מים ראשונים: בשנים לא מעטות יש שתי שבתות חנוכה. אירוע זה קורה בכל שנה שלימה, היינו שנה בה חשוון וכסלו הם חודשים מלאים של ל' יום, ושבה ראש השנה חל בשבת. אירוע זה אינו נדיר, אך הוא קורה בצורה 'לא סדירה'. כך, למשל, בעשור של שנות תש"נ הוא אירע פעם אחת בשנת תש"ן, אבל בשנות תש"ס הוא אירע בשנים תש"ס, בה כתבנו דף זה לראשונה, תשס"ג, תשס"ד, בה שכללנו הדף, וכן בשנת תשס"ז. (ובעתיד בשנים תש"ע, תשפ"ח, תשצ"א, שנזכה). במקרים אלה קוראים בהפטרה של שבת חנוכה הראשונה את "נרות זכריה" מבית שני (זכריה ב יד); ובשנייה, את "נרות שלמה" מבית ראשון (מלכים א ז מ), בסדר היסטורי הפוך ובהעדפה ברורה לנרות זכריה, היינו בית שני. במילים אחרות, את הפטרת נרות זכריה אנחנו קוראים כל שנה, שהרי אי אפשר שלא תהא חנוכה בשבת, ורק בשנים בהן יש שתי שבתות חנוכה, אנו מוסיפים את נרות שלמה מבית ראשון.
וְאֶת הַמְּנֹרוֹת חָמֵשׁ מִיָּמִין וְחָמֵשׁ מִשְּׂמֹאול לִפְנֵי הַדְּבִיר זָהָב סָגוּר וְהַפֶּרַח וְהַנֵּרֹת וְהַמֶּלְקַחַיִם זָהָב: (מלכים א ז מט).1
רָאִיתִי וְהִנֵּה מְנוֹרַת זָהָב כֻּלָּהּ וְגֻלָּהּ עַל רֹאשָׁהּ וְשִׁבְעָה נֵרֹתֶיהָ עָלֶיהָ שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה מוּצָקוֹת לַנֵּרוֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשָׁה: (זכריה ד ב).2
מסכת מגילה דף לא עמוד א – נרות זכריה עדיפים
… בחנוכה – בנשיאים. ומפטירין בנרות דזכריה.3 ואי מיקלעי שתי שבתות, קמייתא – בנרות דזכריה, בתרייתא – בנרות שלמה.4
ספר כלבו סימן כ – בבית שני אירע נס חנוכה5
ואם יהיו שני שבתות בחנוכה עושין כסדר הזה. ומפטיר בנרות זכריה מן "רני ושמחי" עד "תשואות חן חן לה". ובשבת שניה מפטיר נרות שלמה מן "ויעש חירום" עד "להיכל זהב". ואע"פ דנרות שלמה קדימי והיה בדין לקרותן בשבת ראשונה, כיון דנבואת זכריה הייתה על חורבן בית שני שבו היה נס חנוכה קורין בה בשבת ראשונה.6
פסיקתא רבתי פרשה לה – "רני ושמחי בת ציון כי הנני בא ושכנתי בתוכך"
מה כתיב למעלה מן הענין? "ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה" (זכריה ב ט) – מה "ואני"? אלא כך אמר הקב"ה: אני וכל פמליא שלי נעשים לה חומה לירושלים לעתיד לבוא ואני מצוה לה מלאכים לשומרה, שנאמר: "על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים" (ישעיה סב ו). וכי מאחר שהאש מוקף לה, מי יכול להיכנס בתוכה? אלא לעתיד לבא צדיקים מהלכים באש כאדם שהוא מהלך בחמה ביום הצינה והיא עריבה עליו.7
ספר הכוזרי מאמר ב אות כד – כצפצוף הזרזיר
אמר החבר: הובשתני מלך כוזר, והעון הזה הוא אשר מנענו מהשלמת מה שיעדנו בו האלהים בבית שני, כמה שאמר: "רני ושמחי בת ציון", כי כבר היה העניין האלהי מזומן לחול כאשר בתחילה, אילו היו מסכימים כולם לשוב בנפש חפצה. אבל שבו מקצתם ונשארו רובם וגדוליהם בבבל רוצים בגלות ובעבודה שלא יפרדו ממשכנותיהם ועניניהם. ושמא על זה אמר שלמה: "אני ישנה ולבי ער" … "קול דודי דופק" – קריאת האלהים לשוב. "שראשי נמלא טל", – על השכינה שיצאה מצללי המקדש. ומה שאמר: "פשטתי את כתנתי" – על עצלותם לשוב. "דודי שלח ידו מן החור" – על עזרא שהיה פוצר בהם ונחמיה והנביאים, עד שהודו קצתם לשוב הודאה בלתי גמורה … ואין דבורנו: השתחוו להר קדשו, והשתחוו להדום רגליו, והמחזיר שכינתו לציון וזולת זה, אלא כצפצוף הזרזיר …8
מסכת סנהדרין דף כד עמוד א – ושניים זיתים עליה
"וַיֹּאמֶר אֵלֶּה שְׁנֵי בְנֵי הַיִּצְהָר הָעֹמְדִים עַל אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ" (זכריה ד יד).9 "ושנים זיתים עליה". יצהר – אמר רבי יצחק: אלו תלמידי חכמים שבארץ ישראל, שנוחין זה לזה בהלכה כשמן זית.10 ושנים זיתים עליה – אלו תלמידי חכמים שבבבל שמרורין זה לזה בהלכה כזית.11
פסיקתא רבתי פרשה לה – "ונלוו גויים רבים אל ה' ביום ההוא"
אמר רבי חנינא בר פפא: אין הכתוב מדבר אלא כנגד אותה שעה שהקב"ה דן את כל אומות העולם לעתיד לבוא. באותה השעה מביא הקב"ה את כל הגרים שנתגיירו בעולם הזה ודן את כל האומות בפניהם, ואומר להם: מפני מה הנחתם אותי ועבדתם את עבודה זרה שאין בה ממש? ואומרים לפניו: ריבונו של עולם אם באנו לפתחך לא קבלתנו. אמר להם: יבואו הגרים שנתגיירו מכם ויעידו בכם. מיד מביא הקב"ה את כל הגרים שנתגיירו והם דנים אותן ואומרים לפניהם: מפני מה הנחתם אותו ועבדתם עבודה זרה שאין בהם ממש?12
"לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ה' "
רש"י: זה סימן לך להבטיח את זרובבל: כשם שהזיתים והשמן הזה נגמר מאליו לכל דבריו, כך לא בחיל ולא בכח שבכם תעשו את בנין ביתי.
אבן עזרא: כאשר ראיתי השמן נעשה מאיליו ודולק, ככה יבנה הבית לא בכח גדול שיש לזרובבל ולא ברוב חילו כי אם ברוח השם וסיועו.13
פסיקתא רבתי פרשה ח – "ראיתי והנה מנורת זהב כולה"
"בעת ההיא אחפש את ירושלים בנרות" (צפניה א יב) – אמרו לו ישראל: ריבון העולמים! הרי כל הפרוקופי (גדולה) שלנו "אחפש את ירושלים בנרות"? והיכן הוא הבטחת נביאים שהבטחתנו "לא יהיה לך השמש לאור יום וגו' והיה ה' לך לאור יומם" (ישעיה ס' יט) ואומר "קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" (שם שם א), ואתה אומר "אחפש את ירושלים בנרות"? אמר להם הקב"ה: למה שאתם סבורים אינו כך, אלא כשם שהראיתיה לזכריה "והנה מנורת זהב כולה" – זו כנסת ישראל: "כלך יפה רעייתי" (שיר השירים ד ז) … וכך הראה למשה: "ועשית מנורת זהב טהור" (שמות כ"ה ל"א) – זו כנסת ישראל. "מקשה תיעשה המנורה יריכה וקנה גביעיה כפתוריה ופרחיה" – יריכה זה הנשיא, וקנה זה אב בית דין, גביעיה אלו החכמים, כפתוריה אלו התלמידים, ופרחיה אילו התינוקות הלומדים בבית הספר. "ממנה יהיו" – "כולך יפה רעיתי" … אמר הקב"ה: שלא תהא מעוטה בפניהם (בפניכם?), הרי בדברים הללו אני אחפש ירושלים – "והיה בעת ההוא אחפש ירושלים בנרות".14
שבת שלום ושמחה בזאת חנוכה
מחלקי המים
מים אחרונים: במחשבה חוזרת לקשר של נרות ומנורת זכריה עם נרות ומנורת משה, שהו שתיהן של שבעה קנים, נראה שיש כאן מחשבה עמוקה שכאילו 'עוקפת' את חג החנוכה בו תופסת מנורה עם שמונה או תשעה קנים את המקום המרכזי. יש לזכור שהמדרשים המציינים קשר זה, דורשים את הפסוקים בספר זכריה הרבה לפני תקופת החשמונאים, אבל הם עצמם חוברו אחרי תקופת החשמונאים שהסתיימה באכזבה גדולה. לא בכדי חוזרת מנורת שבעת הקנים של משה לככב בתחילת ימי בית שני (גם במקדש שלמה הדליקו רק בה כנזכר לעיל) ולא בכדי נבחרה מנורה זו לשבת חנוכה. ולא בכדי נבחרה גם לסמלה של מדינת ישראל והרי זו לה 'העלייה השלישית".