מועדי ישראל

הַיּוֹם אַתֶּם יֹצְאִים בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב: (שמות פרק יג ד).¹

אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב כִּי בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם: (שמות פרק כג טו).²

שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב וְעָשִׂיתָ פֶּסַח לַה' אֱלֹהֶיךָ כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב הוֹצִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם לָיְלָה: (דברים טז א).³

מכילתא דרבי ישמעאל בא מסכתא דפסחא פרשה טז – חודש כשר וראוי

"היום אתם יוצאים בחדש האביב" (שמות יג ד). שאין תלמוד לומר "חדש האביב",⁴ אלא חודש שהוא כשר לכם, לא חמה קשה ולא גשמים. וכן הוא אומר: "מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות" (תהלים סח ז), שאין תלמוד לומר "בכושרות". מה תלמוד לומר "בכושרות"? אלא חודש שהוא כשר לכם לא חמה קשה ולא גשמים.⁵

ספרי דברים פרשת דברים פיסקא ב – היום יוצאים והיום נכנסים

רבי בניה אומר: אילו זכו ישראל, ליום אחד⁶ היו נכנסים לארץ ישראל, שנאמר: "היום אתם יוצאים בחדש האביב: והיה כי יביאך ה' אלהיך אל ארץ הכנעני והחתי והאמורי וכו' " (שמות יג ד-ה) – מיד.⁷

מכילתא דרבי ישמעאל בא מסכתא דפסחא פרשה ב – שיבוא אביב בזמנו

"ראשון הוא לכם לחדשי השנה", למה נאמר? לפי שהוא אומר: "שמור את חדש האביב ועשית פסח" (דברים טז א) – שמור את הפסח לאביב ואביב לפסח שיבוא אביב בזמנו. הא כיצד? עַבֵּר את אדר שיבוא אביב בזמנו. הרי שעברו את אדר ולא בא אביב בזמנו, שומעני יעברו את ניסן? היה ר' ישמעאל אומר: הא אם אמרת כן, נמצאת אתה עושה ניסן שני ואמרה תורה "ראשון הוא לכם". ר' יונתן אומר: שמור את חדש האביב – חודש הסמוך לאביב אתה מעבר. ואי זה זה? הוי אומר: זה אדר.⁸

מדרש תנאים לדברים (הופמן) דברים טז א – שרשרת המועדים בזמנם

"שמור את חדש האביב" – שמרו את הפסח שיהיה בזמן האביב. מִכָּן⁹ שבית דין מצווין לעבר את השנה כדי שיהיו השנים שני חמה ויבואו כל המועדות בזמנן. ואיזה הוא זמנן? בפסח על האביב, שנאמר: "שמור את חודש האביב". בעצרת על הקציר ועל הבכורים, שנאמר: "וחג הקציר בכורי מעשיך" (שמות כג טז). ובחג, על האסיף ועל התקופה, שנאמר: "וחג האסיף תקופת השנה" (שם לד כב). אבל לא שמענו את מה יְעַבֵּר. וכשהוא אומר "שמור את חדש האביב ועשית פסח" – שמור את הפסח לאביב ואביב לפסח שיבוא אביב בזמנו.¹⁰

ירושלמי פאה פרק ה הלכה א – עד שיבוא בחידושו

תני של בית רבן גמליאל עברוה במוצאי שביעית. מדאמר רבי אבין: אין מן הדא, לית את שמע מינה כלום, שמור את חדש האביב – שמרהו עד שיבוא בחידושו.¹¹

מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי שמות כג טו – מצה גם כשאין אביב

"את חג המצות תשמור" (שמות לד יח) – מכלל שנאמר: "שמור את חדש האביב ועשית פסח" (דברים טז א), יכול אין אתה עושה פסח אלא בשעה שיש לך אביב? בשעה שאין לך אביב מנין? תלמוד לומר: "את חג המצות תשמור".¹²

דבר אחר: מה יציאת מצרים אף על פי שאין לך אביב – אלא מצה; אף כאן, אף על פי שאין לך אביב אלא מצה. מנין ליתן את האמור בפסח מצרים בפסח דורות, ואת האמור בפסח דורות בפסח מצרים? תלמוד לומר: "שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתיך" – מלמד שהשנה שיצאו בה ישראל ממצרים היתה כתיקנה.¹³

מסכת ראש השנה דף ז עמוד א – ביסוס שמות החדשים שעלו מבבל¹⁴

תנו רבנן: באחד בניסן ראש השנה לחדשים, ולעיבורין וכו'. מנלן? – דכתיב: "החודש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה. דברו אל כל עדת ישראל לאמר בעשר לחדש הזה ויקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית" (שמות יב ב-ג). … וכתיב: "שמור את חדש האביב" (דברים טז א), איזהו חדש שיש בו אביב? – הוי אומר זה ניסן, וקרי ליה ראשון. – ואימא אייר? בעינא אביב וליכא. ואימא אדר! בעינא רוב אביב וליכא …¹⁵ אלא אמר רב חסדא: מהכא: "אך בחמשה עשר יום לחדש השביעי באספכם את תבואת הארץ" (ויקרא כג לט). איזהו חדש שיש בו אסיפה? – הוי אומר זה תשרי, וקא קרי ליה שביעי. – ואימא מרחשון … בעינא אסיף, וליכא. – ואימא אלול … בעינא רוב אסיף, וליכא.¹⁶ …

אלא אמר רבינא: דבר זה מתורת משה רבינו לא למדנו, מדברי קבלה למדנו: "ביום עשרים וארבעה לעשתי עשר חדש הוא חדש שבט" (זכריה א ז). רבה בר עולא אמר, מהכא: "וַתִּלָּקַח אֶסְתֵּר אֶל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֶל בֵּית מַלְכוּתוֹ בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי הוּא חֹדֶשׁ טֵבֵת בִּשְׁנַת שֶׁבַע לְמַלְכוּתוֹ" (אסתר ב טז). רב כהנא אמר, מהכא: "וַיְהִי בִּשְׁנַת אַרְבַּע לְדָרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ הָיָה דְבַר ה' אֶל זְכַרְיָה בְּאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ הַתְּשִׁעִי בְּכִסְלֵו" (זכריה ז א). רב אחא בר יעקב אמר, מהכא: "וַיִּקָּרְאוּ סֹפְרֵי הַמֶּלֶךְ בָּעֵת הַהִיא בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי הוּא חֹדֶשׁ סִיוָן וכו' " (אסתר ח ט). רב אשי אמר, מהכא: "בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן הוּא חֹדֶשׁ נִיסָן בִּשְׁנַת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הִפִּיל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל לִפְנֵי הָמָן מִיּוֹם לְיוֹם וּמֵחֹדֶשׁ לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר" (אסתר ג ז) …¹⁷

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות יג ד-ה – אביב יציאת מצרים בזמנו בא¹⁸

בחודש האביב. למדנו שהשנה שיצאו ישראל ממצרים לא היתה צריכה לעבר, לפי שהאביב בזמנו בא.¹⁹

מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור מב – אנחנו עושים יותר מיוצאי מצרים

"אומרה לאל סלעי למה שכחתני" (תהלים מב י). אותן שהיו במצרים לא עשו אלא מצוה אחת ויצאו בלילה,²⁰ אני שכל מצות שנצטויתי אני עושה, "שמור את חדש האביב" (דברים טז א), ואני עושה בו את החג, ומשמרת בו את הפסח, "ועשית חג שבועות" (דברים טז י), "חג הסכות" (שם שם יב), "ובעשור לחודש השביעי הזה" (במדבר כט ז), ואני עושה.²¹ מהו "לחודש השביעי הזה"? וכי יש חודש שביעי אחר? אלא שאתה אומר לי בכל שנה ושנה: בתשרי זה שיבוא אני גואלך.²² זה בא וגם אחר ולא גאלתני.²³ הוי: "אומרה לאל סלעי למה שכחתני".²⁴

שבת שלום וחודש אביב טוב ובריא

מחלקי המים