מסכת סוכה דף מח עמוד א – איזה שינוי עושים בסוכה
משנה. סוכה שבעה, כיצד?1 גמר מלאכול – לא יתיר את סוכתו, אבל מוריד את הכלים מן המנחה ולמעלה מפני כבוד יום טוב האחרון של חג.2
גמרא. … אין לו מקום להוריד כליו, מהו?3 – רב חייא בר רב אמר: פוחת בה ארבעה.4 ורבי יהושע בן לוי אמר: מדליק בה את הנר… . דמעייל בה מאני מיכלא.5
וְלָא פְּלִיגִי: הָא לַן וְהָא לְהוּ.6
ירושלמי סוכה ד ח, ברכות ו ו – פסילה ואפילו קידוש לכתחילה
תמן תנינן: "סוכה שבעה, כיצד? גמר מלוכל (מלאכול) לא יתיר את סוכתו אבל מוריד הוא את הכלים מן המנחה ולמעלה בשביל כבוד יום טוב האחרון".7 רבי אבא בר כהנא, רב חייא בר אשי בשם רב: צריך אדם לפסול סוכתו מבעוד יום.8 רבי יהושע בן לוי אמר: צריך לקדש בתוך ביתו.9
רבי יעקב בר אחא בשם שמואל: קידש בבית זה ונמלך לוכל בבית אחר, צריך לקדש.10 רבי אחא רבי חיננא בשם ר' הושעיה: מי שסוכתו עריבה עליו, מקדש לילי יום טוב האחרון בתוך ביתו ועולה ואוכל בתוך סוכתו.11
אמר רבי אבון: ולא פליגין. מה דאמר רב – בשלא היה בדעתו לאכול בבית אחד. מה דאמר שמואל – בשהיה בדעתו לאכול בבית אחד. 12 אמר רבי מנא: אתיא דשמואל כרבי חייא, ודרבי הושעיא כרבי יהושע בן לוי.13
פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פיסקא כח – ביום השמיני עצרת
סוכה שבעה כיצד? גמר מיליכל, לא יתיר את סוכתו, אבל מוריד הוא את הכלים מן המנחה ולמעלה בשביל כבוד יום טוב האחרון. ר' אבא בר כהנא רב חייא בר אשי בשם רב: צריך לפסול את סוכתו מבעוד יום. אמר ר' יהושע בן לוי צריך אדם לקדש בלילי יום טוב האחרון בתוך ביתו. ר' יעקב בר אחא בשם ר' שמואל אמר: קידש בבית הזה ונמלך לאכל בבית אחר, צריך לקדש פעם שנייה. ר' אחא ר' חננא בשם ר' הושעיה: מי שסוכתו עריבה עליו הרי זה מקדש בלילי יום טוב האחרון בתוך ביתו ועולה ואוכל בתוך סוכתו, ואינו צריך לקדש פעם שנייה.14
ילקוט שמעוני פרשת פנחס רמז תשפב
הלכה: אדם מישראל מהו שיהא לו מותר לאכול בסוכתו ביום השמיני?15 כך שנו חכמים: "אבל מוריד הוא את הכלים מן המנחה ולמעלה בשביל כבוד יום האחרון".16
א"ר יהושע בן לוי: צריך אדם להפריש עצמו מסוכתו ביום השמיני שכבר אמרה תורה: "בסוכות תשבו שבעת ימים", ולא שמונת ימים.17 ואם היתה סוכתו עריבה עליו, היאך יעשה? א"ר הושעיה: נכנס ומקדש בתוך ביתו, ונכנס ואוכל בתוך סוכתו. דבר אחר: צריך לפוסלה מבעוד יום. וכיצד הוא פוסלה, מעביר חרות אחת הימנה והוא פוסלה.18 ולמה הטריחה עליו התורה שיכנס בתוך ביתו ביום השמיני? שרגל בפני עצמו.19
שולחן ערוך אורח חיים סימן תרסו סעיף א
אע"פ שגמר מלאכול ביום השביעי שחרית, לא יסתור סוכתו. אבל מוציא הוא את הכלים ממנה מן המנחה ולמעלה, ומתקן את הבית לכבוד יו"ט האחרון. ואם אין לו לפנות כליו ורוצה לאכול בה בשמיני, צריך לפחות בה מקום ארבעה על ארבעה לעשות היכר שהוא יושב בה שלא לשם מצות סוכה, שלא יהא נראה כמוסיף. ואם הוצרך לסעוד בשאר היום, צריך לאכול בסוכה שמצותה כל שבעה.20
ספר כלבו סימן עא – תפילת עורו של לויתן
גמר מלאכול ביום השמיני, מוריד כליו ומפנה אותן.21 אין לו מקום להוריד את כליו, אם היתה קטנה, מכניס בה מנורה. ואם היתה גדולה מכניס בה קערות וקדרות וכיוצא בהן, כדי להכיר בה שהיא פסולה ושכבר נגמרה מצותה. ומפני שהוא יו"ט, אינו יכול לפחות בה ולפסלה. והר"ם היה נוהג בליל מוצאי סוכות לעלות לסוכה ונוטל רשות ממנה ואומר: יהי רצון שנזכה לשנה הבאה לישב בסוכה של לויתן.22
מסכת בבא בתרא דף עה עמוד א – לעתיד לבוא
ואמר רבה א"ר יוחנן: עתיד הקב"ה לעשות סוכה לצדיקים מעורו של לויתן, שנאמר: "התמלא בסוכות עורו" (איוב מ לא).23 זכה – עושין לו סוכה, לא זכה – עושין לו צלצל, שנאמר: "ובצלצל דגים ראשו" (שם); זכה – עושין לו צלצל, לא זכה – עושין לו ענק … ; זכה – עושין לו ענק, לא זכה – עושין לו קמיע … ; והשאר פורסו הקב"ה על חומות ירושלים וזיוו מבהיק מסוף העולם ועד סופו, שנאמר: "והלכו גוים לאורך ומלכים לנוגה זרחך" (ישעיהו ס נ).24
מדרש תנחומא (בובר) פרשת פינחס סימן יג25
ביום השמיני עצרת תהיה לכם וגו' (במדבר כט לה). ילמדנו רבינו מהו לאכול בחג חוץ לסוכה? כך שנו רבותינו: "ר' אליעזר אומר: ארבע עשרה סעודות חייב אדם לאכול בסוכה, אחת ביום ואחת בלילה. וחכמים אומרים: אין לדבר קצבה, חוץ מלילי יום טוב הראשון של חג בלבד".
ולמה התירו חכמים להיפטר מן הסוכה ביום טוב האחרון? אלא כל שבעת ימי החג היו מתפללין לטללים, ויום האחרון מתפללין על הגשמים, לכך נפטרים מן הסוכה, כדי שיתפללו בלב שלם על הגשמים.26 ואעפ"כ,27 יום טוב האחרון עולה לימות החג. למה? שכך כתיב: "עצרת תהיה לכם". והיתה ראויה להיות אחר החג חמישים ימים, כשם שעצרת אחר הפסח חמשים ימים. אלא אמר הקב"ה: חורף הוא, ואינן יכולים להניח בתיהם ולבוא לכאן. אלא, עד שהן אצלי יעשו עצרת, מנין? ממה שקראו בענין: "ביום השמיני עצרת".28
חג שמח
מחלקי המים
מים אחרונים: חותני, הרב יוסף יהודה ריינר ע"ה, היה מסלק מעט מהסכך ברגע האחרון לפני כניסת חג שמיני עצרת על מנת לפסול אותה. וכשהיה אומר את תפילת הפרידה מן הסוכה בנוסח המופיע במחזורים: " … לישב בשנה הבאה בסוכת עורו של לויתן", הבעתי את דעתי שאין לנו להיחפז לסוכת עורו של לוויתן ועוד לשנה הבאה, והצעתי לפניו את הנוסח הבא: "יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלוהי אבותינו שכשם שזכינו לישב בסוכה השתא, כן נזכה לישב ולקיים מצוות סוכה גם בשנה הבאה למועד הזה כעת חיה, פה היום כולנו חיים". וערב עליו נוסח זה כעריבת הסוכה. ראו נוסח תפילת הפרידה מהסוכה שהצענו.