מועדי ישראל

וַיְהִי בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה לָגוּר בִּשְׂדֵי מוֹאָב הוּא וְאִשְׁתּוֹ וּשְׁנֵי בָנָיו: (רות א א).¹

רות רבה פתיחתא א – דור ששופט את שופטיו²

"ויהי בימי שפוט השופטים". ר' יוחנן פתח ואמר: "שמעה עמי ואדברה, ישראל ואעידה בך, אלהים אלהיך אנכי" (תהלים נ ז). אמר ר' יוחנן: אין מעידין אלא בשומע.³

רבי יודן ברבי סימון אמר: לשעבר היו קרויין ישראל כשאר כל האומות סבתא ורעמא וסבתכא. מכאן ואילך אין נקראין אלא עמי – "שמעה עמי ואדברה". מאין זכיתם שתקראו עמי? מ"ואדברה" –  ממה שדברתם לפני בסיני ואמרתם: "כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע" (שמות כד ז).⁴

א"ר יוחנן: "שמעה עמי" – לשעבר, "ואדברה" – לעתיד לבא. "שמעה עמי" – בעולם הזה, "ואדברה" – בעולם הבא. כדי שיהא לי פתחון פה בפני שרי אומות העולם שעתידין לקטרגם לפני ולומר: ריבון העולמים, אלו עובדין עבודת כוכבים ואלו עובדין עבודת כוכבים. אלו גִּלו עריות ואלו גִּלו עריות, אלו שפכו דמים ואלו שפכו דמים. אלו יורדין לגן עדן ואלו יורדין לגיהנם? אותה שעה סניגורן של ישראל משתתק.⁵  …

אומר לו הקב"ה: נשתתקת ואין אתה מלמד סניגוריא על בני? חייך שאני מדבר בצדקה ומושיע את בני. באיזו צדקה? ר' אליעזר ור' יוחנן. חד אמר בצדקה שעשיתם את עולמי על שקבלתם את תורתי, שאילו לא קבלתם את תורתי הייתי מחזיר אותו לתוהו ובהו. דאמר ר' הונא בשם ר' אחא:  "נמוגים ארץ וכל יושביה" (תהלים עה ד) – כבר היה העולם מתמוגג והולך אילולי שעמדו ישראל לפני הר סיני. ומי ביסם את העולם? "אנכי תכנתי עמודיה" – בזכות "אנכי" תכנתי עמודיה סלה. וחד אמר: בצדקה שעשיתם את עצמכם על שקבלתם את תורתי, שאילולי כן הייתי מכלה אתכם מן העמים.⁶

"אלהים אלהיך אנכי". ר' יוחנן אמר: דייך אני פטרונך. וריש לקיש אמר: אע"פ שאני פטרונך – מה פטרוני מהני בדינא?⁷ תאני רשב"י: אלהים אנכי לכל באי עולם, ולא ייחדתי שמי אלא על עמי ישראל. אין אני נקרא אלהי כל האומות אלא אלהי ישראל – "אלהים אלהיך אנכי". ר' יודן פתר קרייא במשה, אמר הקב"ה למשה: אע"פ שקראתי אותך אלהים לפרעה, אלהיך אנכי, אני על גבך.⁸ ר' אבא בר יודן פתר קרייא בישראל, אע"פ שקראתי אתכם אלהים, שנאמר: "אני אמרתי אלהים אתם" (תהלים פב ו) – "אלהיך אנכי", דעו שאנכי על גביכם. רבנן פתרי קרייא בדיינים, אע"פ שקראתי אתכם אלהים, שנאמר: "אלהים לא תקלל" (שמות כב כז) – דעו שאני על גביכם. וחזר ואמר לישראל: אני חלקתי כבוד לדיינים וקראתי אותם אלהים והן מבזים אותם. אוי לדור ששפטו את שופטיהם.⁹

פתיחתא ה-ו – דור ששופטיו ונביאיו צריכים להישפט

ר' נחמיה פתח: "כשועלים בחרבות נביאיך ישראל היו" (יחזקאל יג ד) – מה השועל הזה מצפה בחורבות לכשיראה בני אדם לאיזה צד יהי בורח, כך: "כשועלים בחרבות נביאיך" – "לא עליתם בפרצות" כמשה. למי היה דומה משה רבנו? לרועה נאמן שנפלה גדר סמוך לחשכה עמד וגדרה משלש רוחותיה. נשתייר פרצה ולא היה לו שעה לגדרה ועמד הוא בתוך הפרצה. בא ארי ועמד כנגדו, בא זאב ועמד כנגדו. אבל אתם לא עמדתם בתוך הפרצה כמשה. שאילו עליתם בפרצות כמשה, הייתם יכולין לעמוד במלחמה ביום אף ה'.¹⁰

"ושם האיש אלימלך" כיון דאתת עקתה אזלת לך ושבקת להון –  וילך איש מבית לחם יהודה.¹¹

פתיחתא ב שם – אין עשיית חסד, כל אחד לעצמו

"ויהי בימי שפוט השופטים" – "עצלה תפיל תרדמה" (משלי יט טו) – ע"י שנתעצלו ישראל לעשות גמול חסד ליהושע, הדא הוא דכתיב: "ויקברו אותו בגבול נחלתו מצפון להר געש" (יהושע כד ל). אמר ר' ברכיה: חזרנו על כל המקרא ולא מצינו מקום ששמו געש. ומהו הר געש ע"י שנתגעשו ישראל מעשות גמילות חסד ליהושע.¹² באותה שעה נחלקה ארץ ישראל והיתה חילוקה חביבה עליהם יותר מדאי, והיו ישראל עוסקין במלאכתן, זה עוסק בשדהו וזה עוסק בכרמו וזה עוסק בזיתיו וזה עוסק בפוצמו לפרש.¹³ "ונפש רמיה תרעב" (משלי יט טו) נתגעשו מעשות גמילות חסד ליהושע ובקש הקב"ה להרעיש את העולם כולו על יושביו, כמה דאת אמר "ותגעש ותרעש הארץ" (תהלים יח ח).¹⁴

דבר אחר, "עצלה תפיל תרדמה" – על ידי שנתעצלו ישראל מלעשות תשובה בימי שופטים תפיל תרדמה. "ונפש רמיה תרעב" – ע"י שהיו מרמים להקדוש ברוך הוא, מהם עובדין לעבודת כוכבים ומהם עובדים להקדוש ברוך הוא, הרעיבן הקדוש ברוך הוא ברעבון בימי שופטיהם.¹⁵

ילקוט שמעוני שופטים רמז סח – אין ערבות ואין אחריות

… וכל מי שספק בידו למחות ואינו מוחה, להחזיר את ישראל למוטב ואינו מחזיר, כל דמים שנשפכין בישראל נשפכין על ידיו שנאמר ואתה בן אדם צופה נתתיך וגו', ואתה כי הזהרת את הרשע, מלמד שכל ישראל ערבים זה בזה.¹⁶ אם תאמר: אותם שנים ושבעים אלף שנהרגו בגבעת בנימין מפני מה נהרגו? היה להם לסנהדרי גדולה שהניח משה ויהושע ופנחס בן אלעזר עמהם שיקשרו חבלים של ברזל במתניהם ויגביהו בגדיהם למעלה מארכובותיהם ויחזרו בכל עיירותיהם של ישראל, יום אחד ללכיש, יום אחד לעגלון, יום אחד לחברון, יום אחד לבית אל, יום אחד לירושלים, וילמדו אותם דרך ארץ בשנה, בשתים, בשלש, בארבע, בחמש, עד שיתישבו ישראל בארצם … הם לא עשו כן אלא כיון שנכנסו ישראל לארצם, כל אחד ואחד רץ לכרמו ולזיתו ואומר שלום עלי נפשי שלא להרבות הטורח.¹⁷

פתיחתא ג – אי אפשר להחליף אומה זו

באותה שעה אמר הקב"ה: בני סרבנין הן. לכלותן אי אפשר, להחזירן למצרים אי אפשר, להחליפם באומה אחרת איני יכול. אלא מה אעשה להם? הריני מייסרן ביסורים ומצרפן ברעבון. "בימי שפוט השופטים", הדא הוא דכתיב: "ויהי בימי שפוט השופטים ויהי רעב בארץ".¹⁸

במדבר רבה ב טז – ביד חזקה ובזרוע של חיבה

אמר רבי חנינא: בלא דעת סבורים מה שהוא אומר: "ואנכי לא אהיה לכם" (הושע א ט), שהוא אומר שאינו הוֹוֶה לכם לאלוֹהַּ. לאו! אלא מהו: "ואנכי לא אהיה לכם"? אף על פי שאתם "לא עמי" שתבקשו להפריש ממני, "אני לא אהיה לכם" – אין דעתי משתווית עמכם אלא בעל כורחכם תהיו עמי. וכן הוא אומר: "והעולה על רוחכם היו לא תהיה אשר אתם אומרים נהיה כגוים וגו' " (יחזקאל כ לב). אלא מה אני עושה לכם? "חי אני נאם ה' אלהים אם לא ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה אמלוך עליכם" (שם לג). הא למדת חיבתן של ישראל לפני המקום.¹⁹

חג שמח ולימוד מחכים

מחלקי המים

מים אחרונים: אל עולם זה של "שפוט השופטים", עם ישראל בהתנחלותו בארץ, מגיחה ובאה מעבר להרים, רות המואביה המלמדת אותנו את מידת החסד. ראו בהמשך רות רבה (ה ט): "ותאמר לה חמותה איפה לקטת היום", תני בשם ר' יהושע: יותר ממה שבעל הבית עושה עם העני, העני עושה עם בעל הבית. שכן אמרה רות לנעמי: "שם האיש אשר עשיתי עמו היום" ולא אמרה "אשר עשה עמי" אלא "אשר עשיתי עמו" – הרבה פעולות והרבה טובות עשיתי עמו בשביל שהאכילני פרוסה אחת" ושם בהמשך  … גלגל חוזר הוא שחוזר בעולם על הכל". ועל כך הרחבנו בדברינו ארבע שיטות בחסד במגילת רות.