תהלים פרק קכב
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית ה' נֵלֵךְ:
עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלִָם:
יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו:
שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל לְהֹדוֹת לְשֵׁם ה':
כִּי שָׁמָּה יָשְׁבוּ כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט כִּסְאוֹת לְבֵית דָּוִיד:
שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ:
יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ:
לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ:
לְמַעַן בֵּית ה' אֱ-לֹהֵינוּ אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ:
אבן עזרא תהלים פרק עו פסוק ג – שלוש משמעויות לשם "שלם"
ויהי בשלם – היא ירושלים. אולי נקראה כן כי היא שלימה כנגד שער השמים.1 או שהיא ראויה להיות בשלום,2 או קראוה כן על דרך תפילה כדרך שאלו שלום ירושלים.3
מסכת דרך ארץ פרק שלום הלכה כ – שלום של תיקון לחורבן
אמר ר' יהושע בן לוי: אמר הקב"ה לישראל: אתם גרמתם להחריב את ביתי ולהגלות את בני, היו שואלין בשלומה ואני מוחל לכם. הדא הוא דכתיב: "שאלו שלום ירושלים". ואומר: "ודרשו את שלום העיר" (ירמיהו כט ז),4 ואומר: "יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך", ואומר: "למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך". ומי שהוא אוהב שלום ורודף שלום, ומקדים שלום ומשיב שלום, הקב"ה מורישו העולם הזה והעולם הבא, שנאמר: "וענוים יירשו ארץ והתענגו על רוב שלום" (תהלים לז יא).5
מסכת מגילה דף יז עמוד ב – אחרי ברכת השנים וקיבוץ גלויות
ומה ראו לומר קיבוץ גליות לאחר ברכת השנים? – דכתיב: "ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא" (יחזקאל לו ח). וכיון שנתקבצו גליות – נעשה דין ברשעים … וכיון שכלו המינים – מתרוממת קרן צדיקים … והיכן מתרוממת קרנם? – בירושלים, שנאמר: "שאלו שלום ירושלים ישליו אהביך". וכיון שנבנית ירושלים – בא דוד … וכיון שבא דוד – באתה תפילה … וכיון שבאת תפילה – באת עבודה … וכיון שבאת עבודה – באתה תודה.6
מדרש תנחומא פרשת צו סימן ז – החזרת הגלויות תהיה בשלום
אמר ר' שמעון בן גמליאל: כמה דיו משתפך וכמה קולמוסין משתברין וכמה עורות אבודים וכמה תינוקין מתרצעין7 ללמוד דבר שלא היה בתורה – ראה כמה גדול כח השלום.8 וכן אתה מוצא בשרה, כיון שבאו מלאכי השרת לאברהם ואמרו לו: "למועד אשוב אליך כעת חיה" (בראשית יח) – באותה שעה "ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלותי היתה לי עדנה ואדוני זקן". והקב"ה לא אמר לאברהם אלא: "למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד ואני זקנתי".9 וכל כך למה? בשביל השלום. ולעולם הבא כשיחזיר הקב"ה את הגליות לירושלים בשלום מחזירן שנאמר: "שאלו שלום ירושלים ישליו אוהביך".10 וכן הוא אומר: "הנני נוטה אליה כנהר שלום" (ישעיהו סו יב).11
תלמוד ירושלמי מסכת ביכורים פרק ג הלכה ב – בעלייה לרגל12
משנה: כיצד מעלין את הבכורים. כל העיירות שבמעמד מתכנסות לעירו של מעמד ולנים ברחובה של עיר ולא היו נכנסים לבתים ולמשכים היה הממונה אומר: "קומו ונעלה ציון אל בית ה' אלהינו".13
גמרא: … בדרך היו אומרים: "שמחתי באומרים לי בית ה' נלך". בירושלים היו אומרים: "עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים" [תהילים קכב א ב]. בהר הבית היו אומרים: "הללויה הללו אל בקדשו וכו' ". בעזרה היו אומרים: "כל הנשמה תהלל יה הללויה" [שם קנ א ו].14
אבן עזרא תהלים פרק קכב פסוק ב – עומדות רגלינו בשעריך ירושלים
עומדות היו רגלינו – הטעם עמדנו להסתכל בנייני החומות ויופי השערים והנכון כי היא היתה מלאה אדם והיינו מתערבים בשערים לא נוכל להיכנס מרוב העם הבאים והיוצאים.15
יום ירושלים שמח
מחלקי המים
מים אחרונים: ונראה שיש להוסיף עוד ועוד דרשות על פרק זה בתהלים ואולי פשוט לקרוא אותו באופן חגיגי ביום טוב זה.