מועדי ישראל

הבל הבלים אמר קהלת (קהלת א ב)

ר' הונא בשם ר' אחא אמר: דוד אמר דבר אחד ולא פירשו, ופירשו שלמה בנו. שלמה אמר דבר אחד ולא פירשו, ופירשו דוד אביו. דוד אמר "אדם להבל דמה", לאיזה הבל? אם להבל של תנור, יש בו ממש. אם להבל של כירה, יש בו ממש. בא שלמה בנו ופירש "הבל הבלים אמר קהלת". ר' שמואל בר נחמן שונה אותה בשם ר' יהושע בן קרחה: (משל) לאדם ששופת שבע קדרות זו למעלה מזו וזו למעלה מזו, והבל של עליונה אין בו ממש! שלמה אמר "כי מי יודע מה טוב לאדם בחיים ויעשם כצל", באיזה צל? אם כצלו של כותל, יש בו ממש. אם כצלו של דקל, יש בו ממש. בא דוד ופירש "ימיו כצל עובר".¹ ר' הונא בשם רב אחא: כאותו עוף שעובר וצילו עובר איתו. שמואל אמר כצלן של דבורים שאין בו ממש של כלום.²

כל הדברים יגעים (קהלת א ח)

"כל הדברים יגעים" – דברי אוּמָנוּת מיגעים.³ ר' אליעזר בשם חנינא בריה דר' אבהו הוה אמר: מעשה באשה אחת שהוליכה את בנה אצל הנחתום בקיסרין. אמרה לו: לָמֵד את בני אומנות. אמר לה: יֵשֵׁב אצלי חמש שנים ואני מלמדו חמש מאות מינין בחיטה. ישב אצלו ה' שנים וְלִמְדוֹ חמש מאות מינין בחיטה. ואמר לה: ישב אצלי ה' שנים אחרות ואני מלמדו אלף מינין בחיטה … ועוד ר' אליעזר בשם ר' יוסי אמר: מעשה באותה אשה בקיסרין שהוליכה את בנה אצל אחד פרכוניס,⁴ אמרה לו: למד את בני אומנות. אמר לה: ישב אצלי ארבע שנים ואני מלמדו מאה מינין בביצה. וישב אצלו ארבע שנים ולמדו מאה מינין בביצה. אמר לה: ישב עמי ד' שנים אחרות ואני מלמדו מאה מינין אחרים בביצה. שמע רבי ואמר: לא ראינו טובה מימינו.⁵

וְנָתַתִּי אֶת לִבִּי לִדְרוֹשׁ וְלָתוּר בַּחָכְמָה … הוּא עִנְיַן רָע נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ: (קהלת א יג)

רבי חוניא פתר הפסוק בנביאים וכתובים. שאילו זכו ישראל לא היו קורין אלא חמישה חומשי תורה – חמישה ספרים בלבד.⁶ וכלום ניתנו להם נביאים וכתובים אלא שיהיו יגעים בהם ובתורה ועושים מצוות וצדקות כדי לקבל עליהם שכר טוב. רבנן אמרין: ואף על פי כן "לענות בו" – מקבלים עליהם שכר כחמישה ספרי תורה.⁷

כִּי בְּרֹב חָכְמָה רָב כָּעַס וְיוֹסִיף דַּעַת יוֹסִיף מַכְאוֹב: (קהלת א יח)

כי ברב חכמה רוב כעס, כל זמן שאדם מרבה בחכמה מרבה בכעס, וכל זמן שהוא מרבה בדעת מרבה בייסורים. אמר שלמה: ע"י שהרביתי בחכמה – הרביתי בכעס, וע"י שהרביתי בדעת – הרביתי ביסורין. רב אמר: תלמיד חכם אין צריך התראה.⁸ א"ר שמואל בר נחמן: ככלי פשתן הדקין הבאים מבית שאן. אם נתפחמו אחד מהן בכמה דמין הוא עשוי.⁹ כלי פשתן הגסין הבאין מארבל, אם פחמו אחד מהן מה הן ומה דמיהן? משל למה הדבר דומה: לשנים שנכנסו לחנות, אחד אכל פת קיבר וקטנית ואחד אכל פת נקייה ובשר שמן ושתה יין ישן ומיני אגרטון ויצא חולה.¹⁰ דין אכל מילין קלילין ואיתנזק, ודין אכל מילין בורין ולא איתנזק.¹¹ כך, ראית מימיך חמור עוית עליו, גמל עוית עליו? אלא איכן היסורין מצויין בבני האדם. תני ר' ישמעאל: לפום גמלא שיחנא.¹²

הִגְדַּלְתִּי מַעֲשָׂי … עָשִׂיתִי לִי גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים … הַרְבֵּה הָיָה לִי מִכֹּל שֶׁהָיוּ לְפָנַי בִּירוּשָׁלִָם: (קהלת פרק ב)¹³

א"ר חייא בר נחמיה: וכי אין הכתוב מודיענו אלא עשרו של שלמה?¹⁴ הא אין מדבר אלא בדברי תורה. "הגדלתי מעשי", הדא ההוא דכתיב: "והלוחות מעשה אלהים המה" (שמות לב טז). "בניתי לי בתים" – אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות. "נטעתי לי כרמים" – אלו שורות של תלמידי חכמים שהם יושבין שורות שורות ככרם. כדתנן: "זה מדרש דרש רבי אלעזר בן עזריה לפני חכמים בכרם ביבנה",¹⁵ וכי כרם היה? אלא אלו תלמידי חכמים שיושבין שורות שורות ככרם. "עשיתי לי גנות ופרדסים" – אלו משניות גדולות כגון משנתו של ר' חייא רבה ומשנתו של ר' הושעיא רבה ומשנתו של בר קפרא. "ונטעתי בהם עץ כל פרי" – זה התלמוד שכלול בהם. "עשיתי לי ברכות מים", ר' חייא רבה אמר: אלו הדרשות.¹⁶ "להשקות מהן יער צומח עצים", אלו התינוקות שהם למדים. ר' נחמן אמר: זה התלמוד, להשקות מהם יער צומח עצים, אלו תלמידי חכמים שהם למדים.¹⁷

אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ (קהלת ג יא)¹⁸

"את הכל עשה יפה בעתו", א"ר תנחומא: בעונתו נברא העולם, לא היה ראוי להבראות קודם לכן, אלא לשעתו נברא, שנאמר: "את הכל עשה יפה בעתו". א"ר אבהו: מכאן שהיה הקב"ה בונה עולמות ומחריבן בורא עולמות ומחריבן עד שברא את אלו ואמר: דין הניין לי, יתהון לא הניין לי. ר' אלעזר אומר: זה הפתח פתוח עד התהום, שנאמר: "וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד". (בראשית א לא). ¹⁹

אילו²⁰ אחר אמר "את הכל עשה יפה בעתו", הייתי אומר: זה שלא אכל פרוסה מימיו הוא אומר "את הכל עשה יפה בעתו"?²¹ אלא שלמה לפי שכתוב בו: "ויהי לחם שלמה ליום אחד שלשים כור סלת וגו' " (מלכים א ה כ), לזה נאה לומר את הכל עשה יפה בעתו! דבר אחר: אילו אחר אמר: "הבל הבלים אמר קהלת וגו' " הייתי אומר זה שלא קנה לו ב' פרוטות מימיו הוא פירת²² בממונו של עולם ואומר הבל הבלים?²³ אלא זה שלמה שכתוב בו: "ויתן המלך את הכסף בירושלם כאבנים" (מלכים א י כז) … "אין כסף נחשב בימי שלמה למאומה" (דברי הימים ב ט כ) – לזה נאה לומר: "הבל הבלים" … ראה העולם והעתיד להיות בסופו.²⁴

"וְשַׁבְתִּי אֲנִי וָאֶרְאֶה אֶת כָּל הָעֲשֻׁקִים … וְהִנֵּה דִּמְעַת הָעֲשֻׁקִים וְאֵין לָהֶם מְנַחֵם" (קהלת ד א)

ר' יהודה אומר: אלו הקטנים הנגנזים בחייהן בעון אבותם בעולם הזה. לעתיד לבוא הם עומדין בצד חבורה של צדיקים ואבותיהם בצד חבורה של רשעים, והם אומרין לפניו: רבש"ע כלום מתנו אלא בעון אבותינו, יבואו אבותינו בזכיותינו …²⁵ באותה שעה אליהו זכור לטוב יושב ומלמד סניגוריא, ואומר להם: אמרו לפניו: רבש"ע, אי זו מדה מרובה? מדת הטובה או מדת הפורענות? אמר: מדת הטוב מרובה ומדת הפורענות מעוטה.²⁶

ר' חנינא פתר קרייה²⁷ בהרוגי מלכות שהם באים לחיי עול הבא אף על פי שאינן מתוודים …

רבנן פתרין קרייה באומות העולם: "והנה דמעת העשוקים ואין להם מנחם". אמר הקב"ה: עלי להתוכח עמהם דכתיב: "גֹּאֲלָם חָזָק ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ רִיב יָרִיב אֶת רִיבָם" (ירמיהו פרק נ פסוק לד).

דניאל חייטא²⁸ פתר קרייא בממזרים. … זה הבא על הערוה והולידו – זה מה חטא, וזה מה איכפת ליה? אמר ר' יהודה בן פזי: אפילו הממזר בא לעולם הבא, דכתיב: "והנה דמעת העשוקים וגו' ". אמר הקב"ה: לפי שבעולם הזה הם פסולים, אבל לעתיד לבא אמר זכריה: אנא חמיתה אילו כורסין,²⁹ שנאמר: "והנה מנורת זהב כולה וגו' ושנים זיתים עליה וגו' ". (זכריה ד ב).³⁰

כַּאֲשֶׁר יָצָא מִבֶּטֶן אִמּוֹ עָרוֹם יָשׁוּב לָלֶכֶת כְּשֶׁבָּא (קהלת ה יד)

גניבא אמר: (משל) לשועל שמצא כרם והיה מסויג מכל פינותיו. והיה שם נקב אחד וביקש להיכנס בו ולא היה יכול. מה עשה? צם שלושה ימים עד שכחש ותש ונכנס באותו הנקב. ואכל ושמן. בקש לצאת ולא יכל לעבור כלל. חזר וצם שלושה ימים אחרים עד שכחש ותשש וחזר למה שהיה – ויצא. כשיצא, הפך פניו והסתכל בו. אמר: כרם, כרם! מה טוב אתה ומה טובים הפירות שבתוכך. וכל מה שיש בך נאה ומשובח. ברם, מה הנאה יש ממך? כמו שאדם נכנס לתוכך כך הוא יוצא.³¹

יֵשׁ רָעָה אֲשֶׁר רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ וְרַבָּה הִיא עַל הָאָדָם: (קהלת ו א)

אמר ר' שמואל בר אמי: זו מחשבתן של רמאין. כגון המערב מים ביין, מי בלקיא בשמן, מי מאיס בדבש, חלב חמור בקטף, קומוס במור, עלי גפנים בפליון, סקרא בציר, כרשנים בפלפלין, קנה מאזנים ארוך מצד זה וקצר מצד זה.³² ועל כולן אמר רבי יוחנן בן זכאי: אוי לי אם אומר אוי לי אם לא אומר. אם אומר, שמא ילמדו הרמאין. אם לא אומר, שמא יאמרו הרמאין אין תלמידי חכמים בקיאין במעשה ידינו. סוף סוף אמרו: "כי ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם" (הושע יד י).³³

אִישׁ אֲשֶׁר יִתֶּן לוֹ הָאֱלֹהִים עֹשֶׁר וּנְכָסִים וְכָבוֹד (קהלת ו ב)

ר' אבא בר כהנא עלה לבית הכנסת (בית המדרש) ושמע קולו של ר' לוי יושב ודורש פסוק זה: "איש אשר יתן לו האלהים". "עושר" – זה בעל מקרא. "ונכסים" – זה בעל משנה. "וכבוד" – זה בעל תוספתא. "ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה" – אלו משניות גדולות כגון משנתו של רבי עקיבא ומשנתו של רבי חייא ושל רבי הושעיה ושל בר קפרא. "ולא ישליטנו האלהים לאכול ממנו" – שאסור להורות מהם. "כי איש נכרי יאכלנו" – זה בעל תלמוד שמטמא ומטהר אוסר ומתיר. עמד ר' אבא בר כהנא נשקו על ראשו, אמר לו: אילו לא עליתי אלא לשמוע מפיך הטעם הזה דיי.³⁴

שבת שלום ומועדים לשמחה

מחלקי המים³⁵

מים אחרונים: ראו מהדורה מדויקת ומדעית של מדרש קהלת רבה בהוצאת מכון שכטר למדעי היהדות.