחר: בחדש השביעי, פתח: "והוא ישפוט תבל בצדק ידין לאומים במישרים" (תהלים ט ט)²² – מהו "במישרים"? אמר ר' אלכסנדרי: דן את האומות במישרים שלהם: ברחב, ביתרו, ברות. כיצד? אומר לאומות העולם: למה לא קרבת אצלי? והוא אומר: שהייתי רשע מוחלט והייתי מתבייש. והוא אומר לו: וכי יותר היית מרחב שהיה ביתה בקיר החומה והייתה מקבלת את הליסטים ומזנה מבפנים? וכשנתקרבה אצלי לא קיבלתיה והעמדתי ממנה נביאים וצדיקים?²³ אלא²⁴ יתרו כומר היה לעבודה זרה, כשבא אצלי לא קבלתי אותו והעמדתי ממנו נביאים וצדיקים?²⁵ אלא רות המואביה כשבאת אצלי, לא קבלתי אותה והעמדתי ממנה מלכים?²⁶

ילקוט שמעוני תורה פרשת אמור רמז תרמה – מה מקור מלכויות

ומנין שאומרים מלכיות? דתניא: רבי אומר: "לעני ולגר תעזוב אותם אני ה' אלהיכם" (ויקרא כג כב),²⁷ וסמיך ליה "בחדש השביעי", מכאן רמז למלכיות.²⁸ רבי יוסי בר יהודה אומר: אינו צריך. הרי הוא אומר: "וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אֱלֹהֵיכֶם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם" (במדבר י י).²⁹ שאין תלמוד לומר: אני ה' אלהיכם – הרי מלכיות.³⁰

מסכת מגילה דף לא עמוד א – ממקום ענוותנותו – גבורתו וגדלותו

אמר רבי יוחנן: כל מקום שאתה מוצא גבורתו של הקב"ה, אתה מוצא ענוותנותו. דבר זה כתוב בתורה ושנוי בנביאים ומשולש בכתובים. כתוב בתורה – "כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד" (דברים י יז), וכתיב בתריה: "עֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה וְאֹהֵב גֵּר לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה". שנוי בנביאים – "כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן" (ישעיהו נז טו), וכתיב בתריה: "וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים". משולש בכתובים דכתיב: "שִׁירוּ לֵאלֹהִים זַמְּרוּ שְׁמוֹ סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ וְעִלְזוּ לְפָנָיו" (תהלים סח ה), וכתיב בתריה: "אֲבִי יְתוֹמִים וְדַיַּן אַלְמָנוֹת אֱלֹהִים בִּמְעוֹן קָדְשׁוֹ".³¹

שנה טובה וכתיבה וחתימה טובה

מחלקי המים