מועדי ישראל

מסכת יומא דף פו עמוד א – עמוד ב

אמר רבי חמא ברבי חנינא: גדולה תשובה שמביאה רִפְאוּת לעולם, שנאמר: "ארפא משובתם אוהבם נדבה" (הושע יד ה).¹ רבי חמא ברבי חנינא רמי:² כתיב: "שובו בנים שובבים" (ירמיהו ג יד, כב),³ דמעיקרא שובבים אתם,⁴ וכתיב: "ארפא משובתיכם" (שם כב)! לא קשיא; כאן – מאהבה, כאן – מיראה.⁵

רב יהודה רמי: כתיב: "שובו בנים שובבים ארפא משובתיכם" (ירמיהו ג כב) וכתיב: "כי אנכי בעלתי בכם ולקחתי אתכם אחד מעיר ושנים ממשפחה" (שם ג יד)⁶ – לא קשיא, כאן – מאהבה או מיראה, כאן – על ידי יסורין.⁷

אמר רבי לוי: גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד, שנאמר: "שובה ישראל עד ה' אלהיך" (הושע יד ב).⁸

אמר רבי יוחנן: גדולה תשובה שדוחה את לא תעשה שבתורה, שנאמר: "לֵאמֹר הֵן יְשַׁלַּח אִישׁ אֶת־אִשְׁתּוֹ וְהָלְכָה מֵאִתּוֹ וְהָיְתָה לְאִישׁ־אַחֵר הֲיָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד הֲלוֹא חָנוֹף תֶּחֱנַף הָאָרֶץ הַהִיא וְאַתְּ זָנִית רֵעִים רַבִּים וְשׁוֹב אֵלַי נְאֻם־ה' " (ירמיהו ג א).⁹

אמר רבי יונתן: גדולה תשובה שמקרבת [שמביאה] את הגאולה, שנאמר: "ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב" (ישעיהו נט כ). מה טעם ובא לציון גואל – משום דשבי פשע ביעקב.¹⁰

אמר ריש לקיש: גדולה תשובה, שזדונות נעשות לו כשגגות, שנאמר: "שובה ישראל עד ה' אלהיך כי כשלת בעונך". הא עון מזיד הוא, וקא קרי ליה מכשול.¹¹ איני? והאמר ריש לקיש: גדולה תשובה שזדונות נעשות לו כזכיות, שנאמר: "וּבְשׁוּב רָשָׁע מֵרִשְׁעָתוֹ וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה עֲלֵיהֶם הוּא יִחְיֶה" (יחזקאל לג יט)!¹² – לא קשיא; כאן – מאהבה, כאן – מיראה.¹³

אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: גדולה תשובה שמארכת שנותיו של אדם, שנאמר: "ובשוב רשע מרשעתו הוא יחיה". אמר רבי יצחק: אמרי במערבא:¹⁴ משמיה דרבה בר מרי: בוא וראה שלא כמידת הקב"ה מדת בשר ודם. מדת בשר ודם, מקניט את חבירו בדברים – ספק מתפייס הימנו ספק אין מתפייס הימנו, ואם תאמר מתפייס הימנו – ספק מתפייס בדברים ספק אין מתפייס בדברים.¹⁵ אבל הקב"ה, אדם עובר עבירה בסתר – מתפייס ממנו בדברים, שנאמר: "קחו עמכם דברים ושובו אל ה' " (הושע יד ג). ולא עוד, אלא שמחזיק לו טובה, שנאמר: "וקח טוב". ולא עוד, אלא שמעלה עליו הכתוב כאילו הקריב פרים, שנאמר: "ונשלמה פרים שפתינו" (הושע שם). שמא תאמר פָּרֵי חובה – תלמוד לומר: "ארפא משובתם אוהבם נדבה".¹⁶

ספרי דברים פרשת וזאת הברכה פיסקא שמב

… ואין לך בכל הנביאים שהיו דבריו קשים כהושע. תחילת דבריו אמר להם: "תֵּן־לָהֶם ה' מַה־תִּתֵּן תֵּן־לָהֶם רֶחֶם מַשְׁכִּיל" (הושע ט יד). וחזר ואמר להם דברי ניחומים: "ילכו יונקותיו ויהי כזית הודו וריח לו כלבנון", ואומר: "ישובו יושבי בצילו יחיו דגן ויפרחו כגפן" (הושע יד ז-ח). ואומר: "ארפא משובתם אוהבם נדבה … אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה" (הושע יד ה-ו).¹⁷

מסכת ראש השנה דף יז עמוד ב

אמר רבי יוחנן: גדולה תשובה שמקרעת גזר דינו של אדם, שנאמר: "הַשְׁמֵן לֵב־הָעָם הַזֶּה וְאָזְנָיו הַכְבֵּד וְעֵינָיו הָשַׁע פֶּן־יִרְאֶה בְעֵינָיו וּבְאָזְנָיו יִשְׁמָע וּלְבָבוֹ יָבִין וָשָׁב וְרָפָא לוֹ" (ישעיהו ו י).¹⁸ אמר ליה רב פפא לאביי: ודלמא לפני גזר דין? – אמר ליה: ורפא לו כתיב, איזהו דבר שצריך רפואה – הוי אומר זה גזר דין.¹⁹ מיתיבי: הָשָׁב בינתים – מוחלין לו, לא שב בינתים, אפילו הביא כל אילי נביות שבעולם – אין מוחלין לו! – לא קשיא; הא – ביחיד, הא – בציבור.²⁰

מדרש תהלים (בובר) מזמור צ

"תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם". אמר ר' אבהו בר זעירא: גדולה תשובה שקדמה לבריאת העולם … שבעה דברים קדמו לעולם אלפיים שנה, התורה, וכסא כבוד, וגן עדן, וגיהנום, ותשובה ….²¹

פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא מד – שובה ישראל

"שובה ישראל עד ה' אלהיך", דרש רבינו הקדוש: גדול כוחה של תשובה, שכיון שאדם מהרהר בלבו לעשות תשובה מיד היא עולה, לא עד עשרה מילים ולא עשרים ולא עד מאה, אלא עד מהלך חמש מאות שנים.²² ולא עד הרקיע הראשון, אלא עד רקיע השביעי, ולא עד רקיע השביעי, אלא שהיא עומדת לפני כסא הכבוד.²³ כן הושע אומר: "שובה ישראל עד ה' אלהיך".²⁴

פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא מז – אחרי מות

ילמדנו רבינו: אי זו גדולה מזו, התפילה או התשובה? רבי יהודה בן רבי חייא אומר: התשובה מבטלת חצי הגזירה והתפלה מבטלת כל הגזירה. ורבי יהושע בן לוי אומר: התפילה מבטלת חצי הגזירה והתשובה מבטלת כל הגזירה.²⁵

ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה

שבת שלום

שנה טובה וגמר חתימה טובה

מחלקי המים

מים אחרונים: אם נבדוק את מופעי המילה לשוב או תשובה (השורש שו"ב ודומיו), נראה שיש בירמיהו הרבה יותר פסוקי תשובה מאשר בהושע, מלבד אלה שראינו לעיל, אבל זכה הושע. ראה גם ההבדל הברור שהושע הוא נביא מלכות ישראל ונחמותיו מיועדות לבני עשרת השבטים שהוגלו ע"י ממלכת אשור. בעוד שירמיהו הוא נביא חורבן ממלכת יהודה (להוציא נבואת הנחמה הגדולה של פרק לא "הבן יקיר לי אפרים"). עפ"י חז"ל (בבא בתרא יד ע"ב) גם הושע קדם לירמיהו.