מסכת סופרים פרק יב הלכה ט
ר' זעירא ר' ירמיה בשם רב: שירת הים ושירת דבורה נכתבות אריח על גבי לבינה1 ולבינה על גבי אריח.2
מגילה דף טז עמוד ב
אמר רבי חנינא בר פפא: דרש רבי שילא איש כפר תמרתא: כל השירות כולן נכתבות אריח על גבי לבינה ולבינה על גבי אריח, חוץ משירה זו ומלכי כנען,3 שאריח על גבי אריח, ולבינה על גבי לבינה. מאי טעמא? שלא תהא תקומה למפלתן.4
תלמוד ירושלמי מגילה פרק ג הלכה ז
רבי זעורה רבי ירמיה בשם רב: שירת הים ושירת דבורה נכתבים אריח ע"ג לבינה ולבינה ע"ג אריח. עשרת בני המן ומלכי כנען נכתבין אריח ע"ג אריח ולבינה ע"ג לבינה … מאי כדון למצוה או לעיכוב?5
רמב"ם הלכות תפילין ומזוזה וס"ת פרק ח הלכה ד
שירת הים כותבין אותה בשלושים שיטות. שיטה ראשונה כדרכה ושאר השיטות, אחת מניחין באמצעה ריוח אחד ואחת מניחין הריוח בשני מקומות באמצעה, עד שתמצא השיטה חלוקה לשלש ונמצא ריוח כנגד הכתב וכתב כנגד הריוח.6
מסכת סוטה דף ל עמוד ב7
תנו רבנן: בו ביום דרש רבי עקיבא:8 בשעה שעלו ישראל מן הים נתנו עיניהם לומר שירה.9 וכיצד אמרו שירה? כגדול המַקְרֵא את הלל והן עונין אחריו ראשי פרקים.10 משה אמר: אשירה לה' והן אומרים: אשירה לה'. משה אמר: כי גאה גאה והן אומרים: אשירה לה'.11 רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר: כקטן המקרא את הלל והן עונין אחריו כל מה שהוא אומר, משה אמר: אשירה לה' והן אומרים אשירה לה', משה אמר כי גאה גאה והן אומרים כי גאה גאה.12 רבי נחמיה אומר: כסופר הפורס על שמע בבית הכנסת, שהוא פותח תחילה והן עונין אחריו.13
במאי קמיפלגי? רבי עקיבא סבר: "לאמר" – אמילתא קמייתא. ורבי אליעזר בנו של ר"י הגלילי סבר: "לאמר" – אכל מילתא ומילתא. ור' נחמיה סבר: "ויאמרו" – דאמור כולהו בהדי הדדי, לאמר – דפתח משה ברישא.14
מכילתא דרבי ישמעאל בשלח – מס' דשירה בשלח פרשה א
ר' נחמיה אומר: שרת רוח הקודש על ישראל ואמרו שירה, כבני אדם שהן קוראין את שמע. ר' עקיבא אומר: רוח הקודש שרת על ישראל ואמרו שירה, כבני אדם שהן קוראין את ההלל. ר' אליעזר בן תדאי אומר: משה היה פותח בדברים תחילה וישראל עונין אחריו וגומרין עמו. משה היה פותח ואומר: אשירה לה' וישראל עונין אחריו וגומרין עמו: אשירה לה' כי גאה גאה. משה היה פותח ואומר: עזי וזמרת יה וישראל עונין אחריו וגומרין עמו: עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה. משה היה פותח ואומר: "ה' איש מלחמה" וישראל עונין אחריו וגומרין עמו: "ה' איש מלחמה ה' שמו".15
"אשירה לה' " – נאה גדולה לה', נאה גבורה לה', נאה התפארת והנצח וההוד לה'. וכן דוד אמר: "לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד" (דברי הימים א כט יא). "אשירה לה' כי גאה גאה" – משל למה הדבר דומה? למלך בשר ודם שנכנס למדינה והיו הכל מקלסין לפניו שהוא גיבור – והוא חלש, שהוא עשיר – והוא עני, שהוא חכם – והוא טיפש, שהוא רחמני – והוא אכזרי, שהוא דיין שהוא נאמן ואין בו אחת מכל המידות הללו. אלא הכל מחניפין לו. אבל מי שאמר והיה העולם אינו כן, אלא כל מה שמקלסין אותו, יותר הוא מקילוסו.16
חג שמח
מחלקי המים
שירת הים – אריח על גבי לבינה
שירת האזינו אריח על גבי אריח