הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא … וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם …: (מלאכי ג כג-כד).¹

משנת רבי אליעזר פרשה ד עמוד 87

לפי שבעולם הזה הקנאה והתחרות והמריבות מצויין, אבל לעתיד לבוא הקב"ה עוקרן, ומחבר את כל הלבבות כאחד, ואין נפרדין זה מזה, שנאמר: "והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם". וכן הקב"ה אומר ליחזקאל: "ואתה בן אדם קח לך עץ אחד [וגו'] וקרב אותם אחד אל אחד" (יחזקאל לז יז). והקב"ה נותן את השלום כמימי נהר, וכל מי שהוא שותה ממנו, השלום ניתן בלבו והמחלוקת נעקרת מלבו, שנאמר: "הנני נוטה אליה כנהר שלום" (ישעיהו סו יב).²

מסכת סנהדרין דף קה עמוד ב

דאמר רב יוסי בר חוני: בכל אדם מתקנא, חוץ מבנו ותלמידו, בנו – משלמה. ותלמידו, איבעית אימא: "ויהי נא פי שנים ברוחך אלי" (מלכים ב ב ט), ואיבעית אימא: "ויסמוך את ידיו עליו ויצוהו" (במדבר כז ג).³

תלמוד ירושלמי מסכת שבת פרק א הלכה ג

מיכן היה ר' פינחס בן יאיר אומר: זריזות מביאה לידי נקיות, נקיות מביאה לידי טהרה, טהרה מביאה לידי קדושה, קדושה לידי ענוה, ענוה לידי יראת חט,⁴ יראת חט לידי רוח הקודש, רוח הקודש לידי חסידות, חסידות לידי תחיית המתים, תחיית המתים לידי אליהו זכרונו לברכה.⁵ זריזות לידי נקיות: "וכלה וכיפר". נקיות לידי טהרה: "וכפר עליה הכהן וטהרה". טהרה לידי קדושה: "וטיהרו וקידשו". קדושה לידי ענוה … ענוה לידי יראת חט … אמר רבי יצחק בר אלעזר: מה שעשת חכמה עטרה לראשה עשת ענוה עקב לסולייסה.⁶ … יראת חט לידי רוח הקודש … רוח הקודש לידי חסידות … חסידות לידי תחיית המתים, דכתיב: "ונתתי רוחי בכם וחייתם".⁷ תחיית המתים לידי אליהו זכור לטוב, דכתיב: "הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם".⁸

ספרי דברים פיסקא מא

הרי הוא אומר: "עיניך ברכות בחשבון על שער בת רבים" (שיר השירים ז ה). עיניך – אלו זקנים המתמנים על הצבור … בריכות – מה בריכה זו אין אדם יודע מה שבתוכה, כך אין אדם עומד על דברי חכמים. בחשבון – בחשבונות שנגמרים בעצה ובמחשבה. היכן נגמרים? בבתי מדרשות – על שער בת רבים. מה הוא אומר: "אפך כמגדל הלבנון צופה פני דמשק"? אם עשיתם את התורה, קוו לאליהו שאמרתי לו: "לך שוב לדרכך מדברה דמשק". ואומר: "זכרו תורת משה עבדי וגו' הנה אנכי שולח לכם את אליה וגו' והשיב לב אבות וגו' ".⁹

דברים רבה פרשה ו סימן ז

מהו "שלח תשלח את האם"? אמר הקב"ה: אם קיימת מצוה זו, אתה ממהר לבוא מלך המשיח, שכתוב בו שילוח. מנין? שנאמר: "אשריכם זורעי על כל מים, משלחי רגל השור והחמור" (ישעיה לב כ).¹⁰ דבר אחר, אמר ר' תנחומא: אם קיימת המצוה הזאת, אתה ממהר את אליהו הנביא זכור לטוב שיבוא, שכתוב בו שילוח, שנאמר: "הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא", והוא יבא וינחם אתכם, מנין? שנאמר: "והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם" (מלאכי ג כג-כד).¹¹

פרקי דרבי אליעזר פרק לט

אמר לו: "לך ואשלחך אל פרעה". אמר לפניו: ריבון כל העולמים: שלח נא ביד תשלח – רוצה לומר: ביד אותו האיש שאתה עתיד לשלוח.¹² אמר לו: לא אמרתי לך ואשלחך אל ישראל, אלא "לך ואשלחך אל פרעה". ולאותו האיש שאתה אומר, אני שולח לעתיד לבוא אל ישראל, שנאמר: "הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא וכו' והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם".¹³

דברים רבה פרשה ג סימן יז

אמר ליה הקב"ה: משה חייך כשם שנתת את נפשך עליהן בעולם הזה, כך לעתיד לבוא, כשאביא להם את אליהו הנביא, שניכם באין כאחת. מנין? שכך כתוב: "ה' בסופה ובשערה דרכו" (נחום א ג).. "בסופה" – זה משה, דכתיב: "ותשם בסוף על שפת היאור". "ובשערה" – זה אליהו, דכתיב: "ויעל אליהו בסערה השמים". אותה שעה הוא בא ומנחם אתכם, שנאמר: "הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא וגו' והשיב לב אבות על בנים".¹⁴

משנת רבי אליעזר פרשה יט עמוד 347

מפני מה נשתדל יעקב אבינו לישא את עצמותיו ממצרים? … כדי שיבואו אלו השבטים במהרה, שהיה בוטח בהקב"ה לקיים את דבריו, שנאמר: "והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם".¹⁵

פרקי דרבי אליעזר (היגר) – "חורב" פרק מב

ר' יהודה אומר: אם אין ישראל עושין תשובה אין נגאלין. ואין ישראל עושין תשובה אלא מתוך צער ומתוך הדחה ומתוך הטלטול ומתוך שהוא אין להם מחיה. ואין ישראל עושין תשובה עד שיבא אליהו הנביא, שנאמר: "הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא לפני בא יום ה' הגדול והנורא והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם", ברוך אתה ה' הרוצה בתשובה.¹⁶

משנה סוף מסכת עדויות

אמר רבי יהושע: מקובל אני מרבן יוחנן בן זכאי ששמע מרבו ורבו מרבו הלכה למשה מסיני שאין אליהו בא לטמא ולטהר לרחק ולקרב, אלא לרחק המקורבין בזרוע ולקרב המרוחקין בזרוע …¹⁷  רבי יהודה אומר: לקרב [המרוחקין בזרוע] אבל לא לרחק [המקורבין בזרוע]. רבי שמעון אומר: להשוות המחלוקת.¹⁸ וחכמים אומרים: לא לרחק ולא לקרב, אלא לעשות שלום בעולם. שנאמר: "הנני שולח לכם את אליה הנביא … והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם".¹⁹

פירוש המשנה לרמב"ם מסכת עדויות פרק ח

… לפי שמשה הודיע ביאת המשיח, מפורש בתורה: "אם יהיה נדחך בקצה השמים, ושב ה' אלהיך. ומל ה' אלהיך", וזולת אלה. וכן הודיעם בשם ה' במה שיקדם לפניו וגורמיו, ושיבוא לפניו איש יכשיר לפניו את העולם והוא אליהו. והודיעם שאותו האיש לא יוסיף ולא יגרע בתורה אלא יסלק את מעשה העוול בלבד … אמר רבן יוחנן בן זכאי כי העוול שיסלק הוא הרחקת אדם פסול ביחוסו שנעשה כשר בזרוע, וקירוב אדם כשר שהורחק מקהל כהונה או קהל ישראל בזרוע … והתבונן על התרחקות החכמים מלשון הרע כי אף על פי שהם יודעין את שתי המשפחות הזכירו את זו שנעשה לה העוול בשמה, ואותה שהיתה פסולה באמת ועשאה בן ציון כשרה לא פרסמוה … ור' יהודה אומר כי אין עוול אלא בהרחקת הכשר בלבד. וחכמים אומרין אין עוול ביוחסין כל הנקרא בשמי וכו', הכל מתיחסין אל האמת, והתורה היא אב לכל, אבל העוול הוא השנאה שיש בין בני אדם, לפי שהיא שנאת חינם והוא עושה לו עוול בשנאתו אותו, והוא אמרם לעשות שלום בעולם.²⁰

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: את המשנה של סוף מסכת עדויות שהבאנו לעיל, יש להשוות עם נוסח התוספתא שם פרק ג הלכה ד: "משפחת בית הצריפה היתה בעבר הירדן וריחקה בן ציון בזרוע. אחרת היתה שם וקירבה בן ציון בזרוע. ולא רצו חכממים לגלות עליהם אבל מוסרין אותן לבניהם ולתלמידיהם פעם אחת בשבוע. כגון אילו אליהו בא לטמא ולטהר לקרב ולרחק. ר' מאיר אומר: לקרב אבל לא לרחק ור' יהודה אומר: חילוף הדברים. חנניא בן עדיי אומר: הרי הוא אומר: "ויצא בן אשה ישראלית והוא בן איש מצרי בתוך בני ישראל ויניצו במחנה בן הישראלית ואיש הישראלי" – והרי דברים קל וחומר: ומה משה שהוא רבו של אליהו לא רצה לגלות הממזרים עד שנתגלו מעצמן, אליהו תלמידו של משה על אחת כמה וכמה שלא יגלה את הממזרים עד שיתגלו מעצמן".