מים ראשונים: לא, לא טעינו. לא החלפנו דל"ת ברי"ש, זי"ן ביו"ד וכ"ף בבי"ת ולא שיבשנו את הפסוק "החודש הזה לכם" (ראה ויקרא רבה יט ב על החלפת אותיות בי"ת בכ"ף, דל"ת ברי"ש, ה"א בחי"ת וכו' שמחריבה את העולם). זה קרה למישהו אחר, מהגדולים וחשובים שבין חז"ל, שעל דמותו ומעשיו נבקש להתמקד הפעם.
מסכת אבות פרק ב משנה ח – מכריע את כולם
רבן יוחנן בן זכאי קבל מהלל ומשמאי. הוא היה אומר: אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך כי לכך נוצרת.1 חמישה תלמידים היו לרבן יוחנן בן זכאי ואלו הן: רבי אליעזר בן הורקנוס ורבי יהושע בן חנניה ורבי יוסי הכהן ורבי שמעון בן נתנאל ורבי אלעזר בן ערך. הוא היה מונה שבחן:2 רבי אליעזר בן הורקנוס – בור סיד שאינו מאבד טיפה.3 רבי יהושע – אשרי יולדתו.4 רבי יוסי – חסיד. רבי שמעון בן נתנאל – ירא חטא, ורבי אלעזר בן ערך – מעין המתגבר.5 הוא היה אומר: אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזנים ואליעזר בן הורקנוס בכף שניה מכריע את כולם. אבא שאול אומר משמו: אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזנים ורבי אליעזר בן הורקנוס אף עמהם ורבי אלעזר בכף שניה מכריע את כולם.6
מסכת אבות פרק ב משנה ט – דבריו כוללים את דברי חבריו
אמר להם: צאו וראו איזו דרך ישרה שידבק בה האדם. רבי אליעזר אומר: עין טובה. רבי יהושע אומר: חבר טוב. רבי יוסי אומר: שכן טוב. רבי שמעון אומר: הרואה את הנולד. רבי אלעזר אומר: לב טוב. אמר להם: רואה אני את דברי אלעזר בן ערך שבכלל דבריו דבריכם.7
מסכת הוריות דף יד עמוד א – סיני או עוקר הרים?
אמר רבי יוחנן: פליגו בה רבן שמעון בן גמליאל ורבנן. חד אמר: סיני עדיף, וחד אמר: עוקר הרים עדיף. רב יוסף – סיני, רבה – עוקר הרים, שלחו לתמן (לשם): איזה מהם קודם? שלחו להו: סיני עדיף, דאמר מר: הכל צריכין למרי חטיא.8
מסכת אבות פרק ו משנה א – תכונות משלימות חשובות
רבי מאיר אומר: כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה … נקרא ריע אהוב, אוהב את המקום, אוהב את הבריות, משמח את המקום משמח את הבריות. ומלבשתו ענוה ויראה ומכשרתו להיות צדיק וחסיד וישר ונאמן. ומרחקתו מן החטא ומקרבתו לידי זכות … ומגלין לו רזי תורה ונעשה כמעין המתגבר וכנהר שאינו פוסק, והוי צנוע וארך רוח ומוחל על עלבונו, ומגדלתו ומרוממתו על כל המעשים.9
ילקוט שמעוני קהלת רמז תתקעג – הפרישה לנווה היפה10
חמישה תלמידים היו לו לרבן יוחנן בן זכאי, כל זמן שהיה קיים היו יושבים לפניו, וכשנפטר הלכו להם ליבנה.11 והלך ר' אלעזר בן ערך אצל אשתו לדיומסי מקום שהמים יפים והנוה יפה.12 המתין להם כסבור שהם באים אצלו. לבסוף בקש ללכת אצלם ולא הניחתו אשתו.13 אמרה ליה: מי צריך למי? אמר לה: הם צריכין לי. אמרה ליה: הפת והעכברים, מי דרכן ללכת אצל מי? הוי אומר עכברים אצל הפת!14 שמע לה וישב עד ששכח תלמודו. אחר ימים באו אצלו ושאלו לו: פת חטים ופת שעורים אי זו טובה בלפתן? ולא היה יודע מהו לפתן.15 ויש אומרים קם לקרוא בתורה בפרשת החדש ואמר "הֲחֵרֵש היה לִבָּם". צווחו ליה כולי עלמא. התחיל לבכות והם בוכים עד שהחזירו לו תלמודו. והיינו דתנן: "ר' אלעזר אומר: הוי גולה למקום תורה".16
ויש אומרים אליהו ז"ל החזיר לו תלמודו, לכך נאמר: "כי העושק יהולל חכם".17
מסכת אבות פרק א משנה יא – גלות למקום מים רעים
אבטליון אומר: חכמים הזהרו בדבריכם שמא תחובו חובת גלות ותגלו למקום מים הרעים וישתו התלמידים הבאים אחריכם וימותו ונמצא שם שמים מתחלל.18
מסכת חגיגה דף יד עמוד ב – קשר למעשה מרכבה?
… עמד רבן יוחנן בן זכאי, ונשקו על ראשו, ואמר: ברוך ה' אלהי ישראל שנתן בן לאברהם אבינו שיודע להבין ולחקור ולדרוש במעשה מרכבה19 … אשריך אברהם אבינו שאלעזר בן ערך יצא מחלציך. … והתניא: "רבי יוסי ברבי יהודה אומר: שלשה הרצאות הן: רבי יהושע הרצה דברים לפני רבן יוחנן בן זכאי, רבי עקיבא הרצה לפני רבי יהושע, חנניא בן חכינאי הרצה לפני רבי עקיבא". ואילו רבי אלעזר בן ערך לא קא חשיב? – דארצי וארצו קמיה – קחשיב, דארצי ולא ארצו קמיה – לא קא חשיב.20
שמות רבה פרשה טו ב – הקשר למצווה ראשונה שנצטוו בה ישראל (כעם)
"החודש הזה לכם" – אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה: ריבון העולם, אימתי אתה עושה את המועדות? … אמר להם: אני ואתם נסכים על מה שישראל גומרין ומעברין את השנה.
אמר להם הקב"ה לישראל: לשעבר היה בידי, שנאמר: "עשה ירח למועדים" (תהלים קד יט). אבל מכאן ואילך הרי מסורה בידכם, ברשותכם הוא. אם אמרתם הן – הן. אם אמרתם לאו – לאו. מכל מקום יהא החודש הזה לכם. ולא עוד אלא אם בקשתם לעבר את השנה, הריני משלים עמכם, לכך כתיב: "החודש הזה לכם".21
שבת שלום
חודש טוב וברכה לאדם ולאילנות22
מחלקי המים
מים אחרונים: ראה ספרי דברים פסקא קס ומדרש תנאים לדברים פרק יז פסוק יח שר' אלעזר בן ערך הוא זה שדורש "משנה התורה הזאת – שעתידה התורה להשתכח" (נוסח אחר, להשתנות). האם גם זה קשור למעין המתגבר שבטוח שתמיד ניתן להחזיר את התורה בפלפול ועקירת הרים? ראה שוב הגמרא במסכת בבא מציעא פה ע"ב שהבאנו בסוף הערת שוליים 7: "אמר ליה רבי חנינא לרבי חייא … אי משתכחא תורה מישראל מהדרנא לה מפילפולי! – אמר ליה רבי חייא לרבי חנינא: … בהדי דידי … עבדי לתורה דלא תשתכח מישראל". ובהקשר זה ראה גם מכילתא דרבי ישמעאל בא – מסכתא דפסחא פרשה יב: "והיה כי יאמרו אליכם בניכם – בשורה רעה נתבשרו ישראל באותה שעה שסוף התורה עתידה להשתכח. ויש אומרים בשורה טובה נתבשרו ישראל באותה שעה שהן עתידים לראות בנים ובני בנים להם". וזו כבר דרשה לקושיות הבנים בליל הסדר הבא עלינו לטובה. וכבר זכינו להשלים את הדף כי לא תשכח מפי זרעו בפרשת וילך.