רמב"ם הלכות מגילה וחנוכה פרק ג
כל שחייב בקריאת המגילה חייב בהדלקת נר חנוכה.1 והמדליק אותה בלילה הראשון מברך שלש ברכות ואלו הן: ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו להדליק נר שלחנוכה, ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שעשה נסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. וכל הרואה אותה ולא בירך, מברך שתים: שעשה נסים לאבותינו ושהחיינו. ובשאר הלילות, המדליק מברך שתים והרואה מברך אחת, שאין מברכין שהחיינו אלא בלילה הראשון.2
מסכת סופרים פרק כ
כיצד מברכין? ביום הראשון המדליק מברך שלוש, והרואה שתים. המדליק אומר: ברוך אתה י"י אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וציונו להדליק נר של חנוכה, וּמַתְנֶה ואומר: "הנרות האלו אנו מדליקין על הישועות ועל הניסים ועל הנפלאות, אשר עשית לאבותינו על ידי כהניך הקדושים, וכל שמונת ימי חנוכה הנרות האלו קודש, ואין לנו רשות להשתמש בהן אלא לראותן בלבד, כדי להודות שמך על נפלאותיך ועל ניסיך ועל ישועתיך". ואומר, ברוך אתה שהחיינו; ואומר, ברוך אתה שעשה נסים. – אילו למדליק. אבל לרואה, אינו אומר ביום ראשון אלא שתים, שהחיינו ושעשה. מכאן ואילך, המדליק מברך להדליק, וּמַתְנֶה; והרואה אומר, שעשה נסים.3
מסכת שבת דף כג עמוד א
אמר רב חייא בר אשי אמר רב: המדליק נר של חנוכה צריך לברך. ורב ירמיה אמר: הרואה נר של חנוכה צריך לברך. אמר רב יהודה: יום ראשון – הרואה מברך שתים, ומדליק מברך שלש. מכאן ואילך – מדליק מברך שתים, ורואה מברך אחת. מאי ממעט? ממעט זמן.4 ונימעוט נס! – נס כל יומי איתיה.5
מאי מברך? מברך אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר של חנוכה. והיכן צונו? רב אויא אמר: מ"לא תסור" (דברים יז יא). רב נחמיה אמר: "שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך" (דברים לב ז).6
מסכת סוכה דף מו עמוד א
אמר רב יהודה אמר שמואל: מצות לולב כל שבעה. ורבי יהושע בן לוי אמר: יום ראשון מצות לולב, מכאן ואילך מצות זקנים7 … ואף רב סבר כל שבעה מצות לולב. דאמר רבי חייא בר אשי אמר רב: המדליק נר של חנוכה צריך לברך, רבי ירמיה אמר: הרואה נר של חנוכה צריך לברך. מאי מברך? אמר רב יהודה: יום ראשון, המדליק מברך שלש, הרואה מברך שתים. מכאן ואילך, מדליק מברך שתים ורואה מברך אחת. ומאי מברך? ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר (של) חנוכה. והיכן צונו? מלא תסור. ורב נחמן בר יצחק אמר: שאל אביך ויגדך. – רב נחמן בר יצחק מתני לה בהדיא, אמר רב: כל שבעה מצות לולב.8
תלמוד ירושלמי מסכת סוכה פרק ג הלכה ד
העושה לולב לעצמו אומר: ברוך אשר קדשנו במצותיו וציונו לעשות לולב.9 לאחר, לעשות לולב לשמו.10 כשהוא נוטלו מהו אומר? ברוך אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על נטילת לולב. נתפלל בו אומר: ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. ומברך עליו כל שעה שהוא נוטלו. כיצד מברכין על נר חנוכה? רב אמר: ברוך אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על מצות הדלקת נר חנוכה.11
הכל מודין ביום טוב הראשון שהוא אומר על נטילת לולב. מה פליגין? בשאר כל הימים.12 רבי יוחנן אמר: על נטילת לולב. רבי יהושע בן לוי אמר: על מצות זקנים. מה אמר רב בלולב?13 מה אם חנוכה שהיא מדבריהן הוא אומר על מצות נר חנוכה, לולב שהוא דבר תורה לא כל שכן!14 מה אמר רבי יהושע בן לוי בחנוכה? מה אם לולב שהוא דבר תורה אומר: על מצות זקנים, חנוכה שהיא מדבריהן, לא כל שכן!15 לא צורכא דילא: מה אמר רבי יוחנן בחנוכה.16
תנחומא פרשת נשא סימן כט
ילמדנו רבינו: נר חנוכה שהותיר בה שמן ביום ראשון מהו להדליק בה בשני? כך שנו רבותינו: נר חנוכה שהותיר בה שמן ביום ראשון מוסיף עליו כל שהוא ומדליקו ביום שני. ואם הותיר ביום שני מוסיף עליו ביום השלישי ומדליקו. וכן בשאר הימים. אבל אם הותיר ביום שמיני עושה לו מדורה בפני עצמו. למה? כיון שהוקצה למצוה אסור להשתמש ממנו.17
לא יאמר אדם: איני מקיים מצות זקנים הואיל ואינן מן התורה. אמר להם הקב"ה: בני, אין אתם רשאין לומר כך, אלא כל מה שגוזרים עליכם תהיו מקיימין. שנאמר: "ועשית על פי התורה אשר יורוך". למה? שאף על דבריהם אני מסכים, שנאמר: "ותגזר אומר ויקם לך" (איוב כב כח).18
משך חכמה בראשית פרק לז
"והבור ריק אין בו מים". הרואה מקום שנעשה לו נס מברך "ברוך שעשה לי נס במקום הזה". הפירוש כדברי אבודרהם, דווקא שיצא מדרך הטבע. והא דמברך על נר חנוכה, משום שנעשה נס בפך השמן, שזה נגד הטבע.19
והנה עיקר הנס לניצחון מלכות אנטיוכוס, וישראל קיבלו מלוכה מאתיים שנה, ולזכרון צריך להאיר נרות, ולזה סגי בחזותא בעלמא. אך להורות על נס פך השמן צריך דוקא דיהא 'שלטא ביה עינא' – תוך עשרים אמה. ורמז לזה שהיה מאיר בתוך ההיכל, ופתחו של היכל גבוה כ' אמה (מדות א, א).20
והנה ביוסף אמר רבי תנחומא במדרש (בראשית רבה פרשה ק, ח) שבשעה ששב יוסף מקבורת אביו, שהציץ בבור, ולשם שמים נתכון – לברך 'ברוך שעשה לי נס במקום הזה'. ועיקר הנס הוא מה שהעלוהו מהבור, ומסיבות ההשגחה נעשה לשר על כל מצרים. אך הברכה צריך לברך על דבר יוצא חוץ מהטבע. וזה שאמר ר' תנחום (שבת כב, א) 'אבל נחשים ועקרבים יש בו', והיה נס יוצא מטבע העולם, ולזה בירך 'ברוך שעשה לי נס'. ולזה נסמכו שני מאמרי ר' תנחום – הוא רבי תנחומא דבמדרש, כידוע – להורות שבחנוכה וביוסף הנס היה הסבות מההשגחה ניצחון ומלוכה, רק שהברכה היתה כאן על הבור שלא הזיקוהו נחשים, וכאן על פך השמן.21
שמחת אורים22
מחלקי המים