מועדי ישראל

על דעת המקום ועל דעת הקהל … אנו מתירים להתפלל עם העבריינים: (מתוך מחזור תפילת ליל יום הכיפורים).¹

ספר המנהגים (קלויזנר) – מקורות לאמירה זו²

בליל יום הכיפורים עומד שליח ציבור ומתיר להתפלל עם עבריינים עד אחר יום הכיפורים. וראיה מחלבנה וכו' ואח"כ אומר כל נדרי.³

מסכת כריתות דף ו עמוד ב – בין חלבנה לאגודה

א"ר חנא בר בזנא א"ר שמעון חסידא: כל תענית שאין בה מפושעי ישראל אינה תענית, שהרי חלבנה ריחה רע, ומנאה הכתוב עם סממני קטורת.⁴ אביי אמר, מהכא: "ואגודתו על ארץ יסדה" (עמוס ט ו).⁵

רבי בחיי בן אשר, שמות ל לד פרשת כי תשא – מוטיב הערבות⁶

… וחלבנה ריחה רע, ואעפ"כ הכניסה הכתוב בכלל הבשמים החשובים. ובא לרמוז שאין לנו להקל ברשעים פושעי ישראל שלא יהיו בכלל תעניותינו ותפילתנו, וכמו שאמר רז"ל: (כריתות ו ב) כל אגודה שאין בה מפושעי ישראל אינה אגודה. ובאור זה כי שם שמים מתעלה ומתקדש בשעה שהרשעים חוזרים בתשובה ונמנין בכלל הצדיקים, שאם לא כן הצדיקים נתפשים עליהם מפני הערבות, שהרי כל ישראל ערבים זה לזה.⁷ ומטעם זה נצטוינו במצות לולב ליקח ד' מינים באגודה אחת ולתת ערבה שאין לה טעם וריח, רמז לרשעי ישראל שאין להם תורה ומצות, בכלל האתרוג שיש בו טעם וריח, ובכלל הלולב שיש בו אוכל, וההדס שיש בו ריח, ואנו מרצים להקב"ה בכולם כאחד.⁸

מסכת מגילה דף כה עמוד א – יברכוך טובים ורעים

משנה: האומר: יברכוך טובים – הרי זו דרך המינות. על קן צפור יגיעו רחמיך ועל טוב יזכר שמך, מודים מודים – משתקין אותו.⁹

ב"ח אורח חיים סימן תריט – התרה על תנאי

אמירה זו אינה כי אם הודעה לבד שלא יתמהו העולם. ומודיעין אותם כי גם בישיבה של מעלה הסכימו על זה מההיא דרבי שמעון חסידא.¹⁰ והישיבה של מטה, בכל מקום שהיא קבועה, גזרו והתירו גם כן להתפלל עם העבריינים ביום הכפורים על דעת המקום ועל דעת הקהל. כלומר, שלא יחשבו שכבר נפטרו מעבריינותם כיון שהתירו להתפלל עמהם – זה אינו! כי לא התירום, רק על דעת המקום שיחזרו בתשובה למקום ברוך הוא ולא יחזרו לעבריינותם.¹¹

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) פרשת מטות – הקשר עם כל נדרי  

… "כַּאֲשֶׁר תִּדֹּר נֶדֶר לֵאלֹהִים אַל תְּאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ כִּי אֵין חֵפֶץ בַּכְּסִילִים אֵת אֲשֶׁר תִּדֹּר שַׁלֵּם" (קהלת ה ג). ותניא: טוב מזה ומזה שאינו נודר כל עיקר; ממי שנודר ואינו משלם וממי שנודר ומשלם. טוב הוא שלא ידור כלל, ונדרש הפסוק מן: אף על פי שאת אשר תדור תשלם, טוב אשר לא תדור כלל. וכל שכן משתדור ולא תשלם שהוא נקרא עבריין שהזהיר הקב"ה לישראל שלא יהו רגילין בנדרים ושבועות שלא יבואו לידי עבירה.¹²

מסכת עירובין דף יט עמוד א – חזרה למזבח הזהב

דאמר ריש לקיש: פושעי ישראל אין אוּר גיהינום שולטת בהן, קל וחומר ממזבח הזהב¹³: מה מזבח הזהב שאין עליו אלא כעובי דינר זהב עמד כמה שנים ולא שלטה בו האוּר, פושעי ישראל שמליאין מצות כרימון, שנאמר: "כפלח הרימון רקתך" (שיר השירים ו ד) –  ואמר רבי שמעון בן לקיש: אל תיקרי רקתך אלא ריקתיך, שאפילו ריקנין שבך מליאין מצות כרימון – על אחת כמה וכמה.¹⁴

מסכת קידושין דף מט עמוד ב – בין צדיק גמור לרשע גמור

על מנת שאני צדיק, אפילו רשע גמור – מקודשת, שמא הרהר תשובה בדעתו. על מנת שאני רשע, אפילו צדיק גמור – מקודשת, שמא הרהר דבר עבודת כוכבים בדעתו.¹⁵

מסכת סנהדרין דף מד עמוד א – הדס נשאר הדס

"חטא ישראל" (יהושע ז יא).¹⁶ אמר רבי אבא בר זבדא: אף על פי שחטא – ישראל הוא. אמר רבי אבא: היינו דאמרי אינשי: אסא דקאי ביני חִילְפֵי, אסא שמיה.¹⁷

מסכת שבת דף מ עמוד א – מי הוא עבריין

אמר רבא: האי מאן דעבר אדרבנן – שרי למיקרי ליה עבריינא.¹⁸

ותטיב לנו החתימה¹⁹

מחלקי המים²⁰